תהילים צ"א

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף ויהי נועם)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. כמעט ואין התייחסות לתוכן המזמור.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. כמעט ואין התייחסות לתוכן המזמור.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
תהילים צ"א

א יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁ-דַּי יִתְלוֹנָן:
ב אֹמַר לַ-ה' מַחְסִי וּמְצוּדָתִי אֱלֹ-הַי אֶבְטַח בּוֹ:
ג כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ מִדֶּבֶר הַוּוֹת:
ד בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ:
ה לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם:
ו מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם:
ז יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ:
ח רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה:
ט כִּי אַתָּה ה' מַחְסִי עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ:
י לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ:
יא כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ:
יב עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ פֶּן תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ:
יג עַל שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין:
יד כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי:
טו יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ:
טז אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי:

תהילים צ"א (מכונה גם: שיר של פגעים) הוא המזמור ה-91 בספר תהילים (המזמור ה-92 בנוסח תרגום השבעים והוולגטה). במזמור מתואר האופן שבו ה' מגן על האדם הבוטח בו מפני כל דבר רע, ורובו מנוסח כפנייה בגוף שני א-ל הבוטח, ופירוט הסכנות השונות, מהם יגן עליו ה'.

בליטורגיה היהודית, המזמור נאמר במגוון תפילות באירועים שונים, כגון קריאת שמע שעל המיטה, פסוקי דזמרא בשבת, תפילת ערבית למוצאי שבת, הלוויה, ועוד.

בליטורגיה

"שיר של פגעים"

מזמור צ"א נאמר כסגולה לשמירה, בזמנים שונים, בהם כוחם של המזיקין לעשות רע בעולם נחשב לגדול יותר. פעמים רבות מצורף למזמור גם הפסוק האחרון מהפרק שלפניו, ”וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱ-לֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ” (תהילים, צ', י"ז), והפסוק האחרון במזמור נאמר פעמיים.

כבר בספרות חז"ל, מכונה מזמור צ"א, יחד עם מזמור ג', בכינויים "שיר של פגעים", או "שיר של נגעים"[1][2]. נראה שהכינוי 'פגעים' ניתן לו, מפני שהוא נחשב כסגולה להגנה מפני המזיקין שנקראו 'פגעים' על שם החשש מפגיעתם בבני אדם[3]. ייתכן גם שפירוש 'פגעים' הוא 'תפילה'[4].

בתלמוד מסופר שרבי יהושע בן לוי נהג לומר מזמורים אלה לפני השינה, כדי להגן על עצמו בעתיד. בד בבד, הוא הזהיר ש"אסור להתרפאות מדברי תורה", ולכן נאסר להשתמש במזמור כסגולה לרפואה ממחלה, והותר להשתמש בו רק כסגולה לשמירה בעתיד[1][5]. הרמב"ם ביאר, שהמשתמש במזמור כסגולה לרפואה, נחשב כופר בתורה, שכן הוא מתייחס אליה כמרפאת את גוף האדם, בעוד מטרתה היא לרפאות את נפשו; ולבריא מותר לקוראו, כי אין הוא מתייחס למזמור כתרופה, אלא מאמין שזכות קריאתו תגן עליו בעתיד[6].

ייתכן שארבעת שירי הלחש שנמצאו בין מגילות מדבר יהודה ליד קומראן[7], הכוללים את מזמור זה בשינויי נוסח, הם ארבעת השירים המוזכרים בסוף מגילת התהילים הגדולה[8], שנועדו להיאמר בימי סיום ארבע התקופות בלוח השנה במגילות קומראן[9].

אמירת המזמור נחשבת גם לסגולה ללידה קלה. [דרוש מקור]

קריאת שמע על המיטה

בעקבות הסיפור התלמודי על רבי יהושע בן לוי, נהוג לומר את שני המזמורים, צ"א וג', בקריאת שמע על המיטה, כהגנה מן המזיקין העלולים להזיק לאדם בשעת השינה. סדר המזמורים משתנה בין נוסחי התפילה השונים[4]. מנהג זה מופיע לראשונה בסדר רב עמרם גאון[10].

מנהג זה מוזכר גם בשולחן ערוך, ומדבריו עולה שהמזמור נאמר לאחר פרשת שמע, ואף לאחר ברכת המפיל[11]. המגן אברהם ביאר, שאף על פי שברכת המפיל צריכה להיות סמוכה לשינה, אין המזמור נחשב להפסק בין הברכה לשינה, שכן שמירה אינה מהווה הפסק[12]. אף על פי כן, יש המקפידים לאומרו לפני ברכת המפיל[13].

שחרית של שבת

מזמור צ"א נאמר בפסוקי דזמרא בתפילת שחרית של שבת. הרב חיים אלעזר שפירא ממונקאץ' כתב בשם סידור היעב"ץ, שאף על פי שבספר הזוהר נאמר שהמזיקין אינם יכולים להזיק בשבת[14], ולכן לכאורה אמירת המזמור המגן מפני המזיקין מיותרת; יש לומר מזמור זה דווקא בשבת, כיון שדברי הזוהר נאמרו דווקא בזמן שעם ישראל שומרים על השבת כהלכתה, אבל כשישראל אינם נזהרים בהלכות שבת, הדבר נותן כוח יתר למזיקים, ושליטתם מתגברת דווקא בערבי שבתות[15].

מוצאי שבת

בשעה שהשבת יוצאת חוזרים המזיקים לשוטט בעולם, ובמקביל מאבד היהודי את הנשמה היתרה שלו, לכן אומרים בתפילת ערבית של מוצאי שבת את שיר של פגעים שבו כתוב ”מִפַּחַד לָיְלָה”, ואין אומרים מזמור זה במוצאי שבת בשבוע שחל בו יום טוב, שכן אז ימי החול, הנמצאים בין קדושת שבת לקדושת יום טוב, מוגנים כבר[16]. מקדימים לפני אמירת המזמור בפסוק ויהי נועם... מסוף המזמור שלפניו שבו נאמר: ”וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, כּוֹנְנָה עָלֵינוּ”, כתפילה לפני ששת ימי המעשה. זו סיבה נוספת שאין לומר שיר של פגעים במוצאי שבת בשבוע שחל בו יום טוב, היות ואין בשבוע זה שישה ימי חול רצופים[17], בנוסף נוהגים לכופל את הפסוק האחרון[18].

לווית המת

כאשר מלווים את המת חוששים המלווים שמא ינזקו הן הנפטר והן הם ממלאכים רעים הנמצאים בבית הקברות ויכולים לפגוע בנפטר וכתוצאה מכך גם במלוויו[דרוש מקור] על כן אומרים את המזמור יושב בסתר עליון המגן על בני האדם מפני המזיקים[19].

הרב דוד הלוי סגל, בספרו טורי זהב (ט"ז), כתב בשם ר' שלמה לוריא (רש"ל) ש”קיבל מאביו זקנו שיש לומר ז' פעמים דהיינו בפעם א' עד מלת כי ומלת כי בכלל. ובפעם הב' עד כי מלאכיו. ובג' עד כי מלאכיו יצוה. ובד' עד יצוה לך. ובה' עד לך לשמרך. ובו' עד לשמרך בכל. ובז' עד בכל דרכיך ויש בו סוד וכתוב בלבוש שגם הוא נהג כן”.

אזכרה

חנוכה

במרבית חצרות החסידות נהוג לומר לאחר הדלקת נרות חנוכה, שבע פעמים את הפרק, ולפניו את הפסוק "ויהי נועם".

מקור אמירת המזמור בזמן זה הוא מסידור רבי שבתי שהביא בשם הרמב"ן שיש לומר פרק זה לאחר הדלקת נרות חנוכה כל מילה שבע פעמים, ובשם הבעל שם טוב כתב שצריך לומר את כל הפרק שבע פעמים, לשם סגולה ושמירה במשך כל השנה.

בספר עבודת ישראל כתוב שהטעם הוא משום שמירה על ה"אור" של נרות חנוכה מפני הסטרא אחרא[20].

בספר קדושת לוי מבאר שאומרים את הפרק הזה בגלל הפסוק שלפניו שנאמר בו "ומעשה ידינו כוננהו", ובחנוכה הנס נעשה על ידי מעשי החשמונאים ולא נס שמיימי לחלוטין.

בתשב"ץ קטן[21] כתב בטעם אמירת מזמור זה: ”מהר"ם ז"ל כשהוא מתפלל ויהי נועם אומר לעולם אורך ימים וכו' ב' פעמים. ואז יש בו כמנין כהנים בגימטריא לפי שכהני חשמונאי ובניו היו הולכים למלחמה ואמרו ז' פעמים ויהי נועם וב"פ אורך ימים אשביעהו ונצחו”. אך התשב"ץ הזכיר לאומרו רק במוצאי שבת.

חנוכת בית קברות

חנוכת בית כנסת

תפילת הדרך

בתרבות

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תהילים צ"א בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 תלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף ט"ו עמוד ב'
  2. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק ו', הלכה ב'
  3. ^ רש"י, מסכת שבועות, דף ט"ו עמוד ב'
  4. ^ 4.0 4.1 תהילים צ"א, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת", ע"פ אוצר ישראל לי"ד אייזענשטיין
  5. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת עירובין, פרק י', הלכה י"א
  6. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר המדע, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק י"א, הלכה י"ב
  7. ^ מגילה 11Q11.
  8. ^ במזמור ייחודי.
  9. ^ אסתר חזון, מזמורי תהילים במגילות מדבר יהודה.
  10. ^ ד"ר דליה מרקס, בעת אישן ואעירה, הוצאת ידיעות ספרים
  11. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רל"ט, סעיף א'
  12. ^ מגן אברהם, אורח חיים, סימן רל"ט, סעיף קטן ב'
  13. ^ משנה ברורה, אורח חיים, סימן רל"ט, סעיף קטן ב'
  14. ^ ספר הזוהר, חלק ב, דף קל"ה, עמוד ב'
  15. ^ יחיאל מיכל גאלד (עורך), דרכי חיים ושלום, מונקאץ', ה'ת"ש, עמוד קמ"ב, באתר היברובוקס
  16. ^ שאלת יעבץ
  17. ^ רבי אליעזר בן יואל הלוי, ראבי"ה, הוצאת חברת מקיצי נרדמים, עמוד 393, באתר היברובוקס
  18. ^ ארבעה טורים, אורח חיים, סימן רצ"ה
  19. ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן שע"ו, סעיף ד'.
  20. ^ בספר ישמח ישראל סיים שייתכן ששני הטעמים משלימים אחד את השני.
  21. ^ סימן רנח.
  22. ^ יושב בסתר עליון, אהרון רזאל באתר יוטיוב.
  23. ^ שלמה קרליבך, אורך ימים אשביעהו, להאזנה באתר יוטיוב.
  24. ^ הניגון להאזנה.
  25. ^ עמו אנכי בצרה, יואלי קליין ושייע גרוס, להאזנה באתר יוטיוב.


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35524091תהילים צ"א