בולאות

הפני האדום, בול דואר אנגלי שהיה בשימוש שנים רבות והופק במאות גרסאות

מבט מקרוב על הפני האדום, בצד ימין, על השוליים, מופיע המספר 148 שמצביע על כך שהבול הודפס באמצעות גלופה מס' 148. בולים שהודפסו באמצעות גלופה 77 הם נדירים מאוד.

בולאות היא תחום מחקר המתמקד בלימוד תהליכי העיצוב והייצור של בולי הדואר ובולי ההכנסה. זהו תרגום לעברית של המונח הלועזי "פילטליה" (Philately), שהשימוש בו נפוץ עדיין בקרב רבים מבין העוסקים בתחום. לעיתים בניגוד להגדרה הראשונה של המינוח בולאות, הוא משמש גם כאזכור קצר לענף שלו הנקרא איסוף בולים, זאת למרות שלא כל מי שעוסק בבולאות אוסף בולים, ולא כל מי שאוסף בולים עוסק בהיבטים הבולאיים שלו הגם שלעיתים יכולה להיות חפיפה בין השניים.

ההבדל בין בולאות ואיסוף בולים

העיסוק בחקר בולי הדואר וההכנסה, כולל הדגמים הייצור והשימוש שנעשה בהם. ישנם חוקרי פילטליה שאינם אוספים בולים ולהפך. העיסוק הפילטלי התחיל זמן קצר לאחר 1 במאי 1840 (הבול נכנס לתוקף חמישה ימים לאחר מכן, ב-6 במאי, תאריך הופעתו של בול הדואר הראשון, הפני השחור של אנגליה.) הופעת בולים במדינות נוספות תרם להפצת העיסוק הפילטלי.

ההבדל בין בול דואר ובול הכנסה

מנקודת מבטו של הבולאי, המתמקד בחקר תהליכי הייצור של הבול, אין כל הבדל בין בול דואר ובול הכנסה, אולם מנקודת מבטו של אספן הבולים המדובר בשני עולמות נפרדים שכמעט ואין ביניהם קשר. במחצית השנייה של המאה התשע עשרה, כאשר כללי האיסוף עדיין לא התגבשו ומספר הבולים שהיו קיימים בעולם עמד על מאות בודדות, ההפרדה הזו עדיין לא הייתה קיימת, ורבים מאספני הבולים נהגו להחזיק באוספם הן בולי דואר והן בולי הכנסה. בתחילת המאה ה-20, עם ריבוי ההנפקות ברחבי העולם, נולד הנוהג בקרב אספני הבולים שלא לערבב עוד בין שני סוגי הבולים. החלטה זו השפיעה במידה רבה גם על תחום המחקר של הבולאים, ובמרבית המקרים כיום מתמקדים גם המחקרים הטכניים המתפרסמים בספרות הבולאית בעיקר בבולי הדואר.

ההבדל בין בול מודפס ובול דביק

עולם בולי הדואר מתחלק לשני סוגים עקרוניים:

בול מודפס

המונח בול מודפס (|Indicia) מתייחס לסימון כלשהו המוטבע מראש על מסמך רשמי המיועד למשלוח בשלמותו. סוג זה של מסמכים מכונה בעברית דבר בולים, והוא כולל פריטים דוגמת גלויות דואר, אגרות אוויר ומעטפות מבוילות.

בול דביק

המונח בול דביק (Adhesive Stamp) מתייחס לתוויית נייר עליה מוטבע סימון כלשהו, ואשר יש להצמיד אותה אל פריט הדואר לפני המשלוח.
במרבית המקרים מרוחה בצדו האחורי של הבול שכבה של חומר כלשהו, אשר הופך לדביק עם הרטבתו, ואשר נועד להקל על הצמדת הבול אל פריט הדואר. שכבה זו של חומר דביק היא שהקנתה לבול את המונח בול דביק, אולם קיימים מקרים רבים בהם הבול הונפק בלי דבק בצדו האחורי, או במתכונת המכונה מדבק (|Self-adhesive stamp).

מרבית הבולאים ואספני הבולים מעדיפים להתמקד בבולים דביקים, והעיסוק בדברי בולים עם בול מודפס נחשב לתחום מיוחד המובדל מן הזרם המרכזי של חקר הבולאות ואיסוף הבולים.

נקבוב הבולים

בשנים הראשונות לאחר תחילת השימוש בבולים מקובל היה לשלוח לבתי הדואר את גיליונות הבולים כפי שהם, והפקידים נדרשו לגזור במספריים מתוך הגיליונות את מספר הבולים שביקש הלקוח. תהליך זה היה מסורבל, והאריך מאוד את משך הזמן שנדרש לטיפול בכל לקוח.
עם הזמן פותחו מספר שיטות ליצירת קווי הפרדה בין הבולים בגיליון, כך שניתן יהיה לתלוש בקלות מן הגיליון את מספר הבולים הדרוש ללקוח. את שיטות ההפרדה ניתן לחלק לשתי קבוצות עיקריות:

דקור

בשיטה זו יוצרים בעזרת סכין חדה שורה של חתכים קטנים בין הבולים בגיליון. חתכים אלו מחלישים את הנייר ומאפשרים לתלוש את הבולים זה מזה. צורת הסכין והזווית בה בוצעו החתכים קובעים את מראה השוליים שסביב הבול הבודד לאחר הפרדתו מן הבולים האחרים.

נקבוב

בשיטה זו מנקבים בין הבולים בגיליון שורה של חורים צפופים, זה לצד זה, המחלישים את הנייר ומאפשרים לתלוש את הבולים זה מזה. לאחר תלישת הבול נוצר סביב שוליו המראה האופייני של "שיניים".

לאורך מרבית השנים השימוש בשיטת הנקבוב היה נפוץ הרבה יותר מאשר השימוש בשיטת הדקור. בשנים האחרונות, בעיקר לאחר התרחבות הנוהג להדפיס בולים במתכונת של מדבק, שיטת הדקור הופכת שוב לנפוצה יותר ויותר.

ראו גם

• איסוף בולים

קישורים חיצוניים

• מילון מונחי בולאות (תשנ"א), באתר האקדמיה ללשון

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26621993בולאות