הלחימה ברצועת עזה בין מבצע עופרת יצוקה למבצע עמוד ענן
| תאריכים | 27 בינואר 2009 – 13 בנובמבר 2012 (3 שנים ו־41 שבועות) | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | מבצע עופרת יצוקה | |||||||||||||||||
| קרב אחרי | מבצע עמוד ענן | |||||||||||||||||
| מקום | ||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
מבצע עופרת יצוקה הביא לרגיעה מסוימת בלחימה שבין ישראל לפלסטינים שברצועת עזה, אך לאחריו הגבירו הפלסטינים את התחמשותם, ובפרט ברקטות המסוגלות לפגוע בשטחים נרחבים של ישראל. ירי מצומצם של רקטות נמשך גם לאחר המבצע, ומפעם לפעם התרחשה הסלמה זמנית, שבמהלכה נורו רקטות רבות מרצועת עזה לעבר ערי ישראל, מגדרה בצפון ועד באר שבע בדרום. חלק מההסלמות החלו בעקבות פיגועים בגבול ישראל-מצרים שבוצעו על ידי חוליות טרור של הג'יהאד העולמי בשיתוף פעולה עם ארגוני טרור מרצועת עזה, חלקם דרך ציר ה-ח'.
הלחימה בתקופה זו התאפיינה בכניסתם לזירה של אמצעי לחימה חדשים:
רקטות "גראד" משופרות[1] בידי הפלסטינים, שהשימוש בהן החל במבצע עופרת יצוקה, ואפשרו מעבר מירי לעבר יישובים הקרובים לגבול רצועת עזה לירי לעבר יישובים המרוחקים עד 40 ק"מ ממנה, ובהם אשדוד ובאר שבע.
ומערכת "כיפת ברזל", שנכנסה לפעילות מבצעית בישראל בסוף מרץ 2011, ואפשרה יירוט של מרבית הרקטות שנורו, ובכך צמצום הנזק הישיר שבהן (אך לא הנזק העקיף, שהתבטא בהפסקת הלימודים ובשיבוש העבודה ביישובים שבטווח הרקטות).
מבצע עופרת יצוקה
ערך מורחב – מבצע עופרת יצוקה
מבצע עופרת יצוקה היה מבצע צבאי רחב-היקף שהוביל צה"ל ברצועת עזה בין 27 בדצמבר 2008 (ל' בכסלו תשס"ט) ל-18 בינואר 2009. מטרתו הייתה "לפגוע קשה בממשלת חמאס על מנת לגרום למציאות ביטחונית טובה יותר לאורך זמן סביב רצועת עזה, תוך חיזוק ההרתעה וצמצום ירי הרקטות ככל שניתן"[2]. בסופו של דבר הוגדרו שלושה יעדים למבצע: הראשון – ליצור רגיעה ביטחונית שתשרוד לאורך זמן; השני – למנוע את יכולת חמאס להתחמש; והשלישי – להחזיר את החייל החטוף גלעד שליט. יעד זה הוגדר, ולא חד–משמעית, רק לקראת סוף המבצע[3]. ב-17 בינואר, לאחר 22 ימי לחימה, הכריזה ישראל על הפסקת אש חד-צדדית, שנכנסה לתוקפה למחרת בשעה 2 לפנות בוקר, וכוחותיה החלו לצאת בהדרגה מהרצועה וסיימו את יציאתם ב-21 בינואר[4].
האירועים
2009 - 2011 - התחדשות התקריות
ב-27 בינואר 2009 נהרג חייל ישראלי ונפצעו שלשה חיילים נוספים ממטען צד שהתפוצץ סמוך לרכב סיור צבאי שבו נסעו באזור כיסופים, ולאחר כמה שעות נטלה קבוצה בשם "גדודי הג'יהאד והתווחיד" אחריות על הפיגוע ואמרה בהודעתה שהיא קשורה לארגון הטרור העולמי אל-קאעידה[5]. בתגובה תקף חיל האוויר הישראלי מנהרות בציר פילדלפי[6]. בימים שלאחר מכן נמשך ירי דליל של רקטות ופצמ"רים מרצועת עזה לעבר ישראל, שנענה בתקיפות אוויריות של חיל האוויר הישראלי.
בחודש פברואר 2009, מספר ימים לאחר "עופרת יצוקה", בוצעו 88 שיגורים לעבר יישובי עוטף עזה, שדרות, אשקלון ונתיבות. בחדשים הבאים הירי הלך ודעך, ובמהלך השנה שלאחר המבצע קטן הירי תלול-המסלול לעבר ישראל בכ-90% לעומת השנה הקודמת[7].
לקראת סוף שנת 2009 התגבר הירי של רקטות ופצצות מרגמה לעבר שטח ישראל. מאז תום המבצע ועד ראשית מרץ 2011 נורו 282 רקטות ו-193 פצצות מרגמה לעבר יישובי עוטף עזה, שדרות, אשקלון ונתיבות (נתון זה לא כולל רקטות ופצצות שנורו לעבר ישראל ונפלו בשטח רצועת עזה)[8]. על פי מחקר שפרסם המרכז למורשת המודיעין במרץ 2011, חלה ירידה משמעותית בהיקף הטרור נגד ישראל מרצועת עזה ובאיכותו. עם זאת, לא נפסק ירי הרקטות לעבר הנגב המערבי, והרגיעה היחסית נוצלה לשדרוג ושיקום היכולות הצבאיות של ארגוני הטרור ברצועה[9].
ב-29 במרץ 2009 דיווח ראש השב"כ, יובל דיסקין, כי מתום המבצע הוברחו לרצועת עזה 45 טון של חומרי גלם לייצור אמצעי לחימה, 22 טון חומר נפץ תקני, עשרות רקטות, מאות פצצות מרגמה ועשרות טילי נ"ט וטילי נ"מ[10].
בדצמבר 2010 נורה לראשונה טיל קורנט באזור רצועת עזה לעבר טנק מרכבה של צה"ל וחדר את השריון שלו, אך לא גרם לנפגעים בנפש[11][12]. כעבור ארבעה חודשים נורה טיל קורנט מעזה לעבר אוטובוס ילדים, בו היו ילד אחד ונהג. כתוצאה מכך נפצע הילד באורח קשה (ונפטר לאחר עשרה ימים מפצעיו) והנהג נפצע קל[13]. בגלל המצאות טילי נ"ט מתקדמים כמו הקורנט בידי החמאס, החליט צה"ל להעביר לקו טנקי מרכבה סימן 4 המצוידים במערכת ההגנה האקטיבית "מעיל רוח". ב-11 במרץ 2011 רשמה המערכת יירוט בכורה מוצלח כאשר השמידה רקטה נגד טנקים שנורתה על טנק שסייר סמוך לניר עוז[14][15].
בעקבות השיגור הקבוע של רקטות אל עבר יישובי עוטף עזה, שדרות, אשקלון ונתיבות, ועקב לחץ ציבורי, פרש צה"ל בסוף מרץ ותחילת אפריל 2011 שתי סוללות "כיפת ברזל", מערכת יירוט רקטות וטילים, במה שהוגדר "ניסוי מבצעי". כיפת ברזל רשמה יירוט בכורה מוצלח ב-7 באפריל כאשר השמידה גראד שנורה על אשקלון[16].
אוגוסט 2011 - מתקפת הטרור בדרום ישראל
- ערך מורחב – מתקפת הטרור בדרום ישראל (2011)
ב־18 באוגוסט 2011 נערכה סדרת פיגועי טרור כ-12 ק"מ מצפון לאילת, בסמוך לגבול ישראל-מצרים. מחבלים מצרים פתחו באש על אוטובוס "אגד" (קו 392) בכביש 12, ובהמשך פתחו באש (לרבות שיגור טיל נ"ט) על אוטובוס נוסף ומכוניות של אזרחים ישראלים ובכך רצחו שישה אזרחים ישראלים, ופצעו 40. בחילופי האש במהלך המרדף אחרי התוקפים נהרגו 7 מהמחבלים, חמישה חיילים מצרים וכן חייל צה"ל ולוחם ימ"מ.
ישראל הגיבה לפיגועים בהתקפה של חיל האוויר הישראלי לעבר מטרות של ועדות ההתנגדות העממית ברצועת עזה, אותו האשימה ישראל בתכנון הפיגוע. בתקיפה הראשונה נהרגו כ-6 מחבלים, בהם כמאל אל-נירב, מפקד הזרוע הצבאית של הארגון, וחאלד שעת', בכיר בארגון. בלילה וביום שלאחר מכן המשיך חיל האוויר בתקיפת מטרות רבות בעזה, ופגע במחבלים נוספים. בתגובה לחיסול אנשי וועדות ההתנגדות העממית ברפיח על ידי צה"ל החלו ארגוני הטרור הפלסטינים בשיגור רקטות נרחב מרצועת עזה לישראל, שהיה החמור ביותר מאז תום מבצע עופרת יצוקה, וחילופי אש שנמשכו מספר ימים. הירי החל בשעות הערב של 18 באוגוסט, ונמשך עד 25 באוגוסט. רקטות נורו לכיוון יישובי עוטף עזה, אשקלון, נתיבות ושדרות. חלקן יורט על ידי מערכת "כיפת ברזל". כתוצאה מהירי נהרגו שלושה ישראלים.
מרץ 2012
- ערך מורחב – מבצע הד חוזר
ב-9 במרץ 2012 הרג צה"ל, באמצעות כלי טיס, את זוהיר אל-קייסי, מזכ"ל ועדות ההתנגדות העממית. יחד איתו נהרג מוחמד אחמד אל-חנני, ששוחרר בעסקת שליט. לדברי צה"ל פעולת סיכול ממוקד זו נעשתה בעת שאל-קייסי עסק בתכנון פיגוע נגד ישראל, ככל הנראה באמצעות ציר ה-ח'. בעקבות זאת החל ירי רקטות נרחב מרצועת עזה לעבר מטרות אזרחיות בישראל, ובתגובה תקף חיל האוויר הישראלי יעדי טרור.
ההסלמה נמשכה מספר ימים ודעכה ב-16 במרץ. במהלכה נורו כ-300 רקטות לעבר ישראל, ועקב כך לא פעלו מוסדות החינוך ביישובים שבמרחק 7 עד 40 קילומטרים מהרצועה, ועובדים רבים לא הגיעו לעבודתם, אם משום שמקומות עבודתם נמנעו מלפעול, ואם משום שנאלצו לשמור על ילדיהם עקב סגירת מוסדות החינוך. יעדי התקיפה של חיל האוויר הישראלי כללו 19 חוליות שעמדו לשגר רקטות ו-18 מחסנים לייצור ואחסון אמצעי לחימה ובורות שיגור. 26 פלסטינים, מהם 22 חמושים ו-4 אזרחים שהיו בסביבת הלחימה, נהרגו בתקיפות.
יוני 2012
בבוקר 18 ביוני 2012, ביצעו מחבלים מהג'יהאד העולמי פיגוע טרור משולב בגבול ישראל-מצרים: אזרח ישראל נהרג ממטען צד, כוח של חטיבת גולני הוקפץ לאזור והרג 2–3 מחבלים[17]. אף כי המחבלים יצאו מסיני, החוליה הייתה קשורה לתא טרור שבסיסו ברצועת עזה וב-20 ביוני, בסיוע מידע מודעיני שסיפק השב"כ, תקף צה"ל חוליית מחבלים מהג'יהאד העולמי שפעלה ברצועת עזה והייתה מעורבת בפיגוע של 18 ביוני: אחד המחבלים נהרג והשני נפצע קשה[18][19].
למחרת, החלו המחבלים הפלסטינים להפגיז את חבל אשכול ושער הנגב ברקטות קסאם, גראד ופצצות מרגמה. בירי לקח חלק באופן גלוי גם חמאס, שנמנע מלקחת חלק ישיר בירי בסבבים הקודמים. צה"ל בתגובה תקף חוליות שיגור פלסטיניות מהאוויר. הירי המשיך גם ב-20 ביוני ובתגובה תקף חיל האוויר הישראלי אתרי טרור בתוך הרצועה. אחרי מטח של 8 רקטות בבוקר 21 ביוני חלה ירידה דרסטית בירי הרקטות. הירי התחדש בשבת, 23 ביולי, כאשר בבוקר מטח כבד של 15 רקטות פצע אדם קשה.
בסבב עימות זה כלי טיס של חיל האוויר הישראלי תקפו חוליות שיגור וסיכלו ירי תלול-מסלול אל עבר ישראל. הפלסטינים ירו בין 18 ביוני עד ל-23 ביוני למעלה מ-150 רקטות[20]. כיפת ברזל יירטה לראשונה רקטות מעל נתיבות ושדרות[21].
אוגוסט 2012 - ניסיון הפיגוע בגבול ישראל-מצרים
- ערך מורחב – מתקפת הטרור במפגש הגבולות ישראל-מצרים-רצועת עזה
ב-2 באוגוסט 2012 פרסם המטה ללוחמה בטרור אזהרת מסע חמורה על חצי האי סיני בעקבות מידע מודיעיני שסיפקו השב"כ ואמ"ן על פיגוע שעתיד לצאת בקרוב, וכנראה יכלול גם ניסיון חטיפה. בתגובה להתרעה הגביר צה"ל את הכוננות בגבול ישראל-מצרים והורה לכוחות לשמור על דריכות מרבית. ב-5 באוגוסט תקף חיל האוויר הישראלי שני מחבלים ברפיח במטרה להרוג מחבל מהג'יהאד העולמי שתכנן להוציא פיגוע מסיני. המחבל נפצע, ומחבל מוועדות ההתנגדות העממית שהיה עמו נהרג[22]. בערב החלו ארגוני הטרור הפלסטינים בהפגזה מסיבית של רקטות ופצצות מרגמה על יישובי חבל אשכול[23]. במקביל, בסיני תקפו מחבלים כוח של צבא מצרים, הרגו 15 חיילים וגנבו נגמ"ש מדגם פהאד וכלי רכב נוסף. המחבלים והנגמ"שים תקפו את מעבר כרם שלום, כאשר רכב אחד שימש כמכונית תופת והתפוצץ על גדר המערכת, ואילו הנגמ"ש חדר כקילומטר לתוך ישראל עד אשר הושמד על ידי מסוק קרב וירי טנקים של צה"ל[24]. כוחות מחיל השריון וגדוד הסיור המדברי תקפו את המחבלים שברחו מהנגמ"ש השרוף והרגו את כולם. באירוע לא היו נפגעים לכוחות צה"ל[25].
אוקטובר 2012
באוקטובר 2012 גבר קצב ירי הרקטות מרצועת עזה, וכתגובה, פעילות הסיכול של צה"ל, שבהתחלה התמקדה בפעילי הג'יהאד העולמי הפועלים בשיתוף ארגוני טרור מזרם הג'יהאד הסלפי בסיני. ב-23 באוקטובר נפצע קשה זיו שילון, קצין בחטיבת גבעתי בעת פטרול בציר הוברס כנראה כתוצאה ממטען צד שהטמינו מחבלים ליד אחד השערים בגדר המערכת[26]. ב-24 באוקטובר ירו ארגוני הטרור למעלה מ-70 רקטות אל עבר אשקלון ויישובי עוטף עזה. כיפת ברזל יירטה 7 רקטות מעל אשקלון אך בעוטף עזה נפצעו מספר בני אדם קשה ונזק נגרם למבנים ולחיות משק. בתגובה תקפו חיל האוויר הישראלי וחיל השריון חוליות שיגור וסיכלו מספר שיגורים[27].
תחילת נובמבר 2012
האירועים המשיכו להסלים גם בחודש נובמבר כאשר מספר מטעני חבלה הופעלו אל עבר כוחות צה"ל הפועלים בציר הוברס ופצעו מספר חיילים. ב-8 בנובמבר התפוצצה מנהרת תופת שנחפרה אל הצד הישראלי של ציר הוברס וגרמה נזק לרכב שטח צבאי ריק. ב-10 בנובמבר ירו מחבלים פלסטינים טיל נ"ט אל עבר רכב שטח צה"לי שסייר בציר הוברס ופצעו 4 חיילים. בתגובה תקפו כוחות צה"ל, כולל טנקים, מטרות ברצועת עזה והפלסטינים דיווחו על שבעה הרוגים ועשרות פצועים[28][29]. באותו ערב החלו ארגוני הטרור בירי של עשרות רקטות ופצצות מרגמה אל עבר יישובים בעוטף עזה, לרבות אשקלון ושדרות. באותו לילה תקפו מטוסי חיל האוויר הישראלי מספר מטרות טרור ברצועת עזה[30][31]. ירי הרקטות הכבד המשיך גם בימים שלאחר מכן, כאשר נכון לערב 12 בנובמבר ירו המחבלים הפלסטינים למעלה מ-100 רקטות אל עבר ישראל, חלקן פגעו במבנים וגרמו להם נזק[32].
מבצע עמוד ענן
- ערך מורחב – מבצע עמוד ענן
ב-14 בנובמבר פתח צה"ל במבצע עמוד ענן: גל תקיפות אוויריות של תשתיות טרור, מחסני רקטות ארוכות טווח ומתקני שיגור תת-קרקעיים שבא כתגובה לירי הרקטות בימים שקדמו לו. בתחילת המבצע הרג צה"ל את ראש הזרוע הצבאית של חמאס, אחמד ג'עברי, ופגע במשגרי רקטות רבים. בתגובה, חמאס ומספר ארגונים נוספים ברצועה שיגרו אלפי רקטות אל יישובים בדרום ישראל. כיפת ברזל יירטה מאות מהן. בקריית מלאכי נהרגו שלושה אזרחים ישראלים מפגיעה ישירה של גראד בבניין. לראשונה שוגרו רקטות פג'ר 5 לגוש דן, ולראשונה מאז מלחמת המפרץ נשמעה אזעקת אמת בתל אביב. ביום השלישי למבצע נשמעה לראשונה אזעקת אמת באזור ירושלים. במבצע נהרגו 4 אזרחים ישראליים ו-2 חיילים, ואילו לפלסטינים נהרגו 120 פעילי טרור ו-57 אזרחים. המבצע הסתיים כעבור 8 ימים בהסכם על הפסקת אש בין ישראל לחמאס שהושג בתיווך ארצות הברית ומצרים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- Rocket Attacks on Israel From Gaza ("התקפות רקטות על ישראל מעזה") - עובדות וסטטיסטיקה, הבלוג הרשמי של צה"ל
- תמונות מפגיעת רקטות במבנים בישראל, הבלוג הרשמי של צה"ל, 24 באוקטובר 2012
הערות שוליים
- ^ כבר ב-2006 היו בידי הפלסטינים רקטות גראד רגילות, אותן הן ירו בעיקר על שדרות ואשקלון (ב-28 במרץ 2006 בוצע הירי הראשון).
- ^ במחנה, 2 בינואר 2009.
- ^ גיורא איילנד, "עופרת יצוקה": יחסי הדרגים ותוצאות המבצע, עדכן אסטרטגי, גיליון 4, פברואר 2009
- ^ חנן גרינברג, עופרת יצוקה - הסוף: אחרון החיילים יצא מעזה, באתר ynet, 21 בינואר 2009.
- ^ חנן גרינברג, צה"ל: חמאס לא ביצע את הפיגוע - אבל אחראי, באתר ynet, 27 בינואר 2009.
- ^ מטוסי חיל האוויר תקפו מנהרות לאורך ציר פילדלפי, באתר הארץ, 28 בינואר 2009.
- ^ ארנון בן-דרור, שנה אחרי: ירידה של 90% בירי תלול מסלול מהרצועה, דובר צה"ל, 27 בדצמבר 2009.
- ^ חדשות הטרור והסכסוך הישראלי-פלסטיני (8–15 במרץ 2011), אתר המרכז למורשת המודיעין.
- ^ הטרור נגד ישראל מרצועת עזה מאז מבצע "עופרת יצוקה": נתונים, מאפיינים ומגמות, אתר המרכז למורשת המודיעין (מל"מ), 1 במרץ 2011.
- ^ ברק רביד, ראש השב"כ, יובל דיסקין: למרות מאמצי מצרים - ההברחות נמשכות, באתר הארץ, 29 במרץ 2009.
- ^ רוני סופר, הרמטכ"ל: לראשונה חדר לטנק בעזה טיל "קורנט", באתר ynet, 21 בדצמבר 2010
- ^ תלם יהב, קסאם? קטן עליהם. הארסנל של החמאס: דו"ח מצב, באתר מאקו, 22 במרץ 2011
- ^ רוני דניאל, טיל קורנט נורה על אוטובוס ילדים באתר ערוץ 2
- ^ אליאור לוי ויואב זיתון, לראשונה: מערכת "מעיל רוח" מנעה פגיעה בטנק, באתר ynet, 1 במרץ 2011
- ^ יירוט מבצעי ראשון ל"מעיל רוח": הישג היסטורי לצה"ל, דובר צה"ל, 2 במרץ 2011
- ^ יניר יגנה, ברק רביד, אנשיל פפר, יירוט מבצעי ראשון למערכת כיפת ברזל, באתר הארץ, 7 באפריל 2011
- ^ התקפת הטרור ב-18 ביוני 2012, הבלוג הרשמי של צה"ל].
- ^ IAF Targets Terrorists Involved in Attack at Egypt-Israeli Border, הבלוג הרשמי של צה"ל, 20 ביוני 2012.
- ^ סיכול ממוקד בעזה: חוסל פעיל ג'יהאד שהיה מעורב בפיגוע בגבול, nrg מעריב, 20 ביוני 2012.
- ^ Updates: Rocket Fire From Gaza On Israel in Past Week, פוסט מתעדכן בבלוג הרשמי של צה"ל
- ^ חנן גרינברג, מגינת הדרום: היירוט המאה של "כיפת ברזל", nrg מעריב, 24 ביוני 2012
- ^ גילי כהן, אבי יששכרוף, צה"ל תקף בדרום רצועת עזה והרג פלסטיני, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2012
- ^ אילנה קוריאל ואליאור לוי, חילופי אש בדרום, 16 חיילים מצרים נהרגו, באתר ynet, 5 באוגוסט 2012
- ^ תמונת הנגמ"ש השרוף אחרי שהושמד - שיריונית מדגם פהאד, תמונה מאת דובר צה"ל, 6 באוגוסט 2012.
- ^ תקרית בגבול ישראל-מצרים: צה"ל סיכל ניסיון חדירת מחבלים לשטח ישראל, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 5 באוגוסט 2012
- ^ רותם פסו, עם המבט קדימה: סרן זיו שילון חוזר לאירוע ששינה את חייו, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 25 באוקטובר 2013
- ^ הודעות מתעדכנות של דובר צה"ל: בעברית ובאנגלית, 24 באוקטובר 2012
- ^ עדכוני הרוגים ופצועים במתקפה על רצועת עזה - הנתונים ה"מוסתרים" בתקשורת הישראלית, באתר "רופאים לזכויות אדם - ישראל, 12 בנובמבר 2012
- ^ Gaza flares as Israel hits back killing four, באתר רויטרס, 11 בנובמבר 2011
- ^ מערכת אתר צה"ל, בתגובה להמשך הירי: צה"ל תקף מוקדי טרור בצפון ובדרום רצועת עזה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 11 בנובמבר 2012
- ^ אמיר בוחבוט, הירי נמשך בלילה, ברוב הדרום לומדים הבוקר, באתר וואלה!, 11 בנובמבר 2012
- ^ הודעה מתעדכנת באנגלית בבלוג של צה"ל, 11-12 בנובמבר 2012
| הסכסוך הישראלי-פלסטיני בעשור השני של המאה ה-21 | |||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מבצעים צבאיים | הלחימה ברצועת עזה בין מבצע עופרת יצוקה למבצע עמוד ענן • מבצע חוק ברזל • מבצע הד חוזר • מבצע עמוד ענן • הלחימה ברצועת עזה בין מבצע עמוד ענן למבצע צוק איתן • מבצע חשיפה מלאה • מבצע שובו אחים • מבצע צוק איתן (אירועים) • הלחימה ברצועת עזה לאחר מבצע צוק איתן • גל הטרור הפלסטיני (2015–2016) • מבצע חגורה שחורה | ||||||||||||||||||||
| התפרעויות ואירועי טרור |
| ||||||||||||||||||||
| שונות | העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה (2018–2021) (אירועים) • שיגורי רקטות מסיני לעבר אילת ועקבה | ||||||||||||||||||||
37820147הלחימה ברצועת עזה בין מבצע עופרת יצוקה למבצע עמוד ענן