מדע וטכנולוגיה בישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עיינו גם בפורטל

מדע בישראל הוא שער למחקר המדע, הישגיו ויישומיו במדינת ישראל. הפורטל כולל מבוא על המדע בישראל, ערכים, תמונות ונושאים נבחרים; חדשות במדע בישראל, תולדותיו; ומידע על מדענים ישראלים, פרסים למדע שקבלו ומוסדות אקדמיים בישראל.

מדע וטכנולוגיה הם מהתחומים הפעילים והמפותחים ביותר במדינת ישראל[1]. מאז הקמתה בתש"ח 1948 ועד עתה קיימת זיקת גומלין בין התפתחות המדע והטכנולוגיה בישראל לבין תשומת לבם ושאיפתם של הממשלות לדורותיהן לפיתוח המדע, והיצירה, ולמצוינות ישראלית בפעילות המדעית לתחומיה.

תולדותיו

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו למכלול ועזרו לערוך אותו.

ציון דרך בביסוס המדע והטכנולוגיה בישראל נרשם בעיצומה של מלחמת העצמאות, כאשר הוקמה "המועצה המדעית לישראל" בהוראתו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון, כהמשכה של המועצה למחקר מדעי ותעשייתי המנדטורית. בן-גוריון סבר כי "בנין מולדתנו ותרבותנו לא ייכונו - בלי היות המדע עמוד-התיכון של פעולתנו המשקית, היישובית והחינוכית"[2]. בן-גוריון קבע כי יושב הראש של "המועצה המדעית לישראל" יהיה על פי חוק ראש הממשלה, וסגנו יהיה שר החינוך והתרבות; וזאת כפועל יוצא לחשיבות הרבה שיוחסה לפיתוח המדע, הטכנולוגיה והתרבות בישראל, שזה עתה נולדה.

המחקר הבסיסי בישראל ומערכות ההשכלה הגבוהה: מכוני מחקר, אוניברסיטאות ומכללות, מיוסדים על שני חוקי יסוד: "חוק המועצה להשכלה גבוהה", ו"חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים"; ובצד זאת, מרבית תקציביהן באים מממשלת ישראל.

המדע בישראל מתאפיין בחדשנות, שבכללה תיור מתמיד אחר פריצות דרך, החשבת חיוניותה של מחשבה ייחודית כתנאי לחדשנות זו, והערצת ההמצאתיות, בעיקר בכל הנוגע לפיתוח ושכלול טכנולוגיה ומנגנוני העזר שלה; בשל כך נוצרה בישראל תעשייה עתירת ידע שיצא לה שם בעולם. החדשנות הישראלית מוצאת את ביטויה בייצור ידע ופרסומים רבים ביחס לגודל האוכלוסייה, על פי פרופ' יעקב זיו, ישראל "מייצרת יותר מ-1% של הידע המדעי בעולם"[1] (אף שאוכלוסייתה היא רק כפרומיל מאוכלוסיית העולם). גם על פי מדד איכות תרומותיה של ישראל למדע ולטכנולוגיה הן רבות. הישגיהם של מדענים ישראלים בתחומי המדע והטכנולוגיה משמעותיים ובעלי חשיבות כלל עולמית.

מאז קום המדינה עסקו מדענים ישראלים במגוון מדעים הן בתאוריה והן למעשה. תרומותיה של ישראל בולטות במיוחד בגנטיקה, מדעי המחשב, פיזיקה, כימיה, אלקטרוניקה, אופטיקה, מדעי החקלאות וההנדסה. בתחום הטכנולוגיה ישראל ידועה בפיתוח אמצעי לחימה וציוד צבאי, בפיתוח שיטות חקלאיות מתקדמות; לישראל מוניטין רב בתחום החקלאות; שיטות השקיה, קומפוסט מועשר, יבולים מהונדסים וחקלאות מדבר. הרפואה בישראל היא מהמתקדמות בעולם. החל משנות ה-90 של המאה ה-20 נוצר בישראל כר פורח לתעשיות היי-טק וחברות הזנק (סטארט אפ). בישראל הריכוז הגבוה ביותר בעולם של חברות הזנק: 3,850 חברות לכל 1,844 ישראלים.

על פי נתוני משרד המדע והטכנולוגיה (בשנת 2012):

  • מדינת ישראל מובילה בעולם בהשקעה הלאומית במחקר ופיתוח אזרחי - 4.4% מהתמ"ג ב-2010 וכ-36 מיליארד ש"ח. שמינית באוריינות טכנולוגית (הוצאות על מחקר ופיתוח, יצירתיות הקהילה המדעית, כמות מחשבים אישיים וחיבורי אינטרנט לנפש), מדורגת במקום ה-16 בייצוא טכנולוגי, ובמקום ה-17 בהישגים טכנולוגיים ברשימה של Nation Master המדרגת מדינות לפי כלכלתן.
  • בישראל 8 אוניברסיטאות מחקר. סקר הראה כי מקצוע המדען הוא עדיין המקצוע שרוב ההורים היו רוצים שילדיהם יעסקו בו, מיד לאחר רופא.
  • בעשור האחרון זכו חמישה מדענים ישראלים בפרס נובּל.
  • דו"ח הפורום הכלכלי העולמי ציין כי מקור החוזק העיקרי של ישראל "נובע מקיומם של עסקים חדשניים במיוחד המפיקים תועלת מנוכחותם של מוסדות המחקר הטובים בעולם".
  • בישראל קיים השיעור הגבוה ביותר בעולם של בעלי תואר אקדמי ביחס לגודל האוכלוסייה. יותר מ-33,000 ישראלים הם בעלי תואר דוקטור.
  • ישראל היא אחת מתשע המדינות החברות במועדון החלל היוקרתי - המדינות היחידות על כדור הארץ שהציבו לוויינים בחלל.
  • ישראל מדורגת במקום ה-22 במדד התחרותיות העולמי, שישית בתחום החדשנות ורביעית במספר הפטנטים.

אוניברסיטאות בישראל

ערך מורחב – אוניברסיטאות בישראל
מגדל מאיץ חלקיקים במכון ויצמן למדע, רחובות (2009)

בשלב מוקדם של ההתיישבות הציונית בארץ ישראל הוקמו בה הטכניון בחיפה (בשנת 1924) והאוניברסיטה העברית בירושלים (בשנת 1925). שני מוסדות אלה הכשירו אנשי מדע וטכנולוגיה, שאליהם נוספו מדענים ומהנדסים בעליות השונות. בשנת 1934 הוקם ברחובות "מכון זיו" - מכון מחקר שלימים הפך למכון ויצמן למדע. לאחר קום המדינה הוקמו אוניברסיטאות נוספות: אוניברסיטת בר-אילן (1955), אוניברסיטת תל אביב (1956), אוניברסיטת חיפה (1963), אוניברסיטת בן-גוריון (1969) ואוניברסיטת אריאל בשומרון (2012) ואוניברסיטת רייכמן (2021). האוניברסיטה הפתוחה, שהוקמה בשנת 1976, מאפשרת לימודים אקדמיים בכל רחבי ישראל (ואף מחוצה לה).

עשרות מכללות אקדמיות מציעות אף הן הכשרה אקדמית, בעיקר לתואר ראשון, ובמידה מסוימת גם לתואר שני. מספר הסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות בישראל גדל מ-1,600 בשנת 1948 ל-245,000 בשנת 2006. מספר המאמרים המדעיים לנפש שנכתבו על ישראלים הוא מהגבוהים בעולם[3], כמו כן, ישראל נמצאת במקום השלישי בעולם (יחד עם שווייץ) ביחס הפטנטים הרשומים לנפש[4].

הישגיהם של החוקרים הישראלים באים לידי ביטוי, בין השאר, בזכייה בפרסים בינלאומיים בולטים:

מדד למעמד המדע בישראל הוא מספר המאמרים שמקורם בישראל. מניתוח מאמרים מ-170 מדינות, המופיע באינדקס של ארגון Thomson Reuters נמצא שבמרבית התחומים עולה מספר הפרסומים המדעיים שאחד מכותביהם מישראל (בין השנים 2004 ו-2008), על הממוצע העולמי למדינה. לדוגמה בתחומים מתמטיקה (10% מעל הממוצע בשאר העולם), מדעי החלל (57% מעל שאר העולם), פיזיקה (54%), ומדע החומרים (46%)[8]. אותו מכון מפרסם מדד אחר והוא מספר הציטוטים של מאמרים מדעיים ממוסדות אקדמיים מישראל במאמרים מדעיים בכלל. על פי נתונים בין השנים 1995–2005 מבין 3,328 מוסדות להשכלה גבוהה שנבחנו, דורגה האוניברסיטה העברית במקום ה-109 בעולם, אחריה מדורגת אוניברסיטת תל אביב במקום ה-114; מכון ויצמן למדע במקום ה-123; הטכניון במקום ה-244; אוניברסיטת בן-גוריון בנגב במקום ה-411; אוניברסיטת בר-אילן במקום ה-553.[9] בראשית העשור השני של המאה ה-21, ישראל במקום החמישי בעולם במספר הפרסומים האקדמיים לנפש - 1.13% מכלל הפרסומים המדעיים בעולם בשנים האחרונות. השיעור הגדול ביותר של פרסומים אקדמיים של ישראלים הם בתחומי המתמטיקה, הרפואה הקלינית והפיזיקה. ממוצע הציטוטים המדעיים של ישראל גבוה ב-50% מהממוצע העולמי.

מוסדות מחקר בישראל

תעשייה עתירת ידע בישראל

תעשיית היי-טק

מבט אווירי על הרצליה פיתוח, מקום מושבן של חברות הייטק רבות
מבנים בגן הטכנולוגי מלחה

ענף ההיי טק החל להתפתח בישראל בשנות ה-60 של המאה ה-20, עם היווסדן של מספר חברות, כמו ECI Telecom, תדיראן ואלרון. האמברגו הצרפתי, שהוטל על ישראל לאחר מלחמת ששת הימים, האיץ התפתחותה של תעשייה צבאית שמטרתה השגת יתרון טכנולוגי על מדינות ערב, ושמירתו לאורך זמן. בשלבים מאוחרים יותר החל חלק מתעשיות צבאיות אלה לפתח גם יישומים אזרחיים. יתרונה היחסי של ישראל בא לידי ביטוי כאשר תעשיית המחשוב העולמית החלה שמה דגש רב יותר על תוכנה ביחס לחומרה, וחברות ישראליות החלו מתבלטות בשוק הבינלאומי. בשנות ה-80 של המאה ה-20 קמו בישראל חברות היי טק שאיתרו ופיתחו תחומי ייצור שלא כוסו על ידי חברות אמריקאיות מקבילות, ובין 1984 ל-1991 גדל שווי ייצוא מוצרי התוכנה מישראל מ-5 מיליון ל-110 מיליון דולר.

תעשייה עתירת טכנולוגיה היא מרכיב חשוב בכלכלת ישראל, בייחוד בשני העשורים האחרונים. המשאבים הטבעיים המוגבלים ודגש על חינוך והשכלה טכנולוגיים היוו גורם מרכזי בהכוונת התעשייה לתחומי היי-טק. כתוצאה מהצלחתה של ישראל בפיתוח חומרה, תוכנה, תקשורת ובמדעי הטבע וכתוצאה מריבוי חברות הסטארט-אפ רבים מתייחסים לישראל כעמק הסיליקון השני[10][11].

חברת אינטל פתחה מספר מפעלים בישראל בהשקעות של מיליארדי דולרים וחברות אחרות מחזיקות בישראל מרכזי פיתוח.

נכון ל-2004 השקעות הון הסיכון בישראל היו גדולות מבכל מדינה באירופה[12]. ויחס ה-VC/GDP הגדול בעולם אחרי ארצות הברית. למעט ארצות הברית וקנדה לישראל יש הכי הרבה חברות הרשומות בנסדאק[13].

חברות הייטק בולטות בישראל:

בנוסף לחברות ישראליות אלה, חברות בינלאומיות, כדוגמת יבמ, אינטל, Yahoo!, גוגל, מיקרוסופט, HP ואחרות פתחו מרכזי פיתוח בישראל, וכן רכשו חברות הזנק ישראליות הממשיכות לפעול בישראל.

בתחומי התקשורת וטכנולוגיית המידע, ה-ITU דירג את ישראל במקום ה-19 באירופה, ובמקום ה-29 בעולם כולו[14].

טכנולוגיה צבאית

ערך מורחב – פיתוח אמצעי לחימה בישראל
תת מקלע "עוזי" (2006)
טנק מרכבה סימן 4מ עם מערכת "מעיל רוח" - אחד הטנקים המתקדמים ביותר בעולם

בישראל פועלות חברות רבות העוסקות בטכנולוגיה צבאית, לשימוש צה"ל ולייצוא. חברות בולטות בתחום זה הן

מסלול מיוחד להכשרת כח אדם מעולה לתחום זה הוקם כתוכנית תלפיות כאשר המטרה המוצהרת היא הקמת תוכנית עילית צבאית-אקדמית להכשרת מנהיגות טכנולוגית-מבצעית מעולה למערכי המחקר והפיתוח (מו"פ) ומערכי האמל"ח (אמצעי לחימה) של מערכת הביטחון.

מבין הפיתוחים הטכנולוגיים הצבאיים הבולטים של ישראל ניתן למנות את: תת-מקלע עוזי, טנק המרכבה, מטוס קרב כפיר, טילי הפיתון, לווייני ריגול אופק וטכסאר, רובי הסער גליל ותבור, ספינות הטילים, ספינות הסיור שלדג ודבורה, מערכות הגנה נגד טילים החץ וכיפת ברזל, מערכת הגנה אקטיבית מעיל רוח ועוד.

פרמצבטיקה

טבע תעשיות פרמצבטיות היא אחת מ-20 חברות הפרמצבטיקה הגדולות בעולם, והחברה המובילה בתחום הגנריקה. לטבע אתרי ייצור, מחקר ושיווק בישראל, צפון אמריקה ואירופה. יותר מ-80% מהכנסות החברה מקורן במכירות בצפון אמריקה ואירופה. הישגה הגדול ביותר של טבע, ואחד מהישגיו הגדולים של המדע הישראלי בכלל, היה קבלת אישור ה-FDA לתרופת הקופקסון ב-1996. התרופה פותחה בידי צוות חוקרים במכון ויצמן למדע, והיא אחת הטובות ביותר המצויות כנגד מחלת הטרשת הנפוצה. מכירותיה השנתיות עולות על מיליארד דולר. בכך הפכה טבע מחברה המייצרת תרופות גנריות לחברה המייצרת גם תרופות מקוריות.

בתחום הפרמצבטיקה פועלות בישראל גם דקסל פארמה, תרו ופריגו ישראל. בתחום הדיאגנוסטיקה עוסקת חברת גיוון אימג'ינג, בטר פלייס בתחום הנדסת חשמל, נס טכנולוגיות בפיתוח מערכות מידע, ונטפים בעזרים לשכלול החקלאות.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מדע וטכנולוגיה בישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 יעקב זיו,מדיניות מדע בישראל, באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
  2. ^ קפאי פינס, קרן השפע, מחקר מדעי ופיתוח טכנולוגי בישראל, הוצאת מוסד ויצמן למדע, 1990, עמ' 79.
  3. ^ עפרי אילני, מעצמה אקדמית: ישראל במקום רביעי בפרסום מאמרים לאדם, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2009.
  4. ^ יובל דרור, 1,046.1 פטנטים זיכו את ישראל במקום ה-13 המכובד, באתר הארץ, 10 ביוני 2003
  5. ^ אביטל להב, פרס נובל בכימיה לישראלית עדה יונת, באתר ynet, 7 באוקטובר 2009
  6. ^ שי זמיר ואביאל מגנזי, הישראלי פרופ' דן שכטמן זכה בפרס נובל בכימיה, באתר ynet, 5 באוקטובר 2011
  7. ^ אסף שטול-טראורינג, המתמטיקאי הישראלי, פרופ' אילון לינדנשטראוס, זכה במדליית פילדס היוקרתית, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2010
  8. ^ Science in Israel, 2004-08
  9. ^ האוניברסיטה העברית מובילה בישראל בציטוט מאמרים מדעיים של חוקריה, אתר הידען
  10. ^ ישראל נחושה על קשרי IT,‏. The Hindu Business Line, 2001
  11. ^ ישראל מכה מעבר למשקל שלה, האקנומיסט, 2005
  12. ^ Venture capital invests in Israeli techs Recovering from recession, country ranks behind only Boston, Silicon Valley in attracting cash for startups, סן פרנסיסקו כרוניקל
  13. ^ אתר הנאסד"ק, פברואר 2005
  14. ^ מקור: Measuring the Information Society Report 2014, באתר ITU (באנגלית), עמ' 99
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35020033מדע וטכנולוגיה בישראל

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מדע_וטכנולוגיה_בישראל&oldid=2219668"