הרב חיים קניבסקי

מתוך המכלול
(הופנה מהדף חיים קניבסקי)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב שמריהו יוסף חיים קַנִּיֶּבְסְקִי
הגר"ח קנייבסקי בשמחת פורים
הרב חיים קניבסקי
מקום פעילות בני ברק, ישראל
השתייכות יהדות חרדית
רבותיו אביו רבי יעקב ישראל קניבסקי, דודו רבי אברהם ישעיהו קרליץ ורבי ראובן כץ
חיבוריו דרך אמונה, שונה הלכות ועוד (ראו 'חיבוריו' להלן)
הרב חיים קניבסקי על במת הכבוד בכנס של דגל התורה (שני משמאל), יד אליהו, 1990.
לצדו נראים: רבי יוסף שלום אלישיב, רבי אלעזר מנחם מן שך, ורבי שלמה שמשון קרליץ

הרב שמריהו יוסף חיים קַניֶבסקִי (נולד בט"ו בטבת ה'תרפ"ח, 8 בינואר 1928) הוא מנהיגו הרוחני של הציבור הליטאי, פוסק הלכה ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים.

לאחר פטירת הרב אלישיב בה'תשע"ב עמד הרב קנייבסקי לצד הרב שטינמן בהנהגת רובו של הציבור הליטאי, הקשור במפלגת דגל התורה וגיבה את הנהגת הרב שטיינמן. מאז פטירת הרב שטיינמן בה'תשע"ח התחזק מעמדו. רבים מגיעים לקבל את ברכתו ועצתו.

הרב קנייבסקי חיבר ספרים רבים. המפורסם שבהם הוא דרך אמונה, בתחום המצוות התלויות בארץ ישראל.

תולדותיו

נולד בפינסק, אז בפולין, בנם הבכור של רבי יעקב ישראל קניבסקי ("הסטייפלר") ופעשא מרים, אחותו של החזון איש, אביו שימש סנדק בברית המילה שלו וקרא את שמו שמריהו יוסף חיים, על שם שני סביו, רבי שמריהו יוסף קרליץ רבה של קוסובה והרב חיים פרץ קנייבסקי. בא' בניסן תרצ"ד (1934) עלה עם משפחתו לארץ ישראל והם התיישבו בבני ברק. בתחילה התגורר עם משפחתו בבית דודו החזון איש. מאוחר יותר עברו לדירה סמוכה בשכונת גבעת רוקח. כאשר עבר החזון איש לשכונת זיכרון מאיר עברה אף משפחתו להתגורר בסמיכות אליו.

למד ב"תלמוד תורה רבי עקיבא - מרכז" וכן עם אביו עמו למד את רוב מסכתות הש"ס. בגיל 10 נכנס ללמוד בישיבת תפארת ציון בבני ברק, שם למד אצל רבי מיכל יהודה ליפקוביץ שהחל למסור אז שיעורים בישיבה. לאחר 6 שנות לימוד בתפארת ציון, ביקש אביו שיבוא ללמוד אצלו בישיבת בית יוסף, שם למד אצלו זמן אחד את מסכת יבמות. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה בראשות רבי ראובן כץ. בשנתו הראשונה בישיבת לומז'ה, בגיל 17, סיים לראשונה את כל התלמוד בבלי. במשך שנתיים שמע שיעורים מהרב שך שכיהן כר"מ בישיבה וכן שמע שיעורים מרבי אליהו דושניצר שכיהן כר"מ ומשגיח בישיבה. בשנתו האחרונה בישיבה שמע שיעורים מרבי יחיאל מרדכי גורדון שמונה לראש הישיבה באותה שנה[1]. מדי שבוע היה חוזר לביתו לקראת שבת אז למד תורה מדודו החזון איש. בעת לימודיו בישיבת לומז'ה פרצה מלחמת העצמאות וכל תלמידי הישיבה גויסו לשמירה בחזית המצרית, עם מקלות ואבנים בלבד. הרב שמואל גרוסברד שמונה למפקדם הורה לתלמיד הצעיר לעלות עם גמרתו לראש הגבעה, שם למד עד לסיום הקרבות[2].

בז' בכסליו תשי"ב (דצמבר 1951) נשא לאישה את בת שבע אסתר, בתו של רבי יוסף שלום אלישיב. השדכנים היו הרב בן ציון ברוק ראש ישיבת נובהרדוק בירושלים והחזון איש, ששיבח במכתב את החתן והכתירו בתואר "מרא דכולא תלמודא". החתונה נערכה באולמי הצבי בפתח תקווה ובסידור הקידושין כובד רבי ראובן כץ, בני הזוג התגוררו בפתח תקווה מספר חודשים והוא המשיך ללמוד בישיבת לומז'ה. לאחר מכן עברו לבני ברק וחלקו דירה משותפת עם משפחות הרב נסים קרליץ, רבי עמרם זקס והרב דב וינטרוב, כאשר כל משפחה התגוררה בחדר אחד והמטבח היה משותף לכולם. בשלב מאוחר יותר עברו לדירה מורחבת יותר שחלקו עם משפחת רבי פנחס שרייבר. בבני ברק החל ללמוד בכולל עטרת יוסף, שלימים נקרא כולל חזון איש. הוא למד שם במשך עשרות שנים.

בתום השבעה לפטירת אביו, באב תשמ"ה (1985), נערך הספד בהיכל ישיבת פוניבז' בו התבטא עליו עליו הרב שך כי "הניח בן כמותו".

על אף היותו רב ליטאי פונים אליו רבים לקבלת ברכה (דבר המקובל בעיקר אצל רבנים חסידיים).

הרב קניבסקי חבר בוועדת הרבנים של בית החולים מעייני הישועה.

בהנהגת הציבור הליטאי

הרב קניבסקי מונה לחבר מן המניין במועצת גדולי התורה של דגל התורה מיום הקמתה, אולם השתתף בישיבתה רק ב-ה'תשע"ב, כאשר מפלגת בני תורה התמודדה בבחירות המוניציפליות בשלוש ערים מול דגל התורה, כדי להביע את תמיכתו הפומבית בדגל התורה, באותה תקופה של הבחירות בשנת תשע"ב התבטא בחריפות נגד התומכים והמצביעים למפלגת בני תורה וכינה אותם "ריקים ופוחזים בעלי מחלוקת"[3]. לאחר הבחירות, הורה לשואלים רבים על היפרדות מתומכי בני תורה במוסדות החינוך ובקהילות.

מאז פטירת חמיו הרב אלישיב גדלה מעורבותו של הרב קניבסקי בהנהגת הציבור הליטאי, כאשר הוא מגבה את מהלכיו של רבי אהרן יהודה לייב שטינמן בהנהגת הציבור. בימי חוליו האחרון של הרב אלישיב פורסם ביתד נאמן מכתב בכתב ידו, שבו כתב: "הנה הנהגת הדור מסורה כיום למרן גאון ישראל הגראי"ל שטיינמן שליט"א, אשר כל מעשיו לשם שמים, והנה עתה זכינו שמרן שליט"א ע"פ הוראת מורי חמי שליט"א נטל עליו כל הנהגת העיתון יתד נאמן אשר אאמו"ר זללה"ה יסדו יחד עם מו"ר מרן הגרא"מ שך זללה"ה"[4].

לאחר פטירת הרב שטיינמן עומד הרב קנייבסקי בראש מועצת גדולי התורה לצד הרב גרשון אדלשטיין ראש ישיבת פוניבז' והשתתף בישיבת המועצת שהתקיימה בשנת ה'תשע"ט לפני הבחירות המוניציפליות כאשר רשימות אגודת ישראל ודגל התורה התמודדו בנפרד לעיריות בחלק מערי הארץ.

משפחתו

הרב חיים קניבסקי עם בנו הרב אברהם ישעיהו

הרב חיים קניבסקי היה נשוי לרבנית בת-שבע קניבסקי, בתו של רבי יוסף שלום אלישיב. שניים מגיסיו הם הרב יצחק זילברשטיין הרב עזריאל אוירבך.

בנותיו ובניו:


השגות הרמ"ךהשגות הראב"דמגדל עוזהגהות מימוניותמגיד משנהר"י קורקוסרדב"זכסף משנהלחם משנהמשנה למלךשער המלךמרכבת המשנהאור שמחצפנת פענחאבן האזלדרך אמונה

מחיבוריו

הרב קניבסקי מרבה להשיב לשואליו בכל תחומי העניין התורניים. התשובות, הנשלחות בדרך כלל על גבי גלויות, הן בדרך כלל קצרות מאוד וכוללות מילים בודדות בלבד[6]. מתשובותיו שבכתב ושבעל-פה התפתחה ספרות שו"ת ענפה. כמאה ספרים מכילים מדור תשובות שלו לשאלות המחברים. בין הספרים הבולטים המוקדשים לתשובותיו:

  • דעת נוטה - ליקוט תשובות הלכתיות לפי סדר המשנה ברורה, בתוספת הערות והבהרות מהרב קניבסקי וכן מראי מקומות לפוסקים אחרים שהוסיף צוות עורכים בראשות בנו הרב יצחק שאול. יצאו לאור שלושה חלקים, תשס"ט-תשע"ו. ההערכה היא שהסדרה תכלול כעשרה כרכים[7].
  • דרך שיחה - שאלות במגוון נושאים על סדר פרשיות השבוע מאת תלמידו הרב אליהו מן (על פי שיחותיו עם הרב קניבסקי מדי סעודת ליל שבת), תשס"ד
  • שמעה תפילתי - ביאורים על סדר התפילות המבוססים על תשובותיו לצבי יברוב, בני ברק תשס"ח
  • מדרש נח - ליקוט מגמרא ומדרשים על נח, עם ביאור "תיבת נח", בני ברק תשע"ח.

בשנת תשע"ב יצא ספר בשם "מאחורי הפרגוד" ובו דברי תורה ואמרות בנושאים שונים, ממנו ומהרב שטיינמן. בנוסף, מדי שבוע יוצא עלון שבת בשם דברי שי"ח ובו תשובות ודברי תורה ממנו ממהלך השבוע החולף.

הרב קניבסקי נוהג לחתום על ספריו בראשי התיבות שי"ח בהגרי"י (שמריהו יוסף חיים בן הגאון רבי יעקב ישראל).

לקריאה נוספת

  • הרב גדליה הוניגסברג, בתוך מנחת תודה (תשע"ד) - מהנהגות הרב קניבסקי
  • הרב גדליה הוניגסברג, החובות - על סדרי לימודו של הרב קניבסקי, אדר א' תשע"ו.
  • רבי חיים - ביוגרפיה וסיפורים, אדר א' תשע"ו
  • אין לו להקב"ה אלא ד' אמות של הלכה בלבד - על ההנהגות ההלכתיות של הרב קניבסקי, תשע"ו
  • רפאל הלוי, גדול בקרבך, אוסף סיפורים. אדר ב' תשע"ו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0