קתרין אשטון

קתרין אשטון

הנציג העליון של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון ה־1 1 בדצמבר 2009 – 1 בנובמבר 2014 (4 שנים ו־48 שבועות) → חאבייר סולאנה פדריקה מוגריני ←

קתרין מרגרט אשטון (או הברונית אשטון מאפהולנד, באנגלית: Catherine Margaret Ashton, Baroness Ashton of Upholland, נולדה ב-20 במרץ 1956) היא פוליטיקאית בריטית ממפלגת הלייבור, לשעבר הנציגה העליונה לענייני חוץ ומדיניות ביטחון של האיחוד האירופי (בישראל נוהגים לכנותה "שרת החוץ של האיחוד האירופי"). במסגרת תפקידה היא שימשה גם כסגנית נשיא הנציבות האירופית לאותה עת (ז'וזה מנואל ברוזו).

ביוגרפיה

אשטון נולדה באפהולנד, לנקשייר למשפחה ממעמד הפועלים אשר עסקה בכריית פחם. היא למדה סוציולוגיה במכללת בדפורד בלונדון, והייתה לראשונה במשפחתה שלמדה לימודים אקדמיים. היא נשואה לפיטר קלנר, נשיא ארגון סקרים באינטרנט. יש לה שני ילדים ושלושה ילדים חורגים.

קריירה

בין השנים 1977- 1983, עבדה אשטון כמנהלת קמפיין למען התפרקות מנשק גרעיני, ב-1982, היא נבחרה להיות הגזברית ולבסוף סגן היושב ראש. מ-1979 עד 1981, היא הייתה מנהלת עסקים בחברת ניהול וייעוץ. ב-1983, היא עבדה במועצה המרכזית לחינוך ואימון בעבודה סוציאלית. מ-1983 עד 1989 שימשה כמנהלת בארגון הצדקה "עסקים בקהילה". היא עמדה בראש משרד הבריאות בהרטפורדשייר בין השנים 1998–2001 ושימשה כסגנית נשיא בארגון "המועצה הלאומית למשפחות חד הוריות".

כפוליטיקאית של הלייבור הבריטי, הוענק לה ב-1999 מעמד של חברת מפלגה לכל החיים, מטעם ממשלת הלייבור. אשטון כיהנה בשלושה מינויים מיניסטריאלים זוטרים בשלוש מחלקות ממשלתיות, טרם תפקידה באיחוד האירופי. מאוחר יותר, היא כיהנה גם כיושבת ראש בית הלורדים, כאשר בתפקיד זה היוותה ציר מרכזי בהתנעת אמנת ליסבון, באמצעות הבית העליון של בריטניה. בשנת 2005, קיבלה אשטון תואר של כבוד מאוניברסיטת מזרח לונדון, וזכתה בקטגוריית "שרת השנה" מטעם מגזין "The House". בשנת 2006, זכתה בקטגוריית "פוליטיקאית השנה" מטעם פרסי סטונוול.

ב-2008 החליפה את פיטר מנדלסון בתפקיד הממונה על הסחר בוועד האירופי. בדצמבר 2009 הפכה להיות הראשונה לכהן בתפקיד החדש והמורחב של נציג עליון עבור האיחוד האירופי, כפי שעוגן באמנת ליסבון.

שלושה חודשים אחרי שנכנסה לתפקידה, היומון הצרפתי לה מונד מתח עליה ביקורת קשה על שלא טסה להאיטי מיד לאחר רעידת האדמה הקטלנית ב-2010. לאחר מכן פרסם היומון קריאה לפטר אותה עוד לפני תום הקדנציה שלה ב-2014. שר החוץ הבלגי סטיבן ואן אקרה התראיין לעיתון הבלגי לה סואר, ואמר שהוא "חסר סבלנות" נוכח "חוסר יכולתו של האיחוד האירופי לדבר בקול אחד". שר החוץ הצרפתי אמר כי אמנם אין הוא רוצה למתוח ביקורת על אשטון, אך נראה לו שהיא יכולה להגיב מהר יותר. חברי הפרלמנט האירופי ממפלגת הירוקים פרסמו אחריו הערכה של המצב: "קתי אשטון אינה קולטת את משמעות התפקיד".

לאשטון הישגים כגון השגת מעמד באו"ם של "משקיף מיוחד" לאיחוד האירופי, והקמת כוח פעולה אירופי שיכול לפעול במהירות מחוץ לאירופה. בפברואר 2013, הופיעה אשטון ברשימת "100 הנשים החזקות בבריטניה".

מדיניות כלפי ישראל

בשנת 2010 קראה אשטון לשחרורו המיידי של החייל הישראלי החטוף גלעד שליט ודרשה מהחמאס לאפשר לצלב האדום לבקר אותו. אשטון גם נפגשה עם הוריו של החייל החטוף. קריאתה זו של אשטון באה בהמשך לקריאתו של הפרלמנט האירופי לשחרורו המיידי של שליט, ולפגישתו של נשיא הפרלמנט האירופי, יז'י בוז'ק, עם אביו של החייל, נועם שליט, בה הציע את עזרתו בשחרור.

בשנת 2012, לאחר פיגוע בקהילה היהודית בטולוז, התייחסה אשטון למות ילדים באירוע לפני פלסטינים בבריסל ואמרה: ".. אנו זוכרים צעירים שנהרגו בכל מיני נסיבות איומות – הילדים הבלגים שאיבדו את חייהם בטרגדיה איומה וכשאנו חושבים על מה שקרה היום בטולוז, כשאנו זוכרים מה קרה בנורווגיה לפני שנה, כאשר אנו יודעים מה קורה בסוריה, כאשר אנו רואים מה קורה בעזה ובחלקים אחרים של העולם – אנו זוכרים צעירים וילדים שמאבדים את חייהם". הדברים עוררו סערה בישראל ובקהילה היהודית בצרפת. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו אמר בתגובה לדברים: "לא ניתן להשוות בין פעולת טבח ממוקדת על ילדים, כולל וידוא הריגה בילדה בת 8, לבין פעולות המגן הכירורגיות של צה"ל, שנועדו לפגוע במחבלים המשתמשים בילדים כבמגן חי". בעקבות כך הבהירה אשטון כי היא מגנה את הרצח בטולוז וטענה כי דבריה, שכוונו לטרגדיות שבמותם של ילדים בכל העולם, הוצאו מהקשרם.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קתרין אשטון בוויקישיתוף

• עקיבא אלדר, שרת החוץ של האיחוד האירופי, קתרין אשטון: ספק אם הצבעה על עצמאות פלסטינית תתקיים, באתר הארץ, 25 ביוני 2011

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24725992קתרין אשטון