נביל אל-ערבי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נביל אל-ערבי
נביל אל-ערבי
נביל אל-ערבי

נביל עבדאללה אל-ערבי (ערבית: نبيل العربي; נולד ב-15 במרץ 1935) הוא משפטן מצרי שכיהן כמזכ"ל הליגה הערבית החל מ-1 ביולי 2011 ועד 3 ביולי 2016. אל-ערבי כיהן כשלושה חודשים כשר החוץ של מצרים בממשלה בראשותו של עיסאם שאראף, שהתמנתה בעקבות ההפיכה במצרים ב-2011.

ביוגרפיה

אל ערבי סיים את לימודיו בפקולטה למשפטים באוניברסיטת קהיר בשנת 1955 וקיבל תואר שני במשפט בינלאומי ולאחר מכן, תואר דוקטור למשפטים, מבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ניו יורק. ב-1978, שימש כיועץ משפטי למשלחת המצרית במהלך ועידת קמפ דייוויד, וכן עמד בראש המשלחת המצרית למשא ומתן לסיום המחלוקת עם ישראל אודות טאבה (1985-1989).

אל-ערבי כיהן גם כשגריר מצרים להודו (1981-1983), וכן היה נציג קבע של מצרים באו"ם בז'נבה (1987-1991) ובניו יורק (1991-1999). בתקופה מסוימת עבד גם כיועץ לממשלה הסודאנית בעניין הבוררות על גבולות אזור אביי בין ממשלת סודאן לבין ארגון צבא שחרור העם הסודאני.

משנת 1994 עד שנת 2001 היה חבר בוועדת האו"ם למשפט בינלאומי, בין השנים 2001 ו-2006 שימש כשופט בבית הדין הבינלאומי לצדק, ומ-2005, חבר בבית הדין הקבוע לבוררויות בהאג.

בחודש דצמבר 2009 הופקד על הכנת המסמכים המשפטיים הדורשים את החזרת הפסל המצרי העתיק של המלכה נפרטיטי מברלין למצרים. ב-4 בפברואר 2011 התמנה לחבר ב"ועדת החכמים", אשר הוקמה במהלך המהפכה של 2011.

אל-ערבי השתתף באופן פעיל בהפגנות בכיכר א-תחריר, וסומן כמועמד מקובל על הכיכר לקבל את תיק החוץ במקום אחמד אבו אל-רייט. אל-ערבי מונה לתפקידו ב-6 במרץ 2011 ומתואר לעיתים קרובות בתקשורת הישראלית כ"עוין לישראל", בעיקר בשל התבטאויותיו הראשונות כשר החוץ על כך שעל ישראל לשלם את ההפרש במחיר הגז המצרי שמיוצא אליה[1], קריאתו להדק את הקשרים עם איראן[2] וכן העובדה ששימש בעבר כשופט בבית הדין הבינלאומי בשנים 2001–2006 בעת הדיונים על גדר ההפרדה הישראלית[3]. עם זאת, ציין בעבר כי "הסכמי השלום עם ישראל לא היו טעות, אלא כורח המציאות" וכי ארצו "מחויבת להסכם השלום עם ישראל"[4].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נביל אל-ערבי בוויקישיתוף

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0