לוח השנה במגילות קומראן
לוח השנה במגילות קומראן הוא לוח שנה שבו אורך השנה קבוע ל-364 יום[1]. הלוח מבוסס על האסטרונומיה הבבלית[2], מקורותיו היהודיים הם ספר מהלך המאורות וספר היובלים[3], והפירוט המלא של מאפייני הלוח מופיע במגילות ים המלח שנמצאו בקומראן[4].
הלוח נוסד, כנראה[5], על ידי ראשוני כת קומראן[6] באמצע המאה ה-3 לפנה"ס[7] - כשלוש מאות שנה אחרי חורבן בית המקדש הראשון[8], כחלופה ללוח העברי, שהוא לוח ירחי-שמשי[9] ככל לוחות השנה של העמים השמיים לפני הכיבוש הרומאי, ובהשפעת התרבות ההלניסטית[10].
הלוח השמשי
המרכיב העיקרי של הלוח (ובספר היובלים - הבלעדי) הוא שנה שמשית בת 364 ימים, המחולקת לארבע תקופות בנות 91 יום בדיוק כל אחת[11]. כל תקופה מורכבת משלושה חודשים של 30 יום, ויום נוסף[12] הנקרא 'אות'[13], שמסיים את התקופה ונספר כיום 31 בחודש שלפניו[14]. היום המתחיל את התקופה נקרא 'יום התקופה'[15]. לחודשים אין שמות והם ממוספרים כמו ברוב ספרי התנ"ך. שמות התקופות הם[16]: קציר (אביב), קיץ, זרע (סתיו), דשא (חורף). מכיוון ש-91 יום הם בדיוק 13 שבועות, ימי השבוע זהים בחודשים המקבילים בתקופות השונות. החודש הראשון בכל תקופה מתחיל ביום רביעי, שבו נבראו המאורות[17], החודש השני בכל תקופה מתחיל ביום שישי, והחודש השלישי בכל תקופה מתחיל ביום ראשון[18]. היום המסיים את התקופה הוא תמיד יום שלישי.
לפי ספר מהלך המאורות, האחד בחודש הראשון הוא יום השוויון האביבי, האחד בחודש הרביעי הוא יום ההיפוך הצפוני, האחד בחודש השביעי הוא יום השוויון הסתוי, והאחד בחודש העשירי הוא יום ההיפוך הדרומי[13]. תיאור זה אינו מתאים למציאות מכיוון שהזמנים בין הנקודות אינם זהים[19]. בנוסף, מכיוון שאורך השנה הטרופית הוא כמעט 365.25 ימים, הלוח צובר פער של כיום ורבע מדי שנה. יש טוענים שהיה מנגנון עיבור שנה כדי להתאים את הלוח לעונות השנה[20], אבל מתיאור הלוח בכל המקורות כלוח יציב ללא שום שינוי נראה שלא הייתה בו התאמה למציאות[21]. עדת קומראן יכלו להתעלם מהפער, כי מכיוון שהתנזרו מפולחני המקדש[22] לא היו מביאים ביכורים ולא היו כפופים לעונות השנה[23]. הפער הוסבר בספר מהלך המאורות כסטיית הטבע מהדרך הרצויה עקב חטאי בני האדם[24].
החגים
מועדי התורה
כל המועדים הכתובים בתורה תוארכו על ידי כת מדבר יהודה על פי הלוח הזה:
- הקרבת הפסח ביום שלישי[25] 14 בחודש הראשון.
- חג המצות[26] מיום רביעי 15 בחודש הראשון עד יום שלישי 21 בחודש הראשון[27].
- הנף העומר ביום ראשון[25] 26 בחודש הראשון[28] (כדעת הבייתוסים שקצירת העומר ביום ראשון[29], ובשונה מהם שהקרבת העומר אחרי שביעי של פסח ולא בחול המועד פסח[30]).
- ספירת העומר מיום הנף העומר עד חג השבועות 50 יום[31].
- פסח שני[32] ביום חמישי[25] 14 בחודש השני.
- חג השבועות ביום ראשון[25] 15 בחודש השלישי.
- יום הזיכרון ביום רביעי[25] 1 בחודש השביעי[33].
- יום הכיפורים ביום שישי[25] 10 בחודש השביעי.
- חג הסוכות מיום רביעי[25] 15 בחודש השביעי עד יום רביעי 22 בחודש השביעי[27] (היום האחרון הוא שמיני עצרת[34]).
אין במגילות התייחסות למועדים שבנביאים (ארבעת הצומות[35]) ושבכתובים (פורים) שאין בהם קרבנות.
חגים נוספים
במגילת המקדש נוספו עוד חגים:
- ראש השנה ביום רביעי 1 בחודש הראשון.
- שבעת ימי המילואים מיום חמישי 2 בחודש הראשון עד יום רביעי 8 בחודש הראשון[36].
- ספירה שנייה מחג השבועות עד מועד התירוש 50 יום.
- מועד התירוש ביום ראשון 3 בחודש החמישי[37].
- ספירה שלישית ממועד התירוש עד מועד היצהר 50 יום.
- מועד היצהר ביום ראשון 22 בחודש השישי[38].
- קורבן עצים[39] מיום שני 23 בחודש השישי[40] עד שבת 28 בחודש השישי[41]. ששה ימים, שני שבטים ליום[42] (מובא בתאריכים שונים במשנה, מסכת תענית, פרק ד', משנה ה').
בספר היובלים[43] כל יום תחילת תקופה הוא יום זיכרון וחג. בסוף מגילת התהילים הגדולה[44], נכתב שדוד חיבר שיר מיוחד לכל אחד מארבעת הימים ה-'פגועים' כמו שחיבר שיר מיוחד לכל שבת ולכל ראש חודש ול-18 ימים טובים[45], למרות שאין קורבן מוסף מיוחד לימים הפגועים. לא ברור האם הכוונה לימי תחילת התקופה או לימי סיום התקופה[46].
בשבת
אין חג שחל בשבת[40], בהתאם לכתוב בספר ברית דמשק[47]: אל יעל איש למזבח בשבת כי אם עולת השבת כי כן כתוב "מלבד שבתותיכם"[48]. לעומת זאת, מגילת המקדש מפרטת גם את מוספי היום הרביעי של חג הסוכות שחל תמיד בשבת לפי לוח זה. ייתכן שמגילת המקדש אינה חלק מכתבי עדת היחד[49], או שנכתבה על ידי כת נפרדת משאר עדת היחד[50], כמו ספר היובלים[51] שמתיר הקרבת עוד קרבנות בשבת[52]. מחלוקת פנימית נוספת ניכרת בכך שרק חלק מהמגילות מציינות מועדים נוספים על המועדים הכתובים בתורה[53].
לדברי יעקב הקרקסאני[54], אנשי "כת המערות" לא ספרו את יום השבת בימי החגים. לפיכך חג המצות וחג הסוכות נמשכים עד יום רביעי 22 בחודש, שמיני עצרת ביום חמישי 23 בחודש השביעי[55], וקורבן העצים של שבטי דן ונפתלי ביום ראשון 29 בחודש השישי. היום הנוסף לרגלים מופיע אצל חז"ל כאסרו חג.
הלוח הירחי
בכמה מגילות[56] מופיע לוח שנה ירחי שמותאם עם לוח השנה העיקרי במחזור של 3 שנים. החודשים האי זוגיים הם בני 29 יום והחודשים הזוגיים הם בני 30 יום, שנה של 12 חודשים כאלה נמשכת 354 ימים שזה 10 ימים פחות מהאורך הנצרך לשנה השמשית, כעבור 3 שנים ההפרש מצטבר ל-30 יום ואז מוסיפים עוד חודש בן 30 יום וכך נשלם מחזור תלת-שנתי של 1092 יום שבו שנת החמה ושנת הלבנה תואמות. החודש הירחי הראשון במחזור מתחיל ביום הראשון בחודש השמשי הראשון בשנה הראשונה.
| השנה הראשונה | השנה השנייה | השנה השלישית |
|---|---|---|
| רביעי 1 בראשון | ||
| חמישי 30 בראשון | שני 20 בראשון | שישי 10 בראשון |
| שבת 30 בשני | רביעי 20 בשני | ראשון 10 בשני |
| ראשון 29 בשלישי | חמישי 19 בשלישי | שני 9 בשלישי |
| שלישי 28 ברביעי | שבת 18 ברביעי | רביעי 8 ברביעי |
| רביעי 27 בחמישי | ראשון 17 בחמישי | חמישי 7 בחמישי |
| שישי 27 בשישי | שלישי 17 בשישי | שבת 7 בשישי |
| שבת 25 בשביעי | רביעי 15 בשביעי | ראשון 5 בשביעי |
| שני 25 בשמיני | שישי 15 בשמיני | שלישי 5 בשמיני |
| שלישי 24 בתשיעי | שבת 14 בתשיעי | רביעי 4 בתשיעי |
| חמישי 23 בעשירי | שני 13 בעשירי | שישי 3 בעשירי |
| שישי 22 בעשתי עשר | שלישי 12 בעשתי עשר | שבת 2 בעשתי עשר |
| ראשון 22 בשנים עשר | חמישי 12 בשנים עשר | שני 2 בשנים עשר |
בחלק מהמגילות[57] מוזכר אירוע ירחי בשם 'דוק' שחל 13 יום לפני תחילת החודש. פרופסור יונתן בן-דב הוכיח שהכוונה לתחילת התמעטות הירח - הפעם הראשונה שבה הוא שוקע אחרי הזריחה, ושהאירוע של תחילת החודש הוא ראיית הירח האחרונה ולא ליל הירח המלא[58]. בשונה מספר מהלך המאורות (מגילות 4Q208 ו-4Q209)[59] שמתחיל את החודש ביום ראיית הירח החדש, וכן ממגילה 4Q503 שמתחילה את החודש בליל ההתקבצות, שהוא הלילה שבין הראייה האחרונה של הירח הישן לפנות בוקר לראייה הראשונה של הירח החדש בערב.
אורך החודש הממוצע בלוח זה הוא 29 ימים 12 שעות 19 דקות וכ-27.6 שניות, קצר ב-24 דקות וכ-35.5 שניות מהזמן המדויק. הפרש זה גורם לסטייה של יום אחד תוך חמש שנים בין אירועי הלוח למופעי הירח (חודש שלם בכ-140 שנה), הסטייה בין הלוח לתנועות השמש והירח בפועל מוזכרת כבר בספר מהלך המאורות[24]. לדעת יוסף אלימלך באומגרטן הלוח הירחי שימש לצרכים ליטורגיים[60], לדעת יונתן בן-דב שילוב הירח בלוח השמשי נועד לתת תוקף לחשבון הזמנים הא-לוהי שעמד בבסיס הרעיוני של עדת היחד[61].
המשמרות
מגילות רבות מתארכות את מועדי הלוח, וכן מאורעות היסטוריים, על פי מחזור משמרות הכהונה המוזכר בדברי הימים[62], שהונהג בבית המקדש השני בעת חנוכת המקדש[63] ונהגו במקדש לציין תאריכים על פיו[64]. מחזור המשמרות הוא קבוע בן 24 שבועות[65], ובשנה יש 52 שבועות שהם 2 מחזורים ועוד 4 שבועות, כך שבשש שנים שהן שני מחזורי ירח יש בדיוק 13 מחזורי משמרות. המחזור השש-שנתי נקרא 'עדיה'[66]. השנה הראשונה במחזור מתחילה ביום רביעי במשמרת גמול (המשמרת ה-22), השנה השנייה מתחילה במשמרת ידעיה, השנה השלישית במשמרת מימין, הרביעית במשמרת שכניהו, החמישית במשמרת ישבאב והשישית במשמרת הפצץ[67].
| מספר החודש | השנה הראשונה | השנה השנייה | השנה השלישית | השנה הרביעית | השנה החמישית | השנה השישית |
|---|---|---|---|---|---|---|
| ראשון | גמול | ידעיה | מימין | שכניהו | ישבאב | הפצץ |
| שני | ידעיה | מימין | שכניהו | ישבאב | הפצץ | גמול |
| שלישי | הקוץ | אלישיב | בלגה | פתחיה | דליהו | חרים |
| רביעי | אלישיב | בלגה | פתחיה | דליהו | חרים | הקוץ |
| חמישי | בלגה | פתחיה | דליהו | חרים | הקוץ | אלישיב |
| שישי | יחזקאל | מעזיהו | שעורים | אביה | יקים | אימר |
| שביעי | מעזיהו | שעורים | אביה | יקים | אימר | יחזקאל |
| שמיני | שעורים | אביה | יקים | אימר | יחזקאל | מעזיהו |
| תשיעי | ישוע | חופה | חזיר | יכין | יהויריב | מלכיה |
| עשירי | חופה | חזיר | יכין | יהויריב | מלכיה | ישוע |
| עשתי עשר | חזיר | יכין | יהויריב | מלכיה | ישוע | חופה |
| שנים עשר | גמול | ידעיה | מימין | שכניהו | ישבאב | הפצץ |
המשמרות מתחלפות מידי שבת בצהריים[68]. יום השבת נחשב כתחילת השבוע של המשמר הנכנס ולא כסוף השבוע של המשמר היוצא[69]. אולי משום שכותבי המגילות שמרו את השבת מהזריחה ולא מהשקיעה[70], ולכן במשך רוב השבת שירת המשמר הנכנס. ימי החודש נמנים מהערב[71] שכן החגים מתחילים בערב[72]. מגילה 4Q503 מזכירה את מנוחת השבת בליל שבת[73], כדעת חז"ל שהיום הולך אחר הלילה.
שמיטה ויובל
מגילה 4Q330[74] מציינת את המשמרת המכהנת בתחילת כל שנה ומונה את השנים לשמיטה ואת השבוע ביובל (שבוע = 7 שנים. כמו בספר דניאל, פרק ט', פסוקים כ"ג-כ"ז). מגילת האותות (4Q319[75]) מציינת את תחילת מחזורי הירח על פני ששה יובלות (כל יובל 49 שנים) לפי שנות השמיטה. המחזור הראשון מתחיל במשמרת גמול בשנה שאחרי שנת שמיטה, שהיא גם שנת היובל הראשון ושנה ראשונה ליובל השני[76].
| היובל השני | היובל השלישי | היובל הרביעי | היובל החמישי | היובל השישי | היובל השביעי |
|---|---|---|---|---|---|
| גמול 1 | שכניהו 3 | שכניהו 2 | גמול 4 | גמול 3 | גמול 2 |
| שכניהו 4 | גמול 6 | גמול 5 | שכניהו 7 | שכניהו 6 | שכניהו 5 |
| גמול 7 | שכניהו 2 | שכניהו 1 | גמול 3 | גמול 2 | גמול 1 |
| שכניהו 3 | גמול 5 | גמול 4 | שכניהו 6 | שכניהו 5 | שכניהו 4 |
| גמול 6 | שכניהו 1 | שכניהו 7 | גמול 2 | גמול 1 | גמול 7 |
| שכניהו 2 | גמול 4 | גמול 3 | שכניהו 5 | שכניהו 4 | שכניהו 3 |
| גמול 5 | שכניהו 7 | שכניהו 6 | גמול 1 | גמול 7 | גמול 6 |
| שכניהו 1 | גמול 3 | גמול 2 | שכניהו 4 | שכניהו 3 | שכניהו 2 |
| גמול 4 | שכניהו 6 | שכניהו 5 | גמול 7 | גמול 6 | גמול 5 |
| שכניהו 7 | גמול 2 | גמול 1 | שכניהו 3 | שכניהו 2 | שכניהו 1 |
| גמול 3 | שכניהו 5 | שכניהו 4 | גמול 6 | גמול 5 | גמול 4 |
| שכניהו 6 | גמול 1 | גמול 7 | שכניהו 2 | שכניהו 1 | שכניהו 7 |
| גמול 2 | שכניהו 4 | שכניהו 3 | גמול 5 | גמול 4 | גמול 3 |
| שכניהו 5 | גמול 7 | גמול 6 | שכניהו 1 | שכניהו 7 | שכניהו 6 |
| גמול 1 | שכניהו 3 | שכניהו 2 | גמול 4 | גמול 3 | גמול 2 |
| שכניהו 4 | גמול 6 | גמול 5 | שכניהו 7 | שכניהו 6 | שכניהו 5 |
| גמול 7 | שכניהו 1 |
משך הזמן של מחזור זה (294 שנים * 364 ימים = 107016 יום) זהה כמעט ל-293 שנים טרופיות, בהפרש של כשעה אחת בלבד.
שנות השמיטה והיובל הן חקלאיות ולכן מתחילות בסתיו[77], בעשירי בחודש השביעי שהוא יום הכיפורים[78]. אמנם בספר היובלים, שהוא כרונולוגיה ואינו מתייחס לשמיטה ההלכתית, השנים בשבוע וביובל מתחילות באחד בחודש הראשון[79].
אסטרולוגיה
מגילת מיקרו-מזלות (4Q318[80]) מציגה את גלגל המזלות על פני כל חודש, כל מזל נמשך יומיים או שלושה והמזל המתחיל הוא גם המסיים. סידור דומה נמצא בפרקי דרבי אליעזר פרק ז'[81] ומתאים בקירוב לזמני היראות הירח על רקע כוכבי גלגל המזלות[82]. המגילה מכנה את החודשים בשמות הבבליים הנזכרים בספרי התנ"ך המאוחרים[83], ובכך היא ייחודית בין כתבי קומראן[84], מלבד אולי מגילות מעשי השליטים שייתכן שמזכירות את מרחשון[85] ושבט[86]. ייחודיות נוספת היא עצם היותה מגילה אסטרולוגית, דבר שלא נמצא בכתבי קומראן מלבד מגילת פיזיונומיה (אנ') (4Q186 (אנ')). ייתכן שמגילה זו אינה כיתתית ולא חוברה בקומראן[87]. מגילת מיקרו-מזלות מקבילה כל חודש למזל שאחרי המזל המקביל לו בדרך כלל (אדר לטלה ושבט לדגים).
| ימי החודש | ניסן | אייר | סיון | תמוז | אב | אלול | תשרי | מרחשון | כסלו | טבת | שבט | אדר |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| א - ב | שור | תאומים | סרטן | אריה | בתולה | מאזנים | עקרב | קשת | גדי | דלי | דגים | טלה |
| ג - ד | תאומים | סרטן | אריה | בתולה | מאזנים | עקרב | קשת | גדי | דלי | דגים | טלה | שור |
| ה - ו - ז | סרטן | אריה | בתולה | מאזנים | עקרב | קשת | גדי | דלי | דגים | טלה | שור | תאומים |
| ח - ט | אריה | בתולה | מאזנים | עקרב | קשת | גדי | דלי | דגים | טלה | שור | תאומים | סרטן |
| י - יא | בתולה | מאזנים | עקרב | קשת | גדי | דלי | דגים | טלה | שור | תאומים | סרטן | אריה |
| יב - יג - יד | מאזנים | עקרב | קשת | גדי | דלי | דגים | טלה | שור | תאומים | סרטן | אריה | בתולה |
| טו - טז | עקרב | קשת | גדי | דלי | דגים | טלה | שור | תאומים | סרטן | אריה | בתולה | מאזנים |
| יז - יח | קשת | גדי | דלי | דגים | טלה | שור | תאומים | סרטן | אריה | בתולה | מאזנים | עקרב |
| יט - כ - כא | גדי | דלי | דגים | טלה | שור | תאומים | סרטן | אריה | בתולה | מאזנים | עקרב | קשת |
| כב - כג | דלי | דגים | טלה | שור | תאומים | סרטן | אריה | בתולה | מאזנים | עקרב | קשת | גדי |
| כד - כה | דגים | טלה | שור | תאומים | סרטן | אריה | בתולה | מאזנים | עקרב | קשת | גדי | דלי |
| כו - כז - כח | טלה | שור | תאומים | סרטן | אריה | בתולה | מאזנים | עקרב | קשת | גדי | דלי | דגים |
| כט - ל | שור | תאומים | סרטן | אריה | בתולה | מאזנים | עקרב | קשת | גדי | דלי | דגים | טלה |
אורך השנה במגילה זו הוא 360 יום, כשנה האידיאלית שהונהגה במסופוטמיה לחישובים אסטרונומיים ומנהליים. מידה זו עמדה בבסיס לוח השנה הקומראני של 364 יום[88], על פיה יוחסה לדוד המלך כתיבת 3600 מזמורי תהילים - 10 לכל יום[44], ואותה תוקף מחבר ספר מהלך המאורות[12].
ישו והאיסיים
יש טוענים שישו היה מקורב לאיסיים, הקרובים בדעותיהם לאנשי קומראן[89], ונהג על פי לוח השנה שלהם. לכן בשנת 30 לספירה אכל עם שנים-עשר השליחים את הסעודה האחרונה במוצאי יום טוב ראשון של פסח[90] שחל לפי הלוח הקומראני ב-5 באפריל, בעוד שלפי הסנהדרין חל ביום שישי 7 באפריל. כך יוצא שצליבת ישו הייתה ביום חמישי[91] בערב פסח של הפרושים והצדוקים ובחול המועד של עדת היחד[92].
הערות שוליים
- ^ מגילה 4Q252.
- ^ יונתן בן-דב וואין הורביץ, השנה בת 364 יום במסופוטמיה ובקומראן, מגילות, כרך א' (ה'תשס"ג).
- ^ שהם עצמם חלק ממגילות קומראן אבל השתמרו בין הספרים החיצוניים ונודעו זמן רב לפני גילוי המגילות.
- ^ חיבורים קלנדריים.
- ^ לדעות נוספות ראה: Matthias Albani, Studies in the Book of Jubilees, 110-122 (גרמנית).
- ^ לפני בריחתם לדמשק והגעת מורה הצדק בתקופת שמעון השני כמתואר בספר ברית דמשק.
- ^ Roger T. Beckwith, Calendar and Chronology, Jewish and Christian 105-109.
- ^ מגילה 4Q390.
- ^ סשה שטרן, The Babylonian Calendar at Elephantine, Zeitschrift für Papyrologie und Epigraphik, כרך 130.
- ^ יונתן בן-דב, זמן וזהות לאומית: הרקע ההלניסטי לנאום על לוח השנה בספר היובלים פרק ו, מגילות, כרך י' (ה'תשע"ג).
- ^ ספר היובלים פרק ו' (פסוק מ"ג).
- ^ 12.0 12.1 ספר חנוך א', פרק ע"ה ופרק פ"ב.
- ^ 13.0 13.1 ספר חנוך א' פרק ע"ב.
- ^ מגילה 4Q321.
- ^ מגילה 4Q324d. שם זה מופיע בתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ג .
- ^ סרך היחד עמוד י' ומגילה 4Q512.
- ^ מגילת האותות - 4Q319.
- ^ מגילה 4Q325.
- ^ אי-שוויון העונות, באתר אסטרופדיה.
- ^ Matthias Albani, Studies in the Book of Jubilees, 103-110 (גרמנית).
- ^ מגילות קומראן מבואות ומחקרים, כרך שני, עמודים 454-455.
- ^ ספר ברית דמשק, עמוד ו.
- ^ Roger T. Beckwith, Calendar and Chronology, Jewish and Christian 137-140.
- ^ 24.0 24.1 ספר חנוך א' פרק פ'.
- ^ 25.0 25.1 25.2 25.3 25.4 25.5 25.6 מגילה 4Q320.
- ^ לא הוזכר במפורש במגילות מלבד 4Q326 ומגילת המקדש.
- ^ 27.0 27.1 משך החגים לא הוזכר במגילות מלבד במגילת המקדש.
- ^ התאריך מפורש במגילה 4Q325 ובמגילה 4Q326.
- ^ משנה, מסכת מנחות, פרק י', משנה ג'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ס"ו עמוד א'.
- ^ הוזכרה רק במגילת המקדש.
- ^ צוין רק בחלק ממגילות המשמרות.
- ^ מגילה 4Q321.
- ^ הוזכר כחג נפרד רק במגילת המקדש עמוד יא.
- ^ ספר זכריה, פרק ח', פסוק י"ט.
- ^ מקביל לימי 'איתוקם תמידא' בתחילת מגילת תענית (הובא בתלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ס"ה עמוד א'), ראה בעניין.
- ^ התאריך מופיע במגילה 4Q325.
- ^ התאריך מצויין בהקדמת מגילת מקצת מעשי התורה - 4Q394.
- ^ מוזכר בספר נחמיה, פרק י', פסוק ל"ה. מופיע במגילה 4Q365 כחלק מפרשת אמור, בין פרק כ"ג לפרק כ"ד.
- ^ 40.0 40.1 מגילות קומראן מבואות ומחקרים, כרך שני, עמוד 466.
- ^ בהתאם לדעת המגילה בשאר החגים שמקריבים גם בשבת. ראה להלן.
- ^ סדר השבטים לכל יום: 1 - שבט לוי ושבט יהודה, 2 - שבט בנימין ובני יוסף (שבט אפרים ושבט מנשה יחד), 3 - שבט ראובן ושבט שמעון, 4 - שבט יששכר ושבט זבולון, 5 - שבט גד ושבט אשר, 6 - שבט דן ושבט נפתלי.
- ^ פרק ו' פסוק ל"ה.
- ^ 44.0 44.1 מזמור יחודי בסוף מגילת התהילים הגדולה.
- ^ במדבר רבה, פרשה י"ד, פסקה י"ב. ורד נעם, The Origin of the List of David's Songs in "David's Compositions", תגליות ים המלח, כרך 13, חוברת 2 (2006).
- ^ יונתן בן-דב וואין הורביץ, השנה בת 364 יום במסופוטמיה ובקומראן (עמוד 14), מגילות, כרך א' (ה'תשס"ג).
- ^ עמוד יא.
- ^ ספר ויקרא, פרק כ"ג, פסוק ל"ח: מִלְּבַ֖ד שַׁבְּתֹ֣ת יְהֹוָ֑ה.
- ^ מגילות ים המלח – המיזם הדיגיטלי - מגילת המקדש, באתר dss.collections.imj.org.il
- ^ איל רגב, כמה כתות מנתה עדת קומראן?, באתר יד יצחק בן-צבי.
- ^ פרק נ' פסוק י"ג.
- ^ יורם ארדר, התקדימים לדחיית זבח פסח מפני ערב שבת בשיטת ענן (עמוד 166), ציון, כרך נ"ב חוברת ב' (ה'תשמ"ח).
- ^ מגילות קומראן מבואות ומחקרים, כרך שני, עמוד 465.
- ^ Kitab_Al_anwar_Wal_maraqib, עמוד 389.
- ^ כך מיושבת הסתירה בין ספר מלכים א', פרק ח', פסוק ס"ו לבין ספר דברי הימים ב', פרק ז', פסוק י'. וכן קושיית התלמוד ירושלמי, מסכת עבודה זרה, פרק א', הלכה א' על ספר נחמיה, פרק ט', פסוק א'.
- ^ כגון 4Q320.
- ^ 4Q321 ו-4Q321a.
- ^ דוק ושאלת שלבי הירח בלוחות השנה מקומראן: ראיות חדשות ממסופוטמיה, מגילות, כרך ג' (ה'תשס"ה).
- ^ מופיע גם בתרגום המקוצר לגעז - ספר חנוך א', פרק ע"ג.
- ^ 4Q503 (DAILY PRAYERS) AND THE LUNAR CALENDAR, Revue de Qumrân, כרך 12 חלק 3 (עמודים 399-407).
- ^ Calendars at Qumran? A Comparative and Ideological Study.
- ^ ספר דברי הימים א', פרק כ"ד, פסוקים ז'-י"ח.
- ^ ספר עזרא, פרק ו', פסוק י"ח.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שקלים, פרק ה', הלכה ג'. תוספתא, מסכת תענית, פרק ד', הלכה ט'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת סוכה, פרק ה', הלכה ח'.
- ^ מגילה 4Q329a.
- ^ מגילה 4Q328.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נ"ו עמוד ב'.
- ^ מגילות 4Q320 ו-4Q321.
- ^ שמריהו טלמון, שמירת השבת על פי הפרשה "על השבת" במגילת ברית דמשק — מן הערב או מן הבוקר?, מגילות, כרך א' (ה'תשס"ג).
- ^ מגילה 4Q334.
- ^ ספר שמות, פרק י"ב, פסוק י"ח. ספר ויקרא, פרק כ"ג, פסוק ל"ב.
- ^ קטע 37.
- ^ הקטע העיקרי.
- ^ הקטע הגדול.
- ^ כדעת רבי יהודה בתלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ט' עמוד א' ותלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף ס"א עמוד א' ותלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף י"ב עמוד ב'.
- ^ יונתן בן-דב, מחזורי השמיטה והיובל בקומראן ויחסם אל השנה בת 364 יום (עמוד 53), מגילות, כרך ה' (ה'תשס"ח).
- ^ ספר ויקרא, פרק כ"ה, פסוק ט'.
- ^ ספר היובלים פרק ז' פסוק ג'.
- ^ הקטע הגדול.
- ^ אות ג'.
- ^ Moon's Ingress by Sign.
- ^ ספר זכריה, פרק א', פסוק ז'. מגילת אסתר, פרק ט', פסוק כ"א.
- ^ שמריהו טלמון ויונתן בן-דב, 4Q326 - מגילת לוח מועדים מקומראן (עמוד 171), תרביץ, כרך ס"ח, חוברת ב' (טבת-אדר ה'תשנ"ט).
- ^ מגילה 4Q322a.
- ^ מגילה 4Q332
- ^ יונתן בן-דב וואין הורביץ, השנה בת 364 יום במסופוטמיה ובקומראן (עמוד 12), מגילות, כרך א' (ה'תשס"ג).
- ^ מגילות קומראן מבואות ומחקרים, כרך שני, עמוד 444.
- ^ יעקב זוסמן, חקר תולדות ההלכה ומגילות מדבר-יהודה: הרהורים תלמודיים ראשונים לאור מגילת 'מקצת מעשי התורה', תרביץ, כרך נ"ט, חוברת א' (תשרי-אדר ה'תש"ן).
- ^ בָּרִאשׁוֹן לְחַג הַמַּצּוֹת (הבשורה על-פי מרקוס, 14, 12.
- ^ על פי הבשורה על-פי מתי, 12, 40, ששהה בקברו 3 לילות.
- ^ איזה לוח ישו שמר? (באנגלית).
| לוחות שנה | ||
|---|---|---|
| מערכות | ירחי • שמשי • ירחי-שמשי | 
|
| לוחות בשימוש | עברי • גרגוריאני • מוסלמי • איראני • הינדי • קופטי • אתיופי • סיני • פרסי • בהאי • צפון קוריאני • שומרוני • קראי • הולוקני | |
| לוחות היסטוריים | בבלי • אטי • ביזנטי • יוליאני • מאיה • מהפכני סובייטי • מהפכני צרפתי • רומי • שוודי • אצטקי • קומראני • ערבי טרום-אסלאמי • מצרי | |
29592656לוח השנה במגילות קומראן