כלבוטק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כלבוטק
סוגה תוכנית תחקירים
בימוי רפי גינת
מנחים דניאל פאר (1974-1983)
רפי גינת (1983- 1991, 1994 - 2014)
אלישע שפיגלמן (1991- 1994)
ארץ מקור ישראל
מספר עונות 31
הפקה
חברת הפקה רשות השידור / רפי גינת הפקות
בעלי תפקידים נוספים עורך: גולן יוכפז
עורך: בני עורי (1987)
מגיש הפינה הבולטת: גדעון רייכר
שידור
רשת שידור הערוץ הראשון
ערוץ 2 (רשת)
ערוץ 10
תקופת שידור מקורית דצמבר 1974 – 2014 (כ־39 שנים)

כלבוטק (נקראה גם בשם כלבודק) הייתה תוכנית טלוויזיה ישראלית העוסקת בענייני צרכנות ועיקרה תחקירים וחשיפה של מעשי עוול הנגרמים ליחיד או לכלל הציבור. התוכנית שודרה לסירוגין מאז 1974 וזכתה לפופולריות בקרב הציבור בישראל. התוכנית שודרה תחילה בערוץ 1, מאוחר יותר בערוץ 2 (הנסיוני והמסחרי) ובעונתה האחרונה עד כה בערוץ 10.

היסטוריה

כלבוטק החלה את דרכה בערוץ הראשון של הטלוויזיה הישראלית, ב-1974, בהנחייתו של דניאל פאר (כשזה נסע לשליחות בקנדה[1], מילא את מקומו אריה אורגד). התוכנית יצרה סוג חדש ולא מוכר עד אז, של תחקירים טלוויזיוניים בעלי ערך צרכני כגון השוואות מחירים, מעשי מירמה של סוחרים, סחבת ובירוקרטיה של חברות מסחריות, ארגונים ציבוריים ומשרדי ממשלה. בתוכנית זו גם שודרה פינה מיוחדת של העיתונאי גדעון רייכר שהעלה על סדר היום בסגנון ציני ומיוחד את ההתקלויות של האזרח מול הבירוקרטיה הממשלתית.

בשנת 1983 החליף רפי גינת את דניאל פאר בהנחיית התוכנית, והביא לתוכנית סגנון חדש תקיף ונוקב, ויש אומרים בוטה. לימים זכתה התוכנית לאחוזי צפייה (רייטינג) מהגבוהים שידעה הטלוויזיה בישראל. הוא החל לעשות שימוש נרחב במצלמות נסתרות, ובהתחזויות של תחקירנים במטרה לחשוף מעשי שחיתות. בקולו הרועם ופניו חמורות הסבר מעניק גינת מימד דרמטי לתחקירים, ותוקף את גיבוריהם בשאלות נוקבות הגורמות להם במקרים רבים להתפתל באי-נוחות מול המצלמה. ב-1989 גינת נאלץ לעזוב את רשות השידור בעקבות חקירת משטרה נגדו, ואריה אורגד מילא את מקומו[2]. ב-1991, לאחר שהחקירה נגד גינת הסתיימה בזיכויו המלא, שודרה תוכנית חדשה בהנחיתו, בשידורי הניסיון של ערוץ 2, תחת השם "כלבודק" למשך מספר שנים. מאחר שזכויות היוצרים על השם "כלבוטק" היו שמורות עוד לערוץ הראשון. שבמקביל מונה אלישע שפיגלמן למנחה התוכנית בערוץ הראשון עד 1994[3].

לאחר מספר שנים בהן נעדרה התוכנית, בשנת 1999, חתם גינת על חוזה עם רשות השידור על חידוש התוכנית, אך החוזה בוטל[4]. לאחר שנפתרה הבעיה המשפטית בנושא שימוש בשם התוכנית "כלבוטק", החלה משודרת בזכיינית "רשת" בערוץ 2, שם שודרה בשנים 2000 עד 2012[5]. בינואר 2013 עזב מגיש כלבוטק רפי גינת את ערוץ 2 בטונים צורמים, והתמנה למנכ"ל ערוץ 10 המתחרה[6]. בעקבות כך עברה כלבוטק לשידור בערוץ 10 בחודש אפריל באותה שנה. שנה לאחר מכן, ביולי 2014, פוטר רפי גינת מתפקידו כמנכ"ל הערוץ, ותוכניתו קוצצה משיקולים תקציביים[7].

שערוריות מפורסמות

בין הפרשיות הצרכניות המפורסמות שהועלו בתוכנית בגלגולה ברשות השידור זכורות בעיקר פרשת "החומוס והקוליפורמים", שבה הוצגו בדיקות מעבדה שהוכיחו כי מנות חומוס המוגשות במסעדות מסוימות, נמצאו לקויות מבחינה תברואתית, פרשת תחנת הדלק פז גשר הירקון שאנשיה לא איפסו את מכונות השאיבה קודם שמכרו לצרכן דלק, ופרשת הכנת הכרוב הכבוש באמצעות כתישתו במגפיהם ורגליהם של עובדי מפעל ייצור השימורים.

אופייה הצרכני של "כלבוטק" הלך והצטמצם עם השנים, והתוכנית שאליה הצטרף עם המעבר לשידור בערוץ 2 העורך גולן יוכפז, החלה עוסקת בעיקר בתחקירים עיתונאיים שבמרכזם עבירות פליליות, רשלנות פושעת, התנכלות ונוכלות הנחשפות בפני הצופה באמצעות המצלמה הנסתרת. בין השנים 1999–2008 חשפה התוכנית שורה של פרשיות שעוררו הד ציבורי רחב, ובעטיין נפתחו חקירות משטרתיות, הוגשו כתבי אישום, ועבריינים נשלחו לכלא. בעקבות תחקירי "כלבוטק" אף הוגשו הצעות חוק לא מעטות ואף אושרו חוקים שהתבססו על ממצאי תחקיר התוכנית.

בין היתר חשפה התוכנית במהלך שידוריה בערוץ 2 את פרשת הילד מומן שתיווי שגופתו הובאה למכון לרפואה משפטית באבו כביר ובשל רשלנות נפגעה מנשיכות חולדות בחדר המתים, פרשת מנהל מחלקת העיניים בביה"ח הממשלתי בנהריה שתמורת שוחד היה משיג ללקוחותיו קרנית להשתלה ומקצר את זמן ההמתנה לניתוח בעבורם, פרשת בה נתפס "בשידור חי" אדם מאזור הצפון שהטריד ילדה בת 13, פרשת הפסיכותרפיסט, ד"ר יוסי זיידר, מנחה תוכנית הטלוויזיה "קשר משפחתי", שנחשף בתוכנית כמי שפגע בילד שהגיע אליו לטיפול, פרשת הבשר המתובל בסניפי רשת "טיב טעם"[8], ופרשת החתולים במרכז הלוגיסטי של הרשת בעמק חפר[9], פרשת המוהלים שמשתמשים במכשיר צריבה אסור במהלך בריתות מילה[10], פרשת החביות שבהן מאחסנות חברות ייצור המיץ מיצים טבעיים, שבהן אוחסנו בעבר רעלים מסוכנים[11], פרשת ניוד מספרי הטלפון הסלולרי ב"פלאפון" ו"סלקום"[12], פרשת ההקלות שקיבלה חברת "איקאה" מעיריית ראשון לציון כדי שענק הריהוט ייאות לבנות סניף חדש בעיר, וכן שורה של חשיפות של מעשי התעללות קשים בילדים ובקשישים.

שערורייה אחרת קשורה בתוכנית עצמה וברפי גינת. בשנת 1999 הייתה אמורה התוכנית לשוב לשידור בערוץ הראשון לראשונה מזה מספר שנים, אולם טכנאי הערוץ סירבו לשדר את התוכנית עקב מחלוקת עם גינת. הוא נפגע מהיחס אליו, ובינואר 2000 עבר לשדר את כלבוטק בערוץ 2. הקדימון אשר ליווה את השידורים בערוץ 2 כלל את המשפט המפורסם "ושמישהו ינסה לעצור אותי".

אופיה המיוחד של התוכנית יצר מטבע לשון אשר רווחה בשנות ה-90: "אותך לכלבוטק", במשמעות: איום על מישהו להעביר עליו מידע לתוכנית. מנגד, מצאו עצמם אזרחים וגופים שונים כמי שנפגעו מהתוכנית ומפיקיה, ופנו להליכים משפטיים בעילה של הוצאת לשון הרע, עם זה עורכיה של "כלבוטק" מדגישים שוב ושוב כי מעולם לא הפסידו בתביעת דיבה שהוגשה נגדם, וכי מעולם בית משפט לא מנע באמצעות צו איסור פרסום שידורה של תוכנית. כמה מן הדיונים בבית המשפט העליון אודות חופש השידור של התוכנית הפכו לפס"דים מנחים באשר לאיזון שבין חופש העיתונות וחופש הציבור לדעת לבין החשש לפגיעה בשמו הטוב של אדם.

בשנותיה האחרונות הקפידה התוכנית לעקוב אחרי ההשלכות של תחקיריה, מתוך כוונה להדגיש בפני נשואי התחקיר והרשויות כי אין די רק בשידור המידע, אלא יש צורך בתיקון מלא של העוולות. החל משנת 2005 שודרה במשך כמה שנים בתוכנית פינת "מעקב" שבה דיווח גולן יוכפז, על ההתפתחויות בעקבות השידור.

ביקורת

כמעט מראשית דרכה, עוררה כלבוטק מחלוקת על הדרך בה היא פעלה, ובעיקר על הדרך בה היא הוגשה על ידי רפי גינת. בדרך כלל התוכנית התקבלה בהערכה, וההוכחה הבולטת היא אחוזי הצפייה הגבוהים לה היא זכתה באופן עקבי ולאורך כל השנים, בשנים האחרונות הייתה "כלבוטק" בין שש התוכניות הנצפות בישראל, כשלפניה רק תוכניות בידור או דרמה.

העובדה שרבים מהתחקירים הובילו לתיקוני עוולות, לחקירות משטרה ולכליאת עבריינים - תרמה לאמינותה, ולמחשבה כי התוכנית שימשה מעין שוטר צרכני במקום בו לא יכולים לפעול גופי אכיפה אחרים. יחד עם זאת קיימת ביקורת בעיקר על הדרך בה עובדות שונות מוצגות באופן הנראה כמציצנות וחדירה מוגזמת לפרטיות. כמו למשל, במקרה בו נשלחה תחקירנית לקבל טיפול מידיו של מטפל אשר נחשף כמבצע בה מעשים מגונים. ביקורת אחרת מתייחסת לעובדה שמסקנות התחקירים שטחיות ונמהרות מידי, ולא תמיד ניתנת זכות תגובה הולמת למי שהואשם על ידי המנחה בגרימת עוול. בעקבות הסרט שיטת השקשוקה בו נטען כי גינת ניסה למנוע חשיפת קשרי הון ושלטון הנוגעת לידידיו משפחת עופר, נשמעת הטענה כי גינת מגונן על שחיתויות של בעלי הון, עיתונאים ופוליטיקאים בכירים אליהם הוא מקורב[13][6].

כלבוטק בערוץ 10

ב-24 באפריל 2013 שודר הפרק הראשון של כלבוטק בערוץ 10. הפרק הראשון זכה לרייטינג ממוצע של 23.7%. לאחר עליית התוכנית המירוץ למיליון בערוץ 2 כלבוטק ירדה מרף ה-10% רייטינג, ובשל כך ערוץ 10 הודיע ב-29 במאי 2013 שכלבוטק תעבור להיות משודרת ביום חמישי. בשנת 2014 הודיע הערוץ כי התוכנית תרד לפני סיום העונה משיקולים תקציביים[7].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דניאל פאר עוזב את כלבוטק, יוטיוב
  2. ^ כלבוטק חוזרת בנובמבר, מעריב, 23 באוקטובר 1989
  3. ^ אילנה באום, אלישע שפיגלמן ינחה את כלבוטק, מעריב, 8 בינואר 1991
  4. ^ ביטול "כלבוטק": גינת תבע מיליון דולר; פורת מציע 100 אלף, באתר גלובס, 11 במאי 2000
  5. ^ חני ברבש, ירידה של 36% בצפייה בערוץ 2 בשעות שיא במאי - "מבט" ו"כלבוטק" התוכניות הקבועות הנצפות ביותר במאי, באתר הארץ, 5 ביוני 2001
  6. ^ 6.0 6.1 נתי טוקר, רפי גינת מונה למנכ"ל ערוץ 10, באתר TheMarker‏, 24 בינואר 2013
  7. ^ 7.0 7.1 לי-אור אברבך, ‏אחרי פיטורי רפי גינת: ערוץ 10 מוריד את "כלבוטק", באתר גלובס, 30 ביולי 2014
  8. ^ יעל גאוני, ‏התחקיר על טיב טעם הזניק את "כלבוטק" למקום הראשון בטבלת הרייטינג השבועית, באתר גלובס, 22 בינואר 2006
  9. ^ אהוד אשרי, ההר הוליד חתול, באתר TheMarker‏, 15 באוקטובר 2007
  10. ^ ענת קם‏, לא קיצצו את התכנית, באתר וואלה!‏, 27 בפברואר 2008
  11. ^ יעל ולצר, יצרני המיצים הגדולים בישראל יבדקו מה עומד מאחורי הטענה "בכלבוטק" כי חביות המשקה הכילו חומרים מסרטנים, באתר TheMarker‏, 18 בנובמבר 2007
  12. ^ "כלבוטק" חושפת את הרשלנות הגדולה של פלאפון וסלקום בעקבות ניידות המספרים: כך הצליחו התחקירנים להשתלט על הקו הסלולרי של אולמרט, באתר גלובס, 6 בפברואר 2008
  13. ^ אתר למנויים בלבד מורן שריר, "כלבוטק": תוכנית התחקירים האסקפיסטית הראשונה, באתר הארץ, 25 באפריל 2013
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0