חומת מגן כלכלית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

חומת מגן כלכלית הוא כינוי שטבע שר האוצר בממשלת שרון הראשונה, סילבן שלום, למדיניות הכלכלית של משרד האוצר, זמן קצר לאחר מבצע חומת מגן[1]. בהגשמת התוכנית עסק השר שלום עצמו בשנת 2002, והמשיך בה מחליפו בתפקיד בממשלת שרון השנייה, בנימין נתניהו, בשנים 20032005.

התוכנית הגיעה בתגובה למיתון הכלכלי בישראל לאחר ההאטה בכלכלה העולמית בשנת 2001, משבר התעשיות הטכנולוגיה והחמרה במצב הביטחוני ב-2002 כתוצאה מהאינתיפאדה השנייה. התוכנית עזרה בהפחתת הגרעון הציבורי ועזרה בקבלת חלק מהערבויות שממשלת ישראל ביקשה מארצות הברית לצורך יציאה מהמיתון. היא אוששה את הפעילות העסקית במשק, הקטינה את המעורבות הממשלתית, כך שכלל הפרמטרים הראו התאוששות כלכלית רחבה בהם חידוש הצמיחה, צמצום האבטלה, החזרת השקעות-חוץ בישראל ורמת אינפלציה כמעט אפסית.

חקיקה

למימוש התוכנית שימשו שלושה חוקי הסדרים, שלוו בצעדי חקיקה נוספים. ראשית מימושה של התוכנית בחוק תוכנית החירום הכלכלית[2], שאושר בכנסת ביוני 2002, והמשכה בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003), התשס"ג-2002[3] ובחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל[4].

השינויים שהונהגו במסגרת התוכנית

שינויים בתקציב המדינה

רפורמה במס הכנסה

בעקבות המלצותיה של "ועדת רבינוביץ'", נחקק תיקון מס' 132 לפקודת מס הכנסה[5], שמרכיביו העיקריים:

  • תחילתו של תהליך להורדת שיעורי המס (סעיף 121 לפקודת מס הכנסה).
  • חיוב במס הכנסה של רווחים ריאליים מהכנסות מריבית ומשוק ההון.
  • מעבר ממיסוי טריטוריאלי למיסוי פרסונלי, שהביא להרחבה מהותית בחיוב במס הכנסה של ישראלים השוהים בחו"ל.
  • רפורמה במיסוי הקצאת מניות לעובדים (סעיף 102 לפקודת מס הכנסה).

רפורמות מבניות במשק

הפרטות

ביקורת

התוכנית הצטיירה כמדיניות כלכלית אנטי-חברתית הפוגעת בשכבות חלשות ומגדילה את אי-השוויון במשק ובמהלכה הייתה עליה חדה במדדי העוני היחסי והפערים החברתיים הורחבו. כמו כן רווחות האשמות שנתניהו "מכר בזול" נכסי ציבור לאילי הון, ובכך למעשה העשיר משפחות בודדות על חשבון כלל אזרחי ישראל. חלק מהמתנגדים לתוכנית מכנים את המדיניות "גזרות ביבי". בעיתונות החרדית מקובל הכינוי "גזרות תשס"ג"[8].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0