תצפית (צבא)
_4.jpg)
תצפית (באנגלית: Look-out, Observation) בהקשר הצבאי היא התבוננות ומעקב בראייה אחר המתרחש במרחב שטח מוגדר לשם איסוף מודיעין חזותי או הכוונת פעולות צבאיות. תצפית יכולה להיעשות בראייה ישירה של אדם, בסיועו של אמצעי אופטי כלשהו; היא יכולה להיעשות גם על ידי פלטפורמה בלתי מאוישת - כלי רכב או כלי טיס - המשמשת כתווך המעביר את המראות שהוא קולט אל תצפיתן אנושי הנמצא באתר מרוחק ממנו. עם הזמן עלתה מאוד חשיבותה של התצפית האווירית, הנערכת באמצעות כלי טיס שונים.
את המילה תצפית חידש הבלשן יצחק אפשטיין.[1] ממילה זאת נגזר בצה"ל הפועל התנייני לְתַצְפֵּת.
מטרות קיום התצפית
- איסוף מידע מודיעיני ברמה הטקטית או האסטרטגית;
- הכוונת פעולה צבאית במרחב שעליו נערכת התצפית (במובן של פיקוד ושליטה) ;
- טיווח של אש ממקורות שונים אל מטרות במרחב שעליו נערכת התצפית.
בהתאם לכך עורכי התצפית עשויים להיות תצפיתני מודיעין, מפקדים בדרג מסוים המכוונים פעילות צבאית המתרחשת במרחב התצפית, או קציני תצפית קדמיים המכוונים ירי אל מטרות.
תצפית יכולה להיערך במשך זמן קצר - דקות או שעות מעטות, או במשך זמן ממושך - מימים אחדים ועד מספר חדשים, ואף לאורך שנים.
מרחב התצפית, נושא התצפית ומיקומה
המרחבים העשויים להיות נושא לתצפית הם מגוונים. כך, תצפית עשויה להיעשות על בנין מסוים או על חלק ממנו ; על רחוב במקום יישוב; על מקבץ בניינים (כמו מפעל או בסיס צבאי); על שטח פתוח - החל משטח בן מספר מטרים מרובעים ועד לשטח בעל טופוגרפיה מגוונת, המשתרע על פני מספר קילומטרים מרובעים.
מושאי התצפית האפשריים הם מגוונים אף הם. בין השאר הם יכולים להיות תנועת אנשים ספציפיים או תנועת אנשים בכלל ; תנועה של כלי רכב מסוגים שונים או כלי רכב בכלל; פעולות לוגיסטיות ופעולות בינוי במחנות ובמפעלים.
בהתאם לאפשרויות שנמנו יכול טווח התצפית להשתנות ממספר מטרים ועד למספר קילומטרים, וכאשר המדובר בתצפית הנעשית באמצעות כלי טיס (כולל לוויינים) - גם עד עשרות ומאות קילומטרים.
מיקום התצפית נגזר מטבע הדברים מן המרחב והפעילות המהווים נושא לתצפית, ממטרות התצפית וכן משיקולים אחרים, הספציפיים לפעולה הננקטת. כעמדת תצפית קרקעית תיבחר בדרך כלל נקודה מוגבהת כלשהי ביחס למרחב שעליו נעשית התצפית - בניין גבוה, גבעה, סוללה, רכס, תל או הר, אשר מהם משתרעים קווי ראייה ישירים אל הנקודות במרחב המשמשות נושא לתצפית (אם כי לעיתים נעשה שימוש באמצעי תצפית המייתרים את הצורך בקיום קו ראייה אל יעדי התצפית). גם נקודה המוגבהת באמצעים מלאכותיים - כמו מגדל או תורן - יכולה לשמש לתצפית.
נקודת התצפית תיבחר כמעט תמיד מראש, כאשר קיומם של קווי ראייה ישירים ממנה אל היעדים המבוקשים יכול להיבדק ולהיקבע מראש על ידי עריכת ניתוח טופוגרפי של סביבת התצפית (כלומר ניתוח המאתר את העצמים הצפויים לקטוע את קווי הראייה הישירים אל היעדים, והמסייע לבחור את נקודת התצפית בהתאם לכך).
נקודות התצפית הקרקעיות יהיו לרוב מוסוות על מנת להסתיר את קיומן. לכך יש מטרה כפולה - לשם הגנת העמדה והנמצאים בה, כמו גם על מנת שלא להרתיע את מושא התצפית מפעילותו, באופן שניתן יהיה לעקוב אחריו בצורה מועילה.
נקודות תצפית עשויות להיות מבוצרות במידה כלשהי - לדוגמה בונקר בטון לתצפית ארטילרית. חסרונה של נקודת תצפית מבוצרת הוא היותה עמדה קבועה, שמיקומה ידוע בדרך כלל לאויב ושעל כן היא פגיעה יותר לתקיפה מצדו.
אמצעי תצפית
אמצעים לתצפית קרקעית
לאמצעים טכנולוגיים הייתה מאז ומתמיד חשיבות רבה לקיומן של תצפיות, וחשיבות זו הולכת וגוברת בעידן הטכנולוגיה המתקדמת.
תצפיתן הנמצא בנקודת תצפית קרקעית או על גבי כלי רכב יעשה כמעט תמיד שימוש באמצעי תצפית כלשהו. אמצעי התצפית הבסיסי הוא משקפת שדה פשוטה, אך לצורך תצפית עוצבו דגמים רבים של משקפות משוכללות וארוכות טווח יותר (ובהן משקפות שעוצבו על מנת להקטין את סכנת הפגיעה בתצפיתן). אמצעי תצפית משוכללים יותר עשויים לכלול אמצעי הדמיה תרמית או הדמיית מכ"ם, המשולבים באמצעים לתקשורת נתונים.
מצלמות ומכשירי מכ"ם יכולים להיות מותקנים בעמדות תצפית קרקעיות בלתי מאוישות, ולשדר את המראה הנקלט בהם אל תצפיתן הנמצא באתר אחר, כמו מרכז פיקוד ושליטה. כאלו הן למשל מצלמות המותקנות על גבי תורן גבוה על מנת שיצפו על פני מרחב גדול, והניתנות לכוונון באמצעות התצפיתן המרוחק.
אמצעים לתצפית אווירית
האמצעים המשמשים לתצפית אווירית הם קודם לכל כלי טיס שונים, שכל אחד מהם מתאים למשימות תצפית שונות:
- בלון תצפית - מכלי הטיס הראשונים ששימשו לתצפית אווירית, המשמש כיום בעיקר לתצפית נייחת על פני שטח רחב;
- מסוק;
- מטוס - החל במטוסים קלים המתאימים לטיווח ארטילרי, עבור במטוסי קרב מהירים וכלה במטוסים שנבנו במיוחד למשימות צילום בשטח אויב, כמו לוקהיד U-2 ו-SR-71;
- כטב"ם תצפית;
- לוויין - אמצעי המתאים במיוחד לעריכת תצפית על אתרים המרוחקים מן המדינה עורכת התצפית.
לרשות תצפיתן המצוי על סיפונו של כלי טיס יכולים לעמוד אמצעים כמו אלו המשמשים את התצפיתן הקרקעי.
כלי טיס מאויש במשימת תצפית אווירית, כגון מטוס צילום או מסוק קרב, עשוי לא לשאת אמצעים לקיום תצפית ישירה על ידי מפעיליו. במקרה כזה הוא יישא אמצעים - מצלמות סטילס, טלוויזיה, וידאו, הדמיה תרמית - או מכשיר מכ"ם, אשר יופעלו על ידי מפעילי כלי הטיס בהתאם לתוכנית הפעולה, וצילומיהם ייבדקו וייבחנו רק מאוחר יותר, לאחר שישוב כלי הטיס ממשימתו.
מצלמות ומכשירי מכ"ם מותקנים גם בכלי טיס בלתי מאוישים. אמצעים אלו מאפשרים קיום תצפית אווירית מגבהים שונים. תצפית זו איננה בהכרח רציפה כתצפית קרקעית, והיא עשויה להיות מורכבת ממספר סבבים נפרדים של תצפית וצילום. המודיעין המופק מהם מתקבל על ידי השוואה בין הצילומים המתקבלים במסגרת סבבים אלו.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אנשיל פפר, הצצה ראשונה: התצפיתיות לאורך גבול רצועת עזה שקובעות על מי לירות, באתר הארץ, 2 במרץ 2010
- חנן גרינברג, העיניים של צה"ל: סופגנייה לבנה בשמי הר חברון, באתר ynet, 16 באפריל 2010
- אילנה קוריאל, מעשה בפלוגת בלונים: 'העיניים של המדינה' בעזה, באתר ynet, 21 באפריל 2011
- שי לוי, מערך התצפיות של צה"ל: עולם מרתק של מסתורין, מודיעין וריגול, באתר מאקו, 4 באפריל 2013
יניב קובוביץ, מאות נאלצות לשרת בתפקיד שצה"ל מתקשה לאייש - רבות מהן מעדיפות להיכלא, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2022
הערות שוליים
- ^ דוד סמילנסקי, עם בני ארצי ועירי, הועד הצבורי להוצאת כתביו שח דוד סמילנסקי ומסדה, עמ' 127, 1958
35181419תצפית (צבא)