תהילים קי"ט

תהילים, קי"ט, אותיות א', ב' אלפא ביתא
א אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת ה': ב אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ: ג אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ: ד אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד: ה אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ: ו אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ: ז אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ: ח אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד: ט בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ: י בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ: יא בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ: יב בָּרוּךְ אַתָּה ה' לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ: יג בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ: יד בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן: טו בְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ: טז בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ:

אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הוא מזמור קי"ט בספר תהילים, ונקרא גם תמניא אפי (בארמית: שמונה פנים) או אלפא ביתא על שם מבנהו, הוא המזמור הארוך ביותר בספר תהילים והפרק הארוך ביותר בתנ"ך.

תוכן המזמור

תוכנו העיקרי של המזמור הוא חשיבות לימוד תורה אך מובאים בו נושאים נוספים, כך למשל מסתיים המזמור בבקשה לגאולה:
”תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי” (תהילים, קי"ט, קע"ו).

אורך ומבנה המזמור

במזמור זה 176 פסוקים (הפסוק האחרון: קעו). במזמור יש שמונה פסוקים לכל אחת מאותיות הא-ב (שמונה הפסוקים הראשונים מתחילים באות א' שמונה הפסוקים שלאחריהם מתחילים באות ב' וכן הלאה). בכל פסוק מוזכר תיאור אחר לתורה: אמונה, אמרה, דבר, דרך, חק, מצווה, משפט, עדות, פיקודים, תורה. בסדר הלימוד החודשי של תהילים מחולק מזמור זה לשני חלקים (יומיים) בגלל אורכו.

קריאת המזמור

לפי האמור במסכת ברכות הועלתה אפשרות שפרק זה ייאמר בכל יום (במקום אשרי יושבי ביתך), שכן הוא מסודר לפי סדר הא"ב, אבל מכיוון שאין בו שבח הכנת מזון לכל חי נדחתה האפשרות, ולכן אומרים את אשרי יושבי ביתך, שמורכב בעיקר ממזמור קמ"ה, שכן יש בו גם את שבחו של הקב"ה שמכין מזון לכל חי (בפסוק "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון"), והוא גם מסודר כמעט לגמרי לפי סדר הא"ב.

את מזמור קי"ט נהוג לקרוא באזכרות. לפי הנהוג קוראים את חלקי הפרק המתחילים באותיות לפי שם הנפטר לפי פסוקי שמו, ובעדות מסוימות קוראים לאחר מכן אותיות נ', ש', מ', ה'.

עדות המזרח נוהגים לקרוא את המזמור ביחד עם מזמורים אחרים לפני ערבית של מוצאי שבת.

בחסידויות מסוימות נהוג לשיר את המזמור בעת הדלקת נרות חנוכה, מספר אותיות בכל לילה. בחסידות בעלז מושר המזמור בלחנים איטיים עתיקים שמיוחסים למגיד ממזריטש ותלמידיו.

ספרים על המזמור

רבי מתתיהו היצהרי כתב פירוש על המזמור. הפירוש הוקדש לכבוד מורו רבי חסדאי קרשקש. נדפס בשנים רע"ה, ש"ו, שע"ג, ושוב בימינו על ידי דב רפל (הוצאת 'ידע סלע' תל אביב). רבי יעקב אבוחצירא חיבר שני ספרים במיוחד על מזמור זה: מעגלי צדק ואלף בינה. לאחרונה^{[דרושה הבהרה]} התפרסם הספר 'תבענה שפתי תהילה' מאת הרב ד"ר ראובן מאמו על המזמור.

קישורים חיצוניים

• תהילים מזמור קיט עם פירושים
• מזמור קי"ט בקריאה תימני
• אראל סגל תהילים קיט - להתקרב לתורה במסלול אלפביתי
• אשרי תמימי דרך על פי רבי נחמן מברסלב מאגר ספרים לקריאה אונליין

ראו גם

• עת לעשות לה' הפרו תורתך
• מכל מלמדי השכלתי

ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25696909תהילים קי"ט