בת פרעה (אשת שלמה)
בַּת פַּרְעֹה היא אישיות מהתנ"ך שהייתה אחת מנשות שלמה המלך. שמה הפרטי של דמות זאת לא נודע במקרא. במדרשי חז"ל ישנה ביקורת רבה על נישואי שלמה לבת פרעה.
נישואים מדיניים
נישואי שלמה לבת פרעה הם נישואים מדיניים לחיזוק הקשר של ממלכת ישראל המאוחדת עם האימפריה המצרית, ויוצאי דופן בכך שבת מלך מצרים נישאה לשליט זר, דבר שאין לו כמעט מקבילות בהיסטוריה[1] (נישואי פרעונים עם בנות שליטים זרים, לעומת זאת, היו מצויים) רמז למגמה המדינית של נישואים אלו מופיעה בפסוק במלכים א':
ויתחתן שלמה את פרעה מלך מצרים ויקח את בת פרעה ויביאה אל עיר דוד עד כלתו לבנות את ביתו ואת בית ה' ואת חומת ירושלם סביב.
שלמה קיבל כנדוניה לנישואיו עם בת פרעה, את העיר גזר, אותה כבש פרעה מיד הכנענים.[2]
נישואים אלו לא מנעו מפרעה לקחת תחת חסותו את הדד האדומי שהמקרא מתארו כ'שטן לשלמה', ואף להשיא להדד לאשה את אחות אשתו של פרעה ולגדל את ילדיו של הדד בבית פרעה.[3] מאוחר יותר נתן שישק מלך מצרים מקלט לירבעם בן נבט שמרד בשלמה.[4]
יש המזהים את פרעה חותן שלמה כסיאמון, שהיה השליט האחד לפני האחרון של השושלת ה-21.[1]
נישואי שלמה לבת פרעה אינם הנישואים המדיניים הראשונים בבית דוד, שכן כבר דוד אביו נשא לאשה את מעכה בת תלמי מלך גשור.
מעמדה המיוחד של בת פרעה
עדות למעמדה המיוחד של בת פרעה מבין נשות המלך שלמה הוא בניית ארמון מיוחד לה[5] והדגשתה בכתובים בנפרד משאר נשות שלמה.
והמלך שלמה אהב נשים נוכריות רבות, ואת בת פרעה
בעקבות בניית הארמון לבת פרעה, ביקר ירבעם בן נבט את המלך שלמה,[6] ”אביך הניחו פרוץ לעולי רגלים, ואתה בנית אותו לעשות אנגריה לבת פרעה” (שגיאת לואה ביחידה יחידה:ספרי_קודש/בבלי בשורה 204: attempt to call global 'aserror' (a nil value).תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף א' עמוד א')
מרידה זו הביאה את שלמה לרצון להרוג את ירבעם בן נבט, שנמלט אל שישק מלך מצרים, שהגן עליו עד מות שלמה, חרף הקשר המשפחתי. צעד זה, שבא בעקבות נישואי בת פרעה, היה הראשון בשרשרת האירועים שהובילה לפילוג ממלכת ישראל המאוחדת ולהקמת ממלכת ישראל בנפרד מממלכת יהודה.
ביקורת בחז"ל
בתלמוד ובמדרשי חז"ל, ישנה ביקורת חריפה על נישואים אלו.
ואמר רבי חייא בר אמי משמו של עולא: לעולם ידור אדם במקום רבו, שכל זמן ששמעי בן גרא קיים, לא נשא שלמה את בת פרעה
— מסכת ברכות, ח ע"א
אמר רב יהודה, אמר שמואל: בשעה שנשא שלמה את בת פרעה, ירד גבריאל, ונעץ קנה בים, והעלה שרטון, ובו נבנה כרך גדול שברומא.
— מסכת סנהדרין, כ"א ע"ב
היינו שנישואי שלמה לבת פרעה היו הצעד הראשון שהוביל להקמתה של ממלכת רומי, שהחריבה את בית המקדש השני, כ- 1000 שנה מאוחר יותר.
עדות להשפעתה הרעה של בת פרעה על שלמה המלך מובאת במדרש: ”אמר רב יהודה אמר שמואל: בשעה שנשא שלמה את בת פרעה, הכניסה לו אלף מיני זמר ואמרה לו: כך עושין לעבודה זרה פלונית וכך עושים לעבודה זרה פלונית, ולא מיחה בה” (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף נ"ו עמוד ב'). היינו שנישואי שלמה לבת פרעה היו מהסיבות שהביאו לכך שבסוף ימיו לא היה לבבו שלם עם ה' אלוקיו כלבב דוד אביו, ואף עשה 'הרע בעיני ה' כמו שמבואר במקרא, שנשיו היטו את לבבו לעת זיקנתו,[7] דבר שהביא לגזירה ה' על פילוג ממלכת ישראל המאוחדת בימי בנו של שלמה, רחבעם.
ביקורת נוספת מדברת על כך ששלמה נשא את בת פרעה באותן זמן שחנך את בית המקדש, והייתה שמחת נישואיו גדולה משמחת חנוכת בית המקדש, ובאותה שעה עלה בדעת הקב"ה להחריב את ירושלים.[8]
האם שלמה חטא?
בתלמוד מופיע ששלמה לא חטא בנישואים אלו: ”"אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל האומר שלמה חטא אינו אלא טועה"” (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף נ"ו עמוד ב')
רש"י והריטב"א פירשו שכוונת הגמרא שאף ששלמה חטא בנישואיו לבת פרעה, הרי שלא חטא בחטא עבודה זרה החמורה. ויש שפירשו שכוונת הגמרא ששלמה אכן לא חטא כלל[9]
על פי תורת הסוד הייתה כוונת שלמה לטהר את הטומאה ולהעלות את ניצוצות קודש מתוך הקליפות[10], ובשל מעשיו אם יחטאו ישראל לא יכלה אותם הקב"ה, אלא יחרב בית המקדש[11]. כמו כן רמזו שנעיצת הקנה בים רומז על הנקמה שתהיה באדום לעתיד לבוא, שהקב"ה הקדים רפואה למכה -”כי אם תחבר אותיות קנה עם אותיות ים יהיה מזה צירוף נקימה, שבאותיות אלו תהיה מפלת אדום והעברת רוח הטומאה מן הארץ וביטול הקליפות, והוא הדבר אשר הבטיח השי"ת, ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל” (בן יהוידע, סנהדרין דף כא עמוד ב')
בהלכה
נישואי שלמה לבת פרעה מעלים מספר בעיות הלכתיות:
- כיצד גוירה בת פרעה, והרי מדובר בגיור לשם נישואים, ואין מקבלים גרים שבאים להתגייר לצורך נישואים. (אמנם זו מחלוקת האם מקבלים גרים שבאים להתגייר למטרת נישואים, ויש דעות המתירות לקבל גרים למטרת נישואים)
- כיצד גוירה בת פרעה בשעה שלא קיבלו גרים כל ימי דוד ושלמה.
- שאלה זו מתרצת הגמרא בכך שלא קיבלו גרים באותה תקופה מאחר שחושדים שרצונו להצטרף לעם ישראל הוא בגלל מצבם החומרי הטוב, אולם חשש זה אינו חל על בת פרעה, שהיא בת מלך.[12]
- כיצד נשא שלמה בת מצרים, בשעה שהתורה אסרה להתחתן עם מצרי ומצרייה עד דור שלישי לגיורם.
לקריאה נוספת
- גלעד ששון, '"בשעה שנשא שלמה את בת פרעה" העתקת נקודת השבר מסוף מלכות שלמה לראשיתה בדרשות חז"ל', בית מקרא (תשס"ח), עמ' 164-145.
קישורים חיצוניים
- שלמה ובת פרעה - יהודה אייזנברג, אתר דעת
- שלמה ובת פרעה - פרופ' אברהם מלמט אתר דעת
- נישואי שלמה לבת פרעה - אתר אמי"ת
- אדמיאל קוסמן, על הפאלוס והרחם בסיפור ההצלה של בני ישראל מיד פרעה, באתר הארץ, 10 במרץ 2010
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 פרופ' אברהם מלמט, שלמה ובת פרעה, באתר "דעת"
- ^ מלכים א', ט, טז
- ^ מלכים א' י"א, י"ד- כ"ב
- ^ מלכים א' י"א, מ'
- ^ מלכים א' ז', ח'
- ^ מלכים א' י"א, כ"ז - מ'
- ^ מלכים א' י"א, א' - י"ג
- ^ - מדרש רבה י', ד'. ביקורת נוספת בהמשך המדרש.
- ^ אהבת איתן על העין יעקב
- ^ ראה בספר חומת אנך על מלכים א' פרק יא, פסוק א, ובספר בן יהוידע על מסכת שבת, דף נו ע"א, וספר היכל ברכה פרשת בראשית.
- ^ ספר היכל הברכה פרשת בראשית.
- ^ יבמות ע"ו ע"ב
- ^ יבמות ע"ו ע"ב