בעלות הברית
בעלות הברית הן קבוצת המדינות שלחמו נגד מדינות הציר במהלך מלחמת העולם השנייה.
בעלות הברית לפי הצטרפותן
לאחר המערכה בפולין של ספטמבר 1939
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
לאחר המלחמה המדומה
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
לאחר המתקפה על פרל הארבור
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
לאחר הפלישה לנורמנדי
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
הרכב בעלות הברית
בריתות רשמיות בזמן המלחמה
בעלות הברית המקוריות
מדינות אלו נקשרו ביניהן ברשת בריתות הגנה משותפת ובריתות צבאיות לפני מלחמת העולם השנייה. ברית בריטניה-צרפת הוקמה עוד לפני מלחמת העולם הראשונה (1914-1918) דרך ההסכמה הלבבית (Entente Cordiale) של 1904 וההבנה המשולשת (Triple Entente) של 1907. ברית צרפת-פולין נחתמה ב-1921 ובהמשך תוקנה ב-1927 ו-1939. בעלות ברית אלו היו הראשונות שהכריזו מלחמה על גרמניה הנאצית לאחר פלישתה לפולין בספטמבר 1939.
אחרי 1939, הממשלה הפולנית הגולה פרסה מאות אלפי חיילים של צבא פולין בבריטניה ובצרפת לפעול נגד מדינות הציר, וכן נלחם הארמייה קריובה (צבא המולדת) בפולין הכבושה. ברית המועצות סירבה להכיר בממשלה הגולה והקימה ב-1943 את צבא העם הפולני שנהפך לאחר המלחמה לצבא פולין הקומוניסטית.
האמנה האטלנטית
האמנה האטלנטית, שעליה חתמו ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל ונשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט באוגוסט 1941, תיארה חזון לעולם אחרי המלחמה. נקודות האמנה כללו בין השאר ששינויי טריטוריה ייעשו בהתאם לרצון הציבור, אישור זכות העמים להגדרה עצמית, ופירוק נשקם של המדינות התוקפות לאחר המלחמה.
הצהרת האומות המאוחדות
בינואר 1942 26 מדינות, כמה מהן ממשלות גולות, חתמו על הצהרת האומות המאוחדות, לפיה כל החותמות הסכימו לתמוך באמנה האטלנטית, להקדיש את כל משאביהן במלחמה נגד מדינות הציר, ולא לערוך הסכמי שלום נפרדים עם גרמניה, איטליה, או יפן. להלן המדינות החותמות הראשונות והמדינות שחתמו על ההצהרה מאוחר יותר על יד תאריך חתימתן:
ברית המועצות
הממלכה המאוחדת
ארצות הברית 
כוחות בריטיים חוצים את הריין במערב גרמניה, 24 במרץ 1945 
אוסטרליה
אל סלוודור
בלגיה (ממשלה גולה)
גווטמלה
דרום אפריקה
האיטי
הודו
הולנד (ממשלה גולה)
הונדורס
יוגוסלביה
יוון (ממשלה גולה)
לוקסמבורג (ממשלה גולה)
נורווגיה
ניו זילנד
ניקרגואה
פנמה
פולין (ממשלה גולה)
קובה 
אנשי פריז מתקהלים לאורך השאנז אליזה בעוד כלי רכב של בעלות הברית עוברים תחת שער הניצחון בפריז יום אחרי שחרור פריז ב-25 באוגוסט 1944 שהביא קץ לארבע שנות כיבוש. 
קוסטה ריקה
קנדה- מדינות שחתמו ב-1942:
- מדינות שחתמו ב-1943:
- מדינות שחתמו ב-1944:
- מדינות שחתמו ב-1945:
.svg){kind=small}
השתתפות מדינות העולם בארגון בעלות הברית
חבר העמים הבריטי
בנוסף לממלכה המאוחדת, מספר חברות עצמאיות בחבר העמים הבריטי, שהיו ידועות כדומיניונים, הכריזו על מלחמה נגד גרמניה בתחילת ספטמבר 1939. מדינות אלו היו: אוסטרליה, דרום אפריקה, ניופאונדלנד (ניופאונדלנד לא הייתה חלק מקנדה עד 1949), ניו זילנד וקנדה.
בנוסף לכך, בזכות היותן קולוניות בריטיות, האימפריה ההודית (שכללה את הרפובליקה של הודו, פקיסטן, ובנגלדש של ימינו) וקולוניות אחרות (כגון סיילון, פיג'י, וסינגפור) ברחבי העולם נכנסו למלחמה אוטומטית עם הכרזת המלחמה מלונדון. צמרת התנועה הלאומנית ההודית, בהנהגת מוהנדס גאנדי, תמכה בבעלות הברית הן בעקרון והן במעשה.
צרפת
לאחר כניעת הרפובליקה השלישית החלשה לגרמניה הנאצית במאי 1940, חולקה צרפת לשלושה אזורים. גרמניה סיפחה את האזור עשיר המינרלים אלזס-לורן; בצפון ולאורך החוף המערבי, הגרמנים כבשו ואכפו משטר נאצי; ובדרום, הוקמה ממשלת בובות, שכונתה צרפת של וישי. למרות מעמדה הנייטרלי, צרפת של וישי שיתפה פעולה לעיתים קרובות עם הגרמנים, במיוחד בנושא גירוש היהודים. לעומת זאת, הבכירים המעטים שהמשיכו להתנגד לכניעה, בהנהגת שארל דה גול, הקימו את כוחות צרפת החופשית. ב-1941, דה גול הפך את הארגון לממשלת צרפת הגולה, שהכירו בה בריטניה וארצות הברית. רבות מהמושבות הצרפתיות צידדו בצרפת החופשית ושימשו כמקור חיוני לחיילים. כוחותיו של דה גול נלחמו במערכות רבות לצד בעלות הברית, כולל המערכות בלוב, מצרים, ואתיופיה. 100,000 חיילים צרפתיים השתתפו בשחרור איטליה ב-1943. בזמן הפלישה לנורמנדי, כוחות צרפת החופשית כבר מנו 400,000. כוחות צרפתיים ניהלו את שחרור העיר פריז, ובמאי 1945 1,250,000 כוחות צרפת החופשית תרמו לתבוסת גרמניה.
המדינות הנייטרליות
ארצות השפלה
ארצות השפלה - בלגיה, הולנד ולוקסמבורג - היו נייטרליות בתחילת המלחמה. באביב 1940 גרמניה הפרה את נייטרליותן של שלוש המדינות ופלשה לכולן. הולנד ובלגיה נלחמו נגד הכובשים בחריפות אך הובסו על ידי הכוחות הנאציים. עד שחרור המדינה, צבא הולנד נלחם יחד עם כוחות בעלות הברית בשתי החזיתות, ומושבות המדינה שימשו כמשאבים חשובים לבעלות הברית. גם בלגיה נאבקה לצד בעלות הברית ושמרה על הקולוניות שלה. למעשה, האורניום בו השתמשה ארצות הברית לבנות את פצצת האטום הובא מקונגו הבלגית וסופק על ידי חברה בלגית. לעומת זאת, לוקסמבורג חסרת-האונים כלל לא התנגדה לפלישה הגרמנית וסופחה על ידי שכנתה. שלוש המדינות הקימו ממשלות גולות בלונדון.
מדינות סקנדינביה
שלוש מארבע מדינות סקנדינביה - דנמרק (כולל מושבותיה גרינלנד ואיסלנד שהיו מאוחדות עמה), נורווגיה ושוודיה - היו נייטרליות בתחילת המלחמה. מתוכן, רק שוודיה הצליחה לשמור על מעמד הנייטרליוּת עד סוף המלחמה ב-1945. גרמניה פלשה לדנמרק ב-1940 וניצחה את כוחותיה תוך שעתיים, אך הרשתה לממשלתה לפעול בעצמה עד 1943 למרות עמדתה הפרו-דמוקרטית ופרו-יהודית. כוחות בריטיים כבשו את איסלנד ב-1940 והשתמשו בה כדי להעביר כלי נשק מארצות הברית, בעוד ארצות הברית כבשה את גרינלנד עוד לפני כניסתה למלחמה ב-1941. נורווגיה, מדינה בעלת חשיבות אסטרטגית גדולה מאד, נכבשה על ידי גרמניה לאחר חודשיים של לחימה קשה בשיתוף פעולה עם כוחות בריטיים, צרפתיים, ופולניים.
ארצות הברית
בתקופה שבין שתי מלחמות העולם אימצה ארצות הברית מדיניות של בדלנות וניסתה לא להתערב בעניינים אירופיים. בשנתיים הראשונות של מלחמת העולם השנייה, הציבור האמריקאי צפה בדאגה בתוקפנות הגרמנית אך עדיין היסס לתמוך בכניסת המעצמה למלחמה. אך במרץ 1941 נשיא המדינה פרנקלין דלאנו רוזוולט חתם על חוק השאל-החכר, שאפשר לארצות הברית לספק לבעלות הברית כלי נשק בלא להשתתף בלחימה. בעקבות סנקציות ואמברגו על יפן, החליטה האימפריה היפנית שמלחמה הייתה בלתי נמנעת והתקיפה את צי ארצות הברית בפרל הארבור שבהוואי ב-7 בדצמבר 1941. ארצות הברית הכריזה על מלחמה נגד יפן ובעלות בריתה גרמניה ואיטליה. לארצות הברית היה חלק גדול מאד בתבוסת מדינות הציר ומאוחר יותר בבניית אירופה ויפן מחדש. עד סוף המלחמה העורף באמריקה ספג מכות מעטות וחלשות בהשוואה לאירופה ויפן ההרוסות.
סין
הרפובליקה הסינית נלחמה נגד האימפריה היפנית מאז 1937. בשנות ה-20 קיבלה הממשלה הסינית עזרה בעיקר מברית המועצות, אולם מאוחר יותר ראשי המדינה התחמקו מהקומוניזם והחליטו להיאבק נגד יפן בעצמם. בשנות ה-30, גרמניה הנאצית החליפה את יפן בתור בעלת ברית של סין ואף צידדה עם הסינים כשמלחמה התפרצה ביניהם לבין יפן ב-1937. עם זאת, גרמניה החלה לראות ביפן בעלת ברית פונטנציאלית במלחמה אפשרית נגד ברית המועצות. ב-1938 ברלין ניתקה את יחסיה עם פקינג. הסובייטים הציעו לסין סיוע עד 1941, כשרוסיה השלימה עם יפן כדי להיערך למלחמה נגד גרמניה. רשמית, סין הצטרפה לבעלות הברית רק אחרי המתקפה על פרל הארבור, כשהממשלה הרגישה שכניסת ארצות הברית תבטיח ניצחון. למרות זאת, הסיוע מבעלות הברית האחרות נותר מצומצם עד תחילת 1945.
פינלנד
מעמדה של פינלנד היה מיוחד ביותר בזמן מלחמת העולם השנייה. המלחמה הראשונה, "מלחמת החורף" (1939–1940) התרחשה בעקבות פלישת ברית המועצות למדינה והסתיימה בויתורים טריטוריאליים רבים מצד פינלנד. בגלל המצב הפוליטי המיוחד בשנים אלו, ניסיונות פינלנד לגייס סיוע מבריטניה ושוודיה הנייטרלית נכשלו, והמדינה נאלצה לפנות לגרמניה הנאצית, יריבת ברית המועצות. כשפינלנד הרשתה לגרמניה להתפרס בשטחה, ברית המועצות הכריזה מלחמה על פינלנד ב-1941, וזו כונתה "מלחמת ההמשך". הפינים שיתפו פעולה עם הגרמנים ואפילו חתמו ברית עמם ב-1944. לאחר נסיגת הרוסים ב-1944, פינלנד נאלצה לגרש את הכוחות הגרמניים במסגרת מלחמת לפלנד כחלק מהסכם השלום עם מוסקבה.
ועידות בין מנהיגי בעלות הברית במהלך המלחמה
| שם הוועידה | מיקום | מועד | משתתפים עיקריים | תוצאות עיקריות |
|---|---|---|---|---|
| ועידת ABC-1 | וושינגטון הבירה | 29 בינואר - 27 במרץ 1941 | אנשי צבא אמריקניים, בריטיים וקנדיים | קביעת התוכנית הבסיסית להצטרפות ארצות הברית למלחמה |
| הוועידה האטלנטית | ארגנטיה, ניופאונדלנד ולברבדור וניופאונדלנד | 9 - 12 באוגוסט 1941 | וינסטון צ'רצ'יל ופרנקלין דלאנו רוזוולט | החתימה על האמנה האטלנטית |
| ועידת מוסקבה | מוסקבה, ברית המועצות | 29 בספטמבר - 1 באוקטובר 1941 | יוסיף סטלין, ויליאם אייברל הארימן, מקס איטקן, הברון הראשון מביברברוק | סיוע בעלות הברית לברית המועצות |
| ועידת וושינגטון | וושינגטון הבירה | 22 בדצמבר 1941 - 14 בינואר 1942 | צ'רצ'יל, רוזוולט | אירופה תחילה, הכרזה על ידי האומות המאוחדות |
| ועידת וושינגטון השנייה | וושינגטון הבירה | 20 - 25 ביוני 1942 | צ'רצ'יל, רוזוולט | העלאה לראש סדר העדיפויות של פתיחת חזית שנייה במערכה בצפון אפריקה לפני הפלישה שתכלול את חציית תעלת למאנש |
| ועידת מוסקבה השנייה | מוסקבה, ברית המועצות | 12 - 17 באוגוסט 1942 | צ'רצ'יל, סטלין, הארימן | דיונים בהעדפת המערכה בצפון אפריקה על פני פלישה תוך כדי חציית תעלת למאנש |
| ועידת צ'רצ'ל | צ'רצ'ל, אלג'יריה | 21 - 22 באוקטובר 1942 | הגנרל האמריקני מארק קלארק וקציני צבא של משטר וישי | ועידה חשאית שקדמה לנחיתות במסגרת מבצע לפיד, שבמהלכה הסכימו קציני צרפת של וישי לא להתנגד לנחיתת בעלות הברית במרוקו ובאלג'יריה |
| ועידת קזבלנקה | קזבלנקה, מרוקו | 14 - 24 בינואר 1943 | צ'רצ'יל, רוזוולט, שארל דה גול, אנרי ז'ירו | תכנון המערכה באיטליה, תכנון חציית התעלה בפלישה המתוכננת ל-1944, ההכרזה על "כניעה ללא תנאי" של מדינות הציר, קידום איחוד פיקודי הכוחות הלוחמים הצרפתיים בלונדון ובאלג'יר |
| ועידת וושינגטון השלישית | וושינגטון הבירה | 12 - 27 במאי 1943 | צ'רצ'יל, רוזוולט | תכנון המערכה באיטליה, הגדלת מספר התקיפות האוויריות על גרמניה הנאצית, הפניית כוחות נוספים למערכה באוקיינוס השקט |
| ועידת קוויבק הראשונה | קוויבק סיטי, קנדה | 17 - 24 באוגוסט 1943 | צ'רצ'יל, רוזוולט, ויליאם ליון מקנזי קינג | קביעת יום הפלישה ב-1944, ארגון מחדש של פיקוד דרום-מזרח אסיה, הסכם קוויבק הסודי להפצה מוגבלת של מידע על אנרגיה גרעינית |
| ועידת מוסקבה השלישית | מוסקבה, ברית המועצות | 18 באוקטובר - 1 בנובמבר 1943 | שרי החוץ קורדל הול, אנתוני אידן וויאצ'סלב מולוטוב | הצהרת מוסקבה |
| ועידת קהיר | קהיר, מצרים | 23 - 26 בנובמבר 1943 | צ'רצ'יל, רוזוולט וצ'יאנג קאי שק | הצהרת מוסקבה ביחס לאסיה שאחרי המלחמה |
| ועידת טהראן | טהראן, איראן | 28 בנובמבר - 1 בדצמבר 1943 | צ'רצ'יל, רוזוולט, סטלין | פגישה ראשונה של 3 המנהיגים הבכירים, תכנון האסטרטגיה הסופית נגד גרמניה הנאצית ובעלות בריתה, קביעת התאריך למבצע אוברלורד |
| ועידת קהיר השנייה | קהיר, מצרים | 4 - 6 בדצמבר 1943 | צ'רצ'יל, רוזוולט, איסמט אינני | סיכום על השלמת הבסיסים האוויריים בטורקיה, דחיית המבצע נגד יפן בבורמה |
| ועידת ראשי הממשלה של חבר העמים הבריטי | לונדון, אנגליה | 1 - 16 במאי 1944 | צ'רצ'יל, ג'ון קרטין (אוסטרליה), פיטר פרייזר (ניו זילנד), מקנזי קינג (קנדה) וגנרל יאן סמאטס (דרום אפריקה) | מנהיגי חבר העמים הבריטי הביעו תמיכה בהצהרת מוסקבה והגיעו להסכם ביחס לתפקידם היחסי במאמץ המלחמה הכולל של בעלות הברית |
| הוועידה המוניטרית והפיננסית של האומות המאוחדות | ברטון וודס, ניו המפשייר, ארצות הברית | 1 - 15 ביולי 1944 | נציגים מ-44 מדינות | הקמת קרן המטבע הבינלאומית והבנק הבינלאומי לשיקום ולפיתוח |
| ועידת דמברטון אוקס | וושינגטון הבירה, ארצות הברית | 21 - 29 באוגוסט 1944 | נציגים מ-39 מדינות, אדוארד סטטיניוס, אלכסנדר קדוגן, אנדריי גרומיקו | ייסוד את האומות המאוחדות |
| ועידת קוויבק השנייה | קוויבק סיטי, קנדה | 12 - 16 בספטמבר 1944 | צ'רצ'יל, רוזוולט | תוכנית מורגנטאו עבור גרמניה שלאחר המלחמה, תוכניות אחרות הקשורות למלחמה |
| ועידת מוסקבה הרביעית | מוסקבה, ברית המועצות | 9 באוקטובר 1944 | צ'רצ'יל, סטלין, מולוטוב, אידן | קביעת תחומי ההשפעה שלאחר המלחמה באירופה המזרחית ובחצי האי הבלקני |
| ועידת מלטה | מלטה | 30 בינואר - 2 בפברואר 1945 | צ'רצ'יל, רוזוולט | הכנות ליאלטה |
| ועידת יאלטה | יאלטה, ברית המועצות | 4 - 11 בפברואר 1945 | צ'רצ'יל, רוזוולט, סטלין | התוכניות הסופיות להכנעת גרמניה, תוכניות לאירופה שלאחר המלחמה, קביעת תאריך לוועידת האומות המאוחדות, התנאים לכניסת רוסיה למלחמה נגד יפן |
| ועידת האומות המאוחדות בנושא ארגון בינלאומי | סן פרנסיסקו, קליפורניה, ארצות הברית | 25 באפריל - 26 ביוני 1945 | נציגי 50 מדינות | מגילת האומות המאוחדות |
| ועידת פוטסדאם | פוטסדאם, גרמניה | 17 ביולי - 2 באוגוסט 1945 | צ'רצ'יל, סטלין, הארי טרומן, קלמנט אטלי | הצהרת פוטסדאם בדבר כניעה ללא תנאי של יפן, הסכם פוטסדאם בדבר המדיניות כלפי גרמניה |
ראו גם
לקריאה נוספת
- וינסטון צ'רצ'יל, מלחמת העולם השנייה, 6-1, הוצאת עם הספר, 1957
- ריצ'רד אוברי, למה ניצחו בעלות הברית, תרגום - עמוס כרמל, הוצאת דביר, 1999.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 לשעבר חברה במדינות הציר
