תהילים קכ"ח

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תהילים קכ"ח
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת: אַשְׁרֵי כׇּל יְרֵא ה' הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו

(א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת
אַשְׁרֵי כׇּל יְרֵא ה' הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו.
(ב) יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ.
(ג) אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ.
(ד) הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא ה'.
(ה) יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָ‍ִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ.
(ו) וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל.

תהילים קכ"ח הוא המזמור ה-128 במספר בספר תהילים. המזמור הוא חלק מקובץ שירי המעלות ומבחינה סגנונית נחשב למזמור חכמה. תכלית המזמור היא פנייה לנמען אנושי ופירוט מיהו האדם המאושר.

מבנה המזמור ותוכנו

במזמור קכ"ח מספר ברכות אשר בהם יתברך המאמין והירא את ה'. מזמור זה ממשיך את הרעיון המובע בתהילים קכ"ז בו מתברך בפריון האדם הירא את ה'. ניתן לחלק את המזמור לשני חלקים: פסוקים א'- ג': הברכה בה יבורך האדם היְרֵא את ה'. זוהי ברכה אישית והיא ניתנת לפרט. בחלקו השני של המזמור, פסוקים ד'-ו' ניתנת ברכה במישור הלאומי והיא מתייחסת לירושלים ולעם.[1]

המילים ירא ושלום חוזרות על עצמן במזמור. בפתיחת המזמור מתואר אושרו של " ירא " ה' ומסיים בברכתו ה' את האיש הירא את ה' - חלקו השני של המזמור משלב בין המילים ראייה ושלום. בירושלים ילמדו העולים את תורת ה' ויראתו ובתמורה הם יבורכו בברכת שלום.[2]

חלק ראשון

מגילת תהילים

כותרת המזמור מביעה את הרעיון בעזרת תקבולת נרדפת כי "ירא ה'" ההולך בדרך הישר הוא האדם אשר מקפיד על המצוות.[3] בפסוק ב' יזכה "ירא ה'" ההולך בדרכיו לפיריון. במזמור שר משורר תהילים בשבח העמל. האדם הירא, זה העובד לא יזדקק לעזרה בכלכלת ביתו. יש הטוענים כי המילים: "יגיע כפיך כי תאכל" אינם תיאור של האדם העובד אלא תיאור הגמול לאחר שזה הלך בדרך ה'. לשיטתם המזמור אינו עוסק בשבח עבודת האדם ויגיע כפיו אלא עיניינו בגמול שיקבל האדם על מעשיו.[4] בפסוק ג' בעל המזמור מברך את ביתו של האדם הירא מברך, ״אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך״, כלומר אשת הירא תישאר בביתו ולא תילקח על ידי אחרים. כך על פי המזמור תבורך האישה בפיריון, בצאצאים רבים "כשתילי זיתים". במדרש תנחומא על מזמור קכ"ח ביקשו חז"ל להדגיש את צניעותה של האישה הספונה בביתו של איש וכך כאשר היא נמצאת בירכתי הבית תבורך בצאצאים כשתילי זיתים: ״׳אשתך כגפן פוריה׳ – אימתי אשתך כגפן פוריה? כשהיא צנועה בירכתי ביתך – אז בניך כשתילי זיתים."[5] פסוק ג' מתאר תא משפחתי פטריארכלי, מסורתי בו יש תיאור של ראש המשפחה מסביבו יושבת משפחה לשולחן.[6]

חלק שני

בחלקו השני של המזמור, פסוקים ד'-ו' ניתנת ברכה במישור הלאומי והיא מתייחסת לירושלים ולעם.[7] רד"ק בפירושו לפסוק ד' מציין כי פסוק זה הוא מעין סיכום: "באילו המידות והמנהגות יבורך הגבר, שהוא ירא ה׳".[8] בפסוק ה ברכת ה' אשר בה יבורך ירא ה' תבוא מציון היא ירושלים והוא יראה בשגשוגה של העיר. בפסוק ו' מבורך ירא ה' באריכות ימים בכך שהוא זוכה לראות את נכדיו. ייתכן כי הביטוי "שלום על ישראל" המופיע גם בתהילים קכ"ה הוא בקשה מה' שיביא שלום על עמו, ישראל.[9]

המזמור במנהגים

המזמור הוא חלק מהפרקים שנוהגים לומר לאחר מנחה של שבת בכל השבתות שבין סוכות לשבת הגדול[10].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תהילים קכ"ח בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ אביגדור הורוויץ, עולם התנ"ך: תהילים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1996, עמ' 231
  2. ^ מרדכי ברויאר, פרקי בראשית - כרך ב: פרשיות וירא - ויחי, ירושלים, תבונות, תשנ"ט, עמ' 427
  3. ^ אביגדור הורוויץ, עולם התנ"ך: תהילים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1996, עמ' 231
  4. ^ עמוס פריש, יגיע כפיך: יחס המקרא אל העבודה, תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 1999, עמ' 98-97
  5. ^ שמואל ורגון, בארצות המקרא : מחקרים בנבואה, בהיסטוריה ובהיסטוריוגרפיה נבואית, רמת גן, בר-אילן, 2015, עמ' 276
  6. ^ תמר רוס בתוך: נחם אילן, עין טובה: דו-שיח ופולמוס בתרבות ישראל - ספר יובל במלאת עי"ן שנים לטובה אילן, תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 1999, עמ' 267
  7. ^ אביגדור הורוויץ עולם התנ"ך: תהילים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1996, עמ' 231
  8. ^ שמואל ורגון, בארצות המקרא : מחקרים בנבואה, בהיסטוריה ובהיסטוריוגרפיה נבואית, רמת גן, בר-אילן, 2015, עמ' 273
  9. ^ אביגדור הורוויץ, עולם התנ"ך: תהילים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1996, עמ' 227
  10. ^ הרב שלמה טל, סידור רינת ישראל, עמ' 329.


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26074802תהילים קכ"ח