אגף המודיעין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אמ"ן)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אגף המודיעין
סמל ודגל האגף
סמל ודגל האגף
"לך דומייה תהילה"
פרטים
כינוי אמ"ן
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך צה"ל
סוג אגף / יחידת מטה
זרוע מודיעין צבאי
בסיס האם הקריה
אירועים ותאריכים
מלחמות כל מלחמות ישראל
פיקוד
יחידת אם המטה הכללי
דרגת המפקד אלוףאלוף
מפקד נוכחי שלומי בינדר
מפקדים ראשי האגף

אגף המודיעין (בראשי תיבות: אמ"ן) של צה"ל הוא חלק מקהילת המודיעין הישראלית, האחראי על איסוף וניתוח מודיעין צבאי. אגף המודיעין פועל בתיאום ובמשולב עם שירותי המודיעין האחרים על פי הגדרת ייעודם. אגף המודיעין נושא באחריות למתן התרעה מפני מלחמה ומפני פעולות איבה וטרור, להערכת המודיעין הלאומית במישור הצבאי והמדיני, למתן מודיעין צבאי שוטף ולהפצתו, לביטחון המידע, ולמודיעין המסכל בצה"ל.

אגף המודיעין מנחה מקצועית את כל גופי המודיעין בצה"ל:

אגף המודיעין פועל בתיאום עם המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ("המוסד"), שירות הביטחון הכללי (שב"כ), ואגף המודיעין במשטרת ישראל.

בראש אגף המודיעין עומד קצין בדרגת אלוף. ראש אגף המודיעין הנוכחי הוא האלוף שלומי בינדר.

לאחר מלחמת יום הכיפורים הוחלט על הפרדה בין אגף המודיעין לחיל המודיעין, אשר בראשו יעמוד קצין מודיעין ראשי, שיהיה כפוף לראש אמ"ן ויבוא במקום תפקיד "עוזר ראש אמ"ן לחמ"ן". המטרה הייתה לאפשר לראש אמ"ן להתמסר לנושאי המחקר, הערכת המודיעין וההתרעה, ולהסיר ממנו את הצורך לדאוג לטיפול היום-יומי בענייני הלוגיסטיקה והארגון הקשורים לניהול זרוע המודיעין בצבא.

מבנה ארגוני

מבנה אגף המודיעין הנוכחי מתבסס על מטה המורכב מחטיבות (בדומה ללהקים שבמטה זרוע האוויר והחלל והמספנים שבמטה זרוע הים), ויחידות עצמאיות אחרות. המבנה ההיררכי של החטיבות, כנהוג ביחידות מטה בצה"ל, מורכב ממחלקות, ענפים ומדורים.

מפקד אגף המודיעין הוא ראש האגף, קצין בדרגת אלוף. תחתיו נמצא מטה אגף המודיעין, הגוף העוסק בניהול השוטף של האגף ותהליכי בניין הכוח בו. בראשות מטה האגף עומד קצין בדרגת תת-אלוף, ולמטה האגף כפופות שתי חטיבות, אשר גם עליהן מפקד קצין בדרגת תת-אלוף – חטיבת המחקר וחטיבת ההפעלה המבצעית. החטיבות מהוות את הגופים המרכזיים לניתוח תוצרי המודיעין, אשר נאספו על ידי יחידות האיסוף: יחידה 8200 האמונה על השגת מודיעין אותות, יחידה 9900 האמונה על השגת מודיעין חזותי ויחידה 504 האמונה על השגת מודיעין אנושי. תחת קטגוריה זו נמצאת גם מנהלת המטרות המטכ"לית שמטרתה לאסוף מידע ולסמן מטרות לפעולות צה"ל. האחריות על גיבוש תמונת המודיעין בחלקי הצבא השונים נתונה גם על היחידות הזרועיות והיחידות הפיקודיות. את מרבית המערכים של אגף מודיעין מתפעל החיל היחיד אשר כפוף לאגף: חיל המודיעין. בראשות חיל המודיעין עומד קמנ"ר – קצין מודיעין ראשי, בדרגת תת-אלוף.

יחידות אגף המודיעין
תג שם תפקיד
חטיבת ההפעלה המבצעית (חט"ה) אחראית על ריכוז פעילותם של מערכי המודיעין השונים באגף והגברת התיאום ביניהם, אחראית גם על שיתופי הפעולה וקשרי החוץ המודיעיניים של אמ"ן.

בנוסף אחראית על איסוף מודיעין רגיש ומדויק על בכירי ארגוני הטרור.

מערך המבצעים המיוחדים (מ"מ) מערך שתכליתו ביצוע מבצעים מיוחדים וכולל יחידות מבצעיות (המפורסמת שבהן היא סיירת מטכ"ל), יחידה טכנולוגית ויחידת מודיעין.
חטיבת המחקר (חט"מ) חטיבת המחקר היא הגוף המוביל את המחקר המודיעיני באגף המודיעין.

לצד ניתוח מודיעין צבאי – עוסקת גם במחקר מדיני, כלכלי, טכנולוגי, חברתי ופוליטי.

מערך ביטחון המידע (מחב"ם) גוף שמטרתו להבטיח מניעת דליפה של מידע צבאי מסווג לגורמים לא מוסמכים. המערך מנחה את כלל גופי ביטחון המידע בצה"ל. לצד פעולות אכיפה והסברה בתחום אבטחת המידע, המערך עוסק גם בביצוע תחקירים ביטחוניים ושימור העליונות המודיעינית של ישראל במרחב.
חיל המודיעין חיל המודיעין (חמ"ן) הוא למעשה מטה אגף המודיעין.

המטה אחראי על העניינים הארגוניים ובניין הכוח באגף המודיעין – החל מאיתור מיועדים לשירות ביטחון, קיום ההכשרות השונות, תכנון תקציבי ועד לתפעול הממשקים בין הגורמים השונים באגף וביניהם ליתר חלקי קהיליית המודיעין.

יחידות האיסוף
 יחידה 8200 (עוצבת מודיעין אותות) יחידה לאיסוף מודיעין אותות (סיגינט) ופענוח צפנים.

היחידה משתמשת בטכנולוגיות מתקדמות על מנת ליירט אותות אלקטרוניים של האויב ושל גורמים זרים ולהפיק מידע מודיעיני מתוכם.

יחידה 9900 (עוצבת מודיעין חזותי) יחידה לאיסוף מודיעין חזותי (ויזינט).

היחידה מתבססת על פענוח וניתוח מודיעיני של תצלומי לווין, תצלומי אוויר, תצפיות שטח וכדומה.

יחידה 504 (עוצבת מודיעין אנושי) יחידה לאיסוף מודיעין אנושי (יומינט).

היחידה אחראית על הפעלת סוכנים מחוץ לגבולות מדינת ישראל, ולצד שימוש בריגול עושה שימוש גם בחקירות לשם השגת מידע חיוני.

היחידות הזרועיות
 להק המודיעין (למד"ן) (תחת פיקוד חיל האוויר) הגוף האחראי על גיבוש תמונת המודיעין בזירה האווירית שבה פועל חיל האוויר הישראלי והעברתה לגורמי הפיקוד והתכנון במפקדת חיל האוויר וליחידות הלוחמות של החיל. במקביל אחראי הלהק על שילוב המרכיב האווירי בתמונת המודיעין הכוללת שמגבש אגף המודיעין.
מספן המודיעין (מד"ן) (תחת פיקוד חיל הים) הגוף האחראי על גיבוש תמונת המודיעין בזירה הימית שבה פועל חיל הים הישראלי והעברתה לגורמי הפיקוד והתכנון במפקדת חיל הים וליחידות הלוחמות של החיל. במקביל אחראי המספן על שילוב המרכיב הימי בתמונת המודיעין הכוללת שמגבש אגף המודיעין.
היחידות הפיקודיות
 יחידת המודיעין פיקוד הצפון הגוף האחראי על גיבוש תמונת המודיעין בצפון המדינה ובגבולותיה של ישראל עם לבנון וסוריה, והעברתה לגורמי פיקוד הצפון.
יחידת המודיעין פיקוד המרכז הגוף האחראי על גיבוש תמונת המודיעין במרכז המדינה ושטחי בקעת הירדן ויהודה ושומרון, והעברתה לגורמי פיקוד המרכז.
יחידת המודיעין פיקוד הדרום הגוף האחראי על גיבוש תמונת המודיעין בדרום המדינה ובגבולותיה של ישראל עם רצועת עזה וחצי האי סיני, והעברתה לגורמי פיקוד הדרום.
יחידת המודיעין פיקוד העורף הגוף האחראי על גיבוש תמונת המודיעין עבור צרכיו של פיקוד העורף ובכלל זה ניתוח האיומים הנשקפים מצד גורמי אויב על האוכלוסייה האזרחית בישראל.
יחידת המודיעין מפקדת העומק הגוף האחראי על גיבוש תמונת המודיעין עבור צרכיו של מפקדת העומק
גופים חיצוניים
 הצנזורה הצבאית גוף שכפוף לאגף המודיעין מבחינה ארגונית אף כפוף מקצועית לחוק בלבד.

מטרת היחידה היא ביצוע צנזורה מוקדמת בנושאים הנוגעים לביטחון המדינה שלום הציבור או הסדר הציבורי. הצנזורה הצבאית בודקת שידורי טלוויזיה ורדיו, עיתונים וספרים, מוחקת בעצמה קטעים או מורה למחברים להשמיטם.

היסטוריה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. הסיבה היא: מפרט רק על ה"פאשלות" של אמ"ן ולא מזכיר את ההצלחות.

מחלקת המודיעין

במרץ 1949 הוחלט על הפרדה בין שירותי המודיעין הצבאי לאזרחי. הוקמה מחלקת המודיעין (ממ"ן) במקום שירות המודיעין. האחריות על ביטחון הפנים הועברה לשירות הביטחון הכללי שזה עתה הוקם. בראש המחלקה הועמד חיים הרצוג והיא הורכבה ממספר שירותי משנה:

הקמת האגף

אגף המודיעין הוקם ב-28 בדצמבר 1953 כאגף במטה הכללי של צה"ל. לפני הקמת האגף פעלה מחלקת המודיעין (ממ"ן), שהייתה כפופה לאג"ם. ראש מחלקת המודיעין הראשון בצה"ל היה איסר בארי, והחליף אותו חיים הרצוג. באפריל 1950 מונה בנימין גיבלי לראש מחלקת המודיעין, ובמהלך כהונתו, בדצמבר 1953, הפכה מחלקת המודיעין לאגף במטכ"ל, וגיבלי היה לראש אמ"ן הראשון.

כישלונות והישגים

העסק הביש

ערך מורחב – העסק הביש

בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20 הכשירה והפעיל מחלקת המודיעין חוליית ריגול במצרים, מקרב יהודים מקומיים. החוליה פעלה במסגרת יחידה 131, שיועדה לפעולות ריגול במדינות ערב. שיחות שהתנהלו בין מצרים לבריטניה, בתחילת שנות ה-50, על פינוי הצבא הבריטי מתעלת סואץ, גרמו לדאגה בישראל. אגף המודיעין העלה רעיון לחבל בחשאי במתקנים מערביים במצרים, כך שהפעולה תיראה כאילו נעשתה על ידי מחתרת לאומנית מצרית, ובכך לפגוע ביחסים שבין מדינות המערב למצרים. לביצוע פעולות החבלה הפעיל המודיעין הישראלי את חוליית הריגול בפיקודו של אברי אלעד, שהורה לאנשיו להתחיל בפעולות חבלה. ב-2 ביולי 1954 בוצעה הפעולה הראשונה: אנשי הקבוצה הטמינו מטען חבלה קטן בתא דואר באלכסנדריה, וגרמו לשריפתו. ב-14 בחודש בוצעה הפעולה השנייה: מטענים מתלקחים הונחו בספריות האמריקאיות בקהיר ובאלכסנדריה וגרמו לשריפות. הפעולה השלישית תוזמנה ל-23 ביולי, יום השנה למהפכת הקצינים, וכוונה נגד בתי קולנוע בקהיר ובאלכסנדריה. פעולה זו נכשלה על מדרגות קולנוע "ריו", כאשר מטען תבערה התלקח בטרם עת בכיסו של אחד מחברי החוליה, שנעצר במקום. באף אחד מהמקרים לא גבו פעולות החבלה הללו קורבנות בנפש. כל חברי החוליה, פרט לאלעד, נלכדו והועמדו לדין, ושניים מהם נדונו למוות. שליח המודיעין במצרים, מקס בינט, נעצר אף הוא והתאבד בכלאו.

בעקבות פרשה זו הודח גיבלי מתפקיד ראש אמ"ן, ובמקומו מונה יהושפט הרכבי.

עסקת הנשק בין מצרים לגוש המזרחי

ב-1955 אמ"ן לא נתן כל התרעה על התגבשותה של עסקת הנשק הצ'כוסלובקית-מצרית, עסקה שגולם בה איום בסיסי על ביטחון ישראל[1].

ליל הברווזים

ערך מורחב – ליל הברווזים (1959)

ב-1 באפריל 1959 שודרו ברדיו בדרמטיות סיסמאות לגיוס מילואים פומבי, מבלי שקדמה לכך כל מתיחות צבאית. זרעה בהלה רבה בישראל, עוררה מתיחות מיידית בין ישראל לבין שכנותיה, וגרמה לגיוסי חירום בצבאות מצרים וסוריה ולמצב כוננות בירדן. בישראל היו משוכנעים כי מלחמה עומדת לפרוץ בכל רגע. למחרת הודיע דובר צה"ל שהודעת הגיוס הייתה קריאה רגילה לאימונים שגרתיים ופרסומה בפומבי בא לבחון את מהירות התגייסותן של יחידות המילואים בקריאה פומבית. בהכנת התרגיל השתתף גם ענף ביטחון שדה באמ"ן, ובעקבותיו הודח הרכבי מתפקיד ראש אמ"ן, ובמקומו מונה חיים הרצוג.

כוננות "רותם"

ערך מורחב – כוננות רותם

ב-18 בפברואר 1960, בעקבות מידע כוזב שהעבירה רוסיה למצרים על כוונת ישראל לתקוף את סוריה, החלו כוחות צבא מצריים גדולים לחצות את תעלת סואץ. בתוך שישה ימים הצליח הצבא המצרי לרכז יותר מ-500 טנקים בגבול הנגב ללא כל התרעה מודיעינית.

רק לאחר שהגיעה התרעה מודיעינית מארצות הברית, גילה צה"ל שמול 500 הטנקים המצריים ניצבים רק 30 טנקים ישראלים, והחל להעביר לדרום כוחות גדולים של מילואים וצבא סדיר, במסגרת כוננות רותם. רק בתחילת מרץ הוציאו המצרים את כוחותיהם מסיני.

ניסוי הטילים הבליסטיים של מצרים

ב-21 ביולי 1962 ביצעה מצרים שיגור פומבי של ארבעה טילים בליסטיים בלי שאמ"ן נתן כל התרעה על היווצרות איום בליסטי על ישראל.

מלחמת ששת הימים

בשנים שלפני מלחמת ששת הימים העריכה מחלקת אמ"ן-מחקר, חד-משמעית, כי גמאל עבד אל נאצר, נשיא מצרים, לא ייזום משבר כל עוד צבא מצרים מעורב במלחמת האזרחים בצפון תימן ובפברואר הוא הבהיר שמלחמה לא צפויה לפני 1970. ראש מחלקת אמ"ן-מחקר דבק בהערכה זו גם חודשים ספורים לפני פרוץ המשבר בהעריכו כי המצרים לא יוכלו להסתכן במלחמה בחמש השנים הקרובות.

ב־6 ביוני 1967, היום השני למלחמת ששת הימים רשם אמ"ן את אחד מהישגיו המשמעותיים במלחמה כאשר יחידת מודיעין האותות שלו, יחידה 515 קלטה את שיחת נאצר-חוסיין. בשיחה זו, נשיא מצרים הוליך שולל את מלך ירדן וטען כי חיל האוויר המצרי הולם מהבוקר בשדות התעופה של ישראל, אף על־פי שידע כי חיל האוויר שלו חוסל לחלוטין יום קודם במסגרת מבצע מוקד. נאצר עשה זאת כדי לגרום לחוסיין להעמיק את מעורבותו במלחמה ואולי להקל על מצרים. בשעה זו העולם, כולל תושבי ישראל, עדיין לא ידעו את גודל ההצלחה הכוללת ביבשה ובאוויר בשל דרישתו של שר הביטחון משה דיין לקיים ערפל קרב כבד. השיחה שנקלטה הושמעה בגלי צה"ל על פי החלטת דיין, מתוך חשש שמצרים מנסה באמצעות השקר לגרור את ברית המועצות למלחמה, כפי שהתחייבה בהסכם ההגנה, במקרה שארצות הברית תתערב לצד ישראל. כמו כן, הייתה כוונה לסכסך בין נאצר לחוסיין לאחר שיפורסם כיצד הם מרמים זה את זה.

מלחמת ההתשה

בסוף 1968 החליט הרמטכ"ל חיים בר-לב, על בסיס הערכותיו של אמ"ן, להכין את צה"ל למלחמה באביב ומלחמת ההתשה אכן פרצה כמה ימים לאחר המועד שבו נשלמו ההכנות לקראתה. אבל במהלכה אמ"ן כשל במתן התרעה על כך שברית המועצות עלולה לשגר כוחות צבא שיסייעו למצרים, ובכך תרם להיווצרות העימות המסוכן בין צה"ל לכוחות סובייטיים.

מלחמת יום הכיפורים

ערך מורחב – מודיעין במלחמת יום הכיפורים
סיכום מסמך ההערכה שהוציאה אמ"ן/מחקר ב-5 באוקטובר 1973, יום לפני פריצת מלחמת יום הכיפורים

חטיבת המחקר העריכה לפני מלחמת יום הכיפורים, באוקטובר 1973, כי הסבירות לפריצתה של מלחמה היא נמוכה והמשיכה לדבוק ב"קונספציה" גם כאשר הצטברו לפחות 11 התרעות אסטרטגיות קונקרטיות, ולפיהן מטרת ההכנות הצבאיות של הסורים והמצרים סמוך לגבולה של מדינת ישראל היא יציאה למלחמה, ולא למטרות מגננה (כפי שהעריכה לגבי סוריה) או לשם עריכת תרגיל (כפי שהעריכה לגבי מצרים).

חרף ההתרעות הרבות שהצטברו נותרה "דעת מחקר", אותה ייצגו בעיקר סא"ל יונה בנדמן, רע"ן מצרים, תא"ל אריה שלו, רמ"ח מחקר והאלוף אלי זעירא, ראש אמ"ן, לפיה "הסבירות שהמצרים מתכוונים לחדש את הלחימה היא נמוכה".

כישלונו של אמ"ן לספק התרעה אסטרטגית איכותית על המלחמה העומדת לפרוץ הוא אירוע יוצא דופן אפילו בהיסטוריה הארוכה של כישלונות מודיעיניים במאה ה-20. כישלון זה בולט במיוחד על רקע הפער הנרחב בין הכמות הרבה של מידע התרעתי, שעמדה לרשות אגף המודיעין ערב המלחמה, לבין איכותה הנמוכה של ההתרעה שהוא סיפק בסופו של דבר.

ועדת אגרנט, שהוקמה אחרי שוך הקרבות, ביקרה בצורה קשה ביותר את פעילות אגף המודיעין בתקופה שלפני המלחמה, ובעקבות המלצותיה הודחו מתפקידם שורה של קצינים בכירים באגף המודיעין ובחטיבת המחקר, ובראשם אלי זעירא ואריה שלו.

הסכם השלום עם מצרים

ב-9 בנובמבר 1977 הודיע אנואר סאדאת בנאום ארוך בפני חברי מועצת העם המצרי על נכונותו להגיע לכנסת בירושלים כדי לדון על שלום עם ישראל.

ראש הממשלה מנחם בגין, "המוסד" הכפוף לו ושר החוץ משה דיין ניהלו מגעים חשאיים עם מצרים. חרף העובדה שמדובר במהלך בעל השלכות אסטרטגיות הנמצא תחת אחריותה הישירה של חטיבת המחקר, בחר ראש הממשלה מנחם בגין שלא לשתף את אמ"ן במהלכים החשאיים ולא התייעץ עם חטיבת המחקר בנושא.

הסתרת המידע תרמה להתרעה של חטיבת המחקר שהעריכה כי ביקור הנשיא סאדאת בישראל יסודו במזימה מצרית נוספת. הערכה זאת הובילה את הרמטכ"ל, מוטה גור, להזהיר את ראש הממשלה, מנחם בגין, מפני כוונותיו התוקפניות של סאדאת יומיים לפני הגעתו. בעקבות אזהרתו המוטעית ספג הרמטכ"ל מוטה גור נזיפה רועמת ופומבית מפיו של שר הביטחון, עזר ויצמן.

האינתיפאדה

ב-1987 הופתעה ישראל מעצם פרוץ האינתיפאדה לאחר שחטיבת המחקר (אף כי היא לא אחראית בלעדית לכך) לא ניתחה בצורה נכונה את ההתפתחויות בשטחים.

מלחמת המפרץ

חטיבת המחקר לא התריעה ב-1990 על פלישת עיראק לכווית, אשר הביאה לפרוץ מלחמת המפרץ ב-1991.

הסכם השלום עם ירדן

ב־13 בספטמבר 1993 נחתם הסכם העקרונות בין ישראל לאש"ף והחל התהליך המדיני עם הפלסטינים. לאחר מכן עלתה השאלה האם בעקבות חתימת הסכם זה, יהיה אפשר לחתום הסכמי שלום עם גורמים ערביים נוספים, ובפרט עם ירדן, ששליטה, המלך חוסיין, קיים מגעים חשאיים ארוכי טווח עם ישראל.

חטיבת המחקר העריכה כי אין למהלך זה כל סיכוי וחזרה על הערכת המודיעין שהוצגה לראשי המדינה מזה שנים רבות, ולפיה, חוסיין לא יחתום על הסכם שלום פומבי עם ישראל עד שכל שכנותיה של ישראל, ובעיקר סוריה, יעשו זאת.

ראש הממשלה, יצחק רבין, דחה הערכה זו, והעדיף את הערכת "המוסד", לפיה הגעה להסכם עם ירדן היא אפשרית. רבין פתח במשא ומתן עם חוסיין, שבסיומו, ב־26 באוקטובר 1994, נחתם הסכם השלום בין ישראל לירדן. גם הסכם זה, מאז חתימתו, כמו הסכם השלום עם מצרים, איתן ויציב. לאחר ההגעה להסכם תקף רבין בפומבי את אגף המודיעין וטען כי הערכותיו הטעו אותו, והוא שמח שבחר שלא להסתמך עליהן.

הנסיגה מרצועת הביטחון בדרום לבנון

חטיבת המחקר העריכה לאורך שנות ה-90 של המאה ה-20 חד־משמעית כי לאחר נסיגה מרצועת הביטחון בדרום לבנון ימשכו התקפות הרקטות של חזבאללה על יישובי הצפון, וכי בהיעדר רצועת הביטחון, יוכלו אנשי חזבאללה להתקרב לגבול ולהרחיק באמצעות הרקטות שברשותם עד לאזור הקריות, ואף לחדור לשטח מדינת ישראל למטרות ביצוע פיגועים. החטיבה העריכה כי מספר הפיגועים יגדל וישראל תשלם מחיר דמים גבוה מזה שהיא משלמת בעת שהות צה"ל ברצועת הביטחון. תחזית זו לא התממשה מספר שנים, ולאחר נסיגת צה"ל מדרום לבנון ב־24 במאי 2000, פחתה כמות הפיגועים מגבול לבנון באופן משמעותי, וכמות הנפגעים קטנה בסדר גודל בהשוואה למצב טרם הנסיגה.

השקט היחסי ששרר בגבול הצפון בשש השנים מאז הנסיגה בא לסיומו באופן חד ב-12 ביולי 2006. לאחר שלוחמי החזבאללה הצליחו לתצפת בצורה נרחבת על הכוחות הישראלים בזכות הנסיגה, ביצע החזבאללה פיגוע קשה בסיור צה"ל על הגבול ובעקבות כך, חטיפה של שני חיילי צה"ל והריגת חיילים נוספים. בתגובה לאירוע זה, פתחה ישראל בלחימה בחזבאללה בתוך שטח דרום לבנון. הכח הראשון שנכנס מיד עם החטיפה, היה טנק של גדוד 71 שארבעת לוחמיו נהרגו ממטען גחון רב עוצמה שהוכן מבעוד מועד לכניסה של חיילי צה"ל בעקבות החטיפה. חזבאללה הראה שהחטיפה לא הייתה מיקרית אלא כהכנה לעימות רציני וגדול עם צה"ל לאחר שש שנות אימון והכנת השטח. עקב מוכנות חזבאללה, לא נותר לישראל אלא להפציץ מהאוויר ולהיכנס אל עומק השטח תוך לחימה עזה, מה שהתפתח למלחמת לבנון השנייה. במהלך מלחמה זו, הראה חזבאללה את יכולתו לירות רקטות לא רק לעבר יישובי הצפון, אלא אף להגיע לחיפה, בית שאן ודרומית מכך. הירי נמשך לכל אורך המלחמה עד לכניסת הפסקת האש לתוקף ב-14 באוגוסט 2006.

מלחמת עיראק

ערך מורחב – מלחמת עיראק

חטיבת המחקר העריכה לפני מלחמת עיראק במרץ 2003, בסבירות גבוהה שהתקרבה לוודאות, כי בידי עיראק נמצאת "יכולת שיורית" בתחום הנשק הכימי והנשק הביולוגי, כמו גם עשרות טילי קרקע-קרקע המסוגלים להגיע לישראל ושניתן לזוודם בחימוש כימי וביולוגי. כמו כן העריכה חטיבת המחקר ערב המלחמה, בסבירות נמוכה בדרך-כלל, כי סדאם חוסיין עלול לתקוף את מדינת ישראל באמצעות נשק בלתי קונבנציונלי (נב"ק) שברשותו; אם באמצעות טילי קרקע-קרקע (טק"ק), ואם באמצעות מטוסי קרב וכלי טיס בלתי מאוישים שהוכשרו לצורך כך. ראש אמ"ן, אהרן זאבי-פרקש, ונציגיו הפגינו ביטחון עצמי גבוה ביחס למובהקות הערכותיהם המודיעיניות בתחום היכולות בחודשים שקדמו למלחמה, חרף המצע האיסופי הדליל בנושאי נב"ק וטק"ק.

נוכח הערכות המודיעין בתחומי היכולות והכוונות, ובהתאם להערכות המצב, החליטה ממשלת ישראל לנקוט שורת צעדי התגוננות פסיבית ואקטיבית בעלות של מאות מיליוני שקלים, שכללו גיוס אלפי חיילי מילואים ממערך הנ"מ ומפיקוד העורף ומתן הנחיה לתושבי המדינה לפתוח את ערכות המגן.

ככל שהלכה וקרבה המערכה, התרחש תהליך ברור של העצמת יכולות עיראק. כך למשל טיפסו לאיטן הערכות לגבי מספר הטילים ארוכי הטווח מבודדים עד לעשרות, ובשבועות האחרונים שלפני המערכה אף הגיעו ההערכות לרמה של בין 50 טילים כמינימום ועד ל-100 כמקסימום.

גם בשלבי המלחמה המתקדמים ולאחר שצבא עיראק כבר ניגף כמעט לחלוטין בפני צבאות ארצות הברית ובעלות בריתה, נמנעה מערכת הביטחון מלהסיר את הכוננות ומלשחרר את אזרחי ישראל מערכות המגן הצמודות, מחשש לתקיפת ישראל מאזור "אל קאים" שבצפון-מערב עיראק, אשר טרם נכבש באותה עת. החלטה זו ממחישה את אמונתו העמוקה של אמ"ן בקיומם של נב"ק וטק"ק ברשות המשטר העיראקי, ומהווה המחשה מסוימת למידת הביטחון שבה הוצגו הנתונים בפני הדרגים המחליטים. ב-8 באפריל מסר ראש אמ"ן למליאת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת כי "אני מעריך שבסבירות גבוהה מאוד יש נשק בלתי קונבנציונלי".

לאחר סיום המלחמה התברר כי הערכות המודיעין בתחום היכולות העיראקיות אינן תואמות את המציאות שהתגלתה בשטח. הוועדה לחקירת מערך המודיעין בעקבות המלחמה בעיראק מתחה ביקורת חריפה על תפקודי קהילת המודיעין אל מול עיראק, אך קבעה בדעת רוב כי בהינתן דלות החומר האיסופי בנושאי נב"ק וטק"ק, ההערכות השגויות שגובשו לבסוף נופלות, גם אם בדוחק, בגדר טעויות שאינן חורגות מגדר הסביר והמקצועי.

תוכנית הגרעין של לוב

ערך מורחב – תוכנית הגרעין של לוב

[2]ב־19 בדצמבר 2003 הצהירה לוב על כוונתה להפסיק לייצר נשק גרעיני[3]. ההצהרה הפתיעה את אגף המודיעין ו"המוסד" שלא ידעו כלל כי לוב בראשותו של מועמר קדאפי עוסקת במרץ בפיתוח נשק גרעיני, מפתחת תעשייה גרעינית מסועפת המוקמת באתרים רבים, וכי תוכניתה בתחום זה הגיעה לשלבים מתקדמים למדי.

ההצהרה הייתה תולדה של מגעים חשאיים שהתקיימו ממרץ 2003 בין לוב, ארצות הברית ובריטניה. שירותי המודיעין של ארצות הברית ובריטניה לא שיתפו בזמן אמת את עמיתיהם בישראל בחשיפות המשמעותיות שלהם את תוכנית הגרעין הלובית ואף הסתירו מישראל את המהלכים שננקטו מול המשטר הלובי בניסיון להביאו לפירוק תעשיית הגרעין ולהניאו מהמשך הפיתוח של יכולותיו בתחום הגרעין.

הוועדה לחקירת מערך המודיעין בעקבות המלחמה בעיראק, שבמהלך עבודתה התגלה הדבר, הגדירה זאת כ"כשל מודיעיני חמור שחייב לעורר בדק בית ושידוד מערכות".

ב־24 בנובמבר 2004, הגיש אמ"ן לוועדת המשנה למודיעין ולשירותים החשאיים בכנסת דו"ח על הנסיבות שהובילו לכישלון במעקב אחר התוכנית הגרעינית של לוב. הדו"ח כלל גם המלצות לרפורמה במבנה איסוף המודיעין.

לפי ספרו של יוסי מלמן, בעקבות המידע שהתגלה על תוכנית הגרעין של לוב ובחינה מחדש של החומר המודיעיני, הסתבר כי סוריה מקימה כור משלה.

מתקפת הפתע על ישראל

ערך מורחב – מתקפת הפתע על ישראל (2023)

ב-7 באוקטובר 2023, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת הפתע על יישובי עוטף עזה, העיר שדרות, נתיבות, ואופקים. במהלך המתקפה השתלטו מחבלים על יישובי העוטף ומוצבים צבאיים, חטפו אזרחים וחיילים, וטבחו באנשים וחיילים רבים. כמענה לכך פתחה מדינת ישראל במלחמת חרבות ברזל.

בתקופה שלפני מתקפת הפתע, שלח ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין הזהרה לראש הממשלה בנוגע לחשש לפעולות צבאיות של אויבי ישראל. זאת, על רקע מה שעלול להתפרש כתקופת משבר במדינה, לאור המחאה נגד הרפורמה המשפטית[4][5]. כבר שנה לפני המתקפה היה ידוע על תוכניות תקיפה של חמאס[6][7][8] עם זאת, קודם למתקפה, אמ"ן לא העביר לדרג המדיני כל התרעה מודיעינית קונקרטית לגבי תקיפה קרבה. למעשה, בימים שלפני מתקפת הפתע, העריכו בכירים באגף המודיעין בפני הדרג המדיני שחמאס מורתע, ולא מעוניין בהסלמה[9]. בשנת 2014 הזהיר ראש הממשלה נתניהו מפני התוכנית שביצע חמאס ב-2023[10]

פורסם כי כשלושה שבועות לפני המלחמה פורסם תרגיל של החמאס, הכולל תרגול של חמ"ל ממודר, הסחה באמצעות מטחי רקטות, פריצת גדר המערכת סביב רצועת עזה, תנועה מהירה באמצעות טנדרים, הגעה ליישובי עוטף עזה, כניסה לבתים והריגת תושביהם[11]. תצפיתניות שהשקיפו על הגבול העידו שהבחינו בפעולות לא שגרתיות והתריעו בפני מפקדיהן, אך נענו בביטול[12].

בלילה שלפני המתקפה עודכנו הרמטכ"ל, הרצי הלוי, ראש אמ"ן, אהרן חליוה וראש השב"כ, רונן בר, במידע שהעיד על כוונת פעולה של החמאס. כל אחד מהם קיים התייעצויות בעניין עם אנשי מטהו, אולם לא ננקטו אמצעים לקדם את פני המתקפה. החשד היה שמדובר בניסיון חטיפה מקומי. דובר צה"ל אישר כי אכן היו סימנים בלילה שלפני פלישת חמאס, אך הוחלט שלא להעלות את רמת הכוננות, והצהיר כי יש לתחקר את תפיסת ההגנה של ישראל לנוכח הכישלון בפענוח הסימנים[13].

במלחמת חרבות ברזל סיפק אמ"ן מודיעין רב לכוחות הלוחמים, לשם הגנה על לוחמי צה"ל ולשם פגיעה במחבלים[14].

התקיפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024)

ערכים מורחבים – ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי, המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024)

בליל 14 באפריל 2024, ערכה איראן תקיפה אווירית נרחבת משטחה נגד ישראל, שכללה 110 טילים בליסטיים (ח'ייבר שכן), 185 כטב"מים (שאהד 238) ו-36 טילי שיוט. התקיפה הייתה תגובה ישירה לתקיפת הקונסוליה האיראנית בדמשק שיוחסה לישראל שבועיים לפני כן בה נהרג מפקד כוח קודס בסוריה ולבנון מוחמד רזא זאהדי, והיוותה שלב נוסף בהידרדרות הכללית שחלה ביחסים בין המדינות בעקבות מלחמת חרבות ברזל, והפעם הראשונה במסגרת הסכסוך המתמשך בין המדינות שבה איראן תקפה את ישראל בגלוי משטחה. כמה שעות לפני התקיפה האווירית, השתלטה איראן על אוניית המכולות MCS Aries. אגף המודיעין כשל בהערכה המרכזית שסיפק לדרג המדיני לקראת ההתנקשות בדמשק של בכיר כוח אל-קודס האיראני, חסן מהדוי. ההערכה המוטעית של אמ"ן, העריכה כי איראן לא "תשבור את הכלים", לא תגיב משטחה או בצורה ישירה. הצפי היה לתגובה חריפה של כוחות שלוחים, כגון חזבאללה והחות'ים, אך בלי חתימה איראנית ישירה[15].

סמל אגף המודיעין

סמלו הקודם של אגף המודיעין (שהיה בשימוש עד שנת 2002), כפי שהופיע על תג היחידה אותו ענדו החיילים ששירתו באמ"ן

פרח הפלר דה ליס, שבעברית מתבלבלים בינו לבין פרח החבצלת, נבחר להופיע הן בסמל אגף המודיעין והן בסמל חיל המודיעין (אם כי בשתי צורות שונות). הבחירה בפרח נבעה מהעובדה שבימי קדם היו כותשים את הבצל שלו, ובחומר שהתקבל מהכתישה השתמשו מרגלים כדיו סתרים[16]. על פי גרסה נוספת, פרח הפלר דה ליס נבחר לסמל המודיעין מסיבה אחרת או נוספת: הפרחים סגורים ביום ונפתחים בלילה. עובדה זו מזכירה את עבודתם של אנשי המודיעין, אשר פעמים רבות נעשית בחסות הליל: המודיעין, כמו הפרח, "פורח" בחשיכה ולא ניתן להבחין בו ביום[16].

צבעי סמל אמ"ן הם ירוק ולבן לסירוגין. צורת ההופעה לסירוגין של הצבעים בסמל האגף באה להמחיש את ההיגד "החבוי שבגלוי והגלוי שבנסתר", המגלם את הוויית עבודת המודיעין. החל משנת 2002 משולב בסמל גם מגן דוד. בשנה זו עוצב הסמל מחדש בעיגול, מתוך מטרה ליצור אחידות עם סמליהם העגולים[17] של יתר הזרועות והאגפים בצה"ל (להבדיל מסמלי החילות, שלסמליהם צורת מגן).

צבע הכומתה של חיילי אגף המודיעין הוא ירוק כהה. המעבר לכומתה בצבע זה נעשה בראשית שנות ה-90, בהחלטה משותפת של ראש אמ"ן, אמנון ליפקין-שחק, והקמנ"ר אורן שחור[18].

ראשי האגף

שם תקופת כהונה[19] הערות
סגן-אלוף איסר בארי 1948–1949 הודח מתפקידו לאחר שהורשע בחריגה מסמכות בעקבות הוראתו להוציא להורג את עלי קאסם ששימש כמודיע
אלוף-משנה חיים הרצוג 1949 – אפריל 1950 לימים, נשיא מדינת ישראל
אלוף-משנה בנימין גיבלי אפריל 1950 – דצמבר 1953 הודח מתפקידו בעקבות העסק הביש והדחה למתן עדות שקר
אלוף-משנה יהושפט הרכבי דצמבר 1953 – מרץ 1954 ממלא מקום ראש האגף
אלוף-משנה בנימין גיבלי מרץ 1954 – מאי 1955 ראש האגף הראשון. הודח מתפקידו בשל חלקו בפרשת "העסק הביש"
אלוף יהושפט הרכבי מאי 1955 – אפריל 1959 הודח מתפקידו בשל מעורבותו בפרשת "ליל הברווזים"
אלוף חיים הרצוג אפריל 1959 – ינואר 1962 כהונה שנייה. לימים, נשיא מדינת ישראל
אלוף מאיר עמית ינואר 1962 – ינואר 1964 לימים, ראש "המוסד"
אלוף אהרן יריב ינואר 1964 – ספטמבר 1972 לימים, יועץ לרמטכ"ל במלחמת יום הכיפורים וראש צוות המשא ומתן להפרדת הכוחות בין ישראל ומצרים
אלוף אלי זעירא ספטמבר 1972 – אפריל 1974 הודח מתפקידו בעקבות המלצות ועדת אגרנט שחקרה את נסיבות פריצתה של מלחמת יום הכיפורים
אלוף שלמה גזית אפריל 1974 – פברואר 1979 היה אחראי על איסוף מידע לקראת מבצע אנטבה והיה שותף לשיחות השלום עם מצרים
אלוף יהושע שגיא פברואר 1979 – מרץ 1983 נאלץ לפרוש בשל טבח סברה ושתילה
אלוף אהוד ברק מאי 1983 – ינואר 1986 לימים, הרמטכ"ל ה-14 וראש ממשלת ישראל
אלוף אמנון ליפקין-שחק ינואר 1986 – מרץ 1991 לימים, הרמטכ"ל ה-15
אלוף אורי שגיא מרץ 1991 – יוני 1995 היה מעורב במבצע דין וחשבון בהתנקשות במזכ"ל חזבאללה עבאס מוסאווי, ופיקד על חטיפתו של מוסטפא דיראני
אלוף משה יעלון יוני 1995 – 1998 לימים, הרמטכ"ל ה-17 ושר הביטחון
אלוף עמוס מלכא 1998 – דצמבר 2001
אלוף אהרן זאבי-פרקש דצמבר 2001 – ינואר 2006
אלוף עמוס ידלין ינואר 2006 – נובמבר 2010 במהלך כהונתו התנהלה מלחמת לבנון השנייה ומבצע מחוץ לקופסה לתקיפת הכור הגרעיני בסוריה
אלוף אביב כוכבי נובמבר 2010 – ספטמבר 2014 לימים, הרמטכ"ל ה-22
אלוף הרצי הלוי ספטמבר 2014 – מרץ 2018 לימים, מפקד פיקוד הדרום, סגן הרמטכ"ל והרמטכ"ל ה-23
אלוף תמיר היימן מרץ 2018 – אוקטובר 2021 במהלך תפקידו היה ממתכנני מבצע חגורה שחורה ומבצע שומר החומות
אלוף אהרון חליוה אוקטובר 2021 – אוגוסט 2024 התפטר מתפקידו לאחר שבמהלך כהונתו פרצה מתקפת הפתע על ישראל אשר הובילה למלחמת חרבות ברזל[20]
אלוף שלומי בינדר אוגוסט 2024 – הווה

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: אמ"ן
סמל אגף המודיעין

הערות שוליים

  1. ^ גדעון מיטשניק, ‏לאחר 66 שנים: הכישלון המודיעיני באחת המלחמות הראשונות בישראל, באתר מעריב אונליין, 28 בספטמבר 2021
  2. ^ אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ, באישור ישראל: קטאר העבירה לעזה יותר ממיליארד דולר מאז 2012, באתר הארץ, 10 בפברואר 2019
  3. ^ שליט לוב, מועמר קדאפי, הודה שניסה לייצר נשק כימי וגרעיני וטילים ארוכי טווח, באתר גלובס, 20 בדצמבר 2003
  4. ^ אתר למנויים בלבד חיים לוינסון, אמ"ן הזהיר את נתניהו במכתבים: "איראן, חיזבאללה וחמאס מזהים הזדמנות לסערה מושלמת", באתר הארץ, 20 בנובמבר 2023
  5. ^ אתר למנויים בלבד ליאור קודנר, "שלחו לנתניהו את התרעת המודיעין הזו בכתב כדי שהוא לא יוכל להכחיש אחר כך", באתר הארץ, 21 בנובמבר 2023
  6. ^ אתר למנויים בלבד עמוס הראל, יותר משנה לפני שהחלה, הצבא החזיק במידע על תוכנית המתקפה של חמאס בקיבוצים ובבסיסים, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2023
  7. ^ אתר למנויים בלבד יזהר באר, היועץ לעניינים פלסטיניים של השב"כ לשעבר: "הסגן של הנייה הבטיח 'מלחמה שתפתיע את ישראל'", באתר הארץ, 13 בדצמבר 2023
  8. ^ אתר למנויים בלבד האוצר המודיעיני והכישלון: ישראל עלתה על רשת הכספים של חמאס – ולא עשתה דבר, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2023
  9. ^ יואב זיתון ועינב חלבי, בימים שלפני מתקפת הפתע: בכירים בצה"ל אמרו לדרג המדיני שחמאס מורתע, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
  10. ^ אתר למנויים בלבד גידי וייץ, ב-2014 הזהיר נתניהו מפני התוכנית שחמאס מימש ב-2023: "זו מכה איומה, דמורליזציה ענקית", באתר הארץ, 25 בינואר 2024
  11. ^ צבי יחזקאלי: חמאס פרסם את כל התוכנית לפני חודש, באתר ערוץ 7, 8 באוקטובר 2023
  12. ^ אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ, "מי שיגיד שאי אפשר היה לדעת – משקר": התצפיתניות ראו את חמאס נערך לטבח, אך דבר לא נעשה, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2023
  13. ^ אמיר בוחבוט‏, צה"ל מודה: היו סימנים מעידים לפני המתקפה – אך לא התראה מודיעינית, באתר וואלה!‏, 12 באוקטובר 2023
  14. ^ אמ"ן: מודיעין רלוונטי ובזמן – סיכום ביניים למלחמת "חרבות ברזל", מבט מל"מ מאי 2024, עמ' 6
  15. ^ נדב איל, כישלון המודיעין – והמסר הישראלי: קואליציה נגד איראן תפחית מהתגובה, באתר ynet, 14 באפריל 2024
  16. ^ 16.0 16.1 מיכל דניאלי, ‏אמ"ן – אגף המודיעין, באתר ‏מאקו‏‏, ‏1 ביולי 2011‏
  17. ^ תגים – פיקודים זרועות ואגפים, מאורכב מתוך אתר דובר צה"ל
  18. ^ משה דוד, "תופסים צבע", מוסף "המגזין" של מעריב, 11 ביולי 2011, עמ' 4–5
  19. ^ עד 28 בדצמבר 1953, שם התפקיד היה "ראש מחלקת המודיעין"
  20. ^ לילך שובל, ‏"לעד אשא את הכאב": ראש אמ"ן חליוה פורש - מכתב ההתפטרות המלא, באתר ישראל היום, 22 באפריל 2024


קהילת המודיעין הישראלית
יחידות מודיעין בצה"ל אגף המודיעין • חיל המודיעין• להק המודיעין • מספן המודיעין • מחלקות המודיעין בפיקודים המרחביים
משרד ראש הממשלה המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים • שירות הביטחון הכללי• המטה לביטחון לאומי
משרד החוץ המרכז למחקר מדיני
משטרת ישראל אגף המודיעין במשטרת ישראל
ארגונים לשעבר נתיב (לשכת הקשר) • הלשכה לקשרי מדע • ש"י • חיל האיסוף הקרבי • משרד המודיעין
ארגונים נוספים ועדת ראשי השירותים • המרכז למורשת המודיעין
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39746658אגף המודיעין

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אגף_המודיעין&oldid=2703463"