דייג
ערך זה עוסק בעוסק בדיג. אם התכוונתם לפעולה, ראו 
דייג הוא אדם העוסק בפעילות דיג. חלק מהדייגים עושים זאת לפרנסתם, לעיתים כחלק מקואופרטיב, חברה או איגוד. אנשים אחרים עוסקים בדיג כתחביב או ספורט, רובם בעזרת חכה ופיתיון.
דייגים כיום
ארגון המזון והחקלאות הידוע כ-FAO, (ראשי התיבות של Food And Agriculture Organization), ארגון המסונף לאו"ם מפרסם מדי שנתיים דו"ח על מצב הדיג העולמי. על פי הדו"ח האחרון שיצא בשנת 2002 ומסכם את נתוני שנת 2000 מתפרנסים מדיג בעולם כיום כ-35 מיליון איש. 65% מדיג ימי, 15% מדיג בנהרות ובאגמים ו-20% מחקלאות ימית.
בארצות המפותחות יש מגמה בולטת של ירידה בכמות המועסקים בדיג, כמו בכל ענפי החקלאות. ביפן למשל ירד מספר הדייגים מכ-440,000 בשנות ה-70 ל-216,000, ובמקביל קיימת מגמה קבועה של הזדקנות האוכלוסייה העוסקת בדיג משום שמקצוע קשה זה אינו מושך צעירים. לדוגמה ביפן 32% מהדייגים הם בני למעלה מ-60. תופעה אופיינית נוספת לענף הדיג היא שרוב הדייגים הם עצמאים.
החל משנות ה-90, בעקבות העלייה במודעות לחשיבות השמירה על הסביבה, דו"חות שונים מסמנים את הדייגים כגורם מכריע בקריסתן של אוכלוסיות דגים, מה שעלול להשפיע לרעה על המאזן האקולוגי בסביבות מחיה רחבות.[1]
דייגי ישראל
דייגי ישראל עוסקים בדיג דגי ים בים התיכון ובמפרץ אילת, ושל דגי מים מתוקים בים כנרת. האגף לדיג שבמשרד החקלאות מטפל הן בדייגים והן במדגה, כלומר גידול דגים בברכות (בעיקר דגי מים מתוקים) ובכלובים הצפים בים (דגי ים).
השיטות המופעלות בידי דייגי ישראל הן: דיג מכמורת, דיג הקפה, דיג ברשתות זימים, דיג במערכות חכות ובחכות בודדות. דייגי המכמורת פועלים בספינות (מכמורתנים) שאורכן בין 14 ל-28 מ'. שאר השיטות מופעלות מכלי שיט קטנים יותר. בסיסי הדיג הימי בישראל הם: נמל אילת בים סוף ונמל הקישון, נמל עכו, נמל יפו, נמל תל אביב ונמל אשדוד בים התיכון. בכנרת, עיקר הדיג מתנהל בטבריה, עין גב וגינוסר.
דיג ספורטיבי
תחום הדיג הספורטיבי נפוץ במדינות רבות, ולעיתים ישנן תקנות שונות המבחינות בין דייגים מקצועיים לבין דייגים חובבנים.
דייגים חובבנים רבים משתמשים בדגים שלכדו למאכל, אולם במקרים שונים אסור להם או שאינם מעוניינים לקחת את הדג והם מחזירים אותו למים. שיטה זו נקראת לכידה ושחרור (אנ').[1]
תפיסה רווחת היא ששיטת הלכידה והשחרור נטולת נזק משמעותי לדגים, אולם מחקרים שונים מרחבי העולם מצביעים על פגיעות קשות ואף מוות. על פי מחקרים שונים, שיעור התמותה הממוצע של דגים ששוחררו חזרה למים לאחר שנלכדו עומד על 18-16%, ובמינים רגישים התמותה אף גבוהה מ-90%. גם הדגים שנותרים בחיים בחלק מהמקרים סובלים מפציעות שימנעו מהם להעמיד צאצאים או ישבשו את הנדידה הטבעית שלהם.[1]
גורמים שונים, ביניהם החברה להגנת הטבע, מפרסמים המלצות להגביר את המודעות לפגיעה בדגים שיש לשיטה זו, ובנוסף, את המודעות לדרכים להפחית את הנזק לדגה. ניתן להפחית חלק מהנזק, למשל, שימוש בציוד מפחית נזק, או על ידי בחירת מקום דיג בו עיקר הדגים אינם מוגנים, מכיוון שאת מינים אלו החוק מחייב להחזיר למים. שיטות נוספות להפחתת הנזקים כוללות הימנעות מקרס משונן או שמירת הדגים בסביבה רטובה ולחה.[1]
דיג ספורטיבי ישראל
דיג ספורטיבי הוא אחד מענפי הפנאי המובילים בישראל ועוסקים בו כ-70 אלף איש,[2][1] שלוכדים שלל כולל של בין 15 ל-35 אחוז מסך שלל הדייג השנתי (כולל דיג מסחרי).[1]
שיטות הדיג הספורטיבי הנפוצות:
- ז'ירז'ור
- דיג פיתיונות
- טרולינג
- ג'יגינג - השיטה פותחה ביפן ואומצה בישראל בגלל האתגר וההצלחה המרובה.
- דיג בצלילה חופשית
- דיג מקיאק ודיג בצלילה חופשית מקיאק - בדיג מקיאק נעשה שימוש במספר שיטות דיג, בהן טרוליג ודיג בג'יגים. שיטות דיג אלו והשימוש בקיאקים לדיג מצריכים אימון על מנת לבצע אותם בבטחה במים עמוקים.
כל שיטות הדיג הספורטיבי מלבד דיג עם חכה מהחוף מצריכות רישיון דיג המונפק על ידי האגף לדיג וחקלאות מים שבמשרד החקלאות ופיתוח הכפר.[3]
אמונה תרבות ופולקלור
דייגים בכתבי הקודש
הדיג נחשב אחד מהמקצועות העתיקים בעולם. דייגים מוזכרים בתנ"ך ”וְאָנוּ, הַדַיּגִים, וְאָבְלוּ, כָּל-מַשְׁלִיכֵי בַיְאוֹר חַכּה; וּפרְשֵי מִכְמֹרֶת עַל-פְּנֵי-מַיִם, אֻמְלָלוּ” (ספר ישעיהו, פרק י"ט, פסוק ח') ובתלמוד ”אין אדם פורש חרמו ומעמיד ספינתו בתוך של חבריו אבל צדין בחכים ובמכמורים בכל מקום” (תוספתא מסכת בבא קמא ח', ו).
דייגים בספרות
הרשימה החלקית הבאה מכילה יצירות (שחלקן הוסרטו), המתארות הן את חייהם הקשים והמסוכנים של הדייגים והן את עולמם של הדייגים החובבים.
- מובי דיק מאת הרמן מלוויל. תיאור חייהם של ציידי הלווייתנים במאה ה-19.
- הזקן והים מאת ארנסט המינגוויי. יצירת מופת ובה תיאור מאבק של דייג ודג. הספר הוסרט ב-1958 כשבתפקיד סנטיאגו הדייג ספנסר טרייסי.
- ים המוות מאת ז'ורז' אמאדו. תיאור חייהם של דייגים בבאהיה שבברזיל.
- סערה מושלמת מאת סבסטיאן יונגר, תיאור טביעתה של ספינת דייגים. הספר הוסרט בהשתתפות ג'ורג' קלוני ומרק וולברג.
- איים בזרם מאת ארנסט המינגוויי. כולל תיאור של דיג חובבים הקרוי באנגלית Big game fishing.
- נהר זורם ביניהם מאת נורמן מקלין. חיי משפחה אחת במערב התיכון של ארצות הברית בתחילת המאה ה-20 שברקע דיג החובבים בשיטה המכונה "דיג זבובים". הוסרט בבימויו של רוברט רדפורד ובהשתתפות בראד פיט.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: דיג |
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 זה לא רק ספורט, באתר זווית
- ^ עדי חשמונאי, שוק הדיג פרוץ: "אנחנו אפילו לא קרובים לסטנדרטים הנמוכים בעולם", באתר מעריב השבוע, 26 במרץ 2014
- ^ רישיונות דיג – נוהל, באתר משרד החקלאות ופיתוח הכפר
