צבע אדום
במסגרת הגנת העורף בישראל, צבע אדום היא מערכת התרעה המזהירה, באמצעות מערכת כריזה, מפני ירי של רקטות קצרות טווח ופצצות מרגמה אל עבר יישובי עוטף עזה. כאשר המערכת מזהה שיגור רקטה אל עבר אזור מאוכלס, מושמעת בו מספר פעמים הקריאה "צבע אדום" בקול נשי אלקטורני, המתריעה מפני פגיעה צפויה תוך 15 שניות ומיידעת שיש לתפוס מחסה במהירות. התרעת צבע אדום צפויה להישמע אף באזורים מאוכלסים נוספים, העלולים להיפגע משברי יירוט הרקטה.
מערכת ההתרעה נועדה להוות תחליף מקומי למערכת האזעקות הארצית, משמע, באזורים קרובים יותר לרצועת עזה תשמע קריאת צבע אדום, כמו בעיר שדרות ובישוביי עוטף עזה. ובאיזורים מרוחקים יותר, כמו הערים אשקלון או קריית גת תשמע אזעקה עולה ויורד בשל הזמן הארוך יותר שניתן להגיע בו למרחב מוגן. בפועל היא מושמעת בדרך כלל מאותם צופרים של פיקוד העורף המיועדים להשמיע צפירת אזעקה עולה ויורדת אם הם מותקנים בשאר חלקי הארץ.
בעקבות התרחבות מעגל הירי מרצועת עזה לטווחים הרחוקים יותר מעוטף עזה, המונח "צבע אדום" מתאר כיום גם אזעקה עולה ויורדת המתריעה על צורך בהתגוננות בפני ירי רקטות ברדיוס קרוב או רחוק יותר מרצועת עזה ואף בגזרות אחרות כגון טבריה או חיפה בירי רקטות מאזור לבנון.
היסטוריה
המערכת הופעלה לראשונה בשנת 2004 בשדרות וביישובי עוטף עזה, על מנת להתריע על שיגור רקטות קסאם מתוך רצועת עזה.[1] הכריזה מתבצעת באמצעות צופרי האזעקה של פיקוד העורף הפרושים בעיקר על גגות של מבני ציבור. במקרה של מטחים מושמעת מעין צריבה אלקטרונית המסמלת שהמטח עוד לא חלף ושיש להמתין במקלטים עד לקבלת הנחיות סותרות.
באשקלון הופעלה המערכת לראשונה ב-27 בפברואר 2008, לאחר שטילי קסאם וגראד פגעו פגיעות ישירות בבתי מגורים. מערכת ההתרעה הותקנה כשנה לפני הפעלתה, אך עיריית אשקלון חששה שמערכת הכריזה תופעל בכל פעם שישוגר טיל מהרצועה, ותגרום לאזעקות שווא אשר יובילו לירידת ערך הנדל"ן[2]. לאחר שנתברר כי מערכת הכריזה לא מכסה את כל אזורי העיר אשקלון, הוחלט לחבר את מערכת ההתרעה של צבע אדום לאזעקות המלחמה הרגילות, כצפירה עולה ויורדת, כך שבנוסף למערכת הכריזה של צבע אדום הנשמעת בדרום העיר יושמעו גם צפירות עולות ויורדות בעיר בעת שיגור רקטה לעבר העיר[3]. כמו כן, הוסיף פיקוד העורף כעשרה צופרים נוספים ברחבי העיר[4].
עד חודש יוני 2006 נקראה המערכת "שחר אדום", אך שמה שונה ל"צבע אדום" ב-9 ביולי 2006 עקב תלונות רבות של תושבים ששמם או שם ילדיהם הוא שחר[5].
בשנת 2004 חוברה למערכת צבע אדום המערכת "מאמין בריבוע", המערכת פותחה בחטיבה טכנולוגית ליבשה של מז"י, בשיתוף רפא"ל, מפא"ת, פיקוד העורף ומחלקת אמל"ח. מפתחי המערכת זכו בשנת 2009 בפרס ביטחון ישראל[6].
מערכת "מאמין בריבוע", העוסקת ברמה יומיומית בהתראה מוקדמת לתושבי הדרום בפני נפילת רקטות, הופעלה לראשונה בשנת 2004, אז חוברה למערכת "צבע אדום" בעוטף עזה. בהמשך סיפקה התראה לתושבי הצפון במלחמת לבנון השנייה ובשנים שלאחריה היוותה נדבך מרכזי ביכולת העמידה של תושבי הדרום במהלך מבצע 'עופרת יצוקה'. המערכת פותחה בחט"ל בשיתוף רפא"ל, מפא"ת, פקע"ר ומחלקת אמל"ח. בנימוקי הפרס נכתב: "ניתן לומר בוודאות כי המערכת הביאה להצלת חייהם של אזרחים רבים. קיומה של המערכת מאפשרת לתושבי אזור העימות להיכנס למרחבים מוגנים תוך המשך קיום שגרת חייהם במצב חירום - ובכך הוכחה תרומתה לחוסן העורף בעת מתקפה על המדינה".
אות ההתרעה מופץ מפיקוד העורף ליחידות הקצה באמצעות רשת תקשורת ייעודית שהוקמה ומתופעלת על ידי חברת "ביפר תקשורת ישראל" וללא קשר להפצת האות למערכות הצפירה העירוניות.
כיום מערכת ההתרעה עובדת בשיתוף פעולה עם מערכת כיפת ברזל. ניתן לקבל התרעה גם באמצעות אפליקציית מובייל.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
- היסטוריית התרעות פיקוד העורף, באתר פיקוד העורף
- שובל גבע,
צבע אדום, הספר, בארכיון האינטרנט, במקור באתר mynet, 14 בנובמבר 2012 - עפרה לקס, להתפייס עם הצבע האדום, באתר בשבע - ערוץ 7
- בשיתוף פיקוד העורף, פיקוד העורף מציג: מפת ההתגוננות החדשה, באתר וואלה!, 12 ביוני 2019
- סאונד אזעקה פיקוד העורף
הערות שוליים
- ^ שמוליק חדד, שדרות מתרגלת ל"שחר אדום" ברמקולים, באתר ynet, 12 באוקטובר 2004
- ^ יובל אזולאי, אנשיל פפר ומיכל גרינברג, "צבע אדום" גם באשקלון, באתר הארץ, 29.2.2008
- ^ הודעת דובר צה"ל מ-4 במרץ 2008: הפעלת צפירה בנוסף לאזעקת "צבע אדום" באשקלון
- ^
יובל אזולאי, מערכת "צבע אדום" באשקלון תוחלף בצפירה, באתר הארץ, 4.3.08
- ^ חנן גרינברג ושמוליק חדד, שדרותים, מעתה אימרו "צבע אדום", באתר ynet, 09 ביולי 2006
- ^ יותם קניספל, פרס ביטחון ישראל למערכת "מאמין בריבוע" שפיתחה זרוע היבשה 25.6.2009 באתר זרוע היבשה
הגנה מפני טילים בישראל 
| ||
|---|---|---|
| מערך ההגנה הרב-שכבתית של ישראל נגד רקטות וטילים | ||
| חץ 4 (בפיתוח) | טיל נגד טילים אקסו-אטמוספירי, מיועד לירוט טילים בליסטיים בעלי ראשי קרב מתפצלים בחלל |  
|
| חץ 3 | טיל נגד טילים, מערכת הגנה אקסו-אטמוספירית נגד טילים בליסטיים ובפרט נגד טילים בליסטיים בין-יבשתיים | |
| חץ 2 | טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד טילים ארוכי-טווח ובפרט נגד טילים בליסטיים | |
| קלע חד (בפיתוח) | טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד טילים היפר-סוניים | |
| קלע דוד | טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד רקטות וטילי קרקע-קרקע לטווחים בינוניים-ארוכים ונגד טילי שיוט וכלי טיס | |
| יהלום | מערכת טילי MIM-104D פטריוט משופרים נגד מטוסים ונגד רקטות וטילים לטווחים בינוניים | |
| כיפת ברזל | טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד רקטות וטילים לטווחים קצרים ובינוניים, וכן נגד מטוסים. התצורה הימית מכונה כיפת מגן. | |
| מגן אור | מערכת הגנה מקומית מבוססת נשק לייזר נגד פצצות מרגמה ורקטות קצרות-טווח, ידועה גם כ"קרן ברזל". מערכת דומה, שככל הנראה בעלת יכולות קטנות יותר נקראת "להב אור". | |
| מערכות ההגנה נגד טילים לכלי רכב, כלי טיס וכלי שיט | ||
| לכלי טיס | לוחמה אלקטרונית • מוץ • נור • מגן רקיע | |
| לכלי שיט | לוחמה אלקטרונית • ברק 1 • ברק 8 • ברק MX • כיפת מגן • תותח אוטומטי פלנקס (נוקמני) | |
| לכלי רכב | מעיל רוח • חץ דורבן • מעגל איתן • כיפת רחפן | |
| מערכות גילוי והתראה | ||
| מכ"מים ומערכות התראה | מתקן המכ"ם בדימונה • מכ"ם אורן ירוק • מכ"ם אורן אדיר • מכ"ם ר"ז EL/M-2084 • מכ"ם EL/M-2083 • טל שמיים • הילה • צבע אדום | |
| ערכים קשורים | ||
| ראו גם |  מערך ההגנה האווירית של צה"ל • תעשייה ביטחונית בישראל • מנהלת חומה • רפאל מערכות לחימה מתקדמות • התעשייה האווירית לישראל • אלתא מערכות • אמפרסט מערכות • חץ (מערכת נגד טילים)
| |
36275658צבע אדום