בראשית רבתי
בראשית רבתי הוא ספר מדרש, הנחשב לתקציר של מדרש שכתב רבי משה הדרשן. המדרש הודפס לראשונה בשנת 1940, על פי כתב יד שאיתר שלמה יהודה רפפורט במאה ה-19.
תולדות הספר
ריימונדוס מרטיני ציטט מספר של רבי משה הדרשן בשם "בראשית רבה דרבי משה הדרשן". רבי יצחק אברבנאל, שהכיר את ספרו של רימונדוס מרטיני, לא הכיר את ספר בראשית רבתי דרבי משה הדרשן ולכן חשבו למזויף.
כתב יד של בראשית רבתי נמצא על ידי שלמה יהודה רפפורט. עוד בחייו התייעץ רפפורט עם יום-טוב ליפמן צונץ לגבי מהות תוכן כתב היד. במותו, העביר רפפורט את כתב היד, יחד עם שאר ספריו, כתרומה לקהילת פראג[1]. שלמה בובר, קיבל מקהילת פראג את כתב היד שהוא תיאר כקשה לקריאה עם אותיות מטושטשות, הכין לעצמו עותק והשיב את המקור לקהילת פראג. על פי תיאורו של רפפורט, כתב היד כלל 8 וחצי דפים ישנים מאד שהתחילו מבראשית עד "וישכון מקדם" ואחר כך, על נייר אחר, מדרשים שמתחילים מ"והארץ הייתה תוהו ובוהו". לטענתו של בובר אלו היו שני מדרשים שונים שחוברו יחד[2].
ההעתק שהכין בובר הגיע לידי אביגדור אפטוביצר ובשנת 1940 הוציא חנוך אלבק את כתב היד בדפוס "מקיצי נרדמים"[3][4]. הדפסה חדשה של הספר יצא בשנת 1967[5].
מחקר
במאה ה-19 נחלקו הדעות לגבי תוכן כתב היד. יום-טוב ליפמן צונץ זיהה את כתב היד כמגיע מבית מדרשו של רבי משה הדרשן על סמך דמיון של קטעים רבים למדרשים שהוזכרו על ידי ריימונדוס מרטיני. שלמה בובר טען שכתב היד אינו ספרו של משה הדרשן, שכן רוב המובאות ממדרשי משה הדרשן אינם נמצאים בכתב היד[2]. אברהם אפשטיין בחן שוב את הסוגיה[6] ותמך בעמדתו של צונץ שכתב היד הוא של מדרש של רבי משה הדרשן תוך שהוא מביא 17 מקבילות עם ציטוטים של ריימונדוס מרטיני מרבי משה הדרשן[4]. אלבק טען שכתב היד הוא תקציר של מדרשו של רבי משה הדרשן.
הערות שוליים
- ^ עסטרייך אונגארן, המגיד, 17 בפברואר 1874
- ^ 2.0 2.1 שלמה בובר, רבי משה הדרשן וספריו, המגיד, 21 באפריל 1874; המשך; המשך
- ^ זוטות, המשקיף, 28 בפברואר 1941
- ^ 4.0 4.1 רבי שלמה יוסף זווין, מן הספרות התלמודית - מדרש בראשית רבתי, הצופה, 6 ביוני 1941
- ^ מדרש בראשית רבתי, דבר, 24 בפברואר 1967
- ^ רבי אברהם עפשטיין, המצפה, 18 באפריל 1918
25179626בראשית רבתי