תהילים ק"ג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תהילים ק"ג

(א) לְדָוִד בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה' וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ.
(ב) בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה' וְאַל תִּשְׁכְּחִי כָּל גְּמוּלָיו.
(ג) הַסֹּלֵחַ לְכָל עֲו‍ֹנֵכִי הָרֹפֵא לְכָל תַּחֲלֻאָיְכִי.
(ד) הַגּוֹאֵל מִשַּׁחַת חַיָּיְכִי הַמְעַטְּרֵכִי חֶסֶד וְרַחֲמִים.
(ה) הַמַּשְׂבִּיעַ בַּטּוֹב עֶדְיֵךְ תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי.
(ו) עֹשֵׂה צְדָקוֹת ה' וּמִשְׁפָּטִים לְכָל עֲשׁוּקִים.
(ז) יוֹדִיעַ דְּרָכָיו לְמֹשֶׁה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲלִילוֹתָיו.
(ח) רַחוּם וְחַנּוּן ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חָסֶד.
(ט) לֹא לָנֶצַח יָרִיב וְלֹא לְעוֹלָם יִטּוֹר.
(י) לֹא כַחֲטָאֵינוּ עָשָׂה לָנוּ וְלֹא כַעֲו‍ֹנֹתֵינוּ גָּמַל עָלֵינוּ.
(יא) כִּי כִגְבֹהַּ שָׁמַיִם עַל הָאָרֶץ גָּבַר חַסְדּוֹ עַל יְרֵאָיו.
(יב) כִּרְחֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב הִרְחִיק מִמֶּנּוּ אֶת פְּשָׁעֵינוּ.
(יג) כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים רִחַם ה' עַל יְרֵאָיו.
(יד) כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ.
(טו) אֱנוֹשׁ כֶּחָצִיר יָמָיו כְּצִיץ הַשָּׂדֶה כֵּן יָצִיץ.
(טז) כִּי רוּחַ עָבְרָה בּוֹ וְאֵינֶנּוּ וְלֹא יַכִּירֶנּוּ עוֹד מְקוֹמוֹ.
(יז) וְחֶסֶד ה' מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם עַל יְרֵאָיו וְצִדְקָתוֹ לִבְנֵי בָנִים.
(יח) לְשֹׁמְרֵי בְרִיתוֹ וּלְזֹכְרֵי פִקֻּדָיו לַעֲשׂוֹתָם.
(יט) ה' בַּשָּׁמַיִם הֵכִין כִּסְאוֹ וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה.
(כ) בָּרֲכוּ ה' מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ.
(כא) בָּרֲכוּ ה' כָּל צְבָאָיו מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ.
(כב) בָּרֲכוּ ה' כָּל מַעֲשָׂיו בְּכָל מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה'.

תהילים ק"ג הוא המזמור ה103 בספר תהילים. המזמור הוא אחד מארבעה עשר מזמורים הפותחים במילה 'לדָוִד'[1]. קריאת הפרק הומלצה בספרי הסגולות כסגולה לאישה עקרה[2].

תוכן המזמור

מזמור ק"ג מורכב מעשרים ושניים פסוקים ומחולק לארבעה חלקים:

א'-ה'

המזמור נפתח בקריאה של המשורר לעצמו לברך את אלוקים "לְדָוִד בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה' וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ" (א') ומסביר כי עליו לברך את אלוקים מכיוון שהוא עשה גומל לו חסד ורחמים, וסולח לו על חטאיו: "הַסֹּלֵחַ לְכָל עֲו‍ֹנֵכִי הָרֹפֵא לְכָל תַּחֲלֻאָיְכִי. הַגּוֹאֵל מִשַּׁחַת חַיָּיְכִי הַמְעַטְּרֵכִי חֶסֶד וְרַחֲמִים" (ג'-ד').

ו'-י"ד

בחלקו השני של המזמור מתאר המשורר את החסדים הלאומיים שעשה ה' לעם ישראל: "יוֹדִיעַ דְּרָכָיו לְמֹשֶׁה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲלִילוֹתָיו" (ז'), "לֹא כַחֲטָאֵינוּ עָשָׂה לָנוּ וְלֹא כַעֲו‍ֹנֹתֵינוּ גָּמַל עָלֵינוּ" (י'). המשורר מוסיף ומתאר את יחסו האבאי והרחום של ה': "כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים רִחַם ה' עַל יְרֵאָיו" (י"ג).

ט"ו-י"ט

לאחר שפירט כמה מחסדי ה' לעמו, המשורר מדגיש את נצחיותו המוחלטת של ה' מול הזמניות של בני האנוש: "אֱנוֹשׁ כֶּחָצִיר יָמָיו כְּצִיץ הַשָּׂדֶה כֵּן יָצִיץ" (ט"ו), "וְחֶסֶד ה' מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם" (י"ז).

כ'-כ"ב

המזמור נחתם בקריאת המשורר לכל היצורים שביקום לברך את ה', כולל מלאכי ה': "בָּרֲכוּ ה' מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ" (כ') וחותם כמו בפתיחת המזמור במילים: "בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה'" (כ"ב).

בתפילה

במסכת סופרים ובמקורות נוספים מופיע מזמור זה כשיר של יום ליום הכיפורים, בשל לשונות הכפרה והרחמים המופיעים בו (לצד תהילים ק"ל)[3]. ככל הנראה, כך נהגו בעבר במרבית הקהילות בנוסח ארץ ישראל.

המזמור בספרות חז"ל

במסכת ברכות[4] נכתב שכל פרשה שהיתה חביבה על דוד פתח בה באשרי וסיים באשרי, וכתבו שם בתוספות שלאו דווקא באשרי, אלא שהחתימה היא מעין הפתיחה, וכמו מזמור זה שפותח וחותם במילים "ברכי נפשי את ה'".

וכן אמרו שם בגמרא, ”אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי מאי דכתיב פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה, כנגד מי אמר שלמה מקרא זה? כנגד דוד אביו שדר בחמשה עולמים ואמר שירה. דר במעי אמו ואמר שירה שנאמר ברכי נפשי את ה' וכל קרבי את שם קדשו, יצא לאויר העולם ונסתכל בכוכבים ומזלות ואמר שירה, שנאמר ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו ברכו ה' כל צבאיו וגו', ינק משדי אמו ונסתכל בדדיה ואמר שירה, שנאמר ברכי נפשי את ה' ואל תשכחי כל גמוליו, מאי כל גמוליו אמר רבי אבהו שעשה לה דדים במקום בינה.”

בתרבות

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תהילים ק"ג בוויקישיתוף
  • ויקיטקסט תהילים ק"ג, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים

    הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
    רשימת התורמים
    רישיון cc-by-sa 3.0

    33118026תהילים ק"ג