עזא ועזאל
עֻזַא ועזאל הם שני מלאכים ידועים שגורשו מהשמיים לארץ, החטיאו את בנות האדם והולידו את הנפילים והשדים.
שמותיהם
עזא מכונה בספר חנוך ובמקורות נוספים גם בשמות: עוזא, שמעזי (שַׁמְּעֲזַי), שמיעזא (שְׁמִיעָזָא), ומוכר גם כשמחזי (שַׁמְּחֲזַי). עֲזָאֵל נקרא גם בשמות עזאזל (עֲזָאזֵל) ועזזאל (עֲזָזֵאל)[דרוש מקור].
בגמרא
בגמרא מוזכרים עזא ועזאל רק פעמיים: פעם אחת בהקשר של עזאזל:
עזאזל - שמכפר על מעשה עוזא ועזאל
סיחון ועוג בני אחיה בר שמחזאי הוו
בספר הזוהר
בספר הזוהר מובא, שעזא ועזאל הם מלאכי החבלה שקטרגו לפני הקב"ה בזמן שרצה לברוא את האדם, בטענה שהוא עתיד לחטוא לפני הקב"ה עם אשתו. בתגובה, ענה להם הקב"ה שבחטא שעליו קטרגו, עתידים הם להיכשל בעצמם. לאחר מכן ראו עזא ועזאל את בנות האדם וחשקו בהן, והקב"ה הפילם מקדושתם וגרשם אל הארץ. הזוהר הסביר שעל אף שעזא ועזאל דיברו אמת, והאדם אכן חטא עם האישה, הם בכל זאת נענשו, מפני שעונשם היה על שקטרגו על אדם שעתיד לחטוא עם אישה אחת, בעוד הם עתידים לחטוא עם נשים רבות, וממילא מידותיהם גרועות ממידותיו של אדם. בנוסף, אדם הראשון חזר בתשובה על חטאו, בעוד עזא ועזאל נותרו ברשעתם[1].
בתוספתא לזוהר מובא סיפור מעט שונה, לפיו עזא ועזאל התרברבו לאחר גירוש אדם וחוה מגן עדן, שאם היו הם בארץ במקום אדם, הם היו נשארים בצדיקותם. בתגובה, שאלם הקב"ה אם הם חושבים שיוכלו להתגבר על היצר הרע. הם ענו שהם יכולים, ומיד הפילם הקב"ה לארץ. ברגע שהגיעו עזא ועזאל לארץ, עלה בהם היצר הרע, והם חטאו ולקחו נשים כראות עיניהם, ונעקרו מקדושתם[2].
ברגע שהגיעו עזא ועזאל לאוויר העולם, נהפך גופם לחומרי והמראה שלהם השתנה. הם תעו אחרי השדה נעמה, והולידו ממנה "רוחין בישין ושדין" בעולם[3]. הם לימדו את בני האדם כשפים, קסמים ויצירת כלי נשק[4], והולידו את הנפילים והגיבורים. לפי הזוהר, הערב רב הם צאצאיהם של עזא ועזאל[5].
במדרש
במדרש בראשית רבתי[6] מובא, שכאשר ראו המלאכים שהקב"ה מתעצב על שברא את בני האדם, נעמדו שני מלאכים ששמם שמחזאי ועזאל ואמרו לקב"ה שהם הזהירו אותו לא לברוא את האדם. הקב"ה ענה להם שהם טועים, שהרי אם לא כך, מה יהא על העולם? ענו לו שמחזאי ועזאל שהם יכלו להסתפק בעולם במקום האדם. השיב להם הקב"ה שהוא יודע שאם הם היו בעולם עם יצר הרע כמו של האדם, הם היו גרועים בהרבה מהאדם. ביקשו ממנו שמחזאי ועזאל רשות לרדת לעולם בכל זאת כדי להוכיח שהם יכולים לקדש את שם ה' בעולם. הרשות ניתנה להם, והם ירדו לעולם וקבלו יצר הרע. ברגע שראו שמחזאי ועזאל את בנות האדם - תעו אחריהן ולא הצליחו לשלוט ביצרם. ראה שמחזאי את אחת מבנות האדם ששמה אסטירה[7], וחשק בה. כשניסה לחטוא עמה, אמרה לו אסטירה שלא תשמע לו עד שילמד אותה את השם המפורש שעל ידי אמירתו הוא עולה לרקיע. שמחזאי לימד אותה שם זה, והיא מיד השתמשה בו ועלתה לרקיע כדי לפרוש מן העבירה. בזכות מעשה זה שלה, הנציח אותה הקב"ה לדוגמה ומופת בעולם, בשבעת כוכבי כימה[8]. כשראו זאת שמחזאי ועזאל, נשאו להם נשים והולידו בנים. המדרש שואל על כך, איך ייתכן שבשר ודם יכול לגעת בכלל במלאכים, שהרי "משרתיו אש לוהט[9]", ומכאן למד המדרש שלאחר שנפלו המלאכים לעולם, נעשתה קומתם כקומת בני אדם ולבשו גוף חומרי שעשוי מעפר[10]. במדרש זה מובא גם שמהם נולדו "הענקים אשר הולכים בזדון לבם [ובגובהן] ומשלחים ידיהם בכל גזל וחמס ושפיכות דמים". עוד מוסיף המדרש כי שמחזאי הוליד שני בנים ושמותם - הייא והייא, ונשאו נשים והולידו את סיחון ועוג.
רש"י[11] כתב על "הנפילים" שהם "ענקים מבני שמחזאי ועזאל שנפלו מן השמים בימי דור אנוש".
זיהוי עם עזאזל
ערך מורחב – עזאזל
בספרות המדרשים של ימי הביניים[12] מוזכר עזאל כשם אחד המלאכים הנופלים שמרד, ירד לארץ ופיתה נשים, ולא הסכים לחזור, בניגוד לחברו שמחזאי שחזר בתשובה ונותר תלוי הפוך בין שמיים וארץ. בילקוט שמעוני מוצע ההסבר שבשל הישארות עזאל בארץ בחברת בני האדם מקריבים היהודים ביום הכיפורים: "אייל אחד לה' שייכפר על ישראל, ואייל אחד לעזאל הנמצא בעולם בכדי שייסבול עוונותיהם של ישראל והוא עזאזל שבתורה"[13]
מלאכים בספר חנוך (בני האלוקים)
בספר חנוך[14] שמחזי ועזזאל (מצוין גם בשם עזאל) הם מנשיאי המלאכים שירדו אל בנות האדם, נשאו אותן, והן הולידו להם את הנפילים. לפי הכתוב בספר, עזזאל הוא המלאך שלימד את הנשים להתייפות ולענוד תכשיטים ואת הגברים ייצור נשק וטכנולוגיה, בעוד ששמחזי שהיה ראש נשיאי המלאכים, לימד אותם כישוף. המלאכים הגדילו לחטוא ומלאו את הארץ בחמס. ה' ראה את חטאיהם והחליט להשמיד את הארץ במבול.
עזזאל נכלא בחושך, בדוּדׇאַל מתחת לסלעים קוצניים על ידי המלאך רפאל, וביום הדין הוא ישלח לאש. לאחר שראו את כל אהוביהם ובני משפחותיהם מתים, שמחזי ושאר המלאכים נכלאו מתחת לגבעות הארץ, ל-70 דורות, עד ליום הדין בו ישולחו לאש.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- עזא ועזאל, באתר Aspaklaria.info
- עזא ועזאל מלאכים שנפלו להרי החושך, באתר Wisdom king shlomo
הערות שוליים
- ^ זהר חלק א כג א – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
- ^ זהר חלק א לז א – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
- ^ זהר חלק א יט ב – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
- ^ זהר חלק ג רח א – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
- ^ זהר חלק א כה ב – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
- ^ הובא בילקוט שמעוני, בראשית, רמז מ"ד
- ^ במדרש אגדה בראשית ד כב, מובא ששמה נעמה.
- ^ בפירוש הרא"ש על תורה (בראשית ו ב), מסופר את הסיפור בלא שם הנערה, ושם מופיע שביקשה מהמלאכים את כנפים, ואם זה ברחה, והקב"ה קבעה במזלות והיא מזל בתולה.
- ^ ספר תהלים, פרק ח', פסוק ה'
- ^ בראשית רבתי פרשת בראשית עמודים 29–30
- ^ רש"י על ספר במדבר, פרק י"ג, פסוק ל"ג
- ^ למשל: ילקוט שמעוני על התורה, פרשת בראשית, רמז מד "כל אותו הלילה".
- ^ נפתלי טור סיני, עזאזל (ויקרא ט"ז, ח' וכו') ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה תשי"א
- ^ ספרים חיצונים, ספר חנוך, עמוד 27, באתר היברובוקס
34455595עזא ועזאל