פורדלנדיה

פורדלנדיה (באנגלית: Fordlândia) היא עיר במדינת פארה בברזיל. העיר הוקמה בשנת 1928 על ידי הנרי פורד על מנת לשמש כמקור לגומי עבור חברת פורד. הפרויקט נכשל והעיר ננטשה ב-1934, אולם קבוצה קטנה של תושבים המשיכו להתגורר בה. במהלך שנות ה-2000 חלה עלייה במספר התושבים ונכון ל-2017 מתגוררים בה כ-2,000 תושבים.

העיר שוכנת על הגדה המזרחית של נהר הטפז'וס, כ-300 ק"מ מדרום לעיר סנטרם.

רקע

בראשית המאה ה-20, טרם גילוי הגומי הסינתטי, היה הגומי הטבעי המקור היחיד לייצור מוצרי גומי, ביניהם צמיגים עבור תעשיית הרכב המתפתחת. הנרי פורד רצה ליצור עבור חברת פורד שהקים מקור אספקה שוטף של גומי שלא יהיה תלוי במונופול הבריטי על אספקת הגומי. לשם כך תיכנן להקים מטעים בהם יוכל לייצר גומי. פורד ניהל משא ומתן עם מושל מדינת פארה בברזיל וקיבל לידיו שטח של 2.5 מיליון אקר, בתמורה ל-9 אחוזים מן הרווחים שיווצרו.

הקמת העיר

העבודות להקמת העיר החלו ב-1926. באזור לא היו דרכים ונהר הטפז'וס היה הדרך היחידה להגיע לאזור. העיר נבנתה כך שהיה אזור לפועלים הברזילאים ואזור מגורים למנהלים האמריקאים. בעיר נבנו בית חולים, בית ספר, ספריה ומגרש גולף. שאר הציוד לעיר נשלח בשתי אוניות ובשנת 1928 הסתיימו העבודות להקמת העיר. לצורך גיוס עובדים נפתחו משרדים במנאוס ובבלם תוך הבטחת שכר טוב לפועלים.

החיים בעיר

יום העבודה במטעי הגומי החל בשעה 5 בבוקר ונמשך עד הצהריים כיוון שבשעות החום הלטקס מתפזר בעץ ומקשה על תהליך מיצויו.

פורד שאף להנחיל לבריזלאים "ערכים אמריקאים", דבר שהתאפיין בסגנון בניה אמריקאי ובסדרת חוקים נוקשים: אלכוהול, טבק, נשים וכדורגל היו אסורים. מפקחים היו עוברים בין בתי הפועלים ומוודאים שהכללים נשמרים. לפועלים במטעים ניתן מזון אמריקאי שהיה בלתי מוכר עבורם כמו המבורגרים ומזון משומר.

הברזילאים התנגדו לכללים אלו ומוצרים שונים הוברחו לעיר בניגוד לנהלים. כמו כן הוקמה עיירה קטנה במרחק של 8 קילומטרים מהעיר בה היו ברים. בשנת 1930 פתחו הפועלים הבריזלאים במרד במחאה על המזון המסופק להם. המורדים הבריחו את המנהלים האמריקאים אל הג'ונגל וניתקו קווי טלפון. לאחר מספר ימים הגיע למקום הצבא הברזילאי והמרד הסתיים תוך הבטחה לשיפור המזון.

כישלון הפרויקט

חברת פורד לא התייעצה עם מומחים לגידול עצי גומי. בנוסף, למנהלים האמריקאים בעיר לא היה כל ניסיון בחקלאות טרופית. החברה נטעה מטעים נרחבים וצפופים של עצי גומי. העצים נדבקו בשידפון העלים הדרום אמריקאי, סוג של פטריה הפוגעת בעצי גומי. צפיפות המטעים איפשרה לפטריה לדלג מעץ לעץ בקלות, ובמהרה נדבקו כל העצים בפטריה. עד שנת 1934 נטשה פורד את העיר.

במהלך מלחמת העולם השנייה התגלתה הדרך ליצור המוני של גומי סינתטי והביקוש לגומי טבעי ירד, דבר שהקטין עוד את כדאיות הפרויקט. ב-1945 מכר הנרי פורד השני, נכדו של הנרי פורד, את האדמה עליה הוקמה העיר בחזרה לממשלת ברזיל.

עד שנות ה-70 נעשו במקום ניסיונות בחקלאות טרופית על ידי משרד החקלאות הברזילאי, אולם בסופו של דבר ננטשה העיר כמעט לגמרי. כ-90 תושבים המשיכו להתגורר בעיר הנטושה. במחצית השנייה של העשור הראשון של המאה ה-21 חלה עליה במספר התושבים כשרבים הגיעו לעיר והתיישבו בבתים הנטושים. נכון ל-2017 מתגוררים בעיר כ-2,000 תושבים.