מנליק הראשון, מלך אקסום

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-dialog-error.svg ערך זה דורש שכתוב מפני אי התאמת אופיו או תכניו למדיניות המכלול. ייתכן שהמידע המצוי בערך זה מכיל דברי כפירה, כתוב מנקודת מבט חילונית, או שאין בו הבדלה בין קודש לחול ובין דת ישראל לדתות העמים.
ניתן להיעזר בשכתוב ערך זה במדריך לעריכה באספקלריה תורנית. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: שגיאות בעברית, ניסוחים בעייתיים ותקלדות בעברית.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Disambig RTL.svg המונח "מנליק" מפנה לכאן. לערך העוסק בקיסר אתיופיה בשם מנליק, ראו מנליק השני, קיסר אתיופיה.

מנליק הראשון היה, על פי המסורת האתיופית, מלך אתיופיה בין השנים 975 לפנה"ס - 950 לפנה"ס[1], מייסד קיסרות אקסום ומייסד שושלת מנליק[2].

על פי המסורת האתיופית היה מנליק הראשון בנם של המלך שלמה ומלכת שבא. בכהונתו כמלך המשיך מנליק את שושלת אמו, השושלת האגעזית, שכן אמו הייתה המלכה ה-52 של ממלכת שבא, הממלכה הראשונה שהוקמה באתיופיה ובתימן שמכונה גם בשם "ממלכת יקטן".

רקע: המלך שלמה ומלכת שבא

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מלכת שבא

על פי הכברה נגסט מנליק הוא בנם של שלמה המלך ומלכת שבא. הם נישאו בימים האחרונים לביקורה של המלכה בירושלים, ממש לפני שיצאה מלכת שבא יחד עם פמלייתה חזרה לאתיופיה. בהגיעה לחמסיאן[3] היא ילדה את בנה משלמה המלך וקראה לו "אבנה אל חכים" (עברית: בנו של החכם, ידוע גם בשם: מנליק).

על נישואי שני השליטים סיפר גם האריז"ל כתב שמצאצאי שלמה ומלכת שבא נולד נבוכדנצר השני מלך בבל שהשמיד את ממלכת יהודה, החריב את בית המקדש הראשון והגלה את ישראל לגלות בבל[4].

פגישת מנליק ושלמה

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – שלמה המלך, יהודי אתיופיה

כאשר מנליק גדל הוא נעשה סקרן יותר ויותר לגבי אביו ובגיל 22 יחד עם חבורה גדולה, שכללה את הסוחר אשר סיפר למלכת שבא על שלמה, טמרין שעתה היו אוצרותיו רבים, החל את מסעו אל עבר ארץ ישראל. הכברה נגסט מתאר את מנליק כדומה מאוד לאביו, ובהגיעו לארץ ישראל טעו אנשים לזהותו כמלך שלמה בעצמו. מנליק פגש את שלמה המלך, ושלמה ניסה לשכנע את מנליק להישאר ולהיות יורשו. הוא נתן לו זהב, תכשיטים וכסף רב, מנליק לא השתכנע ולכן שלמה המליך אותו לקיסר הראשון של אתיופיה ושם הכתרתו היה דוד כשם סבו. ג'יימס ברוס כותב שהמלכתו הייתה בשנת 986 לפנה"ס, לאחר שהומלך ארגן שלמה המלך פמליה מבני ישראל שישובו אתו לממלכתו, הפמליה כללה גברים שהיו חלק ממשפחות האצולה שבירושלים שכללו בין היתר כהנים ולווים. המסורת החבשית מספרת שמכל שבט היו כאלף איש, כלומר הפמליה מנתה כמעט שתי רבבות. האנשים אשר הלכו עם מנליק היו בעיקר רופאים, שופטים ואנשי דת[5]. ייתכן כי צאצאיהם הם אבותיהם של יהודי אתיופיה.

מייסד השושלת הסולומונית

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השושלת הסולומונית

הכברה נגסט מתאר את מנליק כמלך הראשון של אקסום וטוען כי שליטי אקסום וקיסרי אתיופיה מהשושלת הסולומונית הם זרעו ושושלתו אשר נשמרו במשך 225 דורות עד לקיסר האחרון היילה סלאסי, שהודח במהפכה האתיופית בשנת 1974. במהלך ההיסטוריה האתיופית היה רק מקרה אחד שצאצאי מנליק הודחו מהשלטון וזה קרה כאשר יהודי אתיופיה התקוממו כנגד המלכים האקסומים בשנת 960 בראשותה של יהודית המלכה. היהודים גרמו להרס רב בממלכה ובסופו של דבר גרם המרד לעליית שושלת זאגווה. מלכי אקסום ברחו למחוז שאווה, שם שלטו עד לחזרתם לשלטון תחת הקיסר יקונו אמלאק[6] ב-1270, שהרג את אחרון קיסרי הזאגווה, יטברק, במלחמה עקובה מדם. על פי המחקר המודרני לא ידוע אם אכן יקונו אמלאק היה מצאצאי מלכי אקסום. ההיסטוריה האתיופית מלאה בקיסרים שלא השתייכו לשושלת הסולומונית והודחו באופן אלים רק בשל עובדה זו.

ארון הברית

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ארון הברית
המקדש ביחא: חלק מהחוקרים טוענים כי נבנה לארון הברית.

על פי הכברה נגסט שלמה המלך נתן למנליק גם העתק של ארון הברית אך לא ידע שבנו של צדוק הכהן החליף בין הארון האמיתי להעתק. באמצע הדרך חזרה לממלכתו גילה מנליק שארון הברית שברשותו הוא הארון האמיתי. בינתיים גילה זאת גם שלמה המלך, והיה חסר אונים. אשתו בת פרעה, לפי הסיפור, ניצלה את מצוקתו ופיתתה אותו להתחיל לעבוד את אלילי מצרים[7]. מנליק הגיע לאתיופיה עם הפמליה הגדולה שנשאה את ארון הברית ומאוחר יותר מנליק יזם מספר מערכות צבאיות עם הארון, שעליו נכתב ב'כברה נגסט':

איש לא כבשו. להיפך, כל אחד שתקף אותו נכבש

כברה נגסט, פרק 94.
הקפלה בה שוכן ארון הברית לפי האמונה הנוצרית האורתודוקסית האתיופית

לאחר שראה מה הארון מסוגל לעשות החליט מנליק שהוא מסוכן מדי והפקיד אותו בידי קבוצת אנשים באי באגם טאנה. המסורת האתיופית מספרת שיהודי ביתא ישראל החזיקו בארון הברית עד לעלייתו של המלך האקסומי אזנה. בתקופת מלכותו התנצר המלך אזנה ויזם מספר מערכות צבאיות כנגד היהודים. ג'יימס ברוס מזכיר בספרו שבשנה זו התרחשה מלחמת אזרחים בין היהודים לבין הנוצרים שבעקבותיה יהודי אתיופיה ניתקו עצמם מהממלכה והקימו את הממלכה היהודית בהרי סאמיאן ובדאמבייה[8], על פי המסורת האתיופית המלך האקסומי אזנה ניצח את היהודים ולקח מהם את הארון ושיכן אותו בעיר בירתו אקסום, בכנסיית גבירתנו מרים מציון. עד לימינו טוענים הנוצרים האתיופים בלהט כי ארון הברית המקורי עודנו קיים ושוכן בתחומי אתיופיה. בכל אחת מהכנסיות האורתודוקסיות באתיופיה קיים כיום העתק של ארון הברית (נקרא "טאבוט") אשר נשמר ב"קודש הקודשים" של הכנסייה ואינו פתוח לציבור. בכנסיית "מריה ה"קדושה" מציון" מורשה רק אדם אחד בכל דור לחזות בארון הברית.

האריה מיהודה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – האימפריה האתיופית

האתיופים מייחדים מקום חשוב באתוס הלאומי והדתי שלהם לקשרם ההיסטורי לשלמה ובני ישראל וכך הפך מוטיב האריה, סמל שבט יהודה, למרכיב חשוב בתרבות האתיופית ובעיקר בהקשר של שליטיה. קיסרי אתיופיה היו מכונים גם בשם התואר מוא אנבסה זה אם נגדה יהודה (האריה הכובש של שבט יהודה) וכן הקיסר יוהאנס הרביעי נשא גם בתואר נגוס ציון (מלך ציון). האריה היה במשך שנים רבות סמלה של האימפריה האתיופית. השפעתה של מסורת זו חצתה גם את גבולות הנצרות האורתודוקסית האתיופית אל דת הראסטפארי[9] שראתה בהיילה סלאסי את התגשמות נבואתו של מרקוס גרווי כי לעם השחור יקום משיח באפריקה והוא יהיה מזרעם של דוד ושלמה. סמל נוסף שאומץ בנצרות האתיופית הוא המגן דוד שרווח, לרוב בשילוב עם צלב ולעיתים אף סהר מוסלמי, בכנסיות, מנזרים ובאומנות אתיופית.

מנליק השני

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מנליק השני

9 בנובמבר 1856 על לכס מלכי שאווה המלך סהלה מריאם שיירש את אביו היילה מאלכות בתור מלך שאווה לאחר מכן מלך זה שהיה חלק מהענף השוואני לשושלת הסולומונית הוכתר לקיסר אתיופיה 1889 בשם מנליק השני על מנת לחזק את טענת השושלת למוצא מהמלך שלמה ומלכת שבא.

הערות שוליים

  1. על פי רשימת קיסרי אתיופיה שהתפרסמה ב-1914 על ידי יורש העצר דאז ראס טפרי
  2. חוקרים רבים היום מתארכים את עליית קיסרות אקסום למאה הראשונה, מה שיצר בלבול והיו שתיארכו את שלטון מנליק הראשון למאה הראשונה. התאריך כאן הוא על פי המסורת האתיופית ולא על פי ממצאים ארכאולוגים
  3. מחוז היסטורי באימפריה האתיופית וכיום חלק מאריתראיה, בירת אריתריאה אסמרה שוכנת במרכזו
  4. הציטוט מדברי האר"י הוסף לפירוש רש"י למלכים א', י', י"ג (רש"י על מלכים א י)
  5. ג'יימס ברוס, המסע לגילוי מקורות הנילוס, עמוד 399.
  6. פירוש שמו, 'יכון המלך'.
  7. כברה נגסט, פרק 64.
  8. ג'יימס ברוס, המסע לגילוי מקורות הנילוס, עמוד 408.
  9. שמו של היילה סלאסי טרם הכתרתו היה "ראס" - שם תואר השווה לדוכס ו: "טפרי" נולד בשם טפרי מקונן
הקודם:
מקדה
מלך אקסום
975 לפנה"ס - 950 לפנה"ס
הבא:
חנאיון
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0