אליעזר עבד אברהם
אֱלִיעֶזֶר, המכונה גם דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר, היה עבדו של אברהם אבינו. אליעזר נזכר בשמו במקרא פעם אחת בלבד בספר בראשית, לפני ברית בין הבתרים[1]. עם זאת, חז"ל מציינים כי הוא העבד המוזכר מאוחר יותר בפרק כ"ד[2], העוסק בחיפוש אחר כלה ליצחק בנו של אברהם. מדרשי חז"ל שונים עוסקים בסיפור זה[דרושה הבהרה].
מציאת הכלה ליצחק
ערך מורחב – מציאת אישה ליצחק
אליעזר, הנזכר בסיפור מציאת הכלה ליצחק בשם "עבד אברהם", נשלח בידי אברהם אל משפחתו בחרן כדי למצוא אישה ליצחק, משום שלא רצה שבנו יינשא לנערה כנענית. אליעזר לקח עמו מתנות רבות, תכשיטים וכלי כסף וזהב. הוא יצא לארם נהריים והגיע לחרן, ושם חיפש מקום שבו יוכל ללון, לאכול ולשתות.
אליעזר החליט להמתין ליד הבאר שמחוץ לעיר, משום שביקש לראות מי תהיה האישה שתשקה אותו ואת גמליו, שתהיה לשידוך מתאים ליצחק. לאחר שהמתין זמן מה ליד הבאר נגשה לשם נערה יפה שהסכימה לעזור לו בשאיבת המים והשקיית הגמלים, ואליעזר החליט כי היא מתאימה להיות אשתו של יצחק. כאות תודה, נתן לה אליעזר ”נֶזֶם זָהָב, בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ, וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל יָדֶיהָ, עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם”[3] רבקה הציגה את עצמה ואת משפחתה לפניו והזמינה אותו ללון בביתם.
רבקה הזדרזה לשוב לביתה ולהודיע לבני משפחתה על האורח. משראה אחיה, לבן, את הזהב שהביאה, יצא למצוא את אליעזר וללוותו לביתם. אליעזר סיפר לבני ביתה של רבקה על מטרת בואו ועל אדונו וביקש להשיא את רבקה ליצחק. בני ביתה של רבקה הסכימו לתת אותה כאישה ליצחק בתנאי שהנערה תסכים: ”וַיֹּאמְרוּ, נִקְרָא לַנַּעֲרָ, וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. וַיִּקְרְאוּ לְרִבְקָה וַיֹאמְרוּ אֵלֶיהָ, הֲתֵלְכִי עִם-הָאִישׁ הַזֶּה? וַתֹּאמֶר, אֵלֵךְ”. משהסכימה רבקה להינשא ליצחק, יצאה לדרך עם אליעזר ועם מיניקתה. לפני לכתה, בירכו אותה בני ביתה: ”אֲחֹתֵנוּ, אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה, וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו”.
בהגיעם למקום מושבם של אברהם ומשפחתו, הבחין יצחק בשיירה המתקרבת. רבקה הביטה בו ונפלה מעל הגמל. אליעזר הציג לפניה את בן אדונו, סיפר לו את כל קורותיהם, ויצחק נשא את רבקה.
בתלמוד נאמר כי אף שבקשתו הייתה שלא כהוגן אך הוא נענה כהוגן: ”אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן שלשה שאלו שלא כהוגן לשנים השיבוהו כהוגן לאחד השיבוהו שלא כהוגן ואלו הן אליעזר עבד אברהם ושאול בן קיש ויפתח הגלעדי אליעזר עבד אברהם דכתיב והיה הנערה אשר אמר אליה הטי נא כדך וגו' יכול אפילו חיגרת אפילו סומא השיבו כהוגן ונזדמנה לו רבקה.”[4].
ניחוש
חז"ל למדו מסיפורו של אליעזר בכך שביקש לדעת את האישה המתאימה על פי סימן שקבע, (וכן למדו מסיפור יהונתן במלחמת מכמש) את הגדרת איסור הניחוש:
כל נחש שאינו כאליעזר עבד אברהם וכיונתן בן שאול אינו נחש
הרמב"ם במשנה תורה הבין את דברי הגמרא כמגדירים את האיסור ההלכתי, וכך קבע שאסור לאדם לקבוע סימנים לא-רציונליים לעצמו:
וכן המשים לעצמו סימנים, אם יארע לי כך וכך אעשה דבר פלוני, ואם לא יארע לא אעשה, כאליעזר עבד אברהם
— משנה תורה, שם
אולם הראב"ד בהשגותיו על הלכה זו, תוקף את הרמב"ם בצורה חריפה, ומפרש את דברי הגמרא בצורה אחרת:
זה שיבוש גדול, שהרי דבר זה מותר ומותר הוא! ואולי הטעהו הלשון שראה: "כל נחש שאינו כאליעזר ויונתן - אינו נחש", והוא סבר שלעניין איסור נאמר, ולא היא! אלא הכי קאמר: אינו ראוי לסמוך, ואיך חשב על צדיקים כמותם עבירה זו? ואי הוו אינהו - הוו מפקי פולסי דנורא לאפיה!
— השגת הראב"ד – משנה תורה, שם
המהר"ל מפרש שבשני המקרים לעיל אין איסור ניחוש משום שהמעשים לא היו שרירותיים, אלא היו ראויים מצד עצמם גם בלא הניחוש: במקרה הראשון, ”דהא [שהרי] אפילו בלא ניחוש שלו ראוי שיקח אליעזר אשה זאת כיון שהיא גומלת חסד ראויה לביתו של אברהם”, ובמקרה השני גם ”בלא ניחוש שלו ראוי הדבר שאם יאמרו הם עלו אלינו – מאחר שאומרים עלו אלינו אם כן יראים הם, ולכך לא ירצו לבוא אליהם, ואם כן אפילו סומך עליו לגמרי אין זה ניחוש כיון שבלא ניחוש ראוי הדבר בעצמו”. המהר"ל מסכם שהניחוש אסור ”רק כאשר בלא ניחוש אין טעם לדבר ההוא”[5].
דמותו במדרשים
”אליעזר עבד אברהם זקן ויושב בישיבה היה שנאמר (בראשית כד, ב) ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו אר"א שמושל בתורת רבו (בראשית טו, ב) הוא דמשק אליעזר א"ר אלעזר שדולה ומשקה מתורתו של רבו לאחרים”[6].
כשאברהם יצא להציל את לוט במלחמת ארבעת המלכים את החמישה, נאמר ”"וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת"”[7]. המדרש מביא דעת בר קפרא שלפיה הכוונה לאליעזר לבדו, ששמו בגימטריה: 318[8].
כשאברהם אבינו הלך עם יצחק בנו כדי לעוקדו, נאמר ”"וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ"”[9], וביארו חז"ל[10] שהכוונה לאליעזר עבד אברהם, וישמעאל בנו של אברהם.
בתלמוד הבבלי[11] מסופר שאליעזר ביקר בעיר סדום והצליח בתחכום רב להינצל מחוקיהם המושחתים ואף להשתמש בהם לטובתו.
על פי המדרש אליעזר היה בין אחד מאלה שנכנסו בחייהם לגן עדן[12]. כן נאמר עליו במדרש כי שליטתו ביצרו כאברהם[13].
זהותו
בפרקי דרבי אליעזר[14] ובמסכת סופרים[15] מזוהה אליעזר עבד אברהם עם עוג שעתיד היה להיות מלך הבשן, ומסופר שאברהם קיבלו במתנה מנמרוד לאחר שניצל מאור כשדים, ולאחר שטרח אליעזר למצוא כלה ליצחק שחררו אברהם, ”ונתן לו הקדוש ברוך הוא שכרו בעולם הזה, בשביל שלא יהא שכר לרשעים בעולם הבא, והקימו למלך, והוא עוג מלך הבשן”[16].
בילקוט שמעוני[17] מובא: ”עוג הוא אליעזר, ופרסות רגליו ארבעים מיל, ואברהם היה טומנו בכף ידו. פעם אחת גער בו (אברהם), ומיראתו נפל שינו ממנו, ונטלו אברהם ועשאו מיטת שן והיה ישן שם, ויש אומרים כסא עשאו וישב בו כל ימי חייו. ומי נתנו לאברהם, נמרוד”.
בדעת זקנים מבעלי התוספות[18] חתרו ליצירת הרמוניזציה בין אגדה זו, שעל פיה אליעזר הוא עוג שנהרג במלחמה עם ישראל, ובין המדרש הגורס שאליעזר עלה לגן עדן בחייו, וביארו ש"עוג" הוא תוארם של שושלת מלכי הבשן (בדומה לתואר פרעה של מלכי מצרים), ואליעזר אינו עוג שנהרג על ידי משה. אך במקום אחר [19] נדחקו ליישב למה פחד משה מעוג ולא מסיחון, שהוא עוג הפליט שהודיע לאברהם שנשבה לוט.
בתרגום יונתן[20] כותב: אליעזר בר נמרוד, דהיינו "אליעזר בן נמרוד". גם בילקוט שמעוני[21] כותב: "הוא אליעזר בן נמרוד".
במדרש רבה[22] נאמר שאליעזר הוא כנען, שנתקלל על ידי נח להיות עבד. המדרש מוסיף שעל ידי זה שנתגלגל להיות עבד לאברהם, יצא מקללת נח. על פי המדרש מסופר כי אליעזר חשק שיצחק ישא את בתו, ורמז על כך לאברהם, אך אברהם סירב בתוקף בתואנת קללת נח לכנען[23].
קישורים חיצוניים
- לוי מנדלזון, אליעזר עבד אברהם: גם תלמיד חכם - גם מנהל משק , אתר בית חב"ד
- הרב אהרן לוי, מה אפשר ללמוד מאליעזר עבד אברהם, אתר הידברות
אליעזר עבד אברהם, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ ספר בראשית, פרק ט"ו, פסוק ב'
- ^ ספר בראשית, פרק כ"ד
- ^ בראשית כד, כב
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ד' עמוד א'
- ^ גור אריה על בראשית כ"ד:י"ד, באתר ספריא, בדיקה אחרונה ב־13 במאי 2021
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף כ"ח עמוד ב'
- ^ בראשית, י"ד, י"ד.
- ^ בראשית רבה, פרשה מ"ג, פסקה ב'. אך במסכת סוכה, דף ל"א עמוד א' משמע שאכן היו לאברהם 318 עבדים. וראו ברבנו בחיי, בראשית, יד, יד, שמפרש כי אכן היו לאברהם 318 עבדים, אך מחמת דין "איש הירא ורך הלבב" (דברים, כ', ח') יצא למעשה להילחם רק עם אליעזר.
- ^ בראשית, כ"ב, ג'.
- ^ מדרש זוטא קהלת, פרשה ט.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק"ט עמוד ב'.
- ^ מסכת דרך ארץ זוטא, באתר "דעת"
- ^ בראשית רבה, פרשה נ"ט, פסקה ח'.
- ^ פרק טז
- ^ מסכת סופרים, כ"א, ט'
- ^ וראו תנא דבי אליהו זוטא, פרק כד
- ^ ילקוט שמעוני, פרשת חוקת, רמז תשס"ה
- ^ פרשת לך לך.
- ^ פרשת חוקת בסוף
- ^ בראשית, י"ד, י"ד
- ^ פרשת חיי שרה רמז קט
- ^ בראשית רבה, פרשה ס', פסקה ז', ויקרא רבה, פרשה י"ז, פסקה ה'.
- ^ בראשית רבה, פרשה נ"ט, פסקה ט'.
37201028אליעזר עבד אברהם