מרחב מוגן
מרחב מוגן הוא סוג של מקלט הנבנה בתוך מעטפת המבנה שנועד לשרת את יושביו. בעקבות מלחמת המפרץ הוחלט על הקמתם של מרחבים מוגנים בכל בנייה חדשה בישראל.
במהלך מלחמת חרבות ברזל הורחב המונח מרחב מוגן (או אזור מוגן) כך שיכלול גם מרחבים שלא נבנו באופן ייעודי כמקלט, אך בהיעדר מקלט הם משמשים כאזור המוגן ביותר במבנה מסוים. לדוגמה - חדרי מדרגות פנימיים של מבני מגורים ישנים. כמו כן, הוספו למרחב הציבורי מיגוניות מסוגים שונים, המשמשות כמרחבים מוגנים למרות שאינן חלק ממבנה גדול יותר.
מטרה ויתרונות
מטרתם של המרחבים המוגנים היא לספק מיגון בפני התקפות אוויר והתקפות טילים שזמן ההתרעה בפניהן הוא קצר מכדי לאפשר גישה למקלט. גישה אל מקלט הנמצא באותה הקומה בה מתגוררים ואף בתוך הדירה עצמה מצמצם באופן משמעותי את זמן ההגעה אליו. כמו כן, הפיכת המקלט לחלק מדירת המגורים או מן המרחב הקומתי מביאה להעלאת רמת התחזוקה של המקלט.
המרחב המוגן מתוכנן לספק הגנה ליושביו מפני התקפות עם פצצות חומר נפץ מרסק (רגיל). הוא אף אטום לחדירתם של גזים רעילים ובכך נותן מענה חלקי לתקיפות בלתי קונבנציונליות. במרחבים המוגנים חובה להתקין מסנני אוויר למקרה שהשהייה הנדרשת ארוכה או כשהמדובר בתקיפה באמצעים ביולוגיים, כימיים או רדיואקטיביים.
בנוסף, בשל צורת הבנייה המקובלת של מרחבים מוגנים בבניינים חדשים, הם מחזקים את המבנה נגד רעידות אדמה ומהווים גם אזור מוגן אליו מומלץ להתפנות בעת רעידת אדמה.
לאחר מתקפת הפתע על ישראל (2023) המרחבים המוגנים הביתיים (ממ״ד) התגלו כיעילים נגד יריות של נשקים ופיצוצי רימון. בנוסף בתחילת מלחמת חרבות ברזל, נוצר ביקוש רב למחסומים שמורכבים על ידית דלת הממ״ד כנגד חדירת מחבלים לתוך הממ״ד.
מבנה המרחב המוגן
ההגדרות המפורטות וההוראות לבניית מרחבים מוגנים מצויות בתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש"ן-1990.
המרחב המוגן הבסיסי חייב לכלול חלון אטום לגזים ועמיד בפני הדף, צינור אוורור (ניתן לחבר אליו משאבת אוויר במקרה הצורך) ודלת אטימה לגזים המגינה אף היא מפני הדף. פריטים אלה, כמו פריטים נוספים העשויים להיות במרחב מוגן, צריכים לעמוד בדרישות התקן הישראלי ובדרישות התקנות. כך למשל, על פי התקנות דלתות המרחבים המוגנים חייבות להפתח כלפי חוץ החדר ולהיות במפלס הנמוך בסנטימטרים בודדים ממפלס רצפת החדר וזאת על מנת שבעת פיצוץ לא תוכל הדלת להיפתח בחוזקה כלפי פנים.
קירות הממ"ד עשויים מבטון מזוין מלא בלבד. עובי קיר חיצוני של מרחב מוגן דירתי הוא 35 ס"מ כאשר מותקן חלון נגרר, 25 ס"מ או 20 ס"מ כקיר פנימי ושל מרחב מוגן מוסדי. תבניות הדלת, החלון וצינורות האוורור ניצקים תוך כדי יציקת הבטון בשביל לחברם היטב אל מבנה המרחב המוגן.
סוגים
קיימות מספר הגדרות משנה למרחבים מוגנים בהתאם למיקומם:
- מרחב מוגן דירתי (ממ"ד) - מותקן בדירות מגורים: שטחו הפנימי (נטו) יהיה 9 מ"ר לפחות, למעט אם ניתן אישור מפיקוד העורף לשטח קטן יותר, ולכל הפחות 5 מ"ר נטו. במרבית הבניינים שנבנו מאז אמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 יש ממ"דים.
- מרחב מוגן קומתי (ממ"ק) - מרחב קומתי משותף בבתי דירות בהם אין ממ"ד בכל דירה ובבניינים רבי קומות אחרים. במרבית הבניינים שנבנו בשנות ה-70 ובשנות ה-80 יש ממ"קים.
- מרחב מוגן מוסדי (ממ"מ) - מותקן בכל מבנה ציבורי.
חוקי תכנון
חובת התקנה
על פי חוק ההתגוננות האזרחית, ייכלל מקלט בכל בנייה חדשה, וכן בכל תוספת בנייה, כאשר המקלט הנדרש הוא מרחב מוגן. פיקוד העורף מוסמך לפטור מדרישה זו, ובדרך כלל נדרשת בפועל הקמת ממ"ד רק בעת בנייה חדשה או בתוספת של מעל ל-12 מ"ר לבניה המקורית.
במקרה של תוספת ממ"ד לדירה בבית משותף, נדרשת הסכמתם של בעלי 60% מן הדירות. זאת בניגוד לדרישה הרגילה של הסכמת בעלי שלושה רבעים מן הדירות ושני שלישים מן הרכוש המשותף להרחבת דירה.
הקלות בקבלת היתר
ככל בנייה, גם הקמת ממ"ד מחייבת הוצאת היתר בנייה. בשנת 2021, בהובלת שרת הפנים איילת שקד, אושרו הקלות בהוצאת היתר בנייה, כך שבוטלה החובה להשיג היתר בנייה לכל המבנה, על מנת לקבל היתר לבניית ממ"ד. נציג פיקוד העורף נימק את ההקלות בכך שגם לעברייני בנייה מגיע להתמגן[1].
במהלך מלחמת חרבות ברזל אושרו הקלות נוספות באופן שאפשרו הקמת ממ"ד ללא היתר בנייה[2].
החוק קובע פטור מהיטל השבחה על הקמת ממ"ד. בית המשפט קבע שפטור זה חל גם במקרים שהיה ניתן לבנות ממ"ד מינימלי ללא הקלה, ונתנה הקלה שמשפרת באפן איכותי (להבדיל מכמותי) את הנכס בו נבנה הממ"ד[3].
היבטים כלכליים של הממ"ד
בניגוד למקלטים ציבוריים שהיו נהוגים בעבר שאת בנייתם מימנה המדינה או הרשות המקומית, ובדומה למקלטים בבתים שהיו נהוגים באותה תקופה, בנייתם של מרחבים מוגנים בתוך המבנה היא באחריות יוזם הבנייה או בעל הנכס. באופן זה, עלויות המיגון ממומנות על ידי הפרט ולא מהקופה הציבורית. נושא זה שנוי במחלוקת, אולם היתרון ממנו נהנה בונה הממ"ד הוא מתוספת בפועל של אחוזי בנייה מותרים מעבר למה שמגדירה תוכנית בניין העיר (תב"ע).
החוק מחייב את העוסקים בבנייה להתקין מרחבים מוגנים בכל בניין מגורים כשלרוב מוקמים ממ"דים (מרחבים מוגנים דירתיים) ולא ממ"קים (קומתיים) בשל כדאיות כלכלית. במרבית מיזמי הבנייה, שואף היזם למצות את אחוזי הבנייה המותרים על פי התב"ע המקומית. לדוגמה, אם התב"ע מאפשרת לבנות על מגרש בבעלותו של היזם X מ"ר לדיור, שאיפתו תהיה לבנות שטחי דיור במידה הקרובה ככל האפשר ל-X, שכן תשואתו תהיה גבוהה יותר. 9 המטרים המרובעים לכל דירה הדרושים לבניית ממ"דים אינם נכללים ב-X. לעומת זאת, ממ"ד אשר נבנה באופן כזה שיכול לשמש חדר שינה מעלה באופן משמעותי את מחיר הדירה לעומת דירה עם חדר אחד פחות. בממ"דים המשמשים חדר שינה מותקנת לעיתים דלת עץ רגילה נוספת הנפתחת אל פנים החדר בנוסף לדלת הפלדה החיצונית המשמשת לסגירת הממ"ד רק בשעת חירום.
הגיון זה נכון גם במקרה של בנייני משרדים אולם השימוש בממ"דים לעומת ממ"קים במקרים אלו פחות שכיח.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: ממ"ק |
| ערך מילוני בוויקימילון: ממ"ד |
| ערך מילוני בוויקימילון: ממ"מ |
| ערך מילוני בוויקימילון: ממ״ק |
| ערך מילוני בוויקימילון: מרחב מגן |
- תקנות ההתגוננות האזרחית: מדריך לתכנון ממ"ד - אדריכלות ובניה בישראל
- שיקולים בתכנון קירות מרחבים מוגנים בקומה מפולשת (אינג' אריה בוימל)
- נעמה ריבה, מדעי הממ"ד: 9 מ"ר ששינו את הבית הישראלי ואת המדינה כולה, באתר Xnet, 18 בנובמבר 2012
איתי אילנאי, אומדים את ממ"די הנזק, באתר "ידיעות אחרונות", 27 במאי 2021- מרחב מוגן תקני, פורטל חירום לאומי, אתר פיקוד העורף
- באתר בטרם בטיחות ילדים-שהות בטוחה במרחב המוגן
הערות שוליים
- ^ שלומית צור, אושרו הקלות להוספת ממ"דים לדירות קיימות, כולל ביחס לבנייה בלתי חוקית, באתר כלכליסט, 14 בספטמבר 2021
- ^ הילה ציאון, מעל 500 בקשות לפטור מהיתר לבניית ממ"ד הוגשו לפיקוד העורף, באתר ynet, 29 בנובמבר 2023
- ^ בר"ם 6874/21 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה הרצליה נ' פז קבלנים יזמות ובניה בע"מ ואחרים, ניתן ב־19 בינואר 2022
39740258מרחב מוגן