גיחזי

גֵּיחֲזִי הוא אישיות מהתנ"ך, נערו של אלישע הנביא ומי שמופיע בכמה מסיפורי אלישע בספר מלכים-ב'.

גיחזי והשונמית (ספר מלכים ב', פרק ד')

"גיחזי" מאת יחיאל שמי

כאשר אלישע מחפש דרכים לגמול טובה לאישה הגדולה משונם שהטיבה עמו, גיחזי מייעץ לו שיברך אותה בבן. אלישע אכן מברך אותה בבן וכעבור שנה הבן נולד, אך נפטר לאחר מספר שנים. כאשר השונמית באה אל אלישע ונופלת לרגליו להתחנן על בנה, גיחזי ניגש והדפה בחזה והנביא צווה אותו להרפות ממנה כי נפשה מרה לה.   אלישע שולח את גיחזי עם משענתו כדי להחיות את הילד. גיחזי שם את המשענת על הילד אך הלה איננו מקיץ (ע"פ המדרש, בדרכו אל הנער גיחזי מנסה את המשענת על חיה מתה שמצא בדרך וזו קמה לתחייה. במעשה זה עבר גיחזי על דברי אלישע שהורה לו לא לעצור בדרכו אל הילד, ולכן לא הצליח גיחזי להקים את הילד). בסיום הסיפור אלישע מגיע אל הילד ומקים אותו לתחייה.

גיחזי, נעמן והצרעת (ספר מלכים ב', פרק ה')

לאחר שריפא אלישע את נעמן שר צבא ארם מן הצרעת, מציע נעמן לאלישע מתנות בתמורה. אלישע מסרב לקבל מתנות מידי נעמן ונעמן הולך לדרכו. לאחר שנעמן עוזב רץ גיחזי אחרי נעמן ומבקש ממנו בשם אלישע ככר כסף ושתי חליפות בגדים (כמובן ללא ידיעת אלישע). נעמן נותן לגיחזי כסף ובגדים וכשאלישע מגלה זאת, הוא מקלל את גיחזי וזרעו בצרעת.

סיפורים ומדרשים נוספים על גיחזי

בתקופה בה היה גיחזי נערו של אלישע, הוא היה דוחה את התלמידים הפוטנציאלים של אלישע ורבים היו יראים להגיע אל אלישע מפני רעת גיחזי. לאחר שילוחו של גיחזי רבו תלמידי אלישע (ספר מלכים ב', פרק ו').

חז"ל כתבו שגיחזי ובניו הם ארבעת המצורעים היושבים בשער שומרון (ספר מלכים ב', פרק ז'). חז"ל אף לומדים הלכה ממעשי ארבעת המצורעים בהסתמך על כך שגיחזי (למרות שסרח) היה תלמיד חכם.

בגמרא (מסכת סוטה, דף מ"ז ומסכת סנהדרין, דף ק"ז ) מסופר כי אלישע הלך לדמשק להחזיר את גיחזי בתשובה אך ללא הצלחה.

בספר מלכים ב', פרק ח' מספר גיחזי למלך ישראל ממעשי אלישע. כאן הוא קורא לאלישע בשמו וחז"ל רואים זאת בעין רעה (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק' ).

גיחזי הוא בין האנשים המועטים שאין להם חלק בעולם הבא. זאת כיוון שחטא והחטיא את הרבים (סנהדרין פרק חלק).

לקריאה נוספת

• הרב אלחנן סמט, פרקי אלישע.

קישורים חיצוניים

• גיחזי של חז"ל, בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך