קרח
ערך זה עוסק במים במצב מוצק. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו 
קרח הוא צורת המוצק של מים. הקרח הוא בעל מבנה גבישי. בלחץ של אטמוספירה אחת, המעבר בין קרח לבין המצב הנוזלי של מים מתרחש בטמפרטורה של 0 מעלות צלזיוס.
תכונות פיזיקליות
נקודת הקיפאון של המים יורדת כשנמצאים בתוכם מומסים היוצרים תערובות אוטקטיות. בארצות קרות מנצלים עובדה זו בחורף לשם מניעת הצטברות קרח על הכבישים והמדרכות באמצעות פיזור גבישי מלח בישול על הכבישים הקפואים. המלח מתמוסס במים, מוריד את נקודת הקיפאון, ומונע התגבשות קרח עד ירידה נוספת בטמפרטורות.
לקרח למעלה מ-15 פאזות שונות. הרוב המוחלט של הקרח בכדור הארץ הוא בצורת גביש משושה המכונה Ih. בחלל החיצון נפוצות צורות אחרות של קרח.
האנומליה של המים
ערך מורחב – האנומליה של המים
בניגוד לרוב החומרים, כאשר מים הופכים למוצק, כלומר לקרח, הנפח שלהם גדל (ומשקלם הסגולי קטן). נפח המים מינימלי בטמפרטורה של 4 מעלות צלזיוס. תופעה זו מכונה בשם האנומליה של המים. תהליך הפיכת קרח ממצב צבירה מוצק לנוזל נקרא "התכה" או "הפשרה" ולא "המסה".
- צפיפות קרח ב 0° - 0.917 גרם לסמ"ק
- צפיפות מים ב 0° - 0.998 גרם לסמ"ק
- ב 4° צפיפות המים מרבית : 1 גרם לסמ"ק.
התופעה נגרמת בשל קשרי המימן שבין מולקולות המים. אטום חמצן יכול ליצור קשר עם אטום מימן במולקולה שכנה, אבל רק אם אטום המימן יהיה בזווית הנכונה – מופנה לכיוון החמצן ורחוק מהמימנים האחרים. הסידור שמאפשר קשרים כאלו בין מולקולות המים אינו צפוף במיוחד (מה שיוצר חללים ריקים בתוך המבנה הגבישי) כמודגם באיור המציג את המבנה הגבישי של הקרח. דווקא כאשר המים מתחממים מספיק כדי שתנועת המולקולות תתגבר על המשיכה ההדדית, יכולות מולקולות המים להתקרב יותר זו לזו וכך המים הנוזלים "מתכווצים".
לתופעה זו מספר השלכות מעשיות:
- כאשר מקפיאים כלי סגור מלא לחלוטין במים, הוא עשוי להתפוצץ.
- קרח צף על פני מים (למשל, קוביות קרח בכוס מים או קרחונים בים).
פרויקט חבקוק הוא פרויקט של הצי הבריטי במלחמת העולם השנייה אשר היה מבוסס על עובדה פיזיקלית זו. מטרתו הייתה בניתה של נושאת מטוסים עשויה פייקריט (תערובת של נסורת וקרח), כך שלא ניתן יהיה להטביעה.
התהליך בו אדי מים הופכים לקרח קרוי ריבוץ.
מערכות ביולוגיות
בגופם של אורגניזמים חיים, המים הוא מרכיב מרכזי. בחשיפה לטמפרטורות חיצוניות נמוכות, מתחיל תהליך הקפאון בהתגבשות המים לגבישי קרח זעירים. המבנה הגבישי של הקרח הוא בעל קצוות חדים, ועל כן תנועת הגבישים בתוך הנוזל התאי עלולה לגרום לקריעת קרומי התאים ובכך למעשה להרוס אותם. זהו הנזק שנגרם בעת כוויות קור או כאשר מניחים לירקות קפואים להפשיר. כל עוד הנוזל התאי קפוא לחלוטין, לא נוצר נזק לקרום התא מאחר שאין תנועה בתוך התא. מצב הביניים בו קיימים גבישים, וגם נוזל, הוא המסוכן.
כדי להתגבר על נזקים מסוג זה נוקט הגוף החי באסטרטגיות שונות:
- פעילות מטבולית לחימום הגוף.
- ריכוז גבוה של מלחים בתא כדי להוריד את נקודת הקפאון ובכך למנוע את קפיאת הרקמה.
- במידה שרקמה ביולוגית קופאת, כדי להימנע מנזק יש לחממה בצורה מהירה ביותר ולא להפשירה, כדי להימנע ככל האפשר ממצב הביניים בו ישנם גבישי קרח הנעים בנוזל התאי.
פיסול בקרח
- ערך מורחב – פיסול בקרח
פיסול בקרח הוא צורה של פיסול העושה שימוש בקרח כחומר הגלם. אורך החיים הקצר של פסלי הקרח מקשר אותם לאירועים מיוחדים ויוצאי דופן. פסלים העשויים מקרח יכולים להיות ריאליסטיים או מופשטים. כמו כן הם יכולים להיות פרטי נוי בלבד או לשמש לצורך מעשי כלשהו. כגון בית מלון מקרח
קרח בהלכה
בדיני מקוואות משמש הקרח כאחת מהאופציות למלא מקווה במים כשרים. עקרונית אסור למלא את המקווה במים "שאובים" אבל מים שהתגבשו ונעשו שלג או ברד או קרח, אין בהם פסול שאיבה, וגם אם יכניסו אותם לתוך כלי, כיוון שהם יכולים לעמוד בלעדיו, אין הם נחשבים בכך שאובים, ואינם נפסלים למקווה.
למרות זאת ישנה בעיה אחרת בקרח שהוקפא בצורה מלאכותית, בכך שהמים היו במגע של אנשים שהינם טמאים בטומאת מת או טומאת זיבה, ובכלים שטמאים בטומאת מת ובטומאות אחרות, ומכיון שהמים קיבלו טומאה באותה שעה, הם חוזרים לטומאתם זאת גם לאחר שהוקפאו ונימוסו. ולכן דעת רוב הפוסקים שאי אפשר לעשות ממים כאלו מקוה, אך מותר לבסס אותו על קרח שנוצר בצורה טבעית בנהר וכן פסק רבי מאיר אריק[1], וכן דעת רבי יהודה לייב צירלסון[2], רבי צבי הירש שפירא[3], החזון איש[4], רבי צבי פסח פראנק[5], רבי עקיבא סופר[6], רבי יונתן שטייף[7]. וכן דעתם של גדולי הפוסקים בארצות הברית - הרב משה פיינשטיין,[8] רבי יואל טייטלבוים[9], והרב משה שטרן שהוכיח שכן דעת רוב הפוסקים בכל הדורות[10]. לעומת זאת רבי יחיאל יעקב וינברג אוסר אפילו בקרח טבעי לכתחילה, ומתיר רק בשעת הדחק בקרח שהוקפא בנהר בצורה טבעית[11], ורבי משה גרינוולד (ה"ערוגות הבושם") אוסר לחלוטין בכל סוגי הקרח[12].
לעומתם רבי חיים עוזר גרודזינסקי התיר[13], אך הרב משה שטרן כתב שאי אפשר לסמוך על היתרו מכיון שלדבריו לא ראה את דברי האוסרים ואינו מתייחס אליהם[14]. גם המהרש"ג[15] נטה להתיר, אך הוא כתב כך בדרך פלפול ולא בדרך הלכה למעשה[16]. גם רבי מלכיאל צבי טננבוים[17], ורבי חיים צבי טייטלבוים[18] נמנה בין המתירים, וכך גם התיר הרב אברהם יצחק הכהן קוק למעשה,[19] וכשיטתו הורה הרב אליעזר מלמד להתיר הלכה למעשה. לשיטה זו מקפיאים מים בחדר הקפאה והופכים אותם לגושי קרח, מובילים את גושי הקרח על משטחים של עץ שאינם כלי, ומניחים את גושי הקרח להפשרה סמוך למקווה כדי שהמים שיֵצאו מהקרח יימשכו על גבי הקרקע ויכנסו למקווה. אולם הרב מלמד הוסיף שמחמת שיש שחוששים לשיטות האוסרים, אותם הוא מכנה "שיטות יחידים שונות", יש להעדיף לכתחילה לעשות מקווה על ידי מי גשמים[20].
גלריית תמונות
קשת. פיסול בקרח
טירה. פיסול בקרח
שכבת קרח דקה על מדרכה
מכונה ליצור קרח
.jpg)
ראו גם
- שלג
- ברד
- גשם
- קרח יבש - כינויו של המצב המוצק של פחמן דו-חמצני.
- קוביית קרח
- קרח כחול
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: קרח |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קרח |
- יורם שורק, למה הקרח צף על המים?, במדור "דברים שיורמים יודעים", באתר ארכיון האינטרנט (במקור, מאתר "nana10")
- "המקרר של איינשטיין" - פרק על המצאת המקרר של אלברט איינשטיין ולאו סילארד בפודקאסט "מינהר הזמן", תאגיד השידור הישראלי, "כאן"
- קרח, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ אמרי יושר חלק א' סימן קמח
- ^ יורה דעה סימן מ"ז
- ^ דרכי תשובה סימן ר"א אות קמ"ז
- ^ בטהרת יום טוב חלק ו' עמוד קצב העיד שכן שמע מפיו כמה פעמים
- ^ יורה דעה סימן קעט
- ^ דעת סופר, יורה דעה סימן ט
- ^ טהרת יום טוב חלק טו עמוד ד'
- ^ אגרות משה יורה דעה סימן ס
- ^ מובא בבאר משה שם אות מג, ויען אברהם סימן כב
- ^ באר משה יורה דעה סימן קמח-קנו
- ^ שרידי אש חלק ב' סימן פז
- ^ יורה דעה סימן רג
- ^ אחיעזר חלק ג' סימן לג
- ^ באר משה יו"ד סימן קנה
- ^ שו"ת מהרש"ג חלק ב' יורה דעה סימן סב.
- ^ באר משה סוף סימן קנה, וכותב כך גם בשם האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים שהתייחס בהתאם לדברי המהרש"ג
- ^ דברי מלכיאל חלק ג' סימן סז - סח
- ^ חלק יו"ד סימן כב
- ^ הרב אברהם יצחק הכהן קוק שו"ת דעת כהן סימן צ"ד
- ^ הלכות מקוואות מתוך הספר פניני הלכה של הרב אליעזר מלמד
