עדו הנביא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המונח "עידו" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו עידו (פירושונים).

עִדּוֹ היה נביא (מכונה גם עִדּוֹ הַחֹזֶה), שחי ופעל בראשית ימי הבית הראשון. לפי שיטות אחדות, עדו היה ראש הקבלה בזמנו, ומסורת התורה שבעל-פה הועברה על ידו לאחיה השילוני[1].  

בגמרא ובמדרש, עדו מזוהה עם הנביא המוזכר בספר מלכים בשם "איש האלקים". לפי ילקוט שמעוני[2] עדו הנביא הוא בנה של האישה השונמית[3].

אזכור שמו בספר דברי הימים

בספר דברי הימים מוזכר חיבור שלא הגיע לידינו בשם "מִדְרַשׁ הַנָּבִיא עִדּוֹ" וכן גם "חֲזוֹת יֶעְדּוֹ הַחֹזֶה", שעל פי חז"ל ומפרשים מאוחרים יותר, ובפרט רש"י הם כינויים שונים לאותו חיבור נבואי. מקובל להניח ש"עִדּוֹ" ו"יֶעְדּוֹ" חד הם[4]. החיבור או החיבורים הנ"ל נזכרים כמקור לקורותיהם של שלמה, ירבעם, רחבעם ואביה:

  • "וּשְׁאָר דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה הָרִאשֹׁנִים וְהָאֲחֲרוֹנִים הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל דִּבְרֵי נָתָן הַנָּבִיא וְעַל נְבוּאַת אֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי וּבַחֲזוֹת יֶעְדּוֹ הַחֹזֶה עַל יָרָבְעָם בֶּן נְבָט"[5]
  • "וְדִבְרֵי רְחַבְעָם הָרִאשֹׁנִים וְהָאֲחַרוֹנִים הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים בְּדִבְרֵי שְׁמַעְיָה הַנָּבִיא וְעִדּוֹ הַחֹזֶה לְהִתְיַחֵשׂ וּמִלְחֲמוֹת רְחַבְעָם וְיָרָבְעָם כָּל הַיָּמִים"[6]
  • "וְיֶתֶר דִּבְרֵי אֲבִיָּה וּדְרָכָיו וּדְבָרָיו כְּתוּבִים בְּמִדְרַשׁ הַנָּבִיא עִדּוֹ"[7]

"איש האלקים" בספר מלכים

ערך מורחב – איש האלוקים מיהודה והנביא מבית אל

בספר מלכים[8] מובא סיפורו של "אִישׁ אֱלֹקִים" מממלכת יהודה, שנשלח להוכיח את המלך ירבעם על העבודה הזרה שהכניס לממלכת ישראל. שמו של איש האלקים[9] איננו מפורש בפרק זה, אך חז"ל מזהים אותו עם עדו הנביא:

"וְהִנֵּה אִישׁ אֱלֹקִים[10] בָּא מִיהוּדָה בִּדְבַר ה' אֶל בֵּית אֵל וְיָרָבְעָם עֹמֵד עַל הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר. וַיִּקְרָא עַל הַמִּזְבֵּחַ בִּדְבַר ה' ...וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת דְּבַר אִישׁ הָאֱלֹקִים...וַיִּשְׁלַח יָרָבְעָם אֶת יָדוֹ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ לֵאמֹר תִּפְשֻׂהוּ וַתִּיבַשׁ יָדוֹ[11] אֲשֶׁר שָׁלַח עָלָיו וְלֹא יָכֹל לַהֲשִׁיבָהּ אֵלָיו. וְהַמִּזְבֵּחַ נִקְרָע וַיִּשָּׁפֵךְ הַדֶּשֶׁן מִן הַמִּזְבֵּחַ...וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר אֶל אִישׁ הָאֱלֹקִים חַל נָא אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹקיךָ וְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדִי וְתָשֹׁב יָדִי אֵלָי וַיְחַל אִישׁ הָאֱלֹקִים אֶת פְּנֵי ה' וַתָּשָׁב יַד הַמֶּלֶךְ אֵלָיו וַתְּהִי כְּבָרִאשֹׁנָה".

בתחילת שליחותו מצווה עליו ה': "לֹא תֹאכַל לֶחֶם וְלֹא תִשְׁתֶּה מָּיִם וְלֹא תָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתָּ". בתום שליחותו, בא איש האלקים לידי ניסיון ראשון:

"וַיְדַבֵּר הַמֶּלֶךְ אֶל אִישׁ הָאֱלֹקִים בֹּאָה אִתִּי הַבַּיְתָה וּסְעָדָה וְאֶתְּנָה לְךָ מַתָּת. וַיֹּאמֶר אִישׁ הָאֱלֹקִים אֶל הַמֶּלֶךְ אִם תִּתֶּן לִי אֶת חֲצִי בֵיתֶךָ לֹא אָבֹא עִמָּךְ וְלֹא אֹכַל לֶחֶם וְלֹא אֶשְׁתֶּה מַּיִם בַּמָּקוֹם הַזֶּה...וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ אַחֵר וְלֹא שָׁב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּא בָהּ אֶל בֵּית אֵל".

בבית אל ישב נביא זקן ששמע מבנו על דבריו ומעשיו של איש האלקים באותו היום והחליט לחפש אותו. אז בא איש האלקים לידי ניסיון שני:

"וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי אִישׁ הָאֱלֹקִים וַיִּמְצָאֵהוּ...וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֵךְ אִתִּי הַבָּיְתָה וֶאֱכֹל לָחֶם. וַיֹּאמֶר לֹא אוּכַל לָשׁוּב אִתָּךְ וְלָבוֹא אִתָּךְ וְלֹא אֹכַל לֶחֶם וְלֹא אֶשְׁתֶּה אִתְּךָ מַיִם בַּמָּקוֹם הַזֶּה...וַיֹּאמֶר לוֹ גַּם אֲנִי נָבִיא כָּמוֹךָ וּמַלְאָךְ דִּבֶּר אֵלַי בִּדְבַר ה' לֵאמֹר הֲשִׁבֵהוּ אִתְּךָ אֶל בֵּיתֶךָ וְיֹאכַל לֶחֶם וְיֵשְׁתְּ מָיִם כִּחֵשׁ לוֹ. וַיָּשָׁב אִתּוֹ וַיֹּאכַל לֶחֶם בְּבֵיתוֹ וַיֵּשְׁתְּ מָיִם".

בעודם יושבים אל השולחן, הנביא הזקן, שקודם לכן נתגלה כנביא שקר כשהטעה את איש האלקים, התנבא לפתע, אך הפעם באה אליו נבואת אמת:

"כֹּה אָמַר ה' יַעַן כִּי מָרִיתָ פִּי ה' וְלֹא שָׁמַרְתָּ אֶת הַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹקֶיךָ. וַתָּשָׁב וַתֹּאכַל לֶחֶם וַתֵּשְׁתְּ מַיִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ אַל תֹּאכַל לֶחֶם וְאַל תֵּשְׁתְּ מָיִם לֹא תָבוֹא נִבְלָתְךָ[12] אֶל קֶבֶר אֲבֹתֶיךָ".

איש האלקים עזב את ביתו של הנביא הזקן ויצא לדרכו: "וַיֵּלֶךְ וַיִּמְצָאֵהוּ אַרְיֵה בַּדֶּרֶךְ וַיְמִיתֵהוּ וַתְּהִי נִבְלָתוֹ מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וְהַחֲמוֹר עֹמֵד אֶצְלָהּ וְהָאַרְיֵה עֹמֵד אֵצֶל הַנְּבֵלָה".

הנביא הזקן שמע את הדיבורים בעירו על פלא[13] האריה שעומד ליד נבלה ואינו נוגע בה והבין שהמת הוא איש האלקים:

"וַיֵּלֶךְ וַיִּמְצָא אֶת נִבְלָתוֹ מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וַחֲמוֹר וְהָאַרְיֵה עֹמְדִים אֵצֶל הַנְּבֵלָה לֹא אָכַל הָאַרְיֵה אֶת הַנְּבֵלָה וְלֹא שָׁבַר אֶת הַחֲמוֹר. וַיִּשָּׂא הַנָּבִיא אֶת נִבְלַת אִישׁ הָאֱלֹקִים וַיַּנִּחֵהוּ אֶל הַחֲמוֹר וַיְשִׁיבֵהוּ וַיָּבֹא אֶל עִיר הַנָּבִיא הַזָּקֵן לִסְפֹּד וּלְקָבְרוֹ. וַיַּנַּח אֶת נִבְלָתוֹ בְּקִבְרוֹ[14] וַיִּסְפְּדוּ עָלָיו הוֹי אָחִי. וַיְהִי אַחֲרֵי קָבְרוֹ אֹתוֹ וַיֹּאמֶר אֶל בָּנָיו לֵאמֹר בְּמוֹתִי וּקְבַרְתֶּם אֹתִי בַּקֶּבֶר אֲשֶׁר אִישׁ הָאֱלֹקִים קָבוּר בּוֹ אֵצֶל עַצְמֹתָיו הַנִּיחוּ אֶת עַצְמֹתָי".

המדרש מביא שנפשו של נביא השקר נקשרה בנפש עדו באותה שתייה ששתוּ יחדיו ושנביא השקר מצווה לבניו לקבור אותו לאחר מותו בקבר עִמוֹ כדי שמגע עצמותיו בעצמות עִדּוֹ יסייע לו בעולם הבא. הרב נבנצל ב"שיחות" (ספר שמות, וירא) מביא בהרחבה את סיפור הסעודה המשותפת, ואף אומר כי יהונתן נביא הבעל, שסעד עם עדו הנביא, אף זכה לנבואה בשל אותה סעודה, שכן על פי חז"ל סעודה עם תלמיד חכם (כל שכן נביא) בכוחה לעורר רוחניות האדם. והראיה, שהרי הוא מנבא לעדו שבגין אותה סעודה, מכיוון שעבר על דברי ה', הוא נדון למיתה בידי הארי (כפי שאכן קרה).

על אף כל זאת, ירבעם מלך ישראל לא מקבל את תוכחת הנביא ונשאר בעקשותו, ועל כך נענש[15] אף הוא, שבנו אֲבִיָּה מת בחייו[16].

קשר משפחתי לנביא זכריה

בתחילת ספר זכריה מצוין יחוסו המשפחתי של זכריה הנביא: "זְכַרְיָה בֶּן בֶּרֶכְיָה בֶּן עִדּוֹ הַנָּבִיא"[17].

מכיוון שזכריה חי בתקופת שיבת ציון, כארבע מאות שנים אחרי עידו הנביא, הרי שבמידה ועידו הנזכר כאן הוא אכן סבו של זכריה, קשה לומר שמדובר על עידו הנביא הנזכר בדברי הימים ולכן המילה "הנביא" מתייחסת לזכריה ולא לעידו.

בהנחה ועידו הנזכר כאן הוא אכן עידו הנביא הנזכר בדברי הימים, הרי שאין הכוונה כאן שזכריה היה נכדו, כי אם צאצא רחוק יותר המתייחס עליו, מבלי לפרט את כל הדורות ביניהם. אפשרות זאת נתמכת באזכור בספר עזרא, שמקצר עוד יותר ומכנה אותו פשוט "זכריה בן עדו"[18].

ברשימות היחס של הכהונה בספר נחמיה, מופיע השם "עִדוֹא"[19], ואפילו בצמוד לשם "זְכַרְיָה"[20], אך אין מדובר בעידו הנביא, מכיוון שמדובר על ראשי בתי אב ממשמרות הכהונה בזמן הכהן הגדול יויקים בתקופת שיבת ציון.

אזכורים בגמרא ובמדרשי חז"ל

מקום קבורתו

בספר מלכים כתוב כי מקום קבורתו של "איש האלקים" בבית אל, אך יש הסוברים כיום שקברו נמצא ליד בניאס.[21] ליד חורשת טל, מדרום מערב לבניאס נמצא ציון הקבר, אשר במסורת הדרוזית נקרא "נבי יהודה" ויוחס לפני כן ליהודה בן יעקב. על יד הקבר ישנו עץ אלה הנזכר במקורות בשם "בוטם"[22].

השם עידו בימינו

השם עידו (לרוב בכתיב מלא) נפוץ למדי בימינו, ברוב מגזרי האוכלוסייה (ובפרט בקרב הדתיים לאומיים, המסורתיים והחילונים), אך (למעט בעלי תשובה) נדיר בקרב המגזר החרדי. על פי נתוני הלמ"ס שפורסמו בשנת ה'תשע"ו (2015) עידו הוא השם השנים עשר ברשימת השמות הנפוצים ביותר בקרב יהודים, כאשר בשנה זו 870 יהודים נקראו בשם זה (1.36% מהיהודים).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ סדר תנאים ואמוראים; פירוש רבי יעקב בן שמשון על מסכת אבות, פרק א', משנה א'. רבי יצחק אברבנאל הזכירו בנחלת אבות, הקדמה כחבר בבית דינו של אחיה השילוני.
  2. ^ מלכים רמז רכח
  3. ^ ולפי המדרש היא אחותה של אבישג השונמית
  4. ^ פירוש מצודת ציון על דברי הימים ב ט כט: "חזות – עניין מראות נבואה, ורצונו לומר, בספר נבואות. יעדו - הוא עדו החוזה".
  5. ^ ספר דברי הימים ב', פרק ט', פסוק כ"ט.
  6. ^ ספר דברי הימים ב', פרק י"ב, פסוק ט"ו.
  7. ^ ספר דברי הימים ב', פרק י"ג, פסוק כ"ב.
  8. ^ ספר מלכים א', פרק י"ג.
  9. ^ המדרש הקדום סדר עולם רבה (סוף פרק כ) מונה את עידו בין עשרת הנביאים שזכו לכינוי "אִיש האֱלֹקִים": "את (ה) מוצא בהן י (=עשרה) שנאמר בהן איש האלקים ואלו הן: משה ואלקנה ושמואל, דוד שמעיה ועדו ואליהו ואלישע".
  10. ^ רש"י על מלכים א, פרק יג, פסוק א: "זה היה עדו".
  11. ^ רש"י (על מלכים א יג ד) מדייק עד כמה חשוב כבוד הנביא, שאפילו בעבור עבודה זרה לא יבשה ידו: "נקם הקב"ה על כבודו של צדיק יותר מכבודו" (של הקב"ה).
  12. ^ מצודת ציון פירש (על מלכים א יג כב): "אף גוף מת צדיק נקרא נבלה".
  13. ^ פרוש הרלב"ג על פסוק כד: "והנה זה היה פלא גדול שהאריה המיתוֹ ו (בכל זאת) לא שבר את החמור ולא אכל את הנבלה, כי מ-ה' היה למען יִוַדע ענשו זה ויקחו מוסר היודעים עם שאולי יהיה זה סִבּה להשיב ירבעם מדרכו הרעה בראותו כי (על) חטא זה נענש הנביא זה העונש הנפלא".
  14. ^ רש"י: "בבית קבורה שהיה לנביא השקר הזה בעיר"; מצודת דוד: "בהקבר אשר כרה נביא הזקן לעצמו".
  15. ^ ירבעם קיבל הזדמנות נוספת, כאשר אחיה השילוני הודיע לו מראש על מות בנו אם לא ישוב מדרכו הרעה, אך משזה לא שב העונש התממש.
  16. ^ ספר מלכים א', פרק י"ד.
  17. ^ ספר זכריה, פרק א', פסוק א'; וגם פסוק ז: "זְכַרְיָה בֶּן בֶּרֶכְיָהוּ בֶּן עִדּוֹא הַנָּבִיא".
  18. ^ ספר עזרא, פרק ה', פסוק א'; וגם פרק ו, פסוק יד: "זְכַרְיָה בַּר עִדּוֹא".
  19. ^ ספר נחמיה, פרק י"ב, פסוק ד'.
  20. ^ ספר נחמיה, פרק י"ב, פסוק ט"ז.
  21. ^ ר' למשל אוצר מסעות, החיבור "מסע דפליסטינא" מאת ר' שמואל ב"ר שמשון (1210), עמ' 64, שם רשום "הלכנו לדן, וראיתי מערת פמייס שיוצא מעבר הירדן. ומחוץ לעיר קבר עידו הנביא"
  22. ^ עידו הנביא ואשתו, באתר אגודת אהלי צדיקים.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29681411עדו הנביא