חלומות שר המשקים ושר האופים
חלום שר המשקים ושר האופים הוא מאורע שהתרחש בעת ישיבתו של יוסף בבית האסורים במצרים. יוסף, שהיה כלוא על שום עלילתה של אשת פוטיפר, מצא חן בעיני שר בית הסוהר שמינה אותו על כל האסירים. יחד איתו נכלאו שר המשקים ושר האופים של פרעה מלך מצרים. באחד הלילות חלמו שניהם חלומות שונים שגרמו להם לזעף. לאחר ששאלם יוסף לסיבת זעפם סיפרו לו על החלומות שחלמו והוא פתר להם אותם. מעשה זה הוביל בעקיפין לשחרורו של יוסף מבית הסוהר ואף להפיכתו למשנה למלך מצרים. האירוע מתואר בבראשית פרק מ'.
השתלשלות האירועים
יוסף, נער בן 17, כלוא בבית האסורים בגלל עלילה שהעלילה עליו אשת אדונו, פוטיפר. עקב היותו נושא חן בעיני כל סובביו, הוא מצליח להתחבב על השר הממונה על שמירתו, וזה ממנה אותו כאחראי על ענייני בית הסוהר[1]. הוא היה מעין מפקד פנימי על כל האסירים והם היו פועלים על פי דיבורו, עד שהוא הגיע למצב שהשר הממונה נותן בו אמון מלא במעשיו ואינו יודע כלל ממעשיו. התורה מדגישה איך שה' משגיח בהשגחה פרטית על יוסף שיצליח בכל מעשיו גם כשהוא נמצא במצב הכי שפל שלו.
באחד הימים, בשנה העשירית למאסרו של יוסף[2], התרחש אירוע בארמונו של פרעה מלך מצרים שגרם לזעזוע אצל כולם ברמת הזלזול בשרות המלוכה[3]. שני שרים, האחראים על מזונו של המלך, חטאו לתפקידם. שר המשקים האחראי על משקה המלך, טעה והגיש למלך כוס יין ובה זבוב, שר האופים האחראי על מאפי המלך, טעה והגיש למלך מאפה המכיל בתוכו אבן[4]. דינם של שני אלו היה נחרץ בדרך כלל למוות, אך עד לשעת פסק דינם נכלאו שניהם במשמר מיוחד כשהממונה על שירותם של שני אסירים נכבדים אלו הוא יוסף.
החלומות ופתרונם
לאחר כשנה תמימה[5] בהם הם כלואים עם יוסף, חלמו שני האסירים הנכבדים חלומות משונים. אשר בתוך אותם חלומות טמונים היו פתרונותיהם, מה יקרה איתם בעתידם.
הכתוב מתאר את שהתרחש למחרת בבוקר:
וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם יוֹסֵף בַּבֹּקֶר וַיַּרְא אֹתָם וְהִנָּם זֹעֲפִים.
וַיִּשְׁאַל אֶת סְרִיסֵי פַרְעֹה אֲשֶׁר אִתּוֹ בְמִשְׁמַר בֵּית אֲדֹנָיו לֵאמֹר מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם רָעִים הַיּוֹם.
וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו חֲלוֹם חָלַמְנוּ וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים סַפְּרוּ נָא לִי.
וַיְסַפֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת חֲלֹמוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ בַּחֲלוֹמִי וְהִנֵּה גֶפֶן לְפָנָי.
וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים.
וְכוֹס פַּרְעֹה בְּיָדִי וָאֶקַּח אֶת הָעֲנָבִים וָאֶשְׂחַט אֹתָם אֶל כּוֹס פַּרְעֹה וָאֶתֵּן אֶת הַכּוֹס עַל כַּף פַּרְעֹה.
ויוסף, מיד לאחר שאלתו, פותר לו את חלומו. ומבקש ממנו לפעול בעבורו אצל פרעה:
וַיֹּאמֶר לוֹ יוֹסֵף זֶה פִּתְרֹנוֹ שְׁלֹשֶׁת הַשָּׂרִגִים שְׁלֹשֶׁת יָמִים הֵם.
בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשֶׁךָ וַהֲשִׁיבְךָ עַל כַּנֶּךָ וְנָתַתָּ כוֹס פַּרְעֹה בְּיָדוֹ כַּמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיִיתָ מַשְׁקֵהוּ.
כִּי אִם זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ וְעָשִׂיתָ נָּא עִמָּדִי חָסֶד וְהִזְכַּרְתַּנִי אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵאתַנִי מִן הַבַּיִת הַזֶּה.
כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים וְגַם פֹּה לֹא עָשִׂיתִי מְאוּמָה כִּי שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר.
שר האופים, כשרואה את הפתרון הטוב על חלומו של שר המשקים, מוצא הדבר חן בעיניו, (הגמרא[6] מסבירה, שכל אחד מהשרים חלם את חלומו שלו ואת פתרונו של רעהו, -מכאן ידעו שניהם שפתרונו של יוסף הוא אמיתי) ולכן מבקש גם הוא פתרון לחלומו. אך נכונה לו אכזבה: הפתרון של חלומו היה עגום למדי.
וַיַּרְא שַׂר הָאֹפִים כִּי טוֹב פָּתָר וַיֹּאמֶר אֶל יוֹסֵף אַף אֲנִי בַּחֲלוֹמִי וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה סַלֵּי חֹרִי עַל רֹאשִׁי.
וּבַסַּל הָעֶלְיוֹן מִכֹּל מַאֲכַל פַּרְעֹה מַעֲשֵׂה אֹפֶה וְהָעוֹף אֹכֵל אֹתָם מִן הַסַּל מֵעַל רֹאשִׁי.
וַיַּעַן יוֹסֵף וַיֹּאמֶר זֶה פִּתְרֹנוֹ שְׁלֹשֶׁת הַסַּלִּים שְׁלֹשֶׁת יָמִים הֵם.
בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ וְתָלָה אוֹתְךָ עַל עֵץ וְאָכַל הָעוֹף אֶת בְּשָׂרְךָ מֵעָלֶיךָ.
השלכות לעתיד
שלושה ימים לאחר מכן, ביום ההולדת של פרעה החליט פרעה לשחרר את שר המשקים מהכלא ולהשיבו למשרתו, ואילו את שר האופים החליט להוציא להורג.
לאכזבתו של יוסף שר המשקים שכח את ההבטחה שהבטיח ליוסף ולא הזכירו לפני פרעה.
רק לאחר שנתיים ימים, כפי שיסופר בפרשה הבאה, "נזכר" שר המשקים בחכמתו הרבה של יוסף, ביכולתו לפתור חלומות, בגלל שפרעה מבקש גם הוא פתרון לחלומו.
הערות המפרשים
מדוע נענש יוסף וקיבל עוד שנתיים מאסר? והרי לאחר שנתיים שר המשקים כן "נזכר" בו? רש"י מסביר, שיוסף היה צריך לשים את בטחונו בה' לבדו ולא בשר המשקים. ולכן נשאר כלוא עוד שנתיים בגלל כך.
אמנם, רבינו בחיי[7] מסביר, שאין הכוונה היא שיוסף שם את מבטחו לגמרי בשר המשקים, כי כן יתכן שה' מזמן לצדיק ישועה על ידי מישהו אחר, אבל יוסף שטח את בקשתו לפני שר המשקים וביקש ממנו שתי בקשות, גם שיזכרהו וגם שיזכיר אותו לפני פרעה. וזה, לפי מדרגתו של יוסף כבר דבר שפוגם בביטחון בה'. והיות שהקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה נענש על כך ונשאר כלוא עוד שנתיים ימים.
קישורים חיצוניים
- חלומו של שר המשקים לעומת שר האופים, באתר וורטס.
- מקבץ פירושי חז"ל על חלומות שר המשקים והאופים, באתר המכון הגבוה לתורה.
- סיכום פרשת וישב, אתר בית חב"ד.
הערות שוליים
- ^ המפרשים (אברבנאל, המלבי"ם, ועוד) מסבירים שעניין זה לבדו הוא נס, משום שבדרך כלל איש הממונה על אסירים אמור להתעמר בהם ולא לכבד אותם, כי אין בינהם שום יחסים מלבד רודנות.
- ^ על פי ספר הישר, בראשית כג
- ^ רש"י מפרש שזהו גם כן נס, שהיו כל הבריות מדברות על יוסף ועל "חטאיו", לכך זימן ה' אירוע מסעיר אחר שיעסיק את ההמון.
- ^ הסיבה למאסרם אינו כתובה במפורש אלא רק נאמר שחטאו לפרעה. המפרשים והמדרשים מסבירים את הסיפור של הפגם במאכלים. אך יש שיטה אחרת במדרש (מדרש רבה, ומדרש אגדה), לפיה חטאם היה שהם חמדו את בת המלך - ועל כך נענשו.
- ^ על פי מדרש "ספר הישר"
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ה עמוד ב'
- ^ רבינו בחיי, בראשית מ, יד
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: ספר בראשית פרק מ' |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חלומות שר המשקים ושר האופים |