סדר עולם
 |
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. הסיבה לכך: הערך עוסק בברייתא הקרויה בגמרא סדר עולם, שנכתבה על ידי התנא רבי יוסי בן חלפתא, אולם עיקר הנמצא בו היא פקפוק במהימנות הכתוב בספר..
| |
| בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. הסיבה לכך: הערך עוסק בברייתא הקרויה בגמרא סדר עולם, שנכתבה על ידי התנא רבי יוסי בן חלפתא, אולם עיקר הנמצא בו היא פקפוק במהימנות הכתוב בספר.. |
סדר עולם ( מכונה גם סדר עולם רבה[1]) הוא חיבור העוסק בכרונולוגיה יהודית, מימי אדם הראשון, עד חורבן בית שני ומרד בר כוכבא. הוא מיוחס לתנא רבי יוסי בן חלפתא[2]; הספר בצורתו הנוכחית נערך ונכתב במשך הדורות[3]. לפי השערת החוקר יום טוב ליפמן צונץ, עריכתו המאוחרת של הספר היא משנת 806. הספר מבוסס על מסורות ודרשות.
הכרונולוגיה שבספר מונה את השנים השלמות שקדמו למועד הנזכר. כמו כן, בעל הסדר עולם מונה למניין השנים מאדם הראשון. כיום, מונים למניין בריאת העולם (שנה קודם בריאת אדם). כדי לדעת באיזה שנה לבריאה התרחש המאורע, יש להוסיף שנתיים על מניין בעל הסדר עולם.
מניין השנים המובא בספר זה הוא הבסיס לכרונולוגיה המקראית והמסורתית שעליה מבוסס מניין השנים בלוח העברי, והוא שונה מהכרונולגיה המקובלת במחקר, בעיקר סביב ראשית תקופת בית שני ושלטון האימפריה הפרסית.
מבנה הספר
בסדר עולם ישנם שלושה שערים, שכל אחד מהם מכיל עשרה פרקים. השער הראשון עוסק מימי אדם הראשון עד מות משה רבנו וההגעה לארץ ישראל (פרק י); השער השני והשלישי עוסקים בשאר התקופה, בצורה שאינה מחולקת דיה.
חשיבות הספר
הספר היה ידוע בתקופת התלמוד, והוא מופיע בו מספר פעמים בציון מפורש[4] או ברמז. בהמשך הוא נזכר רבות בראשונים, במיוחד ברש"י, וסמכותו חשובה, כל עוד שלא נזכר בתלמוד הבבלי להיפך. רבי יעקב עמדין פירש את הספר (המבורג 1757), וכן הגיה אותו הגר"א. השער לספר (שהופיע בכמה מהדפוסים) מבטא את היחס לספר:
”חיבור קדמון ופלאי מזמן המשנה, לחשב ולסדר חשבונו של עולם, ממנו פינה ממנו יתד להרבה מדברי הקדמונים, והוא מבוא להבין ולהשכיל בסגנון לשונות הכתובים בדרך בה הלכו חז"ל”.
רבי מנחם עזריה מפאנו כתב עליו: "דחזינן לברייתא דסדר עולם שהכל בקיאין בה"[5].
כך מלבד היחס אליו כחלק מהספרות התלמודית, נעזרו בו לצורך:
- הבנת הכרונולוגיה ההיסטורית;
- הבנת מדרשי חז"ל;
- הבנת המקרא ופרשנות לפסוקים.
למעשה, הספר התקבל כחלק מהמסורת היהודית לכרונולוגיה של האנושות, ואין עליו חולק בתלמוד, וכל שכן בספרות התורנית המאוחרת יותר.
שמו
שמו של הספר כפי שהוא מוזכר בשני התלמודים ומופיע בכל כתבי היד של הספר עצמו הוא 'סדר עולם'. רק במספר רשימות בהן הופיע הספר בצמוד לספר 'סדר עולם זוטא'[6] (חיבור מאוחר יותר מימי הגאונים) נקרא 'סדר עולם רבה' (=הגדול), כדי להבחין ביניהם. שם משובש זה התגלגל גם למהדורת הדפוס הראשון ומכאן גם התפשט, אבל במהדורות המדעיות ובקרב חלק מלומדי הספר הוא עדיין נקרא 'סדר עולם'.
מצב הספר
כמה חוקרים משערים שהספר במקורו נחלק לשני חלקים, כשבימינו נותר רק החלק הראשון. בנוסף, על סמך ציטוטים מהתלמוד שאינם מופיעים בספר, נטען שאף בחלק הראשון, חסרים קטעים שונים; ולעומת זאת קיימות הוספות כלשהן.
הסתירה בין סדר עולם לכרונולוגיה המקובלת
ערך מורחב – השנים החסרות
הכרונולוגיה בסדר עולם המתייחסת לתקופת בית שני מעלה בעיה משמעותית.
בית המקדש השני היה קיים, לפי סדר עולם, 420 שנה. מוסכם כי חורבן בית שני היה בשנת 70 לספירת הנוצרים, ועל כן הוקם ב-350 לפסה"נ, על פי הכרונולוגיה של סדר עולם. הוספת 70 שנה (משך גלות בבל), תראה כי חורבן בית המקדש הראשון היה בשנת 420 לפסה"נ.
עם זאת, לפי הכרונולוגיה המקובלת, מלכות בבל, שלפי התנ"ך החריבה את בית המקדש הראשון, כבר נכבשה בידי האימפריה הפרסית קרוב ל־120 שנה קודם לכן (בשנת 539 לפסה"נ). הפער בין הכרונולוגיות מתבטא בעיקרו במשך תקופת שלטונה של האימפריה הפרסית, שלפי הכרונולוגיה המקובלת התקיימה למעלה ממאתים שנה (539 -331 לפסה"נ), ולפי סדר עולם - 52 שנה בלבד, וכן באורכה של תקופת בית שני, המקבילה לה. על פי סדר עולם, מלכו באימפריה הפרסית שלושה מלכים בלבד, והשמות השונים (כורש, ארתחשסתא וכו') אינם אלא שמות שונים של מלך אחד.
התיארוך המקובל בפי ההיסטוריונים לחורבן הבית הראשון הוא 586 לפסה"נ, ועל כן ישנו פער של כ-166 שנה בין הכרונולוגיות השונות, הוספת שנים אלו למניין סדר עולם מביאה לכך שיש להוסיף למניין המקובל 166 שנים, כך ששנת ה'תש"ע (5770) בעצם אמורה להיות שנת ה'תתקל"ו (5936) לבריאת העולם.
קושי זה במניין סדר עולם נידון על ידי רבים, רבנים וחוקרים. ראשון להם היה עזריה מן האדומים, שטען כי אין המסקנות הכרונולוגיות של חז"ל מחייבות אותנו, המהר"ל תקף אותו על כך בחריפות בספר באר הגולה.
ד"ר חיים חפץ כתב מאמר בו הוא טוען שהכרונולוגיה של חז"ל היא הנכונה ומסביר מהן הטעויות של ההיסטוריונים המודרניים בבואם ליישב את הסתירות בין שלל המקורות הקדומים והממצאים הארכאולוגים. באופן דומה, הרב יחיאל היילפרין בספרו סדר הדורות מסביר שהאימפריה הפרסית שלטה בכל העולם 52 שנה, והתארוך המקובל שמדבר על למעלה ממאתים שנה לאימפריה הפרסית - מתייחס למלכי פרס ששלטו בעיקר בפרס עצמה ולא בכל העולם[7].
מהדורות
הספר נדפס לראשונה בשנת 1517 (קושטא רע"ז), ובהמשך במספר רב של הדפסות עם פירושים רבים. פרופ' חיים מיליקובסקי הוציא מהדורה ביקורתית של הספר. רבי משה יאיר וינשטוק הוציא את הספר במהדורה מבוארת, מלווה בתרשימים וטבלאות.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: סדר עולם רבה |
- "סדר עולם", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמודים 144–146, באתר HebrewBooks
- סדר עולם, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- סדר עולם - תוכן הספר, באתר "דעת"
- מדרש סדר עולם, עם מבוא והערות של דוב בר רטנר ומחקר מאת שמואל קלמן מירסקי, ניו-יורק, תשי"ג-1953, באתר היברובוקס
- סדר עולם בשלושים פרקים מ-אחד עד שלושים
הערות שוליים
- ^ ראה בקבלת שמו
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף מ"ו עמוד ב', ועוד.
- ^ הקדמת המאירי למסכת אבות עמ' יד
- ^ כגון: תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פ"ח עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת נזיר, דף ה' עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף מ"ו עמוד ב'
- ^ שו"ת הרמ"ע מפאנו סימן כ"ה
- ^ הקדמה לספר המנהיג עמ' יא
- ^ סדר הדורות ג' אלפים ש"צ
| ארון הספרים היהודי | ||
|---|---|---|
| כתבי יסוד | תורה • נביאים • כתובים • ספר יצירה • משנה • תוספתא • תלמוד (בבלי וירושלמי) • מסכתות קטנות • סידור ומחזור • הגדה של פסח | 
|
| מדרשי הלכה (חז"ל) | מכילתא דרבי ישמעאל • מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי • ספרא • ספרי במדבר • ספרי זוטא במדבר • ספרי דברים • מכילתא דברים • ספרי זוטא דברים | |
| מדרשי אגדה (חז"ל) | מדרש רבה • מדרש תנחומא • פרקי דרבי אליעזר • סדר עולם • ילקוט שמעוני • אבות דרבי נתן • תנא דבי אליהו • פסיקתא דרב כהנא • פסיקתא זוטרתא • מדרש שוחר טוב | |
| ראשונים ואחרונים | פירוש רש"י לתורה • פירוש רש"י לתלמוד • חובות הלבבות • משנה תורה (והשגות הראב"ד) • תוספות • ספר הזוהר • שולחן ערוך (והגהות הרמ"א) • שולחן ערוך הרב • קיצור שולחן ערוך • משנה ברורה | |
| סוגות | מדרש • ספרות האגדה • ספרות ההיכלות והמרכבה • פרשנות למקרא • פרשנות למשנה • פרשנות לתלמוד • פרשנות השולחן ערוך • שו"ת • ספרי חסידות • סיפורי חסידים | |