אסמאעיל הנייה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אסמאעיל הנייה
إسماعيل هنية
לידה 29 בינואר 1962
הרפובליקה הערבית המאוחדתהרפובליקה הערבית המאוחדת שאטי, רצועת עזה תחת הכיבוש המצרי
נהרג 31 ביולי 2024 (בגיל 62)
איראןאיראן טהראן, איראן
מדינה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
מפלגה חמאסחמאס חמאס
ראש הלשכה המדינית של חמאס
6 במאי 201731 ביולי 2024
(7 שנים ו־12 שבועות)
ראש ממשלת הרשות הפלסטינית ה־5
19 בפברואר 200614 ביוני 2007
(שנה ו־16 שבועות)
ראש ממשל חמאס בעזה ה־1
14 ביוני 200713 בפברואר 2017
(9 שנים ו־35 שבועות)
הנייה בפגישתו עם חבר מפלגת הצדק והפיתוח של טורקיה, נומאן קורטולמוש

אִסמאעיל עבד א-סלאם אחמד הנייהערבית: إسماعيل عبد السلام أحمد هنية; תעתיק מדויק: אסמאעיל עבד אלסלאם אחמד הניה, היה מוכר גם בכינוי "אבו אל-עבד";[1] 29 בינואר 1962[2]31 ביולי 2024) היה ראש הלשכה המדינית של חמאס החל ממאי 2017 עד 31 ביולי 2024, אז נהרג בהתנקשות. הוא החליף בתפקיד זה את ח'אלד משעל. קודם לכן כיהן כראש ממשלת הרשות הפלסטינית החמישי, ולאחר ההפיכה בעזה המשיך לכהן כראש הממשלה של ארגון הטרור חמאס ברצועת עזה, בניגוד להחלטת יושב ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, שמינה כראש ממשלה את סלאם פיאד[3].

הנייה היה אחד מראשי הנהגת ארגון חמאס לאחר הריגת אחמד יאסין ועבד אל עזיז א-רנתיסי, ובאפריל 2012 נבחר גם לכהן כראש הלשכה המדינית של הארגון בעזה[4], עד להחלפתו בשנת 2017 על ידי יחיא סנוואר. לאחר שסיים את תפקידו בעזה ב-2017 עבר להתגורר בקטר.

ב-31 ביולי 2024 נהרג בהתנקשות בדירה בטהראן[5].

ביוגרפיה

הנייה נולד ב-1962 במחנה הפליטים שאטי שברצועת עזה לאב דייג ממשפחה שברחה לשם מהכפר אל-ג'ורה שליד אשקלון. אביו מת בילדותו.

בנעוריו עבד בישראל כטייח כדי לסייע בפרנסת משפחתו[6]. במהלך שנות ה-80 היה פעיל במסגרת מועצת הסטודנטים של האוניברסיטה האסלאמית של עזה, ואף כיהן כיו"ר המועצה למשך שנתיים. במהלך תקופה זו הרבה להתעמת עם מוחמד דחלאן, יו"ר "השביבה" ולימים ממנהיגי תנועת פת"ח. בשנת 1987 קיבל תואר בספרות ערבית מהאוניברסיטה האסלאמית של עזה. באותה שנה הושם במעצר מנהלי לחצי שנה.

החל מ-1989 ריצה עונש של שלוש שנות מאסר בכלא קציעות. עם שחרורו גורש לדרום לבנון ב-1992, חזר לעזה כעבור שנה יחד עם יתר 416 המגורשים, והתמנה למזכיר חבר הנאמנים של האוניברסיטה האסלאמית בעזה ולמנהלה האדמיניסטרטיבי. הנייה הגיש את מועמדותו לבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית הראשונה, אך פרש מהתמודדות בעקבות לחצים מצד תנועת חמאס שהחרימה את הבחירות.

לאחר שחרור שייח' אחמד יאסין מהכלא ב-1997 מונה הנייה לראש לשכתו. ב-6 בספטמבר 2003, במבצע קטיף כלניות שנועד לחסל את צמרת החמאס, כאשר שהה בדירה בעזה עם צמרת חמאס ובהם השייח' יאסין, נפצע הנייה קל בזרועו מפצצות שהטיל חיל האוויר.

מעמדו של הנייה בתנועת חמאס הלך והתחזק במשך האינתיפאדה השנייה בשל קרבתו ליאסין וחיסול מרבית צמרת חמאס על ידי מדינת ישראל. בדצמבר 2005 נבחר לעמוד בראש רשימת חמאס, ובבחירות שהתקיימו ב-25 בינואר 2006 הוביל את התנועה לניצחון על תנועת פת"ח ונבחר לראשות ממשלת הרשות הפלסטינית החל מ-19 בפברואר 2006.

בתקופתו סבלה הרשות הפלסטינית מעיצומים כלכלים, עקב היות חמאס ארגון טרור. בדצמבר 2006 נסע הנייה לסבב פגישות בעולם הערבי במטרה לגייס כספים. כשחזר, ב-14 בדצמבר 2006, נעשה ניסיון להתנקש בחייו על ידי כמה פעילי פת"ח. הנייה לא נפגע, אך אחד משומריו נהרג ובנו נפצע[7].

בעקבות החרם ועל רקע חטיפת גלעד שליט ואירועים אלימים בין פת"ח לחמאס, הוחלט על הקמת ממשלת אחדות פלסטינית. ממשלה זו הושבעה בסופו של דבר ב-17 במרץ 2007 והיא הורכבה מנציגי רוב המפלגות הפלסטיניות. בראשה עמד הנייה וסגנו היה עזאם אל-אחמד מפת"ח. הממשלה סירבה להכיר רשמית במדינת ישראל, ועל כן לא זכתה להכרה מצד ממשלת ישראל בראשותו של אהוד אולמרט. מדינות נוספות בעולם לא הכירו בהנהגת החמאס: מזכ"ל האו"ם באן קי מון סירב להיפגש עם הנייה כאשר היה בביקור באזור במרץ 2007. באפריל 2007 סירבה ממשלת הולנד לבקשת הנייה להיכנס לתחומה כדי להשתתף בכנס אירופי-פלסטיני, בנימוק שהאיחוד האירופי רואה בחמאס ארגון טרור.

ב-14 ביוני 2007 הודיע נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס על פיטורי הנייה מתפקיד ראש הממשלה עקב העימותים ברצועת עזה[8]. חמאס סירב לקבל את פיטוריו והנייה המשיך לשלוט ברצועת עזה. בתפקידו זה הוביל את רצועת עזה במבצע עופרת יצוקה, שבו נהרגו 1,166 פלסטינים והוחרבו מרבית בנייני הממשל, וכן בתיהם של פעילי חמאס רבים. הנייה עצמו הסתתר במהלך המבצע, ולא הופיע בציבור מחשש לחייו, אך הופיע בשני שידורי טלוויזיה בערוץ של החמאס, והכריז "עזה לא תישבר - הניצחון שלנו על הציונים קרוב".[9]

ב-2010 הכריז כי חמאס יקבל הסדר עם ישראל גם בניגוד לעמדות הארגון אם כך ייקבע במשאל עם ובכפוף לתנאים נוספים[10]. הנייה נמנה עם מובילי עסקת שליט, שבמסגרתה שוחררו מהכלא הישראלי כ-1,027 אסירים פלסטינים, בהם 280 רוצחים שנשפטו למאסר עולם, בתמורה לשחרורו של גלעד שליט. בחגיגות בעזה לרגל השחרור ציין הנייה שהעסקה מהווה "נקודת מפנה אסטרטגית במאבק באויב הציוני"[11].

בפברואר 2017 נבחר יחיא סנוואר בבחירות פנימיות למנהיג חמאס ברצועת עזה[12], והחליף את הנייה. בין השניים היו חיכוכים[13]. מאז החליף הנייה את ח'אלד משעל כראש הלשכה המדינית של חמאס ועבר לקטר[14].

ב-20 במאי 2024 התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, כרים קאן, ביקש להוציא צו מעצר להנייה, במסגרת חקירת בית הדין הפלילי על מספר סעיפים של פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות במהלך מלחמת חרבות ברזל. בקשה לצווי מעצר בחשדות דומים הוגשה גם נגד יחיא סינוואר ומוחמד דף, במקביל הוגשה בקשה לצווי מעצר בגין חשד לפשעים נגד האנושות גם עבור ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט.[15]

ביולי 2014 במהלך מבצע צוק איתן הפציץ חיל האוויר הישראלי את ביתו, אך הנייה לא שהה בו באותה עת ולא נפגע[16].

ב-25 במרץ 2019, כתגובה לירי רקטת M-75 של חמאס על בית במושב משמרת, תקף חיל האוויר, לצד מטרות רבות נוספות, את לשכתו של הנייה בעזה[17].

ב־31 ביולי 2024 נהרג יחד עם שומר ראשו בטהראן, אליה הגיע לשם השתתפות בטקס ההשבעה של נשיא איראן מסעוד פזשכיאן[5].

דעותיו

היחס לישראל וליהודים

הנייה אמר מספר פעמים כי חמאס לעולם לא תכיר בישראל, למשל בזמן ביקור באיראן ב-2006[18] וגם ב-2012[19]. לאחר מותו בכיר החמאס ח'ליל אלחיה אמר כי זו הייתה "הסיסמא של הנייה"[20].

ב-28 בינואר 2006, עם הניצחון של חמאס בבחירות ברצועת עזה, העניק איסמעיל הנייה ראיון לעיתונאי הישראלי שלומי אלדר, בו אמר: "אנו מדגישים שאיננו עוינים את היהודים משום שהם יהודים. הבעיה שלנו איתם היא שהם כבשו את ארצנו וגירשו את בני עמינו."[21]

בנובמבר 2023 במהלך מלחמת חרבות ברזל אמר כי חמאס מוכן לדון בפתרון שתי המדינות בהינתן תנאים שכוללים הפסקת אש, וסיוע הומניטרי לתושבי רצועת עזה[22].

על פיגועי 11 בספטמבר

ב-2 במאי 2011, כחלק מהמלחמה של ארצות הברית באל-קאעדה בעקבות פיגועי 11 בספטמבר, הרגו כוחות קומנדו של ארצות הברית את אוסאמה בן לאדן. בניגוד לפת"ח שברך על החיסול, הנייה כינה את בן-לאדן קדוש ושהיד וגינה את חיסולו: ”אנו רואים בכך המשך של המדיניות האמריקאית המבוססת על דיכוי ושפיכת דם מוסלמי וערבי... אנו מגנים את ההתנקשות וההרג של לוחם קדוש ערבי. אנו מבקשים מא-לוהים להעניק לו רחמים עם המאמינים האמיתיים והשהידים”[23][24].

חיים אישיים

הנייה התגורר בדוחה, נשוי ונולדו לו 13 ילדים. יש לו שני אחים ושמונה אחיות, שלוש מהן נישאו לבדואים ישראלים, והן בעלות אזרחות ישראלית ומתגוררות בתל שבע[25]. הונו הוערך ב-2.5–4 מיליארד דולר[26].

ב-2014 רכש שטח אדמה של 2,500 מ"ר ברחוב עומאר אל־מוכתאר בשכונת היוקרה א-רימאל בעזה תמורת 4 מיליון דולר[27].

בנובמבר 2023 במהלך מלחמת חרבות ברזל נהרגו נכדו הגדול ונכדתו[28]. באפריל 2024 נעצרה אחותו שגרה בתל שבע בחשד לקשר עם מחבלי חמאס והסתה לטרור[29]. באותו חודש שלושה מילדיו ושלושה מנכדיו נהרגו יחד בתקיפת חיל האוויר הישראלי במחנה הפליטים שאטי[30]. ב-25 ביוני נהרגה אחותו בתקיפה במחנה שאטי[31].

גלריה

לקריאה נוספת

  • רוני שקד, אמירה לם, שחר גינוסר, "דוקטור אסמאעיל ומיסטר הנייה", מוסף 7 ימים, 9 בינואר 2009, עמודים 27 - 32

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אליאור לוי, "הסגר - הפשע הגדול בהיסטוריה". זהו מנהיג חמאס, באתר ynet, 6 במאי 2017
  2. ^ אסמאעיל הנייה, בספר "The Encyclopedia of the Arab-Israeli Conflict" (באנגלית)
  3. ^ הנייה פוטר על ידי מחמוד עבאס, אך סירב להכיר בפיטוריו
  4. ^ אבי יששכרוף, החמאס ברצועה ערך בחירות חשאיות להנהגת הארגון: המנצח הגדול - הנייה, באתר הארץ, 24 באפריל 2012
  5. ^ 5.0 5.1 איל, נדב; חלבי, עינב; ארי, ליאור בן (2024-07-31). "איסמעיל הנייה חוסל בטהרן, חמאס מאשים את ישראל". Ynet. נבדק ב-2024-07-31.
  6. ^ החבר הישראלי של הנייה: "אחלה בן אדם שבעולם, היה בחתונה של בתי", באתר מעריב אונליין, 19 בנובמבר 2019
  7. ^ ברק רביד, ניסיון התנקשות בחייו של הנייה, באתר nrg‏, 14 בדצמבר 2006
  8. ^ עלי ואקד וסוכנויות הידיעות, אבו מאזן החליט: מפרק את ממשלת האחדות, באתר ynet, 14 ביוני 2007
  9. ^ אבי יששכרוף, איסמעיל הנייה: עזה לא תישבר - הניצחון קרוב, באתר הארץ, 12 בינואר 2009
  10. ^ מערכת וואלה! חדשות‏, הניה מפתיע: נסכים להסדר אחרי משאל עם, באתר וואלה!‏, 01 בדצמבר 2010
  11. ^ מפגן כוח של החמאס בעזה - "נקודת מפנה במאבק בציונים", באתר הארץ, 18 באוקטובר 2011
  12. ^ יאסר עוקבי, ‏איסמעיל הנייה הודח מהנהגת חמאס, יחיא סנואר נבחר במקומו, באתר מעריב אונליין, 13 בפברואר 2017
  13. ^ דניאל סיריוטי, ‏קרע חסר תקדים בחמאס: ארגון הטרור מפוצל בין סינוואר להנייה, באתר ישראל היום, 21 בנובמבר 2018 23:26
  14. ^ אריה יואלי, ‏דיווח פלסטיני: צה"ל תוקף את ביתו של איסמעיל הנייה, באתר "סרוגים", 13 במאי 2021
  15. ^ עומר שחר, חמאס: "מכינים תגובה משפטית לבקשת צווי המעצר של האג", באתר כאן 11, ‏21 ביוני,2024
  16. ^ ערוץ 7, תיעוד - תקיפת ביתו של אסמאעיל הנייה, באתר ערוץ 7, 29 ביולי 2014
  17. ^ טל לב רם, ‏צה"ל מאשר: תקפנו את הלשכה של איסמעיל הנייה, באתר מעריב אונליין, 25 במרץ 2019
  18. ^ איי.פי (2006-12-08). "הנייה: לעולם לא נכיר בישראל". Ynet. נבדק ב-2024-08-03.
  19. ^ חדשות (2012-02-11). "איסמעיל הנייה בטהרן: לעולם לא נכיר בישראל, המאבק יימשך". Ynet. נבדק ב-2024-08-03.
  20. ^ חבר הלשכה המדינית של חמאס: נרדוף את ישראל עד שתיעקר מאדמתנו | חמל, באתר hamal.co.il
  21. ^ הצינור, 8.11.2023, עם מיקרופון של ערוץ עשר, כאחד האדם - שלומי אלדר בראיון פנים מול פנים עם אסמאעיל הנייה, ויותר מפעם אחת, באתר אינסטגרם, ‏נובמבר 2023
  22. ^ Haniyeh says Hamas ready for negotiations on a two-state solution if Israel stops war on Gaza Ahram Online, Wednesday 1 Nov 2023
  23. ^ Hamas in Their Own Words הליגה נגד השמצה, 2011
  24. ^ Bush, victims, world leaders react to bin Laden's death, nbc news, May 2, 2011
  25. ^ יעל דן, ריאיון עם אחיינו של איסמעיל הנייה. דצמבר 2018, גלי צה"ל
  26. ^ מלונות יוקרה ורכבי פאר: המיליארדרים של חמאס, ובן המנהיג שחובב אלכוהול, באתר ynet, 7 בנובמבר 2023
  27. ^ דורון פסקין, תנועת התנגדות שהיא גם עסק: כך הפכו בכירי חמאס לטייקונים שצוברים נדל”ן, באתר כלכליסט, 13 ביולי 2014
  28. ^ ישראל לפקוביץ, דיווח: נכדו של מנהיג חמאס חוסל בתקיפה ישראלית - בחדרי חרדים, באתר בחדרי חרדים, 21 בנובמבר 2023
  29. ^ שב"כ והמשטרה עצרו את אחותו של איסמעיל הנייה - תושבת הנגב, באתר עכשיו 14, 1 באפריל 2024
  30. ^ שלושה מילדיו של איסמעיל הנייה חוסלו בעיר עזה, באתר ynet, 10 באפריל 2024
  31. ^ אחותו של איסמעיל הנייה נהרגה בתקיפה ברצועת עזה | דיווח, באתר מעריב אונליין, 25 ביוני 2024



הקודם:
אחמד קריע
ראש ממשלת הרשות הפלסטינית
19 בפברואר 2006 - 14 ביוני 2007
הבא:
סלאם פיאד
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39267671אסמאעיל הנייה