תרגום התורה המיוחס ליונתן
התרגום המיוחס ליונתן, מכונה גם תרגום ירושלמי או תרגום ארץ ישראל, הוא תרגום ארמי לתורה שמוצאו מארץ ישראל.
תרגום זה כונה בפי רוב הראשונים בשם "תרגום ירושלמי"[1]. במקורות המאוחרים יותר של ימי הביניים (לראשונה בפירושו של ר' מנחם רקאנטי) הוא כונה בשם "תרגום יונתן בן עוזיאל", ואף נדפס במהדורות מקראות גדולות בשם זה, אף על פי שמשמע מהגמרא שיונתן בן עוזיאל כתב תרגום לספרי הנביאים בלבד - ולא לתורה.[2] השערה מקובלת כיום[3] היא שראשי התיבות ת"י התפרשו בטעות כמכוונים ל"תרגום יונתן" במקום ל"תרגום ירושלמי"[4][5]. ישנם תרגומים ארמיים נוספים לתורה המכונים "תרגומים ארץ-ישראליים", וכן "ירושלמיים", ובהם גם תרגום נאופיטי ותרגום הקטעים (המכונה בדפוסי מקראות גדולות "תרגום ירושלמי"), המתאפיינים בזיקה ליהדות ארץ ישראל בזמן התנאים והאמוראים, ולשונם ארמית גלילית.
אופיו של התרגום המיוחס ליונתן שונה מזה של שאר התרגומים הארץ-ישראליים; הוא נוטה להרחיב יותר את היריעה ולהביא מסורות מדרשיות, בעיקר אגדתיות אך גם הלכתיות, במהלך התרגום, מעבר לתרגום הצמוד לטקסט.
זמנו של התרגום קשה לקביעה. היו[דרושה הבהרה] שזיהו בו חומר קדום המתייחס ליוחנן כהן גדול מתקופת החשמונאים.
דעות מחקריות
אביגדור שנאן סבר כי זמנו המאה השביעית או המאה השמינית, וככל הנראה הוא פרי יצירתו של מחבר אחד, ולא קבוצה של מחברים.
לדעת אביגדור שנאן התרגום קרוב מבחינות רבות לסוגה המכונה מקרא משוכתב. חוקרים דנו ביחסו של התרגום לתרגומים הבבליים - בעיקר תרגום אונקלוס - ולתרגום הסורי למקרא, הפשיטתא, וכן למדרשי האגדה ובעיקר למדרש פרקי דרבי אליעזר, לו יש זיקה הדוקה לתרגום המתבטאת באגדות ובדרשות דומות עד כדי זהות מילולית.
עזריה מן האדומים מעיד על שני כתבי יד של התרגום, אך כיום ידוע רק כתב יד אחד שלו הנמצא בספריית המוזיאון הבריטי. התרגום נדפס לראשונה על ידי אשר פורינץ בוונציה, 1591; במאה העשרים נדפסו ארבע מהדורות מדעיות: גינזבורגר (ברלין 1903), רידר (ירושלים 1974), דיאז מאצ'ו (מדריד 1977–1980) וקלרק (הובוקן 1984).
פירוש יונתן
פירוש יונתן הוא מהפירושים הבולטים על התרגום המיוחס ליונתן; את הפירוש חיבר רבי חיים פייבל, חתנו של רבי ישעיה הלוי הורוביץ (השל"ה), שליקטו מפירושו של רבי דוד שברשין[6] ומהספר כור לזהב שחיבר רבי אברהם בן דוד מאוסטראה ולא נדפס, והדפיסו במהדורת החומש שהוציא לאור בהאנוויאה בשנת שע"א[7] ומאז נדפס במהדורות רבות של מקראות גדולות.
לקריאה נוספת
- אביגדור שנאן, תרגום ואגדה בו, ירושלים: תשנ"ג.
- אביגדור שנאן, תרגום ואגדה בו, האגדה בתרגום התורה הארמי המיוחס ליונתן בן עוזיאל, הוצאת מאגנס, 2017
- ישעיהו מאורי, "על יחסו של תרגום התורה המיוחס ליונתן בן עוזיאל למקורות ההלכה", תעודה ג (תשמ"ג), עמ' 235–250.
קישורים חיצוניים
- כתב יד לונדון לתרגום ירושלמי, באתר ויקישיתוף
- תרגום ירושלמי לתורה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- רפאל בנימין פוזן, התרגומים הארמיים למקרא, בתוך: המעין מח, ב, טבת התשס"ח
- פיליפ טריה, מתיה קם, תרגומי התנ"ך הקדומים, באתר "תרבות•il"
- מהדורת גינזבורגר, תרגום יונתן בן עוזיאל על התורה, ברלין, תרס"ג / 1903, באתר היברובוקס
- פניני תרגום יונתן - עלון שבועי על החידושים המקוריים שיש בתרגום יונתן - באתר דרשו.
הערות שוליים
- ^ בקרבן מנחה למהר"י חאגיז סימן נ"ד כתב שתרגום זה אינו תרגום יונתן אלא תרגום ירושלמי, דבריו הובאו בשם הגדולים לחיד"א מערכת ספרים בערך תרגום יונתן, והוסיף שם שהערוך בערך סלמנדרא והתוס' בע"ז דף י' ע"ב כתבו משם הירושלמי את מה שמופיע בתרגום יונתן
- ^ "ואמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא: תרגום של תורה אונקלוס הגר אמרו מפי רבי אליעזר ורבי יהושע. תרגום של נביאים ונתן בן עוזיאל אמרו מפי חגי זכריה ומלאכי" (מגילה ג א).
- ^ ראו למשל נחמיה אלוני, שלשה חיבורים ירושלמיים בתוך: בית מקרא: כתב-עת לחקר המקרא ועולמו, ניסן-סיון תשל"ה.
- ^ רפאל בנימין פוזן, התרגומים הארמיים למקרא, בתוך: המעין מח, ב, טבת התשס"ח
- ^ ההשערה שתרגום יונתן לנביאים איננו תרגום יונתן בן עוזיאל אלא תרגום ירושלמי מופיעה כבר בספר קרבן מנחה של רבי יעקב חגיז (בסימן נד) הראשון שהעלה את ההשערה שזהו פענוח שגוי של ראשי תיבות היה משה מנדלסון בחיבורו אור לנתיבה (ראו כאן)
- ^ פירוש על תרגום יונתן ותרגום ירושלמי, פראג שס"ט, באתר היברובוקס.
- ^ רשומת הספר בקטלוג הספרייה הלאומית.
.png){kind=small}
תרגום התורה המיוחס ליונתן34021418Q2919751