מיתון
מיתון הוא מונח במקרו כלכלה שפירושו תקופה ארוכה יחסית של פעילות כלכלית מואטת בכלל המשק. מיתון בדרך כלל גורר עמו ירידות מחירים, צמצום של הייצור והמסחר וירידה בתעסוקה.
הגדרה
אין הסכמה בין כלכלנים לגבי שיעור הצמיחה שמתחתיו נמצא המשק במיתון. אחת ההגדרות המקובלות של מיתון היא צמיחה שלילית של המשק (היינו, ירידה בתמ"ג) בשני רבעונים רצופים. עם זאת, במדינה כמו ישראל בה קצב גידול האוכלוסייה גבוה יש משמעות גם לשיעור הגידול בתמ"ג לנפש, אשר עלול להיות שלילי גם כאשר הצמיחה בתמ"ג חיובית, כל עוד זו אינה מדביקה את קצב גידול האוכלוסייה. ההגדרה של בנק ישראל למיתון היא: "מצב שבו התוצר המקומי של המשק לא גדל".[1] בארצות הברית פועלת הלשכה למחקר כלכלי בארצות הברית (NBER), אשר מגדירה את המיתון בתור "ירידה משמעותית בפעילות הכלכלית שהתפשטה לרוחב הכלכלה ונמשכת יותר מכמה חודשים". חוקרי הלשכה בוחנים גורמים כלכליים שונים לפני הכרזה על מיתון.[2]
תיאוריה
למיתון סיבות כלכליות רבות כגון גידול בחוב הלאומי, השקעות כושלות כתוצאה מבועה כלכלית ואירועים בלתי צפוים שפוגעים בכלכלה כמו אסונות טבע ומלחמות ועוד. ככל שהמיתון חמור יותר, כך ממדי התופעות גדלים, כיוון שפגיעה בחברה אחת או בענף אחד מתפשטים למגזרים אחרים של הכלכלה במה שקרוי "אפקט הדומינו". מיתון חמור ומתמשך קרוי "שפל כלכלי". בשפל כלכלי מחריפות התופעות של מיתון - אבטלה, פשיטות רגל של עסקים, צמצום הפעילות העסקית והכלכלית. כתוצאה מכל אלה הייצור בשפל כלכלי אינו ממצה את הפוטנציאל היצרני של השוק.
לפי תאוריית עודפי הייצור של קרל מרקס מיתון הוא עניין שגרתי ומחזורי בכלכלה חופשית, שאין בה תכנון. חוסר תכנון הוא הסיבה לרוויה של השוק - הייצור אינו מותאם לצריכה "מלמעלה". בכלכלות מתוכננות באופן ריכוזי, כפי אלה של משטרים קומוניסטים, מוגבל ייצור מעבר ליכולת הצריכה. עם זאת, במדינות אלה ייתכן ייצור מתחת לרמת הצריכה ומחסור בסחורות.
טיפול במיתון
התרופה הקלאסית כנגד מיתון היא הגדלת הוצאות הממשלה. דרך זו מכונה לעיתים "תרופה קיינסיאנית" על שם הכלכלן ג'ון מיינרד קיינס אשר הגה בעת השפל הכלכלי הגדול את הרעיון בדבר הצורך להוציא את המשק משפל כלכלי ואבטלה בעזרת הגדלת הביקושים הממשלתיים למוצרים ושירותים. כדי להוציא את המשק מהגלגל החוזר של ירידה בביקושים - ירידה ביצור - פיטורים וסגירת מפעלים - גידול באבטלה - ירידה בביטחון הצרכנים - ירידה בביקושים הממשלה מפעילה פרויקטים גדולים של בניית תשתיות תוך הגדלת הגרעון הממשלתי. ביקושים אלו אמורים להתניע את הצמיחה במשק על ידי שבירת המעגל ולהשתלם בעתיד כאשר הצמיחה משתמשת ומואצת על ידי התשתיות המשופרות. תרופה זו הייתה יעילה בזמן השפלים הכלכליים של תחילת ואמצע המאה העשרים אך אינה מקובלת כיום כאשר הגישה המוניטרית שלטת וגרעון ממשלתי מופרז נחשב תמרור אזהרה למצב המשק.
כלי חשוב נוסף לסיום המיתון הוא הורדת מיסים. כאשר נטל המס יורד האזרחים צורכים יותר, האבטלה פוחתת ועסקים קטנים מגדילים את הפעילות העסקית שלהם. חלק מהסיבות לעובדה שהשפל הגדול נמשך קרוב לעשור נובע מסירוב הממשלות המרכזיים להוריד מיסים.
התרופה המוניטרית למיתון היא הורדת ריבית והגדלת כמות הכסף על ידי הבנק המרכזי. הורדת הריבית מקלה מחד על עסקים את נטל הריבית ומאפשרת להם הגדלת החוב (נטילת אשראי נוסף) ומקטינה מאידך את האטרקטיביות של חיסכון אצל משקי הבית על מנת לעודד צריכה. דוגמה מופתית לשימוש בתרופה המוניטרית ניתן לראות בהתנהגות הבנק המרכזי האמריקאי בשנים 2001–2003. לעומת זאת, כלכלת יפן מתנדנדת בין יציאה וכניסה למיתון מאז 1990, אף על פי ששער הריבית נותר אפסי לאורך כל התקופה. מצב זה של יפן נחשב על ידי כלכלנים רבים כמלכודת הנזילות, תאוריה (המיוחסת בדרך כלל לקיינס) המדברת על כך שכאשר ישנו מיתון ושער הריבית הוא אפסי, הרי שרק מדיניות פיסקלית מרחיבה של הגדלת הביקושים הממשלתיים תוכל להוציא את המשק ממיתון.
היסטוריה
השפל הכלכלי המפורסם ביותר היה המשבר הכלכלי הגדול שהתחיל בשנת 1929 עם קריסת הבורסה לניירות ערך של ניו יורק. כאשר פרץ המשבר הכלכלי העולמי ב-2008 היו חששות כי הוא יתפתח לשפל כלכלי, אך הן התבדו.
תקופות מיתון בישראל
| שנים | רקע |
|---|---|
| 1952-1953 | המשבר הכלכלי בשנותיה הראשונות של ישראל |
| 1966 | מיתון 1966 בישראל |
| 1976-1977 | מדיניות הפיחות הזוחל |
| 1984 | משבר מניות הבנקים, האינפלציה בישראל |
| 1989 | האינתיפאדה הראשונה |
| 2001-2002 | האינתיפאדה השנייה, משבר ההייטק |
| 2009 | המשבר הכלכלי העולמי (2008) |
| 2020 | משבר הקורונה |
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מיתון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- עמי גינזבורג, (מיתון) Recession, באתר הארץ, 21/09/2008
- תני גולדשטיין, מיתון - מה זה אומר? שאלות ותשובות, באתר ynet, 26 בינואר 2009
- עדי בן ישראל, ב"י: תקופות מיתון בישראל - שכיחות וארוכות יותר מבעולם, באתר גלובס, 1 באוגוסט 2010
הערות שוליים
- ^ מילון מונחים כלכלי פיננסי, באתר בנק ישראל
- ^
נמרוד הלפרן, בדרך למיתון בארה"ב: הצמיחה התכווצה רבעון שני ברציפות, באתר TheMarker, 28 ביולי 2022
