שמות לדמויות אנונימיות בתנ"ך
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
| ||
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת. |
אישים רבים מתקופת המקרא מופיעים במקרא עצמו ללא ציון שמם. בספרי חז"ל ובספרות החיצונית של ימי בית שני באות מסורות שונות הנוקבות בשמם של אישים אלו. ערך זה מציג רשימת שמות, בעיקר שמות נשים, המופיעים במסורות השונות. אלה הם המקורות העיקריים:
- ספרות חז"ל דוגמת מדרש רבה, התלמודים - תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי, פרקי דרבי אליעזר ועוד.
- תרגומי התנ"ך בעיקר התרגומים המדרשיים הארץ ישראליים, כתרגום התורה המיוחס ליונתן ודומיו. לפעמים נמצאים זיהויים גם בתרגום השבעים ובמסורות נוסח הקרובות אליו.
- ספרים חיצוניים דוגמת קדמוניות המקרא וספר היובלים[א][ב] ועוד.
- ספר הישר ספר שחובר ככל הנראה בימי הביניים
- מסורות של עדות וקהילות שונות בעם ישראל, וכן שמות שניתנו בעקבות מסורות נוצריות ומוסלמיות.
מפרשי המקרא נתנו טעמים שונים לאי-הזכרת השמות. כך למשל, הגמרא[1] מתייחסת לכך שאמותיהן של אברהם, דוד המלך, שמשון ונשים אחרות אינן מוזכרות במקרא. הגמרא גם מבארת כי היא נדרשת לפרט את שמותיהן משתי סיבות: "לפי שאמותן של יצחק ויעקב הוזכרו, צריכין אנו לידע שם אם אברהם...", וכן על מנת להוכיח לאפיקורוסים (מי שאינם מאמינים בתורה שבעל פה) שהתורה שבעל פה נכונה ואמיתית, שכן האפיקורוסים מאמינים בנכונותם של שמות אלו, על אף שהם אינם כתובים בשום מקום אלא עברו מדור לדור בעל פה.
לעיתים השם המוצא נובע מרמז למאורע שהתרחש אצל המזוהה,[ג] במקרים אחרים השם המזוהה לקוח מרשימות היחס בדברי הימים מתוך הבנה שאין סיבה לאזכר את שמו ללא סיבה,[ד] יש מקרים בהם הזיהוי נובע ממניע מדרשי-פרשני,[ה] אופציה נוספת היא אדם המוזכר במקום אחר בתנ"ך ויש צורך להשלים את הביוגרפיה שלו,[ו] מקרה דומה הוא זיהוי מתוך אופי הבן אדם.[ז]
ברוב המקרים מקור הזיהוי הוא דרשני ולאו דווקא מסורת.
שמות חיצוניים לאישים אנונימיים שהופיעו בתורה
הדמות | שם/זיהוי מוצע | מקור | |
---|---|---|---|
אשת קין | קלמנא | פירוש אברבנאל, בראשית ד, א | |
הויה | ליקוטים בסוף כתר ארם צובא.[2][3] | ||
תמד | "דברי הימים" לירחמיאל בן שלמה עמ' 118 מקורו בספר קדמוניות המקרא פרק ב פסוק א שם נכתב תמך | ||
עון[ח] | ספר היובלים, ד | ||
קנונתו | מדרש הגדול, פרק ד פסוק ב | ||
אשת הבל | דבורה | "דברי הימים" לירחמיאל בן שלמה עמ' 117 | |
חומקמה | מדרש כת"י שבסוף ספר "מגן וחרב" לרבי יהודה אריה בר יצחק ממודנה | ||
בלבירא | אברבנאל, בראשית ד, א | ||
לובדאו | מדרש הגדול, פרק ד פסוק ב. | ||
בני האלוהים מדור המבול
(אשר לקחו את בנות האדם) |
שמחזאי ועזאל | בראשית רבתי | |
עזא ועזאל | תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ס"ז עמוד ב'. | ||
בני קין | ספר הזוהר, בראשית לז. | ||
ככינוי לבני השופטים | ספרי, בהעלותך פו | ||
נשות צאצאי האדם[ט] | שת | עזורה (בת אדם וחוה)[4][י] | ספר היובלים, ד |
נובא | "דברי הימים" לירחמיאל בן שלמה עמ' 117 | ||
אנוש | נועם[5][6] | ספר היובלים, ד | |
קינן | מהוללת[7][8] | ספר היובלים, ד | |
מהללאל | דינה בת ברכאל | ספר היובלים, ד | |
ירד | ברכה בת רצויאל[9] | ספר היובלים, ד | |
חנוך | עדני בת דניאל[י"א] | ספר היובלים, ד | |
ערש בת דניאל | מדרש כת"י שבסוף ספר "מגן וחרב" לרבי יהודה אריה ממודנה | ||
ניבא בת שם | "דברי הימים" לירחמיאל בן שלמה | ||
מתושלח | עדנה בת עזריאל[10] | ספר היובלים, ד | |
ערנא בת עתדל | מדרש כת"י שבסוף ספר "מגן וחרב" לרבי יהודה אריה ממודנה | ||
למך | אשמוע בת אלישוע בן חנוך | ספר הישר פרשת בראשית עמ' 10 | |
שמה בת אנוש | ליקוטים בסוף כתר ארם צובא.[2][3] | ||
בתנוש בת ברכאל[י"ב][11][י"ג] | ספר היובלים, ד | ||
נח | נעמה בת למך (מצאצאי קין) | בראשית רבה, פרשה כ"ג, פסקה ג' לפי פירוש זה נעמה מבוגרת במאות שנים מנח | |
נעמה בת חנוך | ספר הישר פרשת נח עמ' 11 | ||
אמזרע בת ברכיאל | ספר היובלים, פרק ד', פסוק מ"ו[12][13] | ||
טוציאה/ארציאה | שלשלת הקבלה | ||
נשות צאצאי נח
(מנח עד אברהם אבינו) |
שם | צדקת לבב | ספר היובלים, ד, מו. |
מחלתירן | מדרש כת"י שבסוף ספר "מגן וחרב" לרבי יהודה ממודנה | ||
מחלה בת בנו | תולדות אדם לרבי שמואל אלגאזי | ||
חם | נחלת מחוק | ספר היובלים, ד, מו. | |
דמות נכי | מדרש כת"י שבסוף ספר "מגן וחרב" לרבי יהודה ממודנה | ||
יפת | עדתן-שש | ספר היובלים, ד | |
בת נתנכר | מדרש כת"י שבסוף ספר "מגן וחרב" לרבי יהודה ממודנה | ||
ארפכשד | רצויה בת שושן[14] | ספר היובלים, ד | |
שלח | מלכה בת מדי או מעכה בת כשד[י"ד] | ספר היובלים, ד | |
מלכה בת כביר | מדרש כת"י שבסוף ספר "מגן וחרב" לרבי יהודה ארי ממודנה | ||
עבר | עזורה בת נמרוד | ספר היובלים, ד | |
פלג | לומנה בת שנער[15] | ספר היובלים, ד | |
רעו | אורה בת אור[16] | ספר היובלים, ד | |
מלכה בת רות | "דברי הימים" לירחמיאל בן שלמה עמ' 121, מקורו בספר קדמוניות המקרא פרק ד פסוק יא שם הגרסה "מלחם בת רות" | ||
שרוג | מלכה בת כבר[17] | ספר היובלים, ד | |
נחור | יסכה בת נסתג[18] | ספר היובלים, ד | |
תרח | אמתלאי בת כרנבו[19][20] | תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף צ"א עמוד א' | |
עדנה בת אברם[21] או עתריי או עתידיי[22] | ספר היובלים, יא | ||
אם שרה | טסה | מדרש כת"י מובא בספר למכסה עתיק עמ' 24, ככל הנראה מדובר בטעות[ט"ו] | |
אחד משרי פרעה שהללו את שרה (בראשית, י', י"ד) | חרקנוש | מגילה חיצונית לבראשית מהדורת ידין עמ' לו | |
אשת לוט | עדית / עירית | פרקי דרבי אליעזר פרק כ"ה, אשת לוט היא ובפירוש הרד"ל | |
מלח | ילקוט ראובני בשם פליאה[23] | ||
אחת מבנות לוט | פלוטית / פליטית | ספר הישר, פרקי דרבי אליעזר פרק כ"ה | |
הפליט[ט"ז]
(אשר בישר לאברהם על שביית לוט) |
עוג מלך הבשן[24] | תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף ס"א עמוד א'; במדבר רבה, פרשה י"ט, פסקה ל"ב | |
מיכאל או גבריאל | פרקי דרבי אליעזר כז, תוספות השלם בשם מדרש | ||
מכין העגל בביקור המלאכים בבית אברהם (בראשית, י"ח, ז') |
ישמעאל | בראשית רבה, פרשה מ"ח, פסקה י"ג | |
אליעזר | מדרש החפץ, וכן בספר הישר. | ||
מלווי אברהם בפרשת העקדה (בראשית, כ"ב, ג') |
אליעזר וישמעאל[י"ז] | ויקרא רבה, פרשה כ"ו, פסקה ז' | |
אשת ישמעאל | הראשונה | עיפה או עאישה או עדישה | פרקי דרבי אליעזר פרק ל, תרגום יונתן לספר בראשית, פרק כ"א, פסוק כ"א |
מריבה | ספר הישר | ||
גיגית | ליקוטים בסוף תנ"ך הכתר.[2][3] | ||
עדישא | תרגום ירושלמי (יונתן) על ספר בראשית, פרק כ"א, פסוק כ"א, ספר קושיות לאחד מן הראשונים באשכנז | ||
השנייה | פאטמה / פטימה | פרקי דרבי אליעזר פרק ל, תרגום ירושלמי (יונתן) על ספר בראשית, פרק כ"א, פסוק כ"א | |
מלכית | ספר הישר | ||
עבד אברהם (אשר הביא את רבקה ליצחק) (בראשית, כ"ד, ב') |
אליעזר | בראשית רבה, פרשה נ"ט, פסקה י' | |
אם רבקה (בראשית, כ"ד, נ"ה) |
דבורה | מדרש אגדה פרשת וישלח | |
מלווי אבימלך מלך גרר (בברית יצחק ואבימלך) (בראשית, כ"ו, כ"ו) |
אחוזת | רלב"ג בביאורו על הפרשה (עמ' 341–342), בבראשית רבה, פרשה ס"ד, פסקה ט' נכתב ששמו "אחוזת מרעהו" | |
אשת לבן הארמי | עדינה | ספר הישר | |
בני לבן הארמי (רעו את צאן אביהם) (בראשית, ל"א, א') |
בעור, אליב ומורש | ספר הישר | |
ינום וימדם | מדרש שכל טוב | ||
השליח ששלח יעקב לקרוא לרחל ולאה (בראשית, ל"א, ד') | נפתלי | תרגום ירושלמי (יונתן) על בראשית, ל"א, ד' | |
המגלה ללבן על בריחת יעקב (בראשית, ל"א, כ"ב) | עמלק | תוספות השלם, במקורות אחרים נכתב שנודע לו על ידי תרפים[25] או על ידי רועים אחרים.[26] | |
שליחי יעקב לעשיו (בראשית, ל"ב, ד') | דמשק בן אליעזר ואלינוס בן אליעזר | תרגום ירושלמי (יונתן) על בראשית, ל"א, ד', לפי רש"י אלו היו מלאכים | |
"ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלומות" (בראשית, ל"ז, י"ט) |
שמעון ולוי | מדרש תנחומא, וישב ג | |
המשליך את יוסף לבור, (בראשית, ל"ז, כ"ד) |
שמעון | בראשית רבה, פרשה פ"ד, פסקה ט"ז | |
המספרים ליעקב על "מות" יוסף (בראשית, ל"ז, ל"ב) |
יהודה | תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י' עמוד ב' | |
נפתלי | ספר הישר. | ||
בני השפחות | תרגום ירושלמי (יונתן) על בראשית, ל"ז, ל"ב | ||
שמה הפרטי של בת שוע | עלית | ספר הישר[י"ח] | |
שניים מהשבטים המאשימים את עצמם בצרתם (בראשית, מ"ב, כ"א) | שמעון ולוי | מדרש שכל טוב | |
פותח השק במלון (בראשית, מ"ב, כ"ז) | לוי | תרגום ירושלמי (יונתן) על בראשית, מ"ב, כ"ז | |
הנער המתרגם ליוסף, הרודף אחר השבטים, והאוסר את שמעון | מנשה בן יוסף | תרגום ירושלמי (יונתן) על בראשית, מ"ב, כ"ג, בראשית רבה, פרשה צ"א, פסקה ח', מדרש תנחומא פרשת ויגש סימן ד | |
המודיע ליעקב שיוסף חי | נפתלי | תרגום ירושלמי (יונתן) על בראשית, מ"ט, כ"א | |
שרח | תרגום ירושלמי (יונתן) על בראשית, מ"ו, י"ג | ||
אשת פוטיפר | זוליכה / זוליחה / סוליקה | מקור: ספר הישר[י"ט] | |
שר המשקים | מירוד | ספר הישר | |
נשות השבטים, בני יעקב | ראובן | אודה | ספר היובלים פרק לד |
אליורם בת עוי | ספר הישר | ||
שמעון | אדבה | ספר היובלים פרק לד | |
יבעה | ליקוטים בסוף כתר ארם צובא[2]; ספר קושיות לאחד מן הראשונים באשכנז, אות רל, עמ' קעח-קעט. | ||
דינה בת יעקב | בראשית רבה, פרשה פ', פסקה י"א | ||
בונה הכנענית | ספר הישר | ||
לוי[כ] | מלכה | ספר היובלים פרק לד, וכן גם בספר צוואות השבטים, צוואת לוי יא א | |
ענת | ליקוטים בסוף כתר ארם צובא[2]; ספר קושיות לאחד מן הראשונים באשכנז, אות רל, עמ' קעח-קעט. | ||
עדינה בת יובב בת יקטן | ספר הישר | ||
אותה | דעת זקנים ופענח רזא במדבר כו נט[כ"א] | ||
יששכר | חזקה | ספר היובלים פרק לד | |
עזקה | ספר קושיות לאחד מן הראשונים באשכנז, אות רל, עמ' קעח-קעט. | ||
ארידה בת יובב בת יקטן אחות עדינה אשת לוי | ספר הישר | ||
זבולון | נעמה | ספר היובלים פרק לד | |
ענני | ספר קושיות לאחד מן הראשונים באשכנז, אות רל, עמ' קעח-קעט. וכן אצל הרב חיים קנייבסקי. | ||
מרושה בת מולד בן אבידע בן מדין | ספר הישר | ||
דן | עגלה | ספר היובלים פרק לד, וכן בספר קושיות לאחד מן הראשונים באשכנז, אות רל, עמ' קעח-קעט. | |
אפללת בת חמודן המואבי | ספר הישר | ||
נפתלי | רצויה | ספר היובלים פרק לד | |
צרויה | ספר קושיות לאחד מן הראשונים באשכנז, אות רל, עמ' קעח-קעט. | ||
מרימית בת אמורם בן עוץ בן נחור | ספר הישר | ||
רצויה | ליקוטים בסוף כתר ארם צובא.[2][3] | ||
גד | מכה | ספר היובלים פרק לד, בספר קושיות לאחד מן הראשונים באשכנז, אות רל, עמ' קעח-קעט גרס מעכה. | |
עוצית בת אמורם בן עוץ בן נחור | ספר הישר | ||
אשר | יונה | ספר היובלים פרק לד | |
עדון בת אפלל בן הדר בן ישמעאל | ספר הישר | ||
הדורה בת אבימאל בן עבר בן שם | ספר הישר | ||
בנימין | יסכה | ספר היובלים פרק לד[28] | |
ערבה בת זמרן | ספר הישר | ||
מחליא בת ארם | ספר הישר | ||
האומר ליוסף שאביו חולה | אפרים | מדרש תנחומא פרשת ויחי אות ו | |
בלהה | פסיקתא רבתי ג | ||
בנימין | פסיקתא רבתי ג | ||
אסנת | מדרש ילמדנו | ||
מנשה[כ"ב] | מדרש לקח טוב | ||
בת פרעה | בתיה | תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ט עמוד ב' ויקרא רבה, פרשה א', פסקה ג'. בִּתְיָה בת פרעה מוזכרת בדברי הימים ללא הסבר מי היא והיכן נזכרה.[29] | |
תרמות | ספר היובלים מז ה, ובמקורות נוספים,[30] | ||
יתומה אחות ציפורה (לא בת יתרו) | רבי אליהו מאיזמיר, מדרש תלפיות ענף בתיה, בשם ספר הזוהר כתב יד. זיהוי נוסף בפרשה: אחות משה אשר השגיחה אליו היא מרים.[31] | ||
בן משה שנימול על ידי ציפורה | אליעזר בן משה | שמות רבה, פרשה ה' | |
גרשום בן משה | תרגום יונתן | ||
חרטומי מצרים | יוחני וממרא | תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף פ"ה עמוד א'; בספר ברית דמשק עמוד 5 נכתב "יקם בליעל את יחנה ואת אחיהו במזמתו". | |
יאנס ויאמברס (או יניס וימברס) | תרגום יונתן, כמו גם בספרים החיצוניים. בספר הישר הם מוזכרים כבני בלעם | ||
האיש העברי אשר הוכה על ידי המצרי | דתן | שמות רבה, פרשה א', פסקה כ"ז | |
שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים | דתן ואבירם | תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף ס"ד עמוד ב' | |
המגרש את משה ואהרון מארמון פרעה לאחר מכת ברד | בלעם בן בעור | מדרש הביאור במקום[32] | |
בן אישה ישראלית (המגדף) | חפישתוק | מדרש פתרון תורה ספר ויקרא, פרק כ"ד, פסוקים י'-כ"ג | |
בעלה של שלמית בת דברי | דתן | שמות רבה, פרשה א', פסקה כ"ז | |
אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת | צלפחד | תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף צ"ו עמוד ב' | |
האישה הכושית[כ"ג] | צפורה | תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף ט"ז עמוד ב' | |
תרביס | קדמוניות היהודים ליוסף בן מתתיהו | ||
הנער המבשר למשה על נבואות אלדד ומידד | גרשום | מדרש תנחומא פרשת בהעלותך יב | |
יהושע בן נון | ספרי | ||
הכנעני מלך ערד | סיחון | תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ג' עמוד א' |
שמות חיצוניים לאישים אנונימיים שהופיעו בנביאים
שמות חיצוניים לאישים אנונימיים שהופיעו בכתובים
הדמות | שם/זיהוי מוצע | מקור |
---|---|---|
אשת איוב | דינה | אשת איוב על פי תרגום איוב, תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ט"ו עמוד ב' |
סיטיס | על פי דברי איוב, זוהי אשתו הראשונה שמתה כחלק מהניסיונות שהועמד בהם, - לאחר מכן נשא לאישה את דינה, בת יעקב ולאה. | |
השופטים בזמן רות (רות, א', א') | דבורה ברק ויעל | רות רבה, פרשה א', פסקה א' |
שמגר בן ענת ואהוד בן גרא | רות רבה, פרשה א', פסקה א' | |
היבם הפוטנציאלי לרות (רות, ג', י"ב)[מ"ג] | טוב | רות רבה, פרשה ו', פסקה ג' |
פלוני אלמוני | רות רבה, פרשה ז', פסקה ז' | |
מציע הצעת חיפוש הנשים לאחשוורוש | ממוכן | פרקי דרבי אליעזר פרק מט |
נערות אסתר | חולתא, רוקעיתא, גנוניתא, נהוריתא, רוחשיתא, חורפיתא.[38] | תרגום ראשון במקום |
אם המן האגגי | אמתלאי בת עורבתי | תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף צ"א עמוד א' |
בת המן האגגי | שכחתנית | מדרש אבא גוריון (נשמט במהדורות הרגילות, מתועד בכתבי יד).
על פי האגדה השליכה על אביה בטעות דלי של צואה, כשגילתה את מעשיה, התאבדה. |
לקריאה נוספת
מאמרים בנושא
- יאיר זקוביץ, "לכולם שמות יקרא - על זיהוי אלמונים בספרות המקרא", עיוני מקרא ופרשנות ט, תשס"ט, עמ' 441–468.
- יצחק היינמן, דרכי האגדה, פרק ד, עמ' 25–34, הוצאת מאגנס 1974, ירושלים.
- שמות מחז"ל לדמויות שנזכרו בתנ"ך בצורה אנונימית בפורום אוצר החכמה
מקורות ורשימות
- הרב חיים קניבסקי, למכסה עתיק, באתר היברובוקס
- הרב חיים קנייבסקי, למכסה עתיק - מהדורה מורחבת, מאת הרב בנימין אברהם גרינגרס, בית שמש תשע"ג, באתר אוצר החכמה
- ספר הישר לאורך הספר
- יעקב ישראל סטל, (עורך) ספר קושיות, לאחד מן הראשונים, אות רל, עמ' קעח-קעט.
- רבי ירחמיאל בן שלמה (מחבר), עלי יסיף (עורך), ספר הזכרונות לירחמיאל, תל אביב תשס"א, באתר אוצר החכמה
- מדרש (בסוף ספר מגן וחרב לרבי יהודה אריה ממודנה כתב יד), מובא אצל הרב מנחם מנדל כשר, תורה שלמה ב השמטות ומילואים לפרשה ד אות כה, עמ' תקלב.
ביאורים
- ^ ערך זה מתבסס על מהדורת כנה ורמן
- ^ מספר כותבים השתמשו בספר זה אך גרסו גירסאות שונות, דבריהם הובאו בהערה
- ^ כך לדברי כנה ורמן שמות נשי דורות ראשונים בספר היובלים לקוחים ממעשיו של הבעל כך אשת קין קרויה "עון" מפני העוון שבעלה עבר
- ^ כך אצל בתיה בת פרעה והצללפוני
- ^ למשל בעל קדמוניות המקרא מזהה את הורג שאול כ"בן אגג" מפני ששאול הציל את אגג אביו
- ^ כך הזיהוי של הורג אחאב כנעמן
- ^ למשל לפי תרגום התורה המיוחס ליונתן נפתלי הוא המודיע ליעקב על מציאת יוסף מפני שנפתלי הוא "אילה שלוחה"
- ^ לפי כנה ורמן זה רמז לעון קין
- ^ את שמות ילדיהם ניתן למצוא בספר הזכרונות דברי ירחמיאל עמ' 117-118
- ^ לפי כנה ורמן זה רמז ל"עזר כנגדו"
- ^ לפי כנה ורמן זה רמז לכך שחנוך עלה לגן עדן
- ^ במשמעות של בת אנוש
- ^ לפי מגילה חיצונית לבראשית היא הייתה אחותו של למך ולא בת ברכאל
- ^ לפי ספר היובלים לאפרכשד היה בן ושמו קינן והוא היה נשוי למלכה בת מדי ושלח למעכה בת כשד, בדורות מאוחרים יותר קינן הוסר מהרשימה ונוצר בלבול
- ^ בכתב היד[2] נכתב שנחור אבי תרח נשא את יסכה בת נוסה. הרב קניבסקי הבין שיסכה בת נוסה (=טסה) היא שרה
- ^ בילקוט שמעוני (תהלים רמז תתפג) נכתב שפליט זה שמו
- ^ במדרש החפץ גורס אליעזר וממרא
- ^ בצוואת יהודה נכתב "ויתן לי את בת-שוע בתו לאשה", ראו: אברהם כהנא (עורך), הספרים החיצוניים, חלק א עמ' קעג
- ^ המקור לכך הוא כנראה באסלאם, שם מכונה אשת פוטיפר "זוליח'א"[27]
- ^ בגמרא מבואר שללוי היו שני נשים, ראו: תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף נ"ח עמוד ב'
- ^ על בסיס הפסוק "ושם אשת עמרם יוכבד בת לוי אשר ילדה אותה ללוי במצרים" (במדבר, כ"ו, נ"ט)
- ^ אופציות נוספות: רוה"ק (פסיקתא רבתי ג) הרופאים (ב"ר) שומרים (מדרש אגדה)
- ^ אבן עזרא ורשב"ם סברו שהייתה זו אישה נוספת של משה.
- ^ בגמרא "צללפונית", אך היעב"ץ בהגהותיו הציע לגרוס "הצללפוני" על פי הפסוק, וכך היא הגרסא בבמדבר רבה. בכתב יד ותיקן 115 ב הגירסה היא הצללפונית
- ^ מעשה פסל מיכה מוצג במקרא לצד מעשה שמשון ודלילה מה שהביא את המחבר לקשר בין השתיים
- ^ הרב מנחם עזריה מפאנו בספרו גלגולי נשמות, אות צ, מעתיק את שמה כצפנית
- ^ מוזכר בתהלים, ז', א'
- ^ דוגמת מוחמד אבן ג'ריר א-טברי או אל-זמח'שרי בפירושם על סורת א-נמל
- ^ ראו גרשם שלום, "פרקים חדשים מענייני אשמדאי ולילית", תרביץ יט/ג-ד (תש"ח), עמ' 169 (172–175) (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- ^ פירוש השם מכּדה (Makeda) במקור האתיופי הוא "לא כך".
- ^ רבי משה סופר כתב בספרו תורת משה (מהדורא קמא, הפטרה לפרשת נשא טו:) שערפה התעברה משמשון בעת מאסרו אצל פלישתים. בתוספתא לתרגום נכתב שגוליית היה מזרע שמשון, ראו: הרב יעקב חיים סופר, הדר יעקב, חלק ה סימן טז
- ^ בפסוקים נכתב שהם בני "הרפה" במובן מילולי של ענקית
- ^ הקש לבתיה בת פרעה
- ^ לפי פשוטו של מקרא אם המלך היא בת שבע
- ^ בדברי הימים ב', ט', כ"ט מוזכר עדו לצד ירבעם
- ^ אותו אחד המוזכר ב(מלכים א', כ', כ"ח
- ^ בפירוש המיוחס לרש"י בדברי הימים (יח לג) נכתב שההורג היה יהודי
- ^ בתנא דבי אליהו רבא פרק יח נכתב שבן האשה הצרפית הוא משיח בן יוסף
- ^ רבנו בחיי בן אשר הניח שהיא גויה (בפירושו לתחילת פרשת פינחס)
- ^ במלכים א', י"ח, י"ב מספר עובדיה לאחאב ש"עבדך יראה את ה' מנעורי" גם האלמנה מספרת לאליהו שבעלה "עבדך היה ירא את ה'"
- ^ בשלשלת הקבלה כתב בשם הזוהר פרשת לך לך שבעלה הוא עובדיה הנביא, את דבריו ציטט בסדר הדורות ג"א רנ"ד, אך זהו בלבול בין האישה השונמית לבין האישה מנס אסוך השמן
- ^ בתשובת רבי אברהם בן הרמב"ם (סימן כה) נכתב שהיה גר
- ^ במקרא נאמר פלוני אלמוני במובן של "לא נודע שמו"
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף צ"א עמוד א'
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 אברהם אליהו הרכבי, כ"י שראיתי בדמשק, הפסגה, גיליון א, עמ' 58, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום), כתב זה ידוע בשל האזכורים שהדפיס הרב חיים קניבסקי בספרו
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 כך גם במדרש כת"י שבסוף ספר מגן וחרב
- ^ במדרש כת"י שבסוף ספר "מגן וחרב" לרבי יהודה אריה ממודנה גרס פטורה
- ^ במהדורת כהנא גרס נעמי
- ^ במדרש כת"י שבסוף ספר "מגן וחרב" לרבי יהודה אריה ממודנה גרס נעים
- ^ במדרש כת"י שבסוף ספר "מגן וחרב" לרבי יהודה אריה ממודנה גרס מחוללת
- ^ הרב אלגאזי גרס מהוללאות
- ^ הרב אלגאזי גרס ברכה בת רצויה, במדרש כת"י שבסוף ספר "מגן וחרב" לרבי יהודה אריה ממודנה גרס ברכה בת דיצא
- ^ הרב אלגאזי גרס עזריה
- ^ הרב אלגאזי גרס ברונוש בת ברכאל, במגילה חיצונית לבראשית (מהדורת ידין עמ' לד) נכתב בתאנוש
- ^ הרב אלגאזי גרס אמורע בת ברכיאל, במהדורת כהנא גרס אמזרה בת רכאל
- ^ במדרש כת"י שבסוף ספר "מגן וחרב" לרבי יהודה אריה ממודנה גרס נעמה בת ברכיאל
- ^ הרב אלגאזי גרס רצויה בת ששון
- ^ הרב אלגאזי גרס לבנה
- ^ הרב אלגאזי גרס אורה בת חור
- ^ הרב אלגאזי גרס מלכה בת נהר
- ^ הרב אלגאזי גרס ישגב בת ישחוב, יש שגרסו בת ניסה/בת נוסה/בת נסתג
- ^ במדרש כת"י שבסוף ספר מגן וחרב אמתלאי בת ברוכו
- ^ החיד"א מביא בספרו דבש לפי (סימן כ"ב) גרסה האומרת שאמתלאי אשת תרח התגלגלה בדינה. ועיין בסדר הדורות. על פי י"ד אייזנשטיין "אוצר ישראל" ערך אמתלאי.
- ^ או עדנה בת אברנהו ע"פ הרב שמואל אלגאזי בראש ספרו תולדות אדם
- ^ פרקי דרבי אליעזר פרק כ"ו
- ^ ספר הפליאה לז א
- ^ בספר הישר "עוגי עבד אברהם"
- ^ ספר הישר
- ^ תרגום ירושלמי (יונתן) על בראשית, ל"א, כ"ב
- ^ תפסיר לקוראן, סורה 12, איה 21
- ^ וכן בספר קושיות לאחד מן הראשונים באשכנז, אות רל, עמ' קעח-קעט
- ^ דברי הימים א', ד', י"ח
- ^ שוע אמוראי-שטרק, "האלה תרמותיס, בת פרעה, משה וארטפניס: פרק בפרשנות יהודית-הלניסטית", כעת, כתב עת תלפיות, כרך א תשע"ד, עמ' 191 - 202
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ט' עמוד ב'
- ^ הובא גם בחומש תורה שלמה, ראו: מנחם מנדל כשר, תורה שלמה, חלק י, יא, פרשת בא, באתר היברובוקס
- ^ ראו גם: יעל פלדמן, האומנם נקראה בת-יפתח "שאילה", ואיך נהפכה למרטירית נוצרית, באתר הארץ, 12 ביוני 2005
- ^ יש שגרסו שרה בת עדאל, ראו: עידן דשא (עורך), ילקוט מדרשים, חלק ה' עמ' קפו, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים); ויש שגרסו נצבת בת עמיאל, ראו: ספר קושיות לאחד מהראשונים באשכנז אות רל עמ' קעט
- ^ החיד"א, ברכי יוסף, אורח חיים סימן רמ סעיף ד, באתר היברובוקס
- ^ שערי תשובה סימן י"ט, באתר "דעת"
- ^ יש לציין שבתלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ט"ו עמוד א' מבואר בשם רבי יונתן שמלכת שבא לא היתה אשה אלא מלכות שבא
- ^ ראו בספר מנות הלוי לרבי שלמה אלקבץ ביאור שמותם
37697390שמות לדמויות אנונימיות במקרא