תהילים קל"ה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פסוקי המזמור:תהלים קל"ה
הַלְלוּ יָהּ הַלְלוּ אֶת שֵׁם ה' הַלְלוּ עַבְדֵי ה'

א הַלְלוּ יָהּ הַלְלוּ אֶת שֵׁם ה' הַלְלוּ עַבְדֵי ה'.
ב שֶׁעֹמְדִים בְּבֵית ה' בְּחַצְרוֹת בֵּית אֱ-לֹהֵינוּ.
ג הַלְלוּ יָהּ כִּי טוֹב ה' זַמְּרוּ לִשְׁמוֹ כִּי נָעִים.
ד כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ.
ה כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹהִים.
ו כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ ה' עָשָׂה בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ בַּיַּמִּים וְכָל תְּהוֹמוֹת.
ז מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה מוֹצֵא רוּחַ מֵאוֹצְרוֹתָיו.
ח שֶׁהִכָּה בְּכוֹרֵי מִצְרָיִם מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה.
ט שָׁלַח אֹתוֹת וּמֹפְתִים בְּתוֹכֵכִי מִצְרָיִם בְּפַרְעֹה וּבְכָל עֲבָדָיו.
י שֶׁהִכָּה גּוֹיִם רַבִּים וְהָרַג מְלָכִים עֲצוּמִים.
יא לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן וּלְכֹל מַמְלְכוֹת כְּנָעַן.
יב וְנָתַן אַרְצָם נַחֲלָה נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ.
יג ה' שִׁמְךָ לְעוֹלָם ה' זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר.
יד כִּי יָדִין ה' עַמּוֹ וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם.
טו עֲצַבֵּי הַגּוֹיִם כֶּסֶף וְזָהָב מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם.
טז פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ.
יז אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יַאֲזִינוּ אַף אֵין יֶשׁ רוּחַ בְּפִיהֶם.
יח כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵחַ בָּהֶם.
יט בֵּית יִשְׂרָאֵל בָּרֲכוּ אֶת ה' בֵּית אַהֲרֹן בָּרֲכוּ אֶת ה'.
כ בֵּית הַלֵּוִי בָּרֲכוּ אֶת ה' יִרְאֵי ה' בָּרֲכוּ אֶת ה'.
כא בָּרוּךְ ה' מִצִּיּוֹן שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָ‍ִם הַלְלוּ יָהּ.

תהילים קל"ה הוא מזמור בספר תהילים הפותח במילים: ” הַלְלוּ-יָה הַלְלוּ, אֶת-שֵׁם ה'; הַלְלוּ, עַבְדֵי ה'" המזמור מפאר את גדולת הבורא ומעשיו, תוך ציון אירועים היסטוריים מיציאת מצרים וקריאה לקבוצות בעם ולעם כולו להלל את שם הא-ל. פרק זה (מפסוק ד) והפרק הבא אחריו נחשבים לפי דעת ר' אחא בר יעקב להלל הגדול הנאמר בליל הסדר[1].

תוכן המזמור ומבנהו

המזמור פותח בפסוקים שבהם תופעת האפיפורה, דהיינו סיום זהה ובו שם הא-ל בסוף מחציתו הראשונה של ששת הפסוקים הראשונים:

א הַלְלוּ-יָהּ: הַלְלוּ, אֶת-שֵׁם ה'; הַלְלוּ, עַבְדֵי ה'.
ב שֶׁעֹמְדִים, בְּבֵית ה'--בְּחַצְרוֹת, בֵּית אֱ-לֹהֵינוּ.
ג הַלְלוּ-יָהּ, כִּי-טוֹב ה'; זַמְּרוּ לִשְׁמוֹ, כִּי נָעִים.
ד כִּי-יַעֲקֹב, בָּחַר לוֹ יָ-הּ; יִשְׂרָאֵל, לִסְגֻלָּתוֹ.
ה כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי, כִּי-גָדוֹל ה'; וַאֲדֹנֵינוּ, מִכָּל-אֱלֹהִים.
ו כֹּל אֲשֶׁר-חָפֵץ ה', עָשָׂה:

פסוקים ו' ו-ז' מזכירים את גדולת הבורא במעשיו בטבע. מפסוק ח' ועד פסוק יג מתוארים מעשי הבורא החל ממכת הבכורות במצרים, ולאחר מכן שאר המכות, המלחמה בסיחון ועוג מלך הבשן ולבסוף קבלת הארץ כנחלה לעם ישראל.

מפסוק יד עד יז מתוארים הגויים שאינם מאמינים בבורא, שהם עובדי אלילים שאין באלוהיהם ולא כלום. והמשורר מבטיח – "כְּמוֹהֶם, יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם-- כֹּל אֲשֶׁר-בֹּטֵחַ בָּהֶם".

פסוקים יט ו-כ קוראים לבית ישראל, בית אהרן, בית הלוי ויראי ה' – לברך את הא-ל.

וסיום המזמור - בָּרוּךְ ה', מִצִּיּוֹן-- שֹׁכֵן יְרוּשָׁלִָם: הַלְלוּ-יָהּ.

מקבילות למזמור

למזמור מקבילות בספר דברים ובספר תהלים:
בפרקנו פסוק יד:
כִּי-יָדִין ה' עַמּוֹ; וְעַל-עֲבָדָיו, יִתְנֶחָם:

ספר דברים, לב לו
כִּי יָדִין ה' עַמּוֹ וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב.


תהלים קט"ו תהלים קלה


ד עֲצַבֵּיהֶם, כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם.
ה פֶּה-לָהֶם, וְלֹא יְדַבֵּרוּ; עֵינַיִם לָהֶם, וְלֹא יִרְאוּ.
ו אָזְנַיִם לָהֶם, וְלֹא יִשְׁמָעוּ; אַף לָהֶם, וְלֹא יְרִיחוּן.
ז יְדֵיהֶם, וְלֹא יְמִישׁוּן--רַגְלֵיהֶם, וְלֹא יְהַלֵּכוּ; לֹא-יֶהְגּוּ, בִּגְרוֹנָם.
ח כְּמוֹהֶם, יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם-- כֹּל אֲשֶׁר-בֹּטֵחַ בָּהֶם.
ט יִשְׂרָאֵל, בְּטַח בַּה'; עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא.
י בֵּית אַהֲרֹן, בִּטְחוּ בַה'; עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא.

יא יִרְאֵי ה', בִּטְחוּ בַה'; עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא


טו עֲצַבֵּי הַגּוֹיִם, כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם.
טז פֶּה-לָהֶם, וְלֹא יְדַבֵּרוּ; עֵינַיִם לָהֶם, וְלֹא יִרְאוּ.
יז אָזְנַיִם לָהֶם, וְלֹא יַאֲזִינוּ; אַף, אֵין-יֶשׁ-רוּחַ בְּפִיהֶם.

יח כְּמוֹהֶם, יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם-- כֹּל אֲשֶׁר-בֹּטֵחַ בָּהֶם.
יט בֵּית יִשְׂרָאֵל, בָּרְכוּ אֶת-ה';
בֵּית אַהֲרֹן, בָּרְכוּ אֶת-ה'.
כ בֵּית הַלֵּוִי, בָּרְכוּ אֶת-ה';
יִרְאֵי ה', בָּרְכוּ אֶת-ה'.

הפסוק האחרון (כא) – "כא בָּרוּךְ ה', מִצִּיּוֹן-- שֹׁכֵן יְרוּשָׁלִָם: הַלְלוּ-יָהּ". כתוב במגילת תהלים שנמצאה בקומראן – "יברככה ה' מציון שוכן ירושלים הללויה" – תחילתו דומה דומה לתהלים קכ"ח פסוק ה' – "יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָ‍ִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ".

המזמור בליטורגיה

המזמור נאמר בסדר פסוקי דזמרה בשבתות ובחגים לפני תפילת שחרית.

פסוק יג נאמר מדי יום כחלק מפרקי "יהי כבוד" בפסוקי דזמרא"

הערות שוליים

  1. ^ בבלי פסחים קיח ע"א

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33108372תהילים קל"ה