קנדה

קנדה
Canada

דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מוטו לאומי	A Mari Usque Ad Mare בעברית: "מִיָּם עַד יָם" (תהילים, ע"ב, ח')
המנון לאומי	הו קנדה המנון
ממשל
משטר	מונרכיה חוקתית פדרלית ודמוקרטיה פרלמנטרית
ראש המדינה	מלך קנדה
מלך קנדה	צ'ארלס השלישי
שפה רשמית	אנגלית וצרפתית
עיר בירה	אוטווה 45°25′15″N 75°41′24″W
גאוגרפיה
יבשת	צפון אמריקה
העיר הגדולה ביותר	טורונטו
שטח יבשתי	9,984,670 קמ"ר (3 בעולם)
אחוז שטח המים	8.62%
אזור זמן	UTC -3.5 עד -8
היסטוריה
הקמה
- עצמאות	מבריטניה 1 ביולי 1867 (דומיניון/איחוד קנדה) 11 בדצמבר 1931 (חוק וסטמינסטר) 17 באפריל 1982 (גיבוש הריבונות החוקתית של קנדה )
ישות קודמת	האימפריה הבריטית
דמוגרפיה
אוכלוסייה (הערכה 1 בנובמבר 2024)	39,871,519 נפש (38 בעולם)
צפיפות	3.99 נפש לקמ"ר (227 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0 - 14 15.11% גילאי 15 - 24 11.63% גילאי 25 - 54 40.36% גילאי 55 - 64 13.10% גילאי 65 ומעלה 19.80%
כלכלה
תמ"ג (2023)	2,140,086 מיליון $ (10 בעולם)
תמ"ג לנפש	53,675$ (25 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי (2021)	0.935 (18 בעולם)
מטבע	דולר קנדי‏ (CAD)
שונות
סיומת אינטרנט	ca
קידומת בין־לאומית	1

קנדה (באנגלית ובצרפתית: Canada) היא המדינה השנייה בגודלה בעולם בשטחה, ואוכלוסייתה מונה כ-38 מיליון תושבים. קנדה היא פדרציה המורכבת מעשר פרובינציות ושלוש טריטוריות, והיא מונרכיה חוקתית ודמוקרטיה פרלמנטרית. קנדה היא המדינה הצפונית ביותר בצפון אמריקה. לקנדה שני גבולות יבשתיים – עם ארצות הברית, והחל מ-10 ביוני 2022, גם עם דנמרק באי הנס. גבולה עם ארצות הברית הוא הגבול היבשתי הארוך בעולם שאורכו כ־8,891 קילומטרים. בקנדה לבדה יש יותר אגמים מאשר שאר האגמים על פני כדור הארץ.

עיר הבירה של קנדה היא אוטווה. בבירה שוכן הפרלמנט והיא מקום מושבה של הממשלה הפדרלית וכן של המושל הכללי, המייצג את מלך אנגליה, צ׳ארלס השלישי. קנדה היא מושבה בריטית לשעבר והיא המדינה הגדולה ביותר בחבר העמים הבריטי.

כחברת ארגון המדינות המתועשות (G7), קנדה היא מדינה מודרנית ומפותחת טכנולוגית. כלכלתה בנויה על שפע של חומרי גלם טבעיים. למרות זאת, כלכלתה אינה מוגבלת ליצוא חומרי גלם בלבד והיא מייצרת מוצרים רבים. במדדי השוואה בינלאומיים של איכות חיים מדורגת קנדה בין המדינות הראשונות בעולם.

מקור השם

מקור השם "קנדה" הוא במילה ההורנית-אירוקואית "קנטה" שפירושה כפר או התיישבות. ז'אק קרטייה השתמש לראשונה בשם זה בתחילת המאה ה-16 כדי לציין את האזור שנמצא כיום סביב קויבק סיטי. במרוצת הזמן הפך השם לכינוי לאזור נרחב יותר.

השימוש הרשמי הראשון בשם "קנדה" נעשה בשנת 1791, כאשר הפרובינציה של קויבק חולקה בין "קנדה העליונה" לבין "קנדה התחתונה". בשנת 1867 קיבלה קנדה עצמאות וכדי לציין את המשך זיקתה לאימפריה הבריטית נקראה ה"דומיניון של קנדה". כינוי זה היה בשימוש נרחב עד שנות ה-50, אך השם שונה עם הזמן ל"קנדה". השינוי החשוב האחרון היה בשנת 1982, כאשר התחילו לחגוג ב-1 ביולי במקום "יום הדומיניון" את "יום קנדה".

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של קנדה

על פי הערכת ההיסטוריונים, קנדה הייתה מיושבת על ידי אינדיאנים במשך אלפי שנים. בשנת 1000 בערך, הגיעו האירופאים הראשונים - הויקינגים, בהנהגת לייב אייריקסון, אשר התיישבו ביבשת וקראו לאזור וינלנד. הם הקימו מספר יישובים על חופה המזרחי, אך היישובים לא החזיקו מעמד בשל עוינות האינדיאנים והם נאלצו לעזוב. יישובים אירופאיים חדשים הוקמו במאה ה-17 על ידי האימפריה הצרפתית.

ב-1763, בתום מלחמת שבע השנים, שבזירת צפון אמריקה נקראה מלחמת הצרפתים והאינדיאנים, החליטה האימפריה הצרפתית לשמור על האיים הקריביים ולוותר על בעלותה במושבות בצפון אמריקה לטובת האימפריה הבריטית. אחרי מלחמת העצמאות האמריקאית עברו לקנדה מתיישבים רבים שהיו נאמנים לבריטניה.

ב-1 ביולי 1867 הוקמה קנדה לאחר שבריטניה העניקה זכות ממשל עצמי למושבותיה בצפון-אמריקה. הוקמה פדרציה של שלוש מושבות: פרובינציה של קנדה, ניו ברנזוויק ונובה סקוטיה. המושבה הישנה של קנדה התחלקה לשתיים: קוויבק ואונטריו. המונח "הפדרציה הקנדית" מתייחס לאיחוד הזה.

במהרה הצטרפו לאיחוד מושבות בריטיות נוספות. עד שנת 1880 כללה קנדה את כל שטחה כיום, פרט לניופאונדלנד ולברדור, שהצטרפו ב-1949. קנדה המשיכה להיות חלק מחבר-העמים הבריטי.

בשנת 1971 הייתה קנדה למדינה הראשונה בעולם שאימצה את קבלת עקרון הרב-תרבותיות כמדיניות ממשלתית רשמית. מטרתה הייתה לאחד בצורה טובה יותר את הקבוצות השונות בחברה, כדי לנסות ולהפיג את המתחים בין אנגלים-קנדים וקנדים צרפתים כמו גם לחזק את הקשר של קבוצות מוצא אחרות ומהגרים חדשים למדינה.

בשנת 1982 בתקופת כהונתו של ראש-הממשלה פייר אליוט טרודו אושרה החוקה הקנדית ונכנסה לתוקף. ההסכמה בין ראשי הפרובינציות על החוקה התקבלה בהליך שנמשך לילה אחד בלבד. המחטף ידוע בשם "Nuit des longs couteaux" (ליל הסכינים הארוכות של 1982). היות שמנהיגי הפרובינציה של קוויבק שהיו אז חברי מפלגת קוויבק הלאומית סירבו להסתייגויות שהועלו ברגע האחרון וכך לא מנעו את יצירתה של החוקה החדשה. החוקה כללה את כתב הזכויות והחירויות הקנדי שמעגן מבחינה משפטית את ההגנה על זכויות האדם במדינה.

האינואיטים התיישבו בקנדה על אדמות נונאווט באופן רציף במשך 4,000 שנים. בעקבות ההגירה הרבה המאפיינת את קנדה והפכה לדרך ההתרחבות הדמוגרפית העיקרית שלה ובכך האפילה על האוכלוסייה הילידית – ביניהם האינואיטים – הם החלו לדרוש שלטון עצמי, כחלק מהניסיון לשמר את תרבותם שהולכת ונעלמת, במאבק ההכרה שלהם. הם ביקשו לתת לה ביטוי באמצעות אוטונומיה (שלטון עצמי), ולאחר אישור במשאל עם בקנדה – קיבלו את מבוקשם וזכו לתקציב ואוטונומיה באזור נונאווט.

פוליטיקה וממשל

ערך מורחב – המלוכה הקנדית

הממשלה הפדרלית

ג'סטין טרודו, ראש ממשלת קנדה

קנדה היא פדרציה. שיטת המשטר שלה היא דמוקרטיה פרלמנטרית ומונרכיה חוקתית. הרשות המחוקקת היא הפרלמנט, המורכב מהבית התחתון ומסנאט.

ראש הממשלה מכריז על בחירות לבית התחתון לפי ראות עיניו, אם כי לא יותר מ-5 שנים מאז הבחירות הקודמות. באופן רשמי, המושל ממנה את ראש הממשלה, שהוא בדרך כלל מנהיג המפלגה שזכתה ברוב המושבים בבית התחתון. ראש הממשלה ממנה את הקבינט. המשמעת המפלגתית היא באופן מסורתי חזקה מאוד, מה שנותן לראש הממשלה שליטה רבה מאוד ברשות המחוקקת.

הסנאט מורכב מסנאטורים המכהנים עד גיל 75 ומתמנים על ידי ראש הממשלה.

בקנדה יש שלוש מפלגות עיקריות: מפלגת המרכז-שמאל (המפלגה הליברלית), מפלגת ימין (המפלגה השמרנית) ומפלגת שמאל סוציאל-דמוקרטית (המפלגה הדמוקרטית החדשה). מפלגה גדולה נוספת היא המפלגה האזורית שעוסקת בעיקר בענייני קוויבק ושמה הוא בלוק קוויבק. יש מספר מפלגות נוספות, קטנות, אך הן בדרך כלל לא זוכות לשלוח נציגים אל הפרלמנט עקב שיטת הבחירות האזורית.

המפלגה הליברלית היא מפלגתו של ראש הממשלה הנוכחי, ג'סטין טרודו, המכהן מאז 2015. ראשי ממשלה בולטים קודמים ממפלגה זו הם ז'אן קרטיין, פייר אליוט טרודו, לסטר פירסון, לואי סן-לורן, ויליאם ליון מקנזי קינג ואלכסנדר מקנזי. המפלגה השמרנית היא מפלגתו של ראש הממשלה הקודם, סטיבן הרפר.

ראש המדינה מבחינה סמלית הוא המלך צ'ארלס השלישי, המיוצג על ידי המושל הכללי. תפקידי המושל הכללי הקנדי הם: מתן ההסכמה המלכותית לחוקים שחוקקו בפרלמנט, קריאת נאום הכתר (נאום שלמלכה אין חלק בניסוחו), חתימה על מסמכי המדינה, פתיחה וסגירה של מושבי הפרלמנט ופיזור הפרלמנט לבחירות.

קנדה חברה באו"ם, בחבר המדינות הבריטי, ב-G8, ב-APEC, בנאט"ו ובחבר המדינות דוברות הצרפתית (La Francophonie).

ממשלות פרובינציאליות

בניין האספה המחוקקת באדמונטון, אלברטה

ב-10 פרובינציות ישנו פרלמנט המורכב מבית אחד בלבד. ראש הפרלמנט הוא ראש ממשלת הפרובינציה, שנבחר בצורה דומה לבחירת ראש הממשלה בבחירות אזוריות בין מפלגות שונות. בכל פרובינציה ישנו גם מושל משנה המייצג את המלך. מושל המשנה מתמנה על ידי המושל הכללי (הנציג של המלך בקנדה) וראש הממשלה ומבצע בעיקר תפקידים טקסיים.

הממשלות בפרובינציות נהנות מסמכויות רבות בעיקר בניהול ענייני החינוך והבריאות בתחומם. רוב המפלגות הפרובינציאליות הן "סניפים" של המפלגות הגדולות בפרלמנט הפדרלי, אם כי לא תמיד יש קשר הדוק בין הענפים השונים. בנוסף למפלגות הגדולות קיימות מפלגות מקומיות בעלות משקל.

האקלים הפוליטי של קוויבק שונה משאר הפרובינציות. קו השבר עובר בין המצדדים בהתנתקות מקנדה, המיוצגים על ידי המפלגה הקוויבקית, ומצדדי הפדרציה, המיוצגים על ידי המפלגה הליברלית של קוויבק והמפלגה השמרנית.

ממשלות טריטוריאליות

לטריטוריות יש כוח פוליטי פחות מזה של הפרובינציות, כי הן נוצרו מכח צו פרלמנטרי ולא על ידי החוקה. ישנן שלוש טריטוריות. בכל אחת יש מפקח כללי, שהוא המקביל לסגן המושל, אך זה אינו מייצג את המלכה. המפקחים מתמנים על ידי הממשלה הפדרלית.

ביוקון ישנו בית פרלמנטרי אחד בלבד. בשתי הטריטוריות האחרות ישנה שיטה מיוחדת ללא מפלגות. כל מועמד רץ בבחירות באופן עצמאי וראש הטריטוריה נבחר מבין חברי הפרלמנט המקומי.

צבא וביטחון

ערך מורחב – הכוחות הקנדיים

האחריות להגנתה של קנדה מוטלת על הכוחות הקנדיים, גוף תלת-זרועי צבאי הכפוף למשרד ההגנה בממשלת קנדה. נכון לשנת 2010 משרתים בכוחות ההגנה 68,136 אנשים בשירות קבע ו-24,265 אנשי מילואים. זרועות כוחות ההגנה הם:

• צבא קנדה
• הצי המלכותי הקנדי
• חיל האוויר המלכותי הקנדי

ההיסטוריה הצבאית של קנדה מתחילה במאה ה-17 מימי המלחמות נגד תושבי האומות הראשונות, ממשיכה במלחמות הקולוניאליות בין צרפת ובריטניה ובהמשך בין ארצות הברית לקנדה. במאה העשרים השתתפה קנדה במלחמת הבורים, במלחמות העולם, במלחמת קוריאה ובשנים האחרונות באפגניסטן, בעיראק ובמשימות שמירת שלום במקומות שונים בעולם, תחום שקנדה נחשבת בו לאחת המדינות המובילות בעולם.

פרובינציות וטריטוריות, המחוזות

לקבלת מידע על פרובינציה או טריטוריה, לחצו על המפה

ערך מורחב – הפרובינציות והטריטוריות של קנדה

קנדה מחולקת ל-10 פרובינציות ו-3 טריטוריות. לפרובינציות יש מידה רבה של אוטונומיה מהממשלה הפדרלית, ואילו מידת האוטונומיה של הטריטוריות נמוכה יותר.

הפרובינציות אחראיות לרוב התוכניות החברתיות בקנדה כגון בריאות, חינוך, סעד וכדומה. סך התקציב הפרובינציאלי גדול יותר מהתקציב הפדרלי, דבר נדיר למדי בפדרציות אחרות בעולם. הפרובינציות יכולות לפרוש מתוכניות פדרליות, אך מסתכנות באיבוד המימון הממשלתי. החוק הפלילי הוא אחיד והוא באחריות הממשלה הפדרלית.

כלכלה

ערך מורחב – כלכלת קנדה

כלכלת קנדה היא כלכלת שוק חופשי, והיא דוגלת בקפיטליזם, בדומה לשכנתה ארצות הברית.

חלק ניכר מכלכלתה נשען על משאבי טבע (נפט, גז, עצים ומחצבים), ועל מגזר השירותים, ותחומים משניים יותר הם תעשייה, תיירות וחקלאות.

הכלכלה הקנדית המפותחת מזכירה במידה רבה את כלכלת ארצות הברית, עם אוריינטציה ברורה לשוק חופשי ורמת חיים גבוהה. מאז מלחמת העולם השנייה, הגידול המרשים בתעשייה, כריית מחצבים ומגזר השירותים שינו את הכלכלה האגררית בעיקרה לכלכלה מודרנית ומפותחת. קנדה מספקת את האנרגיה של עצמה ויש בה עתודות גדולות של גז טבעי בחוף המזרחי. לקנדה עתודות נפט עצומות: 178 מיליארד חביות נפט (עתודת הנפט השנייה הגדולה בעולם). רק לערב הסעודית יש עתודת נפט גדולה יותר (264 מיליארד חביות נפט), אך תפוקת הנפט שלה היא רק השמינית בעולם.

קנדה היא ספקית העצים הגדולה בעולם. בשלוש הפרובינציות המזרחיות יש שפע של מחצבים נוספים. בשנת 1989 נחתם הסכם סחר חופשי עם ארצות הברית ובשנת 1994 נחתם הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה (כולל גם את מקסיקו). ההסכמים החדשים גרמו לעלייה משמעותית בתל"ג ולשילוב כלכלת קנדה בכלכלת ארצות הברית. כתוצאה מיחסים אלה, המיתון שהחל בארצות הברית ב-2001 השפיע לרעה על הכלכלה הקנדית. החל מ-2003 עלתה האבטלה בקנדה והצטמצמו המגזר התעשייתי וכריית המחצבים. למרות זאת, הצליחה קנדה להימנע מכניסה למשבר כלכלי אחרי 2001, וכלכלתה צומחת בקצב יפה.

שני נושאים עיקריים השפיעו על עיצוב המדיניות הכלכלית הקנדית. נושא אחד הוא האיזון בין המדיניות הכלכלית המנוהלת על ידי הממשלה הפדרלית לבין התביעות והרצונות של הפרובינציות השונות. בתקופת המשבר עם קוויבק בשנות השמונים והתשעים כאשר היו חששות לפירוק הפדרציה הייתה אי ודאות בנוגע להשפעת מהלך כזה על החוב החיצוני של קנדה וסחר החוץ. בתקופות אחרות היה מתח בין הממשלה הפדרלית לבין אלברטה וניופאונדלנד ולברדור בנוגע לחלוקת הרווחים ממשאבי הטבע המצויים בפרובינציות אלה.

הנושא השני הוא שיעור הילודה הנמוך העומד על ממוצע של 1.4 ילדים לאישה. שיעור נמוך זה הגביר את הצורך בהגירה. קנדה מקיימת החל משנות השישים מדיניות הגירה ליברלית שמטרתה למשוך אנשים משכילים ומקצועיים למדינה. למרות ההגירה קיים קושי בהשתלבות של חלק מהמהגרים לקנדה, בעיקר עקב קשיי שפה וניסיון מקומי. קושי זה גורם למהגרים רבים לעבוד בתחום אחר מזה שהוכשרו בו ותרומתם לכלכלה מצטמצמת. כך למשל, רק כמחצית מהרופאים והאחיות המהגרים לקנדה עובדים במקצועם. עם זאת, רבים מילדי המהגרים בדור השני, מגיעים להישגים לימודיים גבוהים ומשתלבים בתפקידים בכירים במשק, בחברה ובתרבות.

גאוגרפיה

הרי הרוקי במערב קנדה

שלד של טריצרטופס במוזיאון טירל המלכותי בדרומהלר, אלברטה.

קנדה גובלת בארצות הברית מדרום ומצפון מערב (בגבולה עם אלסקה). סמוך למימיה הטריטוריאליים של קנדה ישנם שני איים קטנים בריבונות צרפתית ליד חופי ניופאונדלנד, קנדה גובלת גם בממלכת דנמרק בצפון מזרח בסמוך לגרינלנד בהאי הנס המחולק בין שתי המדינות. שטח המדינה מגיע עד אוקיינוס הקרח הצפוני, וקנדה תובעת בעלות על חלקים של הקוטב הצפוני.

קנדה היא מדינה ענקית, אך במרבית שטחה האוכלוסייה היא דלילה ביותר. ברצועה צרה בדרום קנדה שקרובה לגבול עם ארצות הברית שנמשכת ממזרח למערב מתגוררת כמעט כל האוכלוסייה של המדינה. האזור המאוכלס ביותר הוא במזרח. מווינדזור דרך טורונטו, אוטווה ומונטריאול ועד לקוויבק סיטי מתגוררים כ-20 מיליון איש. זהו המרכז הכלכלי, התרבותי והדמוגרפי של קנדה.

57% מהקנדים חיים דרומית לקו הרוחב 45.50°N, בעוד בקרואטיה הנתון עומד על 48% ובאיטליה על 86%.

חלקים גדולים מהאזורים הצפוניים של קנדה מכוסים ביערות. רוב דרום-מרכז קנדה מורכב מישורים וערבות. מערב המדינה מכיל רכסי הרים גבוהים - הרי הרוקי. מפרץ הדסון מגיע לנקודה עמוקה ביבשת.

פרובינציות אלברטה וססקצ'ואן עשירות במאובנים של בעלי חיים פרה-היסטוריים ובפרט של דינוזאורים רבים, בהם מיני צרטופסים, הדרוזאוריים, אנקילוזאוריים ותרופודים כמו האלברטוזאורוס. מוזיאון טירל המלכותי בדרומהלר שבאלברטה הוא אחד המרכזים המובילים למחקר פלאונטולוגי בקנדה.

בקנדה יש גם מספר ימות גדולות, ביניהן הימות הגדולות הגובלות בארצות הברית.

צפון קנדה הוא ישימון ארקטי ענק שאקלימו תת-קוטבי או קוטבי – אנשים כמעט ואינם חיים בו. לדוגמה, בשטחה של נונאווט, שגודלה הוא כגודל אירופה המערבית, ישנם רק כמה עשרות אלפי תושבים. אזור זה מושפע מאוד מההתחממות הגלובלית; האזור הארקטי התחמם פי 3 מהממוצע העולמי, כחלק מתופעת ההגברה הארקטית.

בקנדה ישנם גם בעלי חיים רבים הדומים במקצת לאלה של צפון ארצות הברית. 500 מינים מאוימים מצויים בשימור לפי "חוק ההגנת הטבע של קנדה", אף ש-65% מהמינים אינם בסיכון.

דמוגרפיה

כיכר הקונפדרציה בעיר הבירה אוטווה

אזור אלף האיים באונטריו

העיר טורונטו, הגדולה שבערי קנדה

חשמלית בעיר טורונטו

החגורה הדו-לשונית . ברוב קנדה, אנגלית או צרפתית היא השלטת. רק ב"חגורה" לא רציפה המשתרעת בין צפון אונטריו לצפון ניו ברנזוויק, ובכמה כיסים מבודדים אחרים, שתי השפות מתערבבות על בסיס קבוע.

ערכים מורחבים – קנדים, דמוגרפיה של קנדה

קנדה היא כיום מדינה רב-תרבותית הכוללת אוכלסייה מגוונת מאוד במוצאה וברקע התרבותי, האתני והדתי שלה. ההגירה לקנדה בתקופות שונות עיצבה את אופייה.

בשנת 2016 הייתה האוכלוסייה בקנדה מורכבת מבני הקבוצות האתניות הבאות: קנדים (הכוונה למי שמזהה את מוצאו ככזה) - 32%, אנגלים - 18.3%, סקוטים - 14%, קנדים צרפתים - 13.6%, אירים - 13.4%, גרמנים - 9.6%, סינים - 5%, איטלקים - 4.6%, הודיים - 4%, אוקראינים - 4%, בני האומות הראשונות ("אינדיאנים") והאינואיטים ("אסקימואים") - 4.4%, דרום אסייתים - 5.6% שחורים - 3.5%.

מבחינה היסטורית רוב הקנדים הם נוצרים. מסקר שנערך ב-2011, 39% הגדירו עצמם קתולים, 28.5% פרוטסטנטים, 24% חסרי דת, 3.2% מוסלמים, 1.5% הינדו, 1.4% סיקיסטים, 1% בודהיסטים ו-1% יהודים. הכנסייה הפרוטסטנטית הגדולה ביותר היא הכנסייה הקנדית המאוחדת. רוב תושבי קוויבק הם חסרי דת ואינם מתערבים באמונותיהם של אחרים. לעומת זאת, באלברטה אוכלוסייה אוונגליסטית גדולה.

בקנדה שתי שפות רשמיות - אנגלית וצרפתית. הצרפתית היא השפה המדוברת בעיקר בקוויבק אך קיימים דוברי צרפתית גם באונטריו, ניו ברנזוויק ודרום מניטובה. סקר משנת 2001 הראה כי 6,864,615 אנשים ציינו את השפה הצרפתית כשפתם הראשונה. 17,694,835 אנשים ציינו את האנגלית כשפה ראשונה. 44% מהקנדים הפרנקופונים מדברים אנגלית ו-9% מהקנדים האנגלופונים מדברים צרפתית.

ישנן שפות בולטות נוספות, פרט לשתיים הרשמיות: 7.3 מיליון אנשים ציינו שפה לא רשמית כשפתם הראשונה. מבין השפות הלא רשמיות, סינית תופסת את המקום הראשון עם 1.2 מיליון דוברים. אחריה פנג'אבי עם חצי מיליון דוברים, ספרדית עם 458,850 דוברים, טאגאלוג עם 431,385 דוברים, ערבית עם 419,895 דוברים וגרמנית עם 384,040 דוברים. בנוסף יש הרבה לשונות ילידיות, אך מספר דובריהן קטן – לא יותר מכמה עשרות אלפים.

ב-7 ביולי 1969 הוכרזה הצרפתית כשפה רשמית שווה לאנגלית. הכרזה זו גרמה לתהליך הזדהות של קנדה כמדינה דו-לשונית ורב-תרבותית ברמה הפדרלית.

חוקת קנדה מציינת כי:

• האנגלית והצרפתית הן שפות רשמיות שוות.
• הדיונים בפרלמנט יכולים להיות בכל אחת מהשפות הרשמיות.
• כל החוקים יודפסו בשתי השפות.
• כל אדם יכול לפנות לבית משפט בדרישה לדון בעניינו בכל אחת מהשפות הרשמיות.
• כל אדם זכאי לקבל שירותים מהממשלה הפדרלית בכל אחת מהשפות הרשמיות.
• מיעוטים דוברי שפה רשמית מסוימת זכאים לקבל חינוך לילדיהם בשפתם.

החוק המקומי בקוויבק קובע כי השפה הרשמית היא צרפתית. לחוק זה יש הגנות שונות, אך הוא מאפשר חופש מסוים לדוברי האנגלית והשפות הילידיות. קוויבק מספקת את רוב השירותים הממשלתיים בצרפתית וגם באנגלית.

בשאר הפרובינציות המצב שונה. רוב הפרובינציות דוברות אנגלית, עם מיעוטים צרפתים גדולים בחלק מהפרובינציות.

הגירה לקנדה

ערך מורחב – הגירה לקנדה

קנדה היא מדינת הגירה אשר נבנתה על ידי מהגרים ומתיישבים שהגיעו אליה מכל רחבי העולם. במאה ה-17 היו אלה בעיקר צרפתים, ובמאות ה-18 וה-19 מרבית המהגרים היו מהאיים הבריטיים. בסוף המאה ה-19 התחילה הגירה משמעותית ממדינות אירופאיות אחרות בעיקר ממזרח ומדרום אירופה. החל משנות השישים של המאה העשרים החלה הגירה נרחבת מחלקי העולם האחרים.

מדיניות ההגירה של הממשלה בתקופות שונות שילבה שיקולים כלכליים, חברתיים ואחרים ועברה תנודות משמעותיות בזמנים שונים. בתקופות מסוימות שערי ההגירה היו פתוחים כמעט לרווחה, ובתקופות אחרות, מעטים בלבד הורשו להגר. כיום מספר המהגרים לקנדה מדי שנה מתקרב ל-1 אחוז מכלל האוכלוסייה.

בדומה לריבוי הטבעי באירופה המערבית, גם הריבוי הטבעי בקנדה נמוך. ההגירה מאפשרת לקנדה לשמור על יציבות ואף התרחבות דמוגרפית. חלק נכבד מהמהגרים למדינה מגיעים בקטגוריה של בעלי מקצוע ונבחנים על פי שיטת הניקוד המבוססת על קריטריונים של השכלה, גיל, ידיעת שפה ועוד. אחרים מגיעים למדינה על סמך לימודים או עבודה בקנדה ואחרים על ידי איחוד משפחות. כשישית מכלל הקנדים כיום אינם ילידי קנדה.

תחבורה

ערך מורחב – התחבורה בקנדה

התחבורה בקנדה מפותחת, וכוללת כבישים רבים, נמלי תעופה וים, ורשת רכבות מפותחת.

בשל חוסר האיזון הדמוגרפי בין פרובינציות וטריטוריות, כמו אונטריו המאוכלסת לעומת יוקון הריקה מאוד, ישנם אזורים מפותחים מאוד בתחום התחבורה, וישנם אזורים מפותחים הרבה פחות.

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:

נמל התעופה במונטריאול

כבישים

מערכת הכבישים כוללת רשת כבישים מפותחת, שבראשה עומד "Trans Canada Hwy", שאורכו 7,821 קילומטרים. בסך הכול, בקנדה ישנם 1,042,300 ק"מ של כבישים, מתוכם 415,600 כבישים סלולים, ו- 17,000 ק"מ של כבישים מהירים.

שדות תעופה

בקנדה עשרה שדות תעופה בינלאומיים, כשהגדול ביניהם הוא נמל התעופה טורונטו פירסון.

סה"כ נוסעים בשנה	מיקום	שם	דירוג
33,435,280	טורונטו, אונטריו	נמל התעופה הבינלאומי טורונטו-פירסון	1
17,032,742	ונקובר, קולומביה הבריטית	נמל התעופה הבינלאומי ונקובר	2
13,668,829	מונטריאול, קוויבק	נמל התעופה הבינלאומי מונטריאול- פייר אליוט טרודו	3
12,770,988	קלגרי, אלברטה	נמל התעופה הבינלאומי קלגרי	4
6,089,099	אדמונטון, אלברטה	נמל התעופה הבינלאומי אדמונטון	5
4,473,894	אוטווה, אונטריו	נמל התעופה הבינלאומי אוטווה-מקדונלד קרטייר	6
3,508,153	הליפקס, נובה סקוטיה	נמל התעופה הבינלאומי הליפקס	7
3,369,974	ויניפג, מניטובה	נמל התעופה הבינלאומי ויניפג-ג'יימס אמסטרונג ריצ'רדסון	8
1,514,713	ויקטוריה, קולומביה הבריטית	נמל התעופה הבינלאומי ויקטוריה	9
1,391,725	קלונה, קולומביה הבריטית	נמל התעופה הבינלאומי קלונה	10

תרבות וחברה

התרבות הקנדית מאופיינת בתפיסה רב-תרבותית ודו-לשונית. יש בה פתיחות רבה לקיומן של תרבויות שונות המתקיימות זו בצד זו תוך קיום מכנה משותף הנוגע למסגרת המדינית המאחדת ביניהם. האנגלית והצרפתית הן השפות הרשמיות במדינה הזוכות למעמד שווה. קוויבק נשארה מרכז של תרבות צרפתית, מוגנת על ידי חקיקה. לדוגמה, קוויבק משתמשת במשפט הקונטיננטלי במקום המשפט המקובל שבו משתמשות שאר הפרובינציות, שמקורו במשפט האנגלי.

ההשפעה הגדולה של התרבות האמריקאית על קנדה בעשורים האחרונים גרמה לחששות מ"כיבוש תרבותי". בעקבותיה נחקקו חוקים המגנים על התרבות המקומית. הגבול המפריד בין קנדה ובין ארצות הברית הוא הגבול הארוך ביותר בעולם בין שתי מדינות. מיליוני תיירים עוברים מדי שנה את הגבול. בין שתי המדינות מתקיימים קשרים כלכליים הדוקים. הן חתומות יחד עם מקסיקו על הסכם נאפט"ה לשיתוף פעולה כלכלי באזור צפון אמריקה.

עם זאת על אף הקרבה הגאוגרפית ושיתוף הפעולה מתקיימים כמה הבדלים ברורים בין קנדה לבין ארצות הברית:

מדיניות רווחה וביטוח רפואי לכל

אמנם שתיהן הן מדינות מפותחות העומדות בצמרת העולמית מבחינת רמת-החיים הממוצעת של תושביהן, אך הפערים הכלכליים-חברתיים בארצות הברית הם גדולים יותר מאשר בקנדה. קנדה היא מדינה שוויונית יותר באופייה ונוטה יותר משכנתה הדרומית להקדיש משאבים ציבוריים לרווחה. כך למשל מונהג בקנדה ביטוח בריאות ממלכתי לכל. רמות הפשיעה בקנדה נמוכות יחסית בדומה לאירופה והן רחוקות מרחק רב מרמות הפשיעה הגבוהות בארצות הברית.

רב-תרבותיות

העובדה שבקנדה התקיים מיעוט צרפתי גדול הביאה להתפתחותה ההדרגתית של תפיסה המעודדת פלורליזם תרבותי גם לגבי קבוצות תרבותיות אחרות של מהגרים כמו איטלקים, יהודים, סינים ואחרים. בארצות הברית לעומתה הייתה שלטת בדרך כלל תפיסת כור ההיתוך שנועדה למזג את המהגרים החדשים במהירות האפשר לתרבות הדומיננטית.

התפיסות הרב-תרבותיות בקנדה עודדו את קיומה של מדיניות הגירה ליברלית המעודדת אנשים משכילים מכל רחבי העולם להגר למדינה.

מורשת אירופאית

הבדל נוסף המייחד את קנדה מארצות הברית הוא הזיקה ההיסטורית ארוכת השנים לבריטניה. קנדה היא חלק מחבר העמים הבריטי, ותהליך העצמאות מהאימפריה הבריטית היה הדרגתי ונמשך שנים. עד היום מבחינה פורמלית עדיין נחשב מלך אנגליה כראש המדינה. ארצות הברית לעומתה קמה מתוך מרד בבריטים ופנתה לדרכה הנפרדת עוד בסוף המאה השמונה-עשרה. מבחינה תרבותית נשמרת עדיין בקנדה זיקה למורשת הבריטית-אירופאית ובקוויבק נשמרת זיקה עמוקה לתרבות הצרפתית.

ההמנון הלאומי וההמנון המלכותי

ערך מורחב – המנון קנדה

ההמנון הרשמי של קנדה הוא "הו קנדה". אף על פי שבוצע לראשונה בשנת 1880, הוא לא הפך להמנון הרשמי עד שנת 1980. קודם לכן שימש המנון האימפריה הבריטית כהמנון הלאומי של קנדה. לאחר קבלת ההמנון החדש הפך ההמנון הישן להמנון המלכותי, ומשתמשים בו לציון לשבח המושל או כאשר בני המשפחה המלכותית מבקרים בקנדה. הוא מנוגן גם ברוב האירועים הממלכתיים, כגון לוויות ויום הזיכרון לחללי הצבא (וטרנים).

לשמיעת ההמנון הקנדי (אורכב 27.08.2010 בארכיון Wayback Machine)

חגים

תאריך	השם העברי	השם המקומי	הערות
1 בינואר	ראש השנה האזרחי	New Year's Day, jour de l'an	מעוגן בחקיקה.
יום ב' השלישי בפברואר	יום המשפחה	Family Day	נחוג בחלק מהפרובינציות.
(משתנה)	יום שישי הטוב	Good Friday, vendredi saint	מעוגן בחקיקה. בדרך כלל נחגג באפריל. ראו פסחא לפרטים.
(משתנה)	היום השני של הפסחא	Easter Monday, Pâques	ראו פסחא לפרטים.
יום ב' הראשון לפני ה-25 במאי	יום ויקטוריה	Victoria Day; fête de la Reine	חגיגת יום ההולדת למלכה. מעוגן בחקיקה.
1 ביולי	יום קנדה	Canada Day, fête du Canada	מעוגן בחקיקה. מציין את יום ייסוד קנדה ב-1867.
יום ב' הראשון באוגוסט	יום אזרחי	Civic Day	בחלק מהפרובינציות מצוין כיום הפרובינציה.
יום ב' הראשון בספטמבר	יום העבודה	Labour Day, fête du travail	מעוגן בחקיקה.
יום ב' השני באוקטובר	חג ההודיה	Thanksgiving, action de grâce	מעוגן בחקיקה. מצוין בתאריך שונה מאשר בארצות הברית
11 בנובמבר	יום הזיכרון	Remembrance Day, jour du souvenir	יום הזיכרון לחללי צבא קנדה.
25 בדצמבר	חג המולד	Christmas, Noël	מעוגן בחקיקה.
26 בדצמבר	יום הקופסאות	Boxing Day, lendemain de Noël	מעוגן בחקיקה. יום שבו החנויות מוכרות את מוצרי חג המולד.

תצלום פנורמי של עיר הבירה אוטווה. מצד ימין: בנין בית-המשפט העליון. במרכז: בניני הפרלמנט. מצד שמאל: הגשר המוביל מאונטריו לקוויבק (לצפייה הזיזו עם העכבר את סרגל הגלילה בתחתית התמונה)

ראו גם

• אנגלית קנדית
• חוקת קנדה
• יהדות קנדה
• הגירה לקנדה
• יחסי ישראל–קנדה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קנדה בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של קנדה
• קנדה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• כתבי קנדה בפרויקט גוטנברג (באנגלית)

• קנדה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• קנדה, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
• מידע פוליטי-חברתי על קנדה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
• ממשלת קנדה
• רשות השידור הקנדית
• אתר של לונלי פלאנט על קנדה
• רועי סמיוני, משגשוג כנופיות ועד תקריות ירי המוני: גם לקנדה יש בעיית נשק, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2018

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35015457קנדה