ראיית לילה (ביולוגיה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קופיף ממושקף, עיניו הגדולות מיועדות לראיית לילה

ראיית לילה היא תכונה הקיימת אצל מינים שונים של בעלי חיים, המאפשרת להם לראות גם בתנאי תאורה לקויה, למטרות התמצאות וניווט, חיפוש מזון, והתחמקות מטורפים.

שיטות לראיית לילה

ישנם שני תחומים עיקריים בראיית לילה: ראייה פוטונית, וראייה תרמית.

ראייה פוטונית

לרוב בעלי החיים הליליים יש את היכולת לראות היטב בחושך, מה שמקל עליהם להתגנב אל הטרף. אישוניהם מתרחבים כדי לאפשר חשיפה מרבית לאור. לבעלי חיים עם ראיית לילה טובה יש גם קולטני אור רבים מסוג קנים, המסייעים להם לשלוט ברמת הרגישות של העיניים לאור. ומסיבה זו רובם רואים פחות טוב במהלך היום, ואינם יכולים לראות צבע, כיון שתאי הראיה המדוכיים שרגישים לטווח רחב של גלי אור חסרים אצלם.

הינשופים הם דורסי לילה המשתמשים בראיית הלילה המצוינת שלהם למטרת ציד.

ישנם יונקים, כמו דביבונים, המצויידים בעיניים גדולות במיוחד המסייעות להם לראות טוב יותר בלילה. הם ישנים במהלך היום, ובידיהם אצבעות זריזות המאפשרות להם לטפס ולתפוס בעלי חיים קטנים, פירות, חרקים ולעיתים קרובות גם פחי זבל פתוחים.

בעלי חיים נוספים הם קופי לילה ואופוסומים, שאמנם יכולים לראות טוב מאוד בלילה אך משום כך אינם יכולים לראות צבע. הקופיפיים הם יונקים קטנים שעיניהם גדולות יותר ממוחם. ראיית הלילה שלהם יעילה כל כך עד שהם יכולים לתפוס את החיות הקטנות ביותר בחושך מוחלט.

ראייה תרמית

ראייה תרמית היא דימוי של ראייה באמצעות חישה של קרינה אלקטרומגנטית בתחום התת אדום. יצורים חיים פולטים חום המתבטא בקרינה[1], ותאי עצב מיוחדים קולטים אותה ומשמשים את בעלי החיים הללו להתמצאות ולחיפוש מזון.

נחשים מסוימים מסוגלים לראיית לילה תרמית, וחלקם משתמשים בה בתור חוש שישי. צפעוני גומה משלב את חוש הראייה שלו עם שתי גומות ליד הנחיריים המאתרות חום ומשמשות אותו לציד בשעות הלילה.

סוגים מסויימים של דגי סלמון, דג זהב, פיראניה ואמנוניים מסוגלים אף הם לראיית תת אדום.

מינים בעלי ראיית לילה

קיימים מינים רבים של בעלי חיים המסוגלים לראיית לילה, (הרשימה הבאה היא חלקית בלבד):

יונקים

עופות

דגים

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ על פי חוק פלאנק