תהילים קל"ב

תהילים קל"ב שִׁיר, הַמַּעֲלוֹת: זְכוֹר-ה' לְדָוִד אֵת, כָּל-עֻנּוֹתוֹ.
א שִׁיר, הַמַּעֲלוֹת: זְכוֹר-ה' לְדָוִד - אֵת, כָּל-עֻנּוֹתוֹ. ב אֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַה'; נָדַר, לַאֲבִיר יַעֲקֹב. ג אִם-אָבֹא, בְּאֹהֶל בֵּיתִי; אִם-אֶעֱלֶה, עַל-עֶרֶשׂ יְצוּעָי. ד אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי; לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה. ה עַד-אֶמְצָא מָקוֹם, לַה'; מִשְׁכָּנוֹת, לַאֲבִיר יַעֲקֹב. ו הִנֵּה-שְׁמַעֲנוּהָ בְאֶפְרָתָה; מְצָאנוּהָ, בִּשְׂדֵי-יָעַר. ז נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו; נִשְׁתַּחֲוֶה, לַהֲדֹם רַגְלָיו. ח קוּמָה ה', לִמְנוּחָתֶךָ: אַתָּה, וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ. ט כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ-צֶדֶק; וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ. י בַּעֲבוּר, דָּוִד עַבְדֶּךָ - אַל-תָּשֵׁב, פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ. יא נִשְׁבַּע-ה', לְדָוִד אֱמֶת - לֹא-יָשׁוּב מִמֶּנָּה: מִפְּרִי בִטְנְךָ - אָשִׁית, לְכִסֵּא-לָךְ. יב אִם-יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ, בְּרִיתִי - וְעֵדֹתִי זוֹ, אֲלַמְּדֵם: גַּם-בְּנֵיהֶם עֲדֵי-עַד - יֵשְׁבוּ, לְכִסֵּא-לָךְ. יג כִּי-בָחַר ה' בְּצִיּוֹן; אִוָּהּ, לְמוֹשָׁב לוֹ. יד זֹאת-מְנוּחָתִי עֲדֵי-עַד: פֹּה-אֵשֵׁב, כִּי אִוִּתִיהָ. טו צֵידָהּ, בָּרֵךְ אֲבָרֵךְ; אֶבְיוֹנֶיהָ, אַשְׂבִּיעַ לָחֶם. טז וְכֹהֲנֶיהָ, אַלְבִּישׁ יֶשַׁע; וַחֲסִידֶיהָ, רַנֵּן יְרַנֵּנוּ. יז שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד; עָרַכְתִּי נֵר, לִמְשִׁיחִי. יח אוֹיְבָיו, אַלְבִּישׁ בֹּשֶׁת; וְעָלָיו, יָצִיץ נִזְרוֹ.

תהילים קל"ב הוא המזמור ה-132 בספר תהילים. המזמור שייך לקובץ שיר המעלות (זהו הפרק ה-131 על פי המספור הקיים בתרגום השבעים ובוולגטה). בין שירי המעלות, מזמור קל"ב הוא המזמור הארוך ביותר. הוא גם המזמור היחידי שמתוארים בו אירועים מתולדות עם ישראל.

סוגת המזמור

מזמור זה הוא מזוהה על ידי החוקרים כמזמור מלך. בעל המזמור מתפלל לשלומו של נשיא או מלך משושלת דוד

חלוקת המזמור

יש המחלקים את המזמור כך:

פסוקים	כותרת
א' - י'	בקשת המשורר מה' שיזכור לדוד את מעשיו לטובה.
י"א - י"ח	שבועת ה' לדוד

תוכן המזמור

בעל המזמור מוסר פרטים על בריתו של ה' עם דוד המלך. בפסוק ח' המשורר יוצר זיקה בין סיפור העלאת ארון ה' לירושלים לבין בחירתו בדוד עבדו. ירושלים היא מקום מנוחתו של המלך ובחירתו של ה'. המשורר לא מוסר מידע באיזה מלך עוסק המזמור, אך ייתכן כי הכתוב בפסוק ח': "קוּמָה ה', לִמְנוּחָתֶךָ: אַתָּה, וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ.", העוסק בבניית משכן קבוע לה', רומז לשלמה שבנה את בית המקדש הראשון.

המזמור בליטורגיה

בקצת קהילות אשכנז, נוהגים לומר מזמור זה (יחד עם "ברכי נפשי" (תהלים קד) ושאר מזמורי שיר המעלות) אחרי מנחה בשבת בשבתות החורף, כלומר משבת בראשית עד (ולא עד בכלל) שבת הגדול.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תהילים קל"ב בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29559025תהילים קל"ב