רצח בן יוסף לבנת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רצח בן יוסף לבנת
תאריך 24 באפריל 2011
תאריך עברי כ בניסן ה'תשע"א
מקום קבר יוסף שכם
סוג פיגוע ירי
הרוגים 1
פצועים 5
מבצע המשטרה הפלסטינית
מניע לאומני

רצח בן יוסף לבנת היה פיגוע טרור פלסטיני שאירע בקבר יוסף שבשכם ב-24 באפריל 2011 (כ בניסן ה'תשע"א), שבו שוטרים פלסטינים ירו על קבוצה של 15 מתפללים ישראלים חסידי ברסלב, שהגיעו להתפלל בקבר יוסף מבלי לתאם את הביקור עם צה"ל כנדרש בחוק. בפיגוע נורה בן יוסף לבנת בצווארו ומת במקום.

הפיגוע

בן יוסף נולד בכ"ח בתשרי תשמ"ז באלון מורה. למד בישיבת מקור חיים ובישיבות נוספות. לאחר נישואיו עבר לירושלים ולמד בישיבת שובו בנים.

במוצאי שבת, כ' בניסן התשע"א, נסע בן יוסף לקבר יוסף בליווי אחיו וחמישה עשר חסידים נוספים. כשנכנסו החלו שוטרים פלסטינים לירות באוויר, החסידים חזרו למכוניות בהם הגיעו ומייד נפתחה אש מכוונת לעברם מג'יפ כוחות המשטרה של הרשות הפלסטינית. חמישה נפצעו, בן יוסף נורה בצווארו ומת במקום.[1]

לאחר הפיגוע

בן יוסף לבנת הובא ביום המחרת למנוחות בבית העלמין בהר הזיתים[2]. בהלווייתו השתתפו מאות בני אדם, בראשות רבני ותלמידי ישיבת ברסלב "שובו בנים" [3].

הותיר אחריו אשה וארבעה ילדים.

בן יוסף היה אחיינה של לימור לבנת.

חקירת הפיגוע והעמדה לדין

חקירת האירוע התנהלה במקביל בצה"ל וברשות הפלסטינית. הפלסטינים טענו שהישראלים, שנכנסו באופן לא מתואם לשכם, ניסו לפרוץ מחסום של המשטרה הפלסטינית ואף יידו לעברם אבנים, ולכן מדובר בירי לשם הגנה עצמית.[4] באירוע היו מעורבים חמישה אנשי משטרה פלסטינים, הרשות הפלסטינית העמידה ארבעה מתוכם לדין על ירי לא מוצדק באוויר כשהחמישי מסתתר והם ריצו תקופת מאסר של שנה. לאחר שחרורם מהכלא הפלסטיני הם נעצרו בידי צה"ל[5]. בחקירתם הודו העצורים כי חלק מהירי אותו ביצעו כוון למכוניות בהם נסעו הישראלים, אף שלא נשקפה סכנה לחייהם.
בחקירת המעורבים עלה כי קודם לחקירתם ברשות הפלסטינית, תיאמו את הגרסאות שימסרו. כמו כן, לאחר ביצוע הירי, חברי הפטרול פיזרו אבנים על הכביש, במטרה ליצור מצג שווא שיודו לעברם אבנים במהלך האירוע וכי מדובר בהגנה עצמית. בהמשך, וביוזמת קצין האחראי על בטחון כלא ג'ניד בו הוחזקו, בוצעה חבלה יזומה ברגליו של אחד הנחקרים על מנת ליצור ראיה כביכול התומכת בטענה זו. תחקיר של צה"ל קבע כי לא הייתה התגרות מצד הישראלים. בעקבות התחקיר משרד הביטחון הכיר בהרוג כנפגע פעולת איבה[6].

בתום חקירתם פרסם השב"כ שהשוטרים הודו שירו לעבר הרכבים ללא שנשקפה מהם כל סכנה ושביימו ראיות לאחר הירי[7].

הרכב בראשותו של נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים, אלוף משנה נתנאל בנישו, זיכה את היורה מעבירת רצח והטיל עליו 6 שנות מאסר על עבירות של ירי לעבר אדם ושיבוש הליכי משפט.

ראו גם

הערות שוליים