פיקוד העורף

פיקוד העורף
פרטים
כינוי	הגנה אזרחית
מדינה	ישראל
שיוך	צבא הגנה לישראל
סוג	פיקוד מרחבי
בסיס האם	מחנה רחבעם
אירועים ותאריכים
נוצרה מתוך	הג"א - הגנה אזרחית (1948–1992)
מקים היחידה	אלוף זאב ליבנה
נתוני היחידה
כוח אדם	65,000 חיילי מילואים
פיקוד
יחידת אם	המטה הכללי
דרגת המפקד	אלוף
מפקד נוכחי	רפי מילוא
מפקדים	רשימת מפקדים

משאית המיועדת לטיהור אב"כ של פיקוד העורף

לוחמי חטיבת החילוץ וההצלה מדגימים חילוץ בתערוכת "צה"ל שלנו".

פיקוד העורף (בר"ת: פַּקְעָ"ר) הוא פיקוד מרחבי בצה"ל אשר הוקם ב־17 בפברואר 1992‏^[2], ועוסק בהגנה אזרחית.

ייעודו של פיקוד העורף הוא חיזוק החוסן הלאומי והצלת חיים. הפיקוד עושה זאת על ידי הכנת המרחב האזרחי טרם עימות, תמיכה במרחב האזרחי בעת עימות תוך ביצוע פעולות חילוץ והצלה באירועי תקיפת העורף, וסיוע לשיקומו המהיר של המרחב האזרחי אחר הסתיים עימות. פיקוד העורף מפרסם הנחיות שוטפות להתגוננות אזרחית, במיוחד בעתות חירום, ומפעיל מוקד חירום טלפוני שמספרו 104. ייעוד הפיקוד ותפקידיו מגולמים בחוק הג"א (1951), ובשורה ארוכה של תקנות והחלטות ממשלה נוספות. פיקוד העורף הוא גוף צבאי, המשמש הלכה ולמעשה כשלוש ישויות ארגוניות: הראשונה- שירות התגוננות אזרחית, בכפיפות ישירה לשר הביטחון, וכהגדרתו בחוק הג"א. השנייה- פיקוד מרחבי, כהגדרתו בהוראות הפיקוד העליון: הפיקוד המרחבי. והשלישית- קצין חיל ראשי וסמכות מקצועית צה"לית בנושא ההתגוננות האזרחית, החילוץ, האב"ך בעורף האזרחי, מיגון, חומרים מסוכנים והצלה בעורף. בנוסף לכך משמש מפקד פיקוד העורף קצין מטה מקצועי במטה הכללי. מבחינה תפקודית משלב פיקוד העורף בייעודו הן הפעלת כוח, הן בניין הכוח והן הכנת הכנת המרחב האזרחי לחירום.

הפיקוד הוקם בעקבות מלחמת המפרץ, שבה התממש איום עיקרי על העורף. עד להקמת הפיקוד, היה הטיפול בעורף באחריות מקחל"ר – מפקדת קצין חייל ראשי להתגוננות אזרחית (הג"א) והגמ"ר – הגנה מרחבית. לאחר מלחמת המפרץ אוחדו ארגונים אלו והוקם פיקוד העורף. מאז הקמת פיקוד העורף נעשו מאמצים רבים על מנת להפכו לגוף אזרחי אולם נכון ל-2015 גוף אזרחי זה עדיין לא הוקם. על פי מחלקת ארגון באגף התכנון, פרשנות משפטית לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, מעלה כי מפקד פיקוד העורף כפוף, כראש הג"א, לשר הביטחון ולפי הגדרות הצבא, הוא כפוף לרמטכ"ל^[3].

בראש הפיקוד עומד קצין בדרגת אלוף. מפקד הפיקוד הנוכחי הוא אלוף רפי מילוא. מפקדת הפיקוד במחנה רחבעם הסמוך לרמלה.

היסטוריה

באוגוסט 1977 הוחלט לאחד את מחלקת ההגמ"ר (ההגנה המרחבית)- שהייתה כפופה לאג"מ/ מטכ"ל- עם מפקדת ראש הג"א (התגוננות אזרחית). איחוד זה הביא להקמת מפקדת קצין חיל ראשי להג"א והגמ"ר- המכונה מקחל"ר. יחידות ההגנה המרחבית (הגמ"ר), הפועלות במסגרת חיל העורף, נושאות באחריות לאבטחת היישובים באזורים הכפריים ולהמשך הפעילות המשקית. חיל העורף אחראי לביטחון היישובים על ידי אמצעי ביטחון שונים- גדרות, תאורה היקפית, דרכי פטרול ומחסני נשק. בנובמבר 1988 התקיים תרגיל ההתגוננות הארצי הראשון במוסדות החינוך. תלמידים בכל רחבי הארץ תרגלו ירידה למקלטים וחבישת ערכות מגן. מאז ועד היום נערך תרגיל זה אחת לשנה בכל מוסדות החינוך בארץ.

מלחמת המפרץ יצרה חידוש: העורף הותקף והפך לחזית, והיה חייב להתגונן; זו הייתה מלחמה תקשורתית שבה כמעט כל נפילת סקאד הייתה משודרת בשידור חי. אחת המסקנות מהמלחמה ההיא הייתה להקים את הפיקוד החדש. בצה"ל ובהג"א נקטו במספר פעולות בתחום הגנת העורף על מנת למנוע פגיעה בנשק קונבנציונלי ולא-קונבנציונלי בישראל: ערכות מגן להגנה מנשק כימי חולקו לכל התושבים; אמצעי התקשורת שימשו צינור מרכזי בהעברת מידע והדרכה לתושבים על שימוש בערכות והתנהגות בעת השמעת אזעקה; הנחיות להכנה חדרים אטומים ומרחבים מוגנים; יצירת שיתוף פעולה בין גורמי הצלה ורפואה בעורף.

ההחלטה על הקמת פיקוד העורף הייתה חיונית משלושה היבטים:

ההיבט החוקי – חיל העורף לפני מלחמת המפרץ הורכב משלוש מפקדות עורף הכפופות לפיקודים המרחביים (פיקוד הצפון, פיקוד המרכז ופיקוד הדרום). האחריות הפיקודית עליהן הייתה של אלופי הפיקודים. לחיל העורף – הגוף המקצועי והארגוני – לא הייתה כל סמכות ואחריות בשטח. מצב זה סתר את חוק ההתגוננות האזרחית מ־1951, אשר העניק עצמאות וסמכויות נרחבות לחיל העורף.
ההיבט המבצעי – במתארים השונים יש להיערך בעורף במקביל ללחימה בחזית. במקרה כזה, ישחרר פיקוד העורף את אלופי הפיקודים המרחביים מהדאגה לעורף, ויאפשר להם להתמקד בצרכים המבצעיים בחזית.
ההיבט הארגוני – הקמתו של פיקוד העורף תאפשר התייעלות ביחידות הקיימות, ותבטיח תיאום טוב יותר עם כלל הגופים האזרחיים וארגוני החירום. החל משנת 1975, בדקו ועדות רבות את נושא המערך הארגוני, שיעסוק בהתגוננות אזרחית, והמליצו על הקמת פיקוד העורף. אולם, ההחלטה על הקמת הפיקוד התקבלה בעקבות לקחיה של מלחמת המפרץ. האפשרות של איום על העורף בעת מלחמה בחזיתות השונות, העלתה את המודעות לנושא העורף, והבליטה את הצורך בגוף אחד שירכז את הטיפול בעורף בשעת חירום.

עם הקמת הפיקוד הרביעי, השטח שהועבר לאחריותו המלאה של פיקוד העורף השתרע מעכו בצפון ועד אשקלון בדרום. גבולו המזרחי הוא קו תיחום אזור יהודה ושומרון. בהתחלה, שטחו של פיקוד העורף חולק למחוזות באופן הבא:

מחוז חיפה (הופרד מעורף צפון והוקם כמחוז עצמאי).
מחוז מרכז (אחוד של מחוזות הג"א: השרון ואיילון).
מחוז דן.
מחוז ירושלים.
מחוז לכיש.

עורף צפון ועורף דרום היו כפופים מקצועית בלבד לפיקוד העורף, אך פיקודית הם נשארו כפופים לפקודים צפון ודרום בשל הצורך בשליטת אלופי הפיקודים על צירי התנועה של הכוחות לחזית בשעת חירום.

בשנת 1998 הוכפף עורף דרום לפיקוד העורף, אוחד עם גזרת מחוז לכיש והוקם בפיקוד העורף כמחוז דרום.

בשנת 1999 הוכפף עורף צפון לפיקוד העורף והוקם כמחוז צפון.

חמ"ל פיקוד העורף, אשר יושב במפקדת חיל-האוויר, עבר ב-2012 למרכז ניהול תמונה בליסטית (מנת"ב) שהפך למבצעי בשנת 2010. השינוי נעשה על מנת לייעל את התקשורת והעבודה המשותפת בין המנת"ב לבין החמ"ל. המנת"ב, שאחראי על משימת הגילוי להתרעה וממוקם באחד מבסיסי חיל-האוויר, עובד בקשר הדוק עם חמ"ל פיקוד העורף, ומעביר לו בזמן אמת מידע על שיגורי רקטות לעבר ישראל. פיקוד העורף, לאחר שקיבל את הדיווח, מפעיל את האזעקות במקומות המתאימים^[4].

החל מ-2015 החלה להיכנס מערכת שוע"ל (שו"ב עורף לאומי) שמחליפה שתי מערכות שו"ב קיימות – "תמונת עורף" לדרג האסטרטגי, מרמת הפיקוד ומעלה, ומערכת ממלכ"ה (מערכת ממוחשבת לכוחות העורף) הטקטית. לצד החיבור לגופי החירום וההצלה הארציים המערכת מקושרת ל-256 רשויות מקומיות בארץ, שבחמ"לים שלהן יושבים בעת חירום קצינים נציגי פיקוד העורף^[5].

פיקוד העורף אחראי על הפעלת אזעקה המורה על כניסה למרחב מוגן. בנוסף לדרך העיקרית, של אזעקה באמצעות צופרים, פותחו במהלך השנים דרכי אזעקה נוספות, תוך ניצול התפתחות טכנולוגית: בהן הודעה בשידורי הרדיו והטלוויזיה, הודעה במסרון וביישומון ומערכת צבע אדום (ראו הרחבה בערך אזעקת מלחמה).

נוסף לתפקידים אלה, פיקוד העורף מהווה את הזרוע הארגונית של המדינה בטיפול באירועי חירום כגון רעידת אדמה או קריסת מבנים. גדודי החילוץ שלו נקראים לפעולה במקרים של אסון המוני קשה כדוגמת אסון ורסאי.

מבנה

חטיבת החילוץ וההדרכה

מפקד החטיבה מ-2022 הוא אל"ם אלעד אדרי.

מחוזות הפיקוד

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

כלל מחוזות הפיקוד:^[6]

מחוז הצפון


שם	תקופת כהונה	הערות
אפרים מושקטו
אבי בורגר	1999 - 2002
חובב צברי	2002 - 2005
יוסי לוצ'י	2005 - 2009
אנואר סעב	2009 - 2012	מפקד מחוז חיפה והצפון באירוע השריפה בכרמל
אריק אלעזר	2012 - 2014
ערן מקוב	2014 - 2016
יצחק בר	2016 - 2019	לימים ראש מטה פיקוד העורף
גיא ברגר	2019 - 2021
בצלאל שנייד	2021 - מכהן

מחוז חיפה

שם	תקופת כהונה	הערות
יוסי בירן	1990 - 1992
יחיעם ששון	1992 - 1995
חי אדיב	1995 - 1996
גולן גלעד	1996 - 1997
צביקה ברקאי	1997 - 2001
אורי בן יהודה	2001 - 2003
אפרים מושקטו	2003 - 2006	ב-2006 אוחד מחוז חיפה עם מחוז הצפון
איתן יצחק	2011 -2013	מפקד המחוז הראשון לאחר הקמתו מחדש
מוניר עמאר	2013 - 2015
צביקה צורן	2015 - 2018
רלי מרגלית	2018 - 2020	לימים מפקד מפקדת אלון
אלעד אדרי	2020 - 2022	לימים מפקד חטיבת החילוץ
שרון איטח	2022 - מכהן

מחוז דן

שם	תקופת כהונה	הערות
דני טופוס
צבי טסלר	2006 - 2009	לימים ניצב במשטרת ישראל
אדם זוסמן	2009 - 2012
אמיר אולו	2014 - 2017
לירון דונל	2017 - 2019	לימים קצינת אג"ם פיקוד העורף, ראש מטה פיקוד העורף
אריאל בליץ	2019 - 2021
חי רקח	2021 - מכהן

מחוז מרכז

שם	תקופת כהונה	הערות
פנחס לוי	2002 - 2005
יריב סנדלון
אנואר סעב	2008 - 2009
יורם לרדו	2009 - 2012	לימים ראש רשות חירום לאומית
יאיר ברקת	2012 - 2015	לימים מפקד המשטרה הצבאית
רמטין סבטי	2015 - 2016	ב-2016 אוחד מחוז מרכז עם מחוז ירושלים

מחוז ירושלים והמרכז

שם	תקופת כהונה	הערות
יורם לב-רן
חן ליבני	2010 – 2013
שי בלאיש	2013 – 2016
רמטין סבטי	2016 – 2017	המפקד הראשון לאחר איחוד מחוז מרכז
שלומי בן מוחה	2017 – 2019	לימים מפקד מפקדת אלון
איתי לוי	2019 – 2021
שלומי בן יאיר	2021 – 2023
אמיר בן דוד (קצין)	2023 - מכהן

מחוז הדרום

שם	תקופת כהונה	הערות
פרץ וזאן	2002 - 2005	לימים מנכ"ל משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל
דדי שמחי	2005 - 2008	לימים נציב כבאות והצלה
איתן יצחק	2008 - 2011
דורון מור יוסף	2011 - 2013
רועי בארי	2013 - 2015
רונן דגמי	2015 - 2017
יוסי כהן	2017 - 2020
שגיא ברוך	2020 - מכהן

המחוזות מקבילים לרוב למחוזות המשטרתיים ופועלים בשיתוף פעולה עמם, 95% מהחיילים הם במילואים^[1]. המחוזות מחולקים ל-20 נפות, כאשר כמעט כל נפה מקבילה למרחב משטרתי, בנוסף 26 גדודי חילוץ, 13 גדודי אב"כ (בתהליך הסבה לגדודי חילוץ), 26 יחידות צבאיות לבתי חולים, 8 גדודי חי"ר קל ו-6 יחידות לוגיסטיות מרחביות^[1]. כמו כן, פיקוד העורף מפעיל חטיבת חילוץ, המאגדת בתוכה ארבעה גדודי חילוץ והצלה המורכבים מחיילים בשירות סדיר, ואת חטיבת החי"ר הצפונית, חטיבת חי"ר במילואים שיעודה הוא פעילות ככוח לוחם בעורף להגנת יישובי גבול הצפון וסיוע לתושבי היישובים בשעת חירום.

בחודש ינואר 2016, החליט הרמטכ"ל, גדי איזנקוט, על סגירת מחוז מרכז ואיחודו עם מחוז ירושלים, באוגוסט הסתיים תהליך איחוד המחוזות, המפקד הראשון של המחוז המאוחד, שנקרא מחוז ירושלים והמרכז, היה אל"ם רמטין סבטי.

מפקדי פיקוד העורף


דיוקן	שם	תקופת כהונה	הערות
	אלוף זאב ליבנה	פברואר 1992 – אוגוסט 1994	מקים הפיקוד
	אלוף שמואל ארד	אוגוסט 1994 – ספטמבר 1997
	אלוף גבי אופיר	ספטמבר 1997 – אוגוסט 2001
	אלוף יוסף מישלב	אוגוסט 2001 – יוני 2003
	אלוף יאיר נוה	יוני 2003 – ינואר 2005	לימים סגן הרמטכ"ל
	אלוף יצחק (ג'רי) גרשון	ינואר 2005 – ינואר 2008	מלחמת לבנון השנייה
	אלוף יאיר גולן	ינואר 2008 – יוני 2011	מבצע עופרת יצוקה. לימים סגן הרמטכ"ל
	אלוף איל איזנברג	יוני 2011 – מרץ 2015	מבצע עמוד ענן, מבצע צוק איתן
	אלוף יואל סטריק	מרץ 2015 – פברואר 2017	לימים מפקד פיקוד הצפון
	אלוף תמיר ידעי	פברואר 2017 – מאי 2020	לימים מפקד פיקוד המרכז
	אלוף אורי גורדין	מאי 2020 – יולי 2022	בתפקידו הנוכחי משמש כמפקד פיקוד הצפון
	אלוף רפי מילוא	יולי 2022 ואילך	מפקד הפיקוד הנוכחי

צווים מנהליים

פיקוד העורף משמש מכשיר בידי שר הביטחון להוצאת צווי הגבלת תנועה מנהליים ארוכי-טווח. הצווים שמוצאים מפעם לפעם מכח תקנות שעת חירום (1945) מכוונים כנגד פלסטינים מזרח-ירושלמים, ערבים ישראלים ויהודים ישראלים כאחד. בין הדוגמאות הבולטות בנושא זה, ניתן למנות את מקריהם של מרדכי ואנונו (2004), מחזיק תיק ירושלים ברשות הפלסטינית, חאתם עבד אלקאדר (2009)^[7], השיח' ראאד סלאח (2009)^[8] ופעיל הימין נריה אופן (2010)^[9].

כומתת החיל

צבע הכומתה כתום. כתום מוכר ברחבי העולם כצבע לחילוץ ולהצלה. בשנת 2000 החליט אילן הררי, ראש מטה פיקוד העורף, לאחד את כלל חיילי הפיקוד תחת כומתה בצבע אחד, גם כדי ליצור זיהוי עם צבע החילוץ העולמי, וגם כדי לתת תחושת גאווה לחיילים. את הגוון בחרה אשתו של הררי^[10]. על הכומתה עונדים חיילים סמל כובע עם כיתוב חיל העורף.

תגי היחידות

תג בסיס ההדרכה של פיקוד העורף - בה"ד 16
תג פיקוד העורף מחוז הצפון
תג פיקוד העורף מחוז ירושלים והמרכז
תג פיקוד העורף מחוז הדרום
תג פיקוד העורף מחוז דן
תג פיקוד העורף מחוז חיפה
תג מחלקת המודיעין של פיקוד העורף
תג גדוד תקשוב "456" של פיקוד העורף
תג חטיבת החילוץ

תגים היסטוריים

תג פיקוד העורף מחוז המרכז עד 2016
תג פיקוד העורף מחוז המרכז עד 1998
תג פיקוד העורף מחוז ירושלים עד 2016

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: פקוד הערף
טקסט בוויקיטקסט: חוק ההתגוננות האזרחית
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פיקוד העורף