מצב מיוחד בעורף

מצב מיוחד בעורף הוא מצב חוקי בישראל, המוכרז בעת שאוכלוסייה אזרחית בעורף מצויה תחת מתקפה ממושכת, על מנת להקנות לשלטונות סמכויות שונות שיאפשרו לשמור על הסדר הציבורי ועל שלומם של האזרחים. הסדר זה נקבע כתיקון לחוק ההתגוננות האזרחית בשנת 1997, כחלק מהלקחים שהופקו בעקבות מלחמת המפרץ והמבצעים "דין וחשבון" ו"ענבי זעם", לאחר שהתברר כי כוחות הביטחון יכולים להשתמש בסמכויותיהם בעת התקפה, אך לא בזמן הפוגה.

הליך ההכרזה

אם החליטה הממשלה להכריז על מצב מיוחד בעורף, עליה להודיע על כך מיד לוועדת החוץ הביטחון של הכנסת. הוועדה רשאית לקיים דיון בהכרזה בתוך 48 שעות, והיא רשאית להזמין לדיון את ראש הממשלה, שר הביטחון או הרמטכ"ל. הוועדה רשאית לאשר את ההכרזה, לדחות אותה, או להגבילה בזמן. אם אין הוועדה דנה בהכרזה פוקעת זו בתום חמישה ימים מנתינתה. הממשלה רשאית לבקש מהוועדה להאריך את תוקף ההכרזה ככל שהדבר דרוש, וכן רשאית היא לבטל את ההכרזה בכל עת, אף אם אושרה על ידי הוועדה.

גם לשר הביטחון סמכות להכריז על מצב מיוחד בעורף. תוקפה של הכרזה כזו הוא 48 שעות, אלא אם כן החליטו הממשלה או הוא עצמו על ביטולה קודם לכן. אם הממשלה מחליטה לאשר את הכרזת שר הביטחון, עליה לפנות לוועדת החוץ והביטחון, בפרוצדורה הרגילה (אלא שבהיעדר דיון בוועדה תפקע ההכרזה בתום חמישה ימים מן ההכרזה על ידי השר). הממשלה רשאית לבטל את ההכרזה בכל עת, ושר הביטחון רשאי לעשות זאת רק בטרם אושרה הכרזתו על ידי הממשלה.

מקרי הכרזה

• מצב מיוחד בעורף הוכרז מספר פעמים לאורך גבול הצפון. במהלך מלחמת לבנון השנייה הוכרז מצב מיוחד בעורף בכל אזור הצפון.
• בין 20 במאי ל-30 בנובמבר 2007 שרר מצב מיוחד בעורף בנגב המערבי. בדצמבר אותה שנה שוב הוכרז מצב מיוחד בעורף באזור זה. תוקפה של הכרזה זו הוארך מספר פעמים, עד שפקע ב-31 באוקטובר 2008.
• ב-27 בדצמבר 2008, עם תחילת "מבצע עופרת יצוקה" הוכרז מצב מיוחד בעורף באזור הדרום, הפעם בשטח נרחב יותר, עד למרחק של 20 ק"מ מרצועת עזה ובימים הבאים הורחבה ההכרזה עד למרחק של 40 ק"מ.
• בתחילת מבצע עמוד ענן ב-2012, הוכרז מצב מיוחד בעורף באזור הדרום עד למרחק של 40 ק"מ מרצועת עזה, וכך גם במבצע צוק איתן בשנת 2014.
• מצב מיוחד בעורף הוכרז במהלך ההסלמה בדרום ב-5 במאי 2019, בטווח של עד 40 ק"מ מגבול רצועת עזה.
• מצב מיוחד בעורף לטווח של 80 קילומטרים מרצועת עזה הוכרז במהלך ההסלמה ב-12 בנובמבר 2019 על ידי שר הביטחון נפתלי בנט בעקבות ירי של למעלה מ-170 רקטות בעיקר על ידי הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני שהגיב על חיסול שניים מבכיריו מוקדם יותר באותו יום.
• מצב מיוחד בעורף לטווח של 80 קילומטרים מרצועת עזה הוכרז במהלך ההסלמה ב-10 במאי 2021 (מבצע שומר החומות) על ידי שר הביטחון בני גנץ בעקבות ירי של למעלה מ-150 רקטות לכיוון עוטף עזה, הנגב, ואף לירושלים.
• מצב מיוחד בעורף לטווח של 80 קילומטרים מרצועת עזה הוכרז במהלך מבצע עלות השחר ב-5 באוגוסט 2022 על ידי שר הביטחון בני גנץ עקב ירי רקטי מרצועת עזה, לאחר שישראל חיסלה בכיר בג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.
• מצב מיוחד בעורף לטווח של 80 קילומטרים מרצועת עזה הוכרז במהלך מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, על ידי שר הביטחון יואב גלנט.
• ב-23 בספטמבר 2024 הוכרז מצב מיוחד בעורף בכל שטחי מדינת ישראל, בעקבות התקיפה הישראלית העצימה בלבנון והניסיון לחיסול בכיר חיזבאללה עלי כרכי.

השלכות הכרזה על מצב מיוחד בעורף

סמכויות השלטון

בתקופה ובאזור שבהם הוכרז מצב מיוחד בעורף, רשאים הרמטכ"ל, סגנו, ראש אג"ם, אלוף פיקוד העורף ואלוף הפיקוד שבמרחבו הוכרז מצב מיוחד בעורף, לתת הוראות לציבור הנדרשות להצלת חיי אדם או רכוש או לשמירתם, ובכלל זה לחייבם לשהות במקומות מסוימים, כגון שהייה בבתים או במקלטים, לאסור או להגביל את הלימודים במוסדות חינוך ולתת הוראות לגבי ציוד אישי, לצורכי התגוננות אזרחית. חיילי פיקוד העורף וחברי ארגוני עזר הפועלים בהנחייתו רשאים לתת הוראות לאזרחים הדרושות לשם שמירתם או הצלתם של חיים ורכוש בשטח מותקף. כוחות פיקוד העורף מוסמכים לפנות בעצמם חומרים מסוכנים ממפעלים ואף להורות על סגירת מפעלים המחזיקים חומרים אלה.

על מנת לאפשר את התנהלותו התקינה של המשק, מסמיך חוק שירות עבודה בשעת חירום את שר הכלכלה, לאחר התייעצות עם שר הביטחון, להוציא צווי ריתוק לעובדים המועסקים בשירותים קיומיים, כגון אספקת מים, מזון וחשמל ושירותי בריאות, תברואה ותקשורת. מתוך הנחה שרוב כוח העבודה מגויס לצבא או למשימות אחרות, מוסמך שר הכלכלה להתיר עבודת נוער גם בשעות הלילה.

סמכות נוספת ניתנת לשר התקשורת, שרשאי להורות לבעלי רישיונות לפי חוק התקשורת (בזק ושידורים) לבצע פעולות מסוימות, להפסיק לתת שירות או להעמיד את המערכות שלהם לרשות כוחות הביטחון.

שר הפנים רשאי להתיר לרשות מקומית לפעול מחוץ לתחומה לשם סיוע לרשות מקומית אחרת, המצויה בשטח בו הוכרז מצב מיוחד בעורף, במילוי חובה, תפקיד או סמכות חיוניים, אם נוכח כי הרשות המקומית המסתייעת אינה מסוגלת לספק לתושביה שירות חיוני או שמתן השירות נפגע באופן מהותי, וכי פעילות הרשות המקומית המסייעת מחוץ לתחומה לא תפגע באופן מהותי במילוי חובותיה לפי כל דין או בשירותים שהיא מספקת לתושביה.

זכויות תושבים

בהתאם לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום אין לפטר עובדים שנעדרו ממקום עבודתם אם קיבלו הוראה שלא להגיע למקום העבודה מקציני הצבא המוסמכים לכך. בנוסף, אין לפטר את מי שנעדר ממקום עבודתו על מנת להשגיח על ילדו אם ניתנה הוראה לסגור את בתי הספר. הוראות אלה בדבר זכויות עובדים בזמן מצב מיוחד בעורף נקבעו בשנת 2003 כהוראת שעה, ונחקקו מחדש כהוראת קבע בהליך מהיר במהלך מלחמת לבנון השנייה. בנוסף, נחתמו במהלך אותה מלחמה, ובעקבות מבצעי עופרת יצוקה, עמוד ענן וצוק איתן, הסכמים קיבוציים שנועדו להסדיר תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם מהסיבות דלעיל.

תיקון חקיקה נוסף משנת 2008 מסמיך את המפקח על הבנקים לקבוע כי ההוראות המחייבות את הגבלת חשבונו של מי שהמחאותיו סורבו, יוקפאו לתקופה של עד 90 ימים.

חוק מס רכוש וקרן פיצויים קובע הוראות בדבר מתן פיצויים למי שנגרם לו נזק מלחמה, ללא קשר להכרזה על מצב מיוחד בעורף. בעוד שפיצויים בגין נזקים ישירים ניתנים בכל מקום, פיצויים בגין נזקים עקיפים ניתנים רק ביישובים ששר האוצר הכריז עליהם כעל יישובי ספר. מאחר שאין בהכרח חפיפה בין האזור שבו הוכרז מצב מיוחד בעורף לבין אותם יישובים, לאחר מלחמת לבנון השנייה ובמהלך מבצעי עופרת יצוקה, עמוד ענן וצוק איתן, הותקנו תקנות שבמסגרתן הוגדרו היישובים שבאזור שבו הוכרז מצב מיוחד בעורף כיישובי ספר למשך תקופת תוקפה של ההכרזה.

קישורים חיצוניים

• חוק מס רכוש וקרן פיצויים, בספר החוקים הפתוח
• חוק ההתגוננות האזרחית, בספר החוקים הפתוח
• חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, בספר החוקים הפתוח
• סקירה משפטית: הכרזה על מצב מיוחד בעורף, באתר הכנסת, 12 במאי 2021

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39678207מצב מיוחד בעורף