המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות (פיקוד הדרום)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות
בּ֣וֹר כָּ֭רָה וַֽיַּחְפְּרֵ֑הוּ וַ֝יִּפֹּ֗ל בְּשַׁ֣חַת יִפְעָֽל: (תהלים ז',ט"ז)
פרטים
כינוי "המוח"
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צה"ל
סוג יחידה טכנולוגית
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 2016–הווה (כ־8 שנים)
נתוני היחידה
כוח אדם קציני הנדסה קרבית, קציני מודיעין, פיזיקאים, מהנדסים, גאולוגים ומדענים
ציוד עיקרי טכנולוגיה מסווגת, חיישנים ומחשבים
פיקוד
יחידת אם

Hatal.png חטיבה טכנולוגית ליבשה
בשילוב ושיתוף פעולה עם:

דרגת המפקד רב-סרןרב-סרן
עיטורים
פרס ביטחון ישראלפרס ביטחון ישראל

המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות היא יחידה טכנולוגית של צה"ל לגילוי ואיתור מנהרות תת-קרקעיות. המעבדה כפופה ארגונית ומקצועית לחטיבה טכנולוגית ליבשה (חט"ל) ופועלת בפיקוד הדרום תחת אוגדת עזה בשיתוף חיל ההנדסה הקרבית. המעבדה כוללת מגוון מומחים, מהנדסים וקצינים מתחומים שונים המנתחים מידע מודיעיני וטכנולוגי שנאסף על ידי אגף המודיעין, טכנולוגיות חישה, החיילים בשטח ועבודות הנדסיות יזומות, ובאמצעותו הם מגלים מנהרות, חללים תת-קרקעיים וחפירות. הוקמה ב-2016 ומאז הקמתה איתרה 15 מנהרות[1][2] אותן השמידו כוחות פיקוד הדרום, חיל ההנדסה הקרבית וחיל האוויר הישראלי.

מאפייני המעבדה הטכנולוגית

המעבדה, בפיקוד קצין בדרגת רס"ן, כוללת מומחים וקצינים מתחומים שונים בהם קציני מודיעין, קציני הנדסה קרבית, קציני מחשבים ואגף התקשוב וההגנה בסב"ר, ומדענים ומהנדסים מתחומי הפיזיקה, הגאולוגיה, ההנדסה ובפרט הנדסה אזרחית והנדסת מכונות. המעבדה פועלת בשיתוף פעולה עם חטיבה טכנולוגית ליבשה, פיקוד הדרום (אוגדת עזה), חיל ההנדסה הקרבית ואגף המודיעין. קיומה של המעבדה הותר לפרסום בסוף 2017 וב-15 באפריל 2018 נחשפה במהלך יזום של דובר צה"ל.[3]

המעבדה מנתחת מידע שאוספים החיילים בשטח ומידע שנאסף בטכנולוגיות חישה ייחודיות פרי פיתוח ישראלי, וכן מנתחת מידע שמספקים מערך המודיעין, חיל האיסוף הקרבי, יחידת סמו"ר של יהל"ם ומערך הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית. מערך הצמ"ה – שמפעיל את פלוגות הצמ"ה הסדירות אבירי הפלדה וחתולי הפלדה, ואת גדוד הציוד המכני ההנדסי במילואים של פיקוד הדרום – מבצע עבודות עפר, חישוף, חפירות וקידוחי עומק באמצעות דחפורים (כולל דחפורי D9 משוריינים), מחפרים ומקדחי-בורות (כולל טאטרה-דרילר).[4] באמצעות עבודות אלו אוסף מערך הצמ"ה מידע על הקרקע ומה שמתחתיה, ומעבירו למעבדה לצורכי ניתוח. בנוסף, מערך הצמ"ה חושף פירים ומנהרות, הן באופן מקרי או יזום, והן על-פי מידע שמתקבל מהמעבדה. הוא גם מבצע עבודות עפר וקידוחים לפי הנחיות המעבדה הטכנולוגית. יחידת סמו"ר של יהל"ם ממפה וחוקרת את המנהרות שנתגלו ומעבירה את המידע למעבדה לצורכי ניתוח, לימוד והפקת מודיעין.[3][5]

היסטוריה

פיר מנהרת הטרור שנחשפה ב-10 בדצמבר 2017 בין קיבוץ כיסופים וקיבוץ נירים, סמוך לרצועת עזה בצד הישראלי של הגבול.

בעקבות איום מנהרות הטרור חודרות הגדר סביב רצועת עזה, ותרחיש שבו מחבלים פלסטינים יחדרו דרכן לשטח ישראל ויבצעו פיגוע מיקוח, חטיפת חיילים או טבח ביישובי עוטף עזה, שם צה"ל דגש רב על לוחמת מנהרות ובפרט על פיתוח שיטות ואמצעים טכנולוגיים לגילוי ואיתור המנהרות, ולאחר מכן - לנטרול יעיל שלהן.

ב-2015 פורסם כי טכנולוגיית חישה מסווגת לאיתור מנהרות וחללים תת-קרקעיים שפיתחה "אלביט מערכות" הגיעה לבשלות מבצעית, ושהחלה פרישתה בציר הוברס סביב רצועת עזה.[6][7]

ב-2016 הוקמה רשמית המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות שמטרתה לנתח את המידע שאוספים הטכנולוגיה הנ"ל, אגף המודיעין וכוחות ההנדסה הקרבית בשטח, כדי לגלות ולאתר מנהרות ופעולות חפירה מתחת לפני הקרקע. היא החלה את פעולתה בגזרת רצועת עזה, תחת פיקוד אוגדת עזה, אך כפופה ארגונית ומקצועית לחטיבה טכנולוגית ליבשה (חט"ל).

באפריל 2016 הותר לפרסום שבאמצעות המערכת החדשה אותרה מנהרה שחפר חמאס לאחר מבצע צוק איתן, והיא נוטרלה בידי חיל ההנדסה הקרבית.[8] בחורף 2017 החלה פעילות המעבדה להניב תוצאות, כאשר צה"ל חשף ונטרל באופן שיטתי מנהרה אחרי מנהרה. בפיצוץ מנהרת הטרור ליד כיסופים נהרגו 14 מחבלים מהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני והחמאס, ובעקבות כך עבר צה"ל לנטרול המנהרות באמצעים שקטים יותר ואלימים פחות, שטיבם לא הותר לפרסום.

ב-2017 החלה ישראל בניית המכשול נגד מנהרות בגבול רצועת עזה, שבו משולבים אמצעי חישה וטכנולוגיה מסווגת לצד ביצורים, חומת בטון מזוין וקיר שיגומים.

ב-26 ביוני 2018 זכו אנשי המעבדה ומפתחי הטכנולוגיה בה משתמשת המעבדה בפרס ביטחון ישראל.[9]

בעקבות הצלחתה, הוקמה בפיקוד הצפון יחידה דומה על סמך המודל והניסיון המבצעי של המעבדה הדרומית. המעבדה של פיקוד הצפון נחשפה בדצמבר 2018 בעקבות מבצע מגן צפוני לגילוי, איתור וניטרול המנהרות שחפר חזבאללה בגבול ישראל-לבנון.[10]

מנהרות שחשפה המעבדה

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ נכון ל-11 באוקטובר 2018.
  2. ^ 2.0 2.1 Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg נוטרלה מנהרת טרור התקפית של חמאס שחדרה לשטח ישראל, באתר צה"ל, 11 באוקטובר 2018.
  3. ^ 3.0 3.1 Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg הצצה למעבדה הטכנולוגית באוגדת עזה: הכירו את ה"מוח" שחושף את מנהרות הטרור של חמאס, באתר צה"ל, 15 באפריל 2018.
  4. ^ ניתן לראות את כלי הצמ"ה הללו בסרטונים שפרסם דובר צה"ל מחשיפת והשמדת המנהרות השונות, חלקם מופיעים בהערות השוליים שבפרק #מנהרות שחשפה המעבדה.
  5. ^ אמיר בוחבוט‏, מהנדסים, גיאולוגים ואנשי מודיעין: מעבדת איתור המנהרות של צה"ל נחשפת, באתר וואלה!‏, 15 באפריל 2018.
  6. ^ יובל אזולאי, ‏צה"ל פורס מערכת לגילוי מנהרות בעזה: עד 2 מ' ד' לק"מ, באתר גלובס, 16 באפריל 2015
    אודי עציון ומתן צורי, מערכת גילוי מנהרות חדשה פועלת בדרום, באתר ynet, 16 באפריל 2015
  7. ^ ניר דבורי, ‏מערכת חדשה תתריע על מנהרות מעזה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏7 ביולי 2015‏.
  8. ^ 8.0 8.1 יואב זיתון, הותר לפרסום: מנהרה התקפית של חמאס נחשפה בשטח ישראל, באתר ynet, 18 באפריל 2016.
  9. ^ יואב זיתון, פרס ביטחון ישראל לפרויקט גילוי המנהרות: "כמעט מדע בדיוני", באתר ynet, 26 ביוני 2018.
  10. ^ Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg ליאור נוישטיין, מערכת אתר צה"ל, תיעוד יוצא דופן של הקולות והמעבדה שעזרו לחשוף את מנהרות חיזבאללה, באתר צה"ל, 10 בדצמבר 2018.
  11. ^ יואב זיתון, מתן צורי ואליאור לוי, הותר לפרסום: אותרה מנהרה נוספת לשטח ישראל, באתר ynet, 5 במאי 2016.
  12. ^ הודעת דובר צה"ל, באתר צה"ל, 10 בדצמבר 2017.
  13. ^ יואב זיתון, מתן צורי ואליאור לוי, בפעם השנייה בחודש וחצי: נחשפה מנהרת טרור בשטח ישראל, באתר ynet, 10 בדצמבר 2017.
  14. ^ Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg הושמדה מנהרת טרור של חמאס שחדרה לשטח ישראל מתחת למעבר כרם שלום, באתר צה"ל, 14 בינואר 2018. בסרטון המצורף ניתן לראות כלי צמ"ה החושפים את המנהרה ומכינים אותה להשמדה.
  15. ^ יואב זיתון, מנהרת טרור של חמאס הושמדה: "מתחת למעבר הסחורות וחדרה גם למצרים", באתר ynet, 14 בינואר 2018.
  16. ^ אמיר בוחבוט ויניר יגנה‏, שתי מנהרות הותקפו: מטוסי קרב הפציצו בעזה; תוואי ישן נחסם ברפיח, באתר וואלה!‏, 18 במרץ 2018.
  17. ^ Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg סוכל ניסיון חמאס לחידוש תוואי מנהרת טרור התקפית במרחב כרם שלום, באתר צה"ל, 18 במרץ 2018.
  18. ^ Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg סוכלה מנהרת טרור התקפית של חמאס שחדרה לשטח ישראל, באתר צה"ל, 15 באפריל 2018.
  19. ^ יואב זיתון ומתן צורי, נחשפה מנהרת טרור התקפית: "הארוכה והעמוקה ביותר עד כה", באתר ynet, 15 באפריל 2018,
    ניר דבורי ותמיר סטיינמן, ‏הושמדה מנהרת טרור שחדרה לישראל, באתר ‏מאקו‏‏, ‏15 באפריל 2018‏.
  20. ^ ידיעה 1 וידיעה 2 בחדשות 0404, 12 במאי 2018.
  21. ^ Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg מרחב מעבר ארז: נוטרלה מנהרת טרור התקפית, באתר צה"ל, 12 במאי 2018.
  22. ^ איתי בלומנטל ומתן צורי, הותר לפרסום: צה"ל נטרל והשמיד מנהרת טרור שחדרה לישראל, באתר ynet, 11 באוקטובר 2018.
  23. ^ Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg מערכת אתר צה"ל, נחשפה מנהרת טרור התקפית שחדרה מדרום רצועת עזה, באתר צה"ל, 20 באוקטובר 2020.


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0