תהילים קכ"ג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם

א שִׁיר, הַמַּעֲלוֹת:
אֵלֶיךָ, נָשָׂאתִי אֶת-עֵינַי הַיֹּשְׁבִי, בַּשָּׁמָיִם.
ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים, אֶל-יַד אֲדוֹנֵיהֶם
כְּעֵינֵי שִׁפְחָה, אֶל-יַד גְּבִרְתָּהּ:
כֵּן עֵינֵינוּ, אֶל-ה' אֱלֹקֵינוּ עַד, שֶׁיְּחָנֵּנוּ.
ג חָנֵּנוּ ה' חָנֵּנוּ: כִּי-רַב, שָׂבַעְנוּ בוּז.
ד רַבַּת, שָׂבְעָה-לָּהּ נַפְשֵׁנוּ:
הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים; הַבּוּז, לגאיונים (לִגְאֵי יוֹנִים)

תהילים קכ"ג הוא המזמור המאה העשרים ושלושה בתהילים. המזמור שייך לקובץ שירי המעלות. מזמור זה הוא מהקצרים בספר תהילים.

תוכן המזמור

בעל המזמור קורא לה' שיסלח ויחון את הקהל ויושיע אותם מהבוז אותו רוחש להם האויב. קיים דמיון תוכני למזמור ק"כ בו המשורר נתון תחת לעג ובוז. במזמור ק"כ מוטחים בבעל המזמור דברי שקר ובלע ובמזמור קכ"ג המשורר נתון לדברי בוז ולעג. במזמור מבקש המשורר רחמים.[1]

מבנה המזמור

נהוג לחלק את המזמור לשני חלקים. חלקו הראשון מתאר בעל המזמור את תלותו בה'. משורר תהילים לא נותן את הסיבה לצרה בה הוא נתון, אך בסוף החלק הראשון קיימת מטרת התפילה: "עַד, שֶׁיְּחָנֵּנוּ". בחלקו השני (פסוקים ג'-ד') שב המשורר ומבקש:"חָנֵּנוּ ה' חָנֵּנוּ"[2] ומתאר את מצוקתו. בקשת החנינה עומדת במרכזו של המזמור ומודגשת במילה המנחה: "חָנֵּנוּ".[3]

זמנו של המזמור

לדעת רשב"ם המזמור נכתב בזמן גלות בבל: "שיר המעלות. אליך נשאתי — בגלות בבל עשאוהו, כשעלו בני הגולה לבנות ירושלים, ולא היו באים ביחד אלא מעט, חבורה אחר חבורה, כמ' שכתוב בספר עזרא; והיו מבקשים רחמים על קיבוץ גלות חביריהם."[4]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תהילים קכ"ג בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ויקטור הורוויץ, עולם התנ"ך: תהלים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1996, עמ' 224
  2. ^ תהילים קכ"ג, ג'
  3. ^ ויקטור הורוויץ, עולם התנ"ך: תהלים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1996, עמ' 224
  4. ^ בעיני אלקים ואדם: האדם המאמין ומחקר המקרא יהודה ברנדס עורך, תל אביב, פרדס, 2017, עמ' 77
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0