תהילים קמ"ז

פסוקי המזמור: תהילים קמ"ז הַלְלוּיָ-הּ: כִּי-טוֹב, זַמְּרָה אֱלֹקֵינוּ- כִּי-נָעִים, נָאוָה תְהִלָּה.
א הַלְלוּיָ-הּ: כִּי-טוֹב, זַמְּרָה אֱלֹקֵינוּ - כִּי-נָעִים, נָאוָה תְהִלָּה. ב בּוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם ה'; נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס. ג הָרֹפֵא, לִשְׁבוּרֵי לֵב; וּמְחַבֵּשׁ, לְעַצְּבוֹתָם. ד מוֹנֶה מִסְפָּר, לַכּוֹכָבִים; לְכֻלָּם, שֵׁמוֹת יִקְרָא. ה גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב-כֹּחַ; לִתְבוּנָתוֹ, אֵין מִסְפָּר. ו מְעוֹדֵד עֲנָוִים ה'; מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי-אָרֶץ. ז עֱנוּ לַה' בְּתוֹדָה; זַמְּרוּ לֵאלֹקֵינוּ בְכִנּוֹר. ח הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם, בְּעָבִים - הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר; הַמַּצְמִיחַ הָרִים חָצִיר. ט נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ; לִבְנֵי עֹרֵב, אֲשֶׁר יִקְרָאוּ. י לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ; לֹא-בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה. יא רוֹצֶה ה', אֶת-יְרֵאָיו - אֶת-הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ. יב שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלִַם, אֶת-ה'; הַלְלִי אֱלֹקַיִךְ צִיּוֹן. יג כִּי-חִזַּק, בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ; בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ. יד הַשָּׂם-גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם; חֵלֶב חִטִּים, יַשְׂבִּיעֵךְ. טו הַשֹּׁלֵחַ אִמְרָתוֹ אָרֶץ; עַד-מְהֵרָה, יָרוּץ דְּבָרוֹ. טז הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר; כְּפוֹר, כָּאֵפֶר יְפַזֵּר. יז מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים; לִפְנֵי קָרָתוֹ, מִי יַעֲמֹד. יח יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם; יַשֵּׁב רוּחוֹ, יִזְּלוּ-מָיִם. יט מַגִּיד דְּבָרָו לְיַעֲקֹב; חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו, לְיִשְׂרָאֵל. כ לֹא עָשָׂה כֵן, לְכָל-גּוֹי-וּמִשְׁפָּטִים בַּל-יְדָעוּם: הַלְלוּיָ-הּ.

תהילים קמ"ז הוא המזמור ה-147 בספר תהילים. מזמור זה מהלל ומשבח את ה'. מזמור זה נאמר כל יום כחלק מפסוקי דזמרא. בלטינית נקרא המזמור "Lauda Jerusalem Dominum".

מבנה המזמור

המזמור נחלק לשלושה חלקים. כל חלק פותח בבקשה להלל ולשבח את ה'. בחלקו הראשון בפסוקים א'-ו' משבח המשורר את ה' על כוחו ושלטון הצדק שהוא משליט בעולם. חלקו השני בפסוקים ז'-י"א דן בהשגחה ובחסד ה'. בחלק השלישי מתוארת תהילת וברכת ירושלים ובקשה מירושלים ומציון לשבח את ה'. אלה מלווים בירידת גשמים שבשני הפסוקים האחרונים מתווסף תיאור מתן תורה לעמו ישראל. בתרגומי התנ"ך השבעים והוולגטה נחלק המזמור לשניים: חלק ראשון פס' א'-י"א והחלק השני מפסוק י"ב עד סופו. למזמור זה מבנה קוצנטרי שבמרכזו הרעיון המרכזי.

תוכן המזמור

בעל המזמור מדגיש את הזווית הלאומית. הוא מתאר את מעשי החסד של ה' (פסוקים: ג', ו', י"א) אשר ניצבים לצד מעשיו ושלטונו בכוחות הטבע. (פסוקים ד', ח'-ט', ט"ז-י"ח). אלה באים לידי ביטוי בהתגשמות החסדים כלפי עמו ובירתו ירושלים. יש הסוברים כי בפסוקים י"ב- י"ג נמצאת התשובה לחיבור המזמור: שיקום העיר.

בתרבות

את פסוקים י"ב-י"ג הלחין אביהו מדינה, והוא מוכר כשיר "שבחי ירושלים".

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תהילים קמ"ז בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30996887תהילים קמ"ז