משמר הגבול
 | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | מג"ב |
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך | (באיו"ש כפופים לצה"ל) |
| סוג | ז'נדרמריה |
| בסיס האם | לוד |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1953–הווה (כ־71 שנים) |
| מלחמות | מבצע קדש, מלחמת ששת הימים, מבצע דין וחשבון, מבצע שלום הגליל, האינתיפאדה הראשונה והאינתיפאדה השנייה, מבצע צוק איתן, מבצע שומר החומות, מלחמת חרבות ברזל |
| נתוני היחידה | |
| כוח אדם |
3,682 שוטרי קבע, 3,527 שוטרי חובה , ומספר דומה במילואים |
| ציוד עיקרי | רובה שירות: M4 קרבין ו-M16 מקוצר; לאחרונה נראו גם עם Colt M5; נשק קל נוסף: אקדחים, מטול רימונים ורובי צלפים; כלי רכב: רכבי שטח, זאב, ניידות משטרה, רכב ניוד לוחמים שברולט סוואנה; אמצעים לפיזור הפגנות |
| פיקוד | |
| דרגת המפקד |
 ניצב |
| מפקדים | ראו רשימת מפקדי משמר הגבול |
משמר הגבול, בראשי תיבות: מג"ב, הוא כוח משמר גבול וז'נדרמריה, הזרוע המבצעית של משטרת ישראל, שמטרתהּ לתת מענה לבעיות בנושאי ביטחון פנים, לוחמה בטרור, לחימה בפשיעה קשה, אבטחת מתקנים רגישים (כולל מעברי גבול), אבטחת האזורים הכפריים ומניעת גנבות חקלאיות, דיכוי הפרות סדר ובמקרה של מלחמה בתוך גבולות המדינה, לקיחת חלק בלחימה ובמעצרים. מג"ב הוא כוח רב־תכליתי המסייע למשטרת ישראל ולצה"ל בטיפול בבעיות שבתחומי התמחותו, ומשמש גם כעתודה מרכזית להתערבות מיידית באירועים. מטה משמר הגבול נמצא בלוד.
סדר הכוחות של משמר הגבול, נכון לשנת 2019, הוא 7,212 איש (כ-23% מסדר הכוחות הכולל של משטרת ישראל).[1][2] כוח האדם במג"ב מורכב בעיקר מלוחמים, המשמשים בתפקיד ביניים בין שוטר לחייל. להלכה סמכויותיו של שוטר מג"ב שוות לסמכויותיו של כל שוטר רגיל, אך לא כך הכשרתו, הוא מתמחה בלחימה כמו חייל קרבי (שוטרי משמר הגבול מוכשרים כרובאי 05) וחמוש ברובה סער כנשק אישי (שוטרים בשירות קבע חמושים גם באקדח שירות). כמחצית מהשוטרים משרתים במשמר הגבול במסגרת שירות החובה שלהם והמחצית השנייה הם אנשי קבע מקצועיים. למג"ב כמה יחידות מיוחדות כגון: ימ"מ, ימ"ס, סמ"ג ויחידות החבלה - המתמחות בסוגים שונים של לחימה; וכוח מתנדבים שנקרא מתמי"ד (מתנדבים במדים).
משמר הגבול הוקם בתחילה במסגרת צה"ל כחיל הספר שהיה קיים חודשים מספר לאחר קום המדינה ועסק בשמירת גבולות, והוקם רשמית כחיל משטרתי בשנת 1953. מאז הקמתו עסק מג"ב בתפקידים רבים ומגוונים והוא כוח ורסטילי המבצע משימות מסוגים רבים. יחידות מג"ב פרושות בכל רחבי ישראל, מאילת ועד גבול לבנון, ובכל מקום הם כפופים למפקד האזור בו הם משרתים, כאשר ברוב חלקי הארץ הם כפופים למפקד המחוז המשטרתי וביהודה ושומרון — למפקד אוגדת איו"ש (לפיקוד צה"ל).
משמר הגבול הוא חיל חלוץ המשלב בני מיעוטים רבים המשרתים כלוחמים וכמפקדים בחיל. החיל מוביל גם בשילוב נשים בכל תפקידי הלחימה, כולל ביחידות המיוחדות.
מג"ב ובעיקר קציניו, משמשים גם כמאגר כוח אדם ממנו שואבת משטרת ישראל מועמדים מתאימים למילוי תפקידים במשטרה הרגילה. קציני מג"ב לא מעטים הצטרפו לשדרות הפיקוד של המשטרה הכחולה.
היסטוריה
רקע והקמה
עם קום מדינת ישראל, בשנת 1948, הוקמה ועדת מצב של הסוכנות היהודית, בראשות גולדה מאיר, שמטרתה לבסס תשתית להקמת המוסדות הנדרשים למדינה. הוועדה התחלקה לצוותים שכל אחד עסק בהקמת גוף אחר. מי שעמד בראש הצוות להקמת המשטרה, במסגרת הוועדה, היה יחזקאל סהר, לימים מפכ"ל המשטרה הראשון. הוא הגיש לוועדה תוכנית להקמת שני גופים שיפעלו זה לצד זה: משטרה עברית וז'נדרמריה. משטרת ישראל הוקמה מיד עם הקמת המדינה, אולם הקמת הז'נדרמריה נדחתה בשל המצב הקשה ששרר ביישוב באותה עת, בשל מלחמת העצמאות שהייתה אז בעיצומה.[3] עם שוך הקרבות, בשנת 1949, התחדד הצורך בהקמת הז'נדרמריה, כיוון שגבולות המדינה הצעירה שהיו ארוכים ופרוצים ברובם, גרמו להסתננות ופדאיון. כשהוחלט על הקמת הז'נדרמריה התעורר ויכוח בין משטרת ישראל לבין צה"ל שנסוב על השאלה למי יהיה החיל כפוף. כל אחד מהגופים רצה שהחיל החדש יהיה תחת חסותו, שכן להקמת חיל חדש נדרשו תקנים נוספים ותקציב נוסף. ב-21 בספטמבר 1949 התקיימה אצל ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, ישיבה בנושא ובה הוחלט להקים את החיל במסגרת הצבא, בשם חיל הספר.
לחיל הספר, שמפקדו הראשון היה דוד שאלתיאל, הוקצו 2,000 תקני קבע ומספר כלי רכב. שאלתיאל פעל במרץ למען הקמת החיל, אך נתקל בקשיים רבים. הקושי העיקרי היה בגיוס כוח אדם, ובחוסר מוטיבציה של הדרגים הבכירים לפעול למען הקמתו.[4] עקב הקשיים הללו הודיע שאלתיאל לבן-גוריון כי הוא נכשל בהקמת חיל הספר, והציע להעביר את הקמת החיל החדש לאחריות משטרת ישראל.
בשנת 1950 החליט ראש הממשלה להעביר את חיל הספר מצה"ל למשטרה. בעקבות החלטה זו הוקמו בשנת 1951 שלוש פלוגות משמר הגבול במסגרת המשטרה. פלוגה א' הוקמה בראש העין; פלוגה ב' במשטרת כרכור; ופלוגה ג' בעפולה.[5] כל אחת משלוש פלוגות אלו פעלו בנפרד כגוף עצמאי והאחראי לתיאום ביניהן היה מקסים כהן. בשל הקושי בגיוס כוח אדם, הוחלט להקים בכל פלוגה מחלקה של בני מיעוטים: דרוזים, בדואים וצ'רקסים.[6] פלוגות אלו גדלו והחלו בפעילות לאורך הגבולות, עד 26 באפריל 1953, אז החליט יחזקאל סהר, מפכ"ל המשטרה, להקים חיל מיוחד במשטרה אשר יקרא 'משמר הגבול'. למפקדו הראשון של החיל מונה פנחס קופל.[7] בישיבה שבה הוקם מג"ב נאמר שמג"ב יהיה המשכו של ארגון "השומר", הארגון הממוסד הראשון שעסק בשמירת הספר הישראלי. גם יוצאי ארגון "השומר" ראו במג"ב את המשך ארגונם, למשל הנשיא יצחק בן-צבי, ממקימי "השומר", נהג לערוך מסיבות בביתו ללוחמי מג"ב.[8]
האימון שניתן לשוטרי מג"ב היה אימון צבאי ונשקם היה נשק בריטי. מעמדם היה שווה למעמד שוטרי המשטרה האחרים בכל הקשור לזכויות, לחובות ולסמכויות. הוחלט כי בניגוד לשוטרים, שחובשים כובעים, יחבשו שוטרי מג"ב כומתות בצבע ירוק, כצבעו של הקו הירוק. החיל הוקם בתבנית של 8 פלוגות שחילקו ביניהן את שטח המדינה מירושלים עד גבול הצפון, כאשר פלוגה א' היא הדרומית ביותר ופלוגה ח' היא הצפונית ביותר. מספר חודשים לאחר הקמת החיל חולקו הפלוגות לשלושה גדודים: גדוד 1 התמקם בירושלים ומנה שתי פלוגות; גדוד 2 התמקם ברמלה ומנה 4 פלוגות; וגדוד 3 התמקם בטבריה ומנה שתי פלוגות.[9]
השנים הראשונות - עד מלחמת ששת הימים
הפעילות העיקרית שבה עסק מג"ב בשנותיו הראשונות הייתה לחימה בהסתננות. זו הייתה משימה מורכבת, שכן גבולות המדינה היו מפותלים, ארוכים וללא גדר לאורכם. כמה מן המסתננים היו מסוכנים ביותר, והמפורסם שבהם היה מוסטפא סמואלי, שבעטיו הוקמה יחידה 101 במטרה לתפסו. בסופו של דבר הוא נהרג בידי כוח מג"ב בפיקודו של איסמעיל קבלאן.[10] שוטרי מג"ב פרשו מארבים לאורך הגבולות, השתמשו בגששים, ערכו סיורים, ותצפיות ולעיתים אף פעילות מסוערבת[11] כדי לאתר את המסתננים ולמנוע את כניסתם לשטח מדינת ישראל. לקראת שנת 1956 עלה מספר ההסתננויות שהביא בסופו של דבר למבצע קדש.[12]
המבצע הגדול הראשון בו מג"ב נדרש ליטול חלק היה מבצע ייבוש החולה. המבצע נערך קרוב לגבול ישראל-סוריה העוין ומג"ב נדרש לאבטח את הפועלים ואת מכונות הייבוש שנפרשו לכל אורך האגם.[13] אתר הנצחה לפעולות מג"ב בייבוש החולה נמצא באתר אגמון חולה.
בשנת 1954 נעשה ניסיון להקים יחידת שריון במסגרת משמר הגבול. באותה השנה הוכנסו לשירות במג"ב כמה שריוניות מדגם 'וויט', שכונו: 'המברים', והיוו את הפלוגה המשוריינת של משמר הגבול.[14] הפלוגה נסגרה לאחר זמן קצר, בעיקר בשל חוסר בחלקי חילוף, ורעיון יחידת השריון במג"ב נגוז. עם זאת, לאורך השנים שימשו במג"ב נגמ"שים מסוגים שונים וכלי רכב כבדים נוספים.
עוד בעת הקמת משמר הגבול הוחלט שבזמן חירום יוכפף החיל לצבא ויפעל תחת פיקודו, אף שהיה כפוף לפיקוד המשטרה. בשנת 1954 הוקמה ועדה צה"לית, ברשות אלוף-משנה יצחק רבין, לבחינת אפשרות השימוש במג"ב בשעת חירום. רבין קבע כי רמתו של החיל גבוהה, וכי כדאי להשתמש בו בשעת חירום, אך עמד על כמה כשלים לוגיסטיים אפשריים במהלך כזה, כגון חוסר אחידות בין התחמושת של מג"ב לתחמושת הצה"לית ובעיות בהעברת מזון וציוד בסיסי.[15] החיל הוכפף לראשונה לפיקוד צה"ל בשנת 1956, לקראת מבצע קדש. במהלך מלחמה זו השתתף גדוד 1 של מג"ב בקרבות באזור רצועת עזה, בנוסף למשימות השיטור והעיסוק באוכלוסייה האזרחית. גדודים 2 ו-3 היו מופקדים על אכיפת העוצר בכפרים הערביים בשטחי האחריות שלהם.[16]
בזמן מבצע קדש אירע טבח כפר קאסם: גדוד 2 של מג"ב, בפיקודו של שמואל מלינקי, קיבל הוראה להקדים את זמן העוצר בכפרים ולפתוח באש נגד מפרי העוצר. באזור כפר קאסם ביצעו שוטרי מג"ב את הפקודה כלשונה והרגו 47 תושבים, בהם נשים וילדים. 11 קציני ושוטרי מג"ב הורשעו באשמת רצח וריצו תקופות מאסר, לאחר משפט סוער ותקדימי שטבע את המושג פקודה בלתי חוקית בעליל.
עם סיום מבצע קדש חזר משמר הגבול לפעול תחת פיקוד משטרת ישראל והמשיך בפעילויותיו השוטפות. כשהוקם המוביל הארצי מג"ב נקרא לאבטח אותו והוקמה לשם כך פלוגה חדשה, פלוגה מ'. המשימה החריגה הבאה אותה קיבל מג"ב על עצמו הייתה אבטחת הפושע הנאצי אדולף אייכמן לכל אורך משפטו וכן בזמן הוצאתו להורג.[17] בהמשך פעל מג"ב גם לאבטחת אישים, ואיבטח את האפיפיור פאולוס השישי בעת ביקורו בישראל. אזור גבול בו פעילותו של מג"ב הייתה בולטת הוא הקו העירוני בירושלים, שכמה מעמדותיו אוישו על ידי שוטרי מג"ב.[18]
במהלך השנים ניכר כי יש למג"ב מחסור בכוח אדם. בשל כך נתקבלה ההחלטה כי שירות במג"ב יחשב כשירות חובה. בשנת 1963 הוכנסו 250 שוטרי חובה ראשונים ובהמשך מספר זה גדל משמעותית.[19]
ממלחמת ששת הימים עד מלחמת יום כיפור
לקראת מלחמת ששת הימים הוכפף שוב מג"ב לצה"ל. עם ההכפפה, קיבל צה"ל את האחריות לגבולות המדינה. במלחמה תפקידו העיקרי של משמר הגבול היה השלטת הריבונות הישראלית בשטחים שנכבשו. בנוסף, מג"ב אבטח מתקנים חשובים בארץ בזמן המלחמה, כגון שדות התעופה, מאגרי מים ותחנות כוח, וביצע תצפיות בגבול הירדני. במהלך המלחמה השתתף מג"ב במספר קרבות של ממש, כגון טיהור שערך כוח מפלוגה ב' בגבעת התחמושת לאחר הקרב שערכו שם הצנחנים, וקרבות מול כוח קומנדו מצרי באזור לטרון.[20] לאחר הקרבות נכנסו כמעט כל כוחות מג"ב לאזור הגדה המערבית ומזרח ירושלים כדי להשליט סדר בשטחים אלה.
בעקבות המלחמה הוטלו משימות רבות על משמר הגבול. כוחות מג"ב התפרסו בירושלים, שכם, ג'נין, רמאללה, טולכרם וחברון לצורך השלטת סדר וביעור קני התנגדות לשלטון הישראלי, כשהם כפופים לצה"ל עד ל-1 בספטמבר 1967.[21] לצורך הפעילות ביהודה ושומרון הוקם גדוד נוסף, גדוד 4, שזו הייתה גזרתו, ומפקדתו ישבה ברמאללה. בשנת 1971 נכנסו כוחות מג"ב גם לעזה. בשל משימות נוספות אלו שהוטלו על משמר הגבול, הוגדל החייל ונוספו בו כמה פלוגות.
במקביל למלחמת ההתשה שניטשה בגבול תעלת סואץ, ואף לפניה, התנהלה מלחמת התשה בגבול ישראל-ירדן שמוקדיה העיקריים היו עמק בית שאן ובקעת הירדן. חוליות מחבלים ירדניים, בגיבוי הלגיון חדרו לאזורים אלו תכופות וביצעו ירי וחבלה נגד היישובים היהודיים. בעקבות אירועים אלו, ביקשו וקיבלו תושבי עמק בית שאן להחזיר לגזרה את פלוגה ז' של מג"ב. פלוגה זו פעלה באזור לפני 1967, ולאחר המלחמה נשלחה לשכם, עד שחזרה לעמק בית שאן בספטמבר 1967. הפלוגה ניהלה מלחמה כנגד המחבלים.[22] מספר תקריות האש איתן הייתה צריכה הפלוגה להתמודד הגיע ל-800 בחודש.[23] מלחמה קשה זו גבתה אבדות רבות מן הפלוגה, ובמהלכה אף חולק עיטור הגבורה היחיד בתולדות משמר הגבול לסמל שני יוסף וקיל.[24] מלחמה זו נגמרה עם אירועי ספטמבר השחור ב-1970 בירדן, שבמהלכם הושמדו ארגוני הטרור הפלסטיניים בירדן.
בשנת 1972, בעקבות בעיות קשות של פשיעה בתל אביב, הועברה פלוגה י"ג, שפעלה לפני כן בשכם ובעזה, לתל אביב לשם מלחמה בפשיעה. הפלוגה נחלה הצלחה והפחיתה משמעותית את כמות הפשעים ואת חומרתם.[25] באותה שנה אירע הטבח בנמל התעופה לוד שם סייעו כוחות מג"ב בהריגת שני המחבלים ובתפיסתו של השלישי, קוזו אוקמוטו.
בזמן מלחמת יום הכיפורים שוב הוכפף מג"ב לצה"ל וקיבל את האחריות לביטחון גבול ישראל-לבנון, שהיה שקט יחסית במהלך המלחמה, אך בכל זאת סוכלו שם כמה ניסיונות חדירה של מחבלים.[26]
ממלחמת יום כיפור עד לאינתיפאדה הראשונה
בעקבות מלחמת יום הכיפורים, באפריל 1974 הועברה האחריות לביטחון הפנים מצה"ל למשטרת ישראל. הדבר חייב את המשטרה להיות מסוגלת להתמודד עם איומים שבעבר לא היו בתחום אחריותה. לצורך שמירת ביטחון הפנים, הועברו מספר פלוגות של מג"ב מיהודה ושומרון לתוך תחומי הקו הירוק להוות מכפילי כוח למשטרה הכחולה. מג"ב קיבל אחריות על אבטחת נמלי התעופה והים, על תחום החבלה באזורים שונים של הארץ ומשימות רבות נוספות.[27] שינוי מטרות זה חייב את מג"ב לשינוי ארגוני מהותי, ולפיכך בשנת 1975 הוקמו שלושה מחט"בים (מפקדות חטיבתיות) במג"ב, שהחליפו את מבנה הגדודים שהיה במג"ב עד אז.[28] בשנת 1976, הועבר מטה משמר הגבול ללוד, שם הוא שוכן עד היום.
בעקבות אירועים כמו טבח הספורטאים במינכן והפיגוע במעלות, ניכר הצורך ביחידה משטרתית מיוחדת שתתמחה באירועי השתלטות ומיקוח, בשל כך הוקמה בשנת 1974 יחידת הימ"מ. היחידה הוכפפה ישירות למפקד מג"ב. לוחמי היחידה הם אנשי קבע לאחר סיום שירות החובה, שהפעילות ביחידה היא המקצוע שלהם. בתחילה נתקלה היחידה בחוסר אמון, וסיירת מטכ"ל הועדפה על פניה, אולם עם השנים, בעקבות אירועים כמו אוטובוס האמהות, סיכול פיגועים ותפיסת מבוקשים, זכתה למוניטין רב.[29]
משמר הגבול המשיך להוות גורם מרכזי באבטחת אישים ואבטח את נשיא ארצות הברית, ריצ'רד ניקסון, ואת נשיא מצרים, אנואר סאדאת, בעת ביקוריהם בישראל. בשנת 1980 הוקמה האנדרטה לזכר חללי משמר הגבול ליד צומת עירון, מול קיבוץ ברקאי.[30]
לפני מלחמת לבנון הראשונה נטל צה"ל ממג"ב את האחריות על גבול הצפון, שכן זה הפך לגבול המסוכן ביותר של מדינת ישראל. בשנת 1982 פרצה מלחמת לבנון הראשונה וצה"ל פלש ללבנון. מיד אחרי כוחות צה"ל נכנסו פלוגות של משמר הגבול ללבנון וסייעו במלחמה בארגוני הטרור על ידי ביצוע מעצרים והשלטת סדר. בשני אסונות צור נפגעו שוטרי מג"ב רבים: באסון צור הראשון נהרגו 34 שוטרי מג"ב, ולאחר פחות משנה, באסון צור השני נהרגו 17 שוטרי מג"ב.[31] כשנסוג צה"ל לרצועת הביטחון ב-1985 הוצאו כוחות מג"ב מלבנון.
ב-1987 פרצה האינתיפאדה הראשונה. למשמר הגבול היה חלק מרכזי בהתמודדות עם ההתקוממות הפלסטינית. המהומות בוצעו על ידי אוכלוסייה אזרחית, לכן נדרש כוח שיטור מבצעי וחזק כנגדן. בשל סיבות אלו, ערכה המשטרה את מבצע מחשבה תחילה, במסגרתו מג"ב הוגדל משמעותית.[32] כנגד מהומות האינתיפאדה הוקמו גם יחידות הימ"ס (יחידת מסתערבים) של מג"ב: בשנת 1989 הוקמה יחידה ראשונה ברצועת עזה, ב-1991 באיו"ש וב-1994 הוקמה יחידה שלישית בירושלים.[33] בסוכות 1990 אירעו מהומות הר הבית, כוחות מג"ב בהר היו אלו שפעלו באירוע הקשה.[34]
במהלך מלחמת המפרץ ב-1990–1991 שימשו שוטרי מג"ב ככוח עיקרי בשמירת ביטחון העורף המותקף.[35]
מהאינתיפאדה הראשונה עד האינתיפאדה השנייה
האינתיפאדה הסתיימה עם חתימת הסכמי אוסלו. במסגרת ההסכם נדרשו שוטרי מג"ב לערוך סיורים משותפים עם המשטרה הפלסטינית, כך יכלו לטפל ביעילות הן בבעיות שהתעוררו מהצד הישראלי ומהצד הפלסטיני.[36] סיורים משותפים אלו נפסקו בשנת 1996, בעקבות אירועי ברזל לוהט, במהלכם ירו שוטרים פלסטיניים לעבר שוטרי מג"ב. מג"ב השתתף באופן פעיל בדיכוי מהומות אלו ובמהלכן נהרגו מספר שוטרי מג"ב. לאחר שנפסקו המהומות חודשו הסיורים המשותפים.[37]
לאחר סיום האינתיפאדה ובמהלכה נערכו שינויים במבנה מג"ב: תוך כדי האירועים הוגדלו ואורגנו מחדש כוחות מג"ב בעזה וביו"ש. ב-1994 הוקם מחט"ב מרכז שמפקדתו ישבה בבית דגן ומאוחר יותר עברה לבסיס אייל. ב-1996 הוקמה יחידת מתיל"ן (מארבים, תצפיות, יירוטים, לוחמה ניידת) שתפקידה היה להוות כוח מחץ באזורים הכפריים של קו התפר. ב-1995 שולבו לראשונה נשים לוחמות במשמר הגבול, בכך היה משמר הגבול לחיל הראשון ששילב נשים כלוחמות מן המניין.[38] בשנת 2002 הוקם מערך מילואים במשמר הגבול שיוכל לתגבר את הכוחות במקרה הצורך.[39]
האינתיפאדה השנייה ומהומות אוקטובר
בשנת 2000 פרצה האינתיפאדה השנייה המכונה 'אירועי גאות ושפל', באינתיפאדה זו משמר הגבול היווה כוח מרכזי בטיפול במהומות. עם תחילת האינתיפאדה, בשל רצח של שוטר מג"ב, פקד יוסף טבג'ה על ידי שוטר פלסטיני, בוטלו הסיורים המשותפים.[40] בהתפרעויות בקבר יוסף נלכדו מספר שוטרי מג"ב במתחם הקבר וניהלו שם קרב במשך שישה ימים. במהלך הקרב נהרג שוטר מג"ב מדחת יוסף שנפצע,[41] לאחר שהדרג המדיני החליט להסתמך על כוחות פלסטינים לצורך חילוצו.[42] במהלך אירועי אוקטובר שוטרי משמר הגבול נאבקו בהפרות סדר קשות, במהלכן השתמשו באמצעים שונים שכללו ירי גז מדמיע, ירי כדורי גומי ולעיתים גם אש חיה. לאחר האירועים הוקמה ועדת אור במסגרתה הוטחה ביקורת במשמר הגבול, שהביאה להקמת בית ספר להפרות סדר בבסיס האימונים של מג"ב בבית חורון. בפיגוע בציר המתפללים לחמו שוטרי מג"ב במחבלים וחמישה לוחמי מג"ב נהרגו.
בעקבות הלחימה הקשה ברצועת עזה, שחרגה מתפקידו של חיל משטרתי, הוחלט בשנת 2003 לסגור את מג"ב עזה ולהעביר אותו לגבול ישראל-מצרים. שם נקרא מג"ב רמון ועסק במניעת הברחות והסתננות. בשנת 2008 הועבר מג"ב רמון לגבול ישראל-ירדן ועסק באבטחת גבול הערבה. במקביל לתקופה זו הוקמו יחידות הימ"ג במג"ב וכן יחידות לביטחון אישי שעסקו בלוחמה בפשיעה קשה בערים. בשנת 2001 הוקמה במסגרת מג"ב ירושלים מפקדת 'עוטף ירושלים' שעסקה באבטחת ירושלים מסביב לה ובאבטחת גדר ההפרדה. באותה תקופה פעלה במג"ב גם 'מפקדת קו התפר', שעסקה באבטחת גדר ההפרדה והקו הירוק לכל אורכו, בצפון ובמרכז.
לכל אורך שנות האינתיפאדה השנייה (2000–2005) פעלו שוטרי ולוחמי מג"ב למניעת טרור ולטיפול בהפרות הסדר ואף שילמו מחיר דמים. במיוחד בלטו היחידות המיוחדות של מג"ב ללוחמה בטרור - הימ"מ והימ"ס - שסיכלו מספר רב של פיגועים ונרגו מאות מחבלים בפעולות בשטחי יהודה ושומרון. לוחם ימ"ס יעקב ברמן עוטר בעיטור האומץ המשטרתי ועיטור העוז הצה"לי על גבורתו בלחימה בטרור במהלך האינתיפאדה. לוחמים רבים אחרים עוטרו בעיטורי משטרת ישראל.
מתום האינתיפאדה השנייה ועד היום
בתוכנית ההתנתקות שנערכה ב-2005 השתתף מג"ב והפעיל כוחות גדולים לשם פינוי גוש קטיף, לרבות כוחות מילואים.[43] שוטרי מג"ב השתתפו גם באירועי עמונה ובעוד כמה פינויי יישובים.[44]
במהלך מלחמת לבנון השנייה הופעלו כוחות גדולים של מג"ב באזור הצפון לסיוע וטיפול בעורף הישראלי. גם במהלך מבצע עופרת יצוקה ובמבצע עמוד ענן שימש מג"ב כוח חשוב באבטחת העורף הישראלי המותקף.
בתחילת העשור השני של המאה ה-21 נערכו במג"ב מספר שינויים ארגוניים גדולים. בשנת 2011 נסגר מג"ב ערבה, באותה שנה הוקם מחט"ב חדש במג"ב - מג"ב חוף. באותה תקופה נסגרו יחידות הימ"ג, יחידות הבט"א (יחידות לביטחון אישי) וחלק מפלוגות מג"ב ובמקומן קמו יחידות שחר 101. בשנת 2013 הוקמה באזור המועצה האזורית מטה יהודה 'תחנה ירוקה', תחנת משטרה ראשונה בעלת אחריות טריטוריאלית בה משרתים אך ורך שוטרי מג"ב, התחנה החלה לפעול באופן מלא בשנת 2014.[45]
ביוני 2014 נחטפו שלושה נערים באזור גוש עציון, בעקבות אירוע זה יצאו כוחות הביטחון למבצע "שובו אחים" שמטרתו מציאת הנערים. כוחות מג"ב בהיקפים גדולים השתתפו בחיפושים ובמעצרים במסגרת מבצע זה, לרבות היחידות המיוחדות של מג"ב וכוחות מילואים.[46] האירועים הידרדרו בהמשך גם בדרום, דבר שהביא לפריצתו של מבצע צוק איתן ברצועת עזה. מג"ב שימש במבצע זה, כמו באירועים דומים קודמים, ככוח הגנה לעורף המותקף. כוחות מג"ב סייעו לאבטחה באזורים בהם נפלו רקטות ונערכו ביישובים הסמוכים לרצועת עזה כדי לסייע בתגובה לניסיונות חדירה ליישובים.
בספטמבר 2015 החל גל טרור שהתאפיין בטרור יחידים שבוצע בעיקר באמצעות פיגועי דקירה ודריסה, אך גם בפיגועי ירי קטלניים. כדי להתמודד עם גל הטרור גויס לראשונה כל מערך המילואים של מג"ב בצווי 8.[47] במסגרת ההתמודדות עם גל הטרור הוגדל מאוד מג"ב ירושלים וכוחותיו ביצעו פעילות יזומה רחבת היקף כדי לפגוע במחבלים. בנוסף, הוקמה במג"ב מפקדה משימתית של אנשי מילואים שמטרתה אבטחה של כביש 6 באזור מחוזות מרכז וחוף.[48] הימ"מ ביצע פעולות רבות של מעצרים ויירוט מחבלים, שעליהן זכה לצל"ש מפכ"ל משטרת ישראל. פיגועים רבים בוצעו בגזרת ירושלים ואחד ממוקדי החיכוך העיקריים היה שער שכם. במהלך גל הטרור נטרלו שוטרי מג"ב מחבלים רבים והיוו את קו ההגנה האחרון אל מול המחבלים. במהלך גל הטרור נהרגו לוחם ולוחמת מג"ב בפיגועים ונפצעו עוד כמה. באמצע 2016 החל לדעוך גל הטרור, ורמת הטרור חזרה לרמה השגרתית.
גם בהמשך התמודד מג"ב עם הטרור הפלסטיני. בשנת 2017 נהרגו שלושה שוטרי מג"ב בפיגוע בשער שכם ובפיגוע בהר הבית. בחילופי האש שהתפתחו שוטרים הרגו את המחבלים.
לאור האיומים החדשים על מדינת ישראל נערכו במג"ב בשנים 2016 ו-2017 כמה שינויים ארגוניים, במטרה שיוכל לתת להם מענה יעיל יותר. בשנת 2016 הופרדה מפקדת מג"ב עוטף ירושלים ממג"ב ירושלים והפכה למרחב נפרד של מג"ב. בשנה שלאחר מכן אוחדו כמה יחידות ארציות של מג"ב והוקמה "החטיבה הטקטית", כוח שמתמחה בהתערבות מהירה באירועי טרור ובאירועי חדירת מחבלים לתוך שטח ישראל, ובנוסף, יועד לפעול במבצעים יזומים כנגד פשיעה חמורה.[49]
בנובמבר 2020 שודר בתוכנית "המקור" תחקיר בשם "כנופיית מג"ב" בו נחשפה חבורה של חמישה חיילים במשמר הגבול שנהגו לתפוס שב"חים, לגנוב מהם כסף ולאחר מכן להכות אותם באלימות כדי שלא יתלוננו. הם צילמו סרטונים בהם הם נראים מרביצים, מתעללים ומשפילים פלסטינים שתפסו. הוגש נגדם כתב אישום. בעקבות התחקיר, מפקד משמר הגבול, ניצב קובי שבתאי, עצר באופן חריג את כל האימונים והקורסים כדי שכל שוטרי מג"ב יצפו בתחקיר וכתב כי "מחובתנו לעקור תופעות פסולות מהשורש ולהבטיח כי כל חריגה תטופל ביד קשה ובאפס סובלנות"... "כמי שמפקד על החיל בארבע השנים האחרונות וצמח מתוכו, אני מודה שמזה שנים רבות לא נראו אירועים חמורים כדוגמת האירוע הזה".[50]
בעקבות המהומות בישראל (2021) הועברו מאות לוחמי מג"ב לעיר לוד[51] וגויסו לוחמי מג"ב נוספים, לשם סיוע למשטרה בהשלטת סדר באזורי המהומות.[52]
עם פתיחת מלחמת חרבות הברזל והעליה בתקריות הטרור, בנוסף לפיזור עיקר הכוח הצבאי בעזה ובצפון, משמר הגבול נקרא למלא חלק מתפקידי המשנה בגזרות האחרות דוגמת יהודה ושומרון כמו גם אבטחת ישובים בעורף. מה שהוביל לגיוס מילואים, כמו בשאר גופי הביטחון.[53]
מבנה ומרחבים
משמר הגבול הוא חיל בעל מעמד של מחוז משטרתי, שבראשו עומד קצין בדרגת ניצב, הכפוף ישירות למפכ"ל המשטרה. החיל מחולק לעשר מפקדות: שבעה מחטב"ים (מפקדות חטיבה) מרחביים, החטיבה הטקטית, בה"ד מג"ב (בסיס הדרכה) והימ"מ. לכל אחת משש המחט"בים ישנה גזרה שעליה היא אחראית, בכפוף למפקד המחוז המשטרתי, או למפקד צה"ל באזור. במג"ב ישנם סוגים רבים של יחידות המתאימות למשימות המגוונות להן נדרש החיל, כמה מן היחידות נחשבות ליחידות מיוחדות.
מג"ב דרום
ערך מורחב – מג"ב דרום
בשנת 1954 הוקם גדוד 1 של מג"ב שמנה שתי פלוגות והיה אמון על שמירת הגבולות בגזרה הדרומית ביותר של מג"ב - אזור ירושלים. לאחר מבצע קדש ב-1958 פורק גדוד 1 והשוטרים שבו שולבו בגדוד 2, שהיה אחראי מאז גם על אזור הדרום וגם על אזור מרכז הארץ. בשנת 1969 הפך גדוד 2 למחט"ב מג"ב דרום והמשיך לפעול בגזרתו. בשנת 1994 פוצל מג"ב מרכז ממג"ב דרום ומאז שטח האחריות של מג"ב דרום הוא רק דרום הארץ, חופף לשטח מחוז דרום של משטרת ישראל, והוא הגדול בשטחו מבין מרחבי מג"ב. במרחב קיימות יחידות שונות המכונות "זרועות" ובהן: זרוע סמ"ג, זרוע שחר 101, ית"כ (יח' תקיפה כפרי), ימ"ר מג"ב דרום (יח' דקל) ויחידת מסתערבים. מפקדת מרחב זו האמונה על פעילות מג"ב באזור הדרום, יושבת בבית גוברין. מפקד המרחב הוא קצין בדרגת ניצב משנה.
מג"ב מרכז
- ערך מורחב – מג"ב מרכז
בשנת 1994 התחדדה מסקנה כי שטח מג"ב דרום רחב מדי ובשל כך פוצל מג"ב מרכז ממג"ב דרום והיה למחט"ב עצמאי. מג"ב מרכז אחראי על תחומי אחריות מג"ב באזור המרכז, בחופף לשטח מחוז מרכז ומחוז תל אביב של משטרת ישראל. מפקדתו יושבת בבסיס איתן. במחט"ב 3 זרועות: שפלה, שרון ותל אביב שמחולקות ליחידות סמ"ג ויחידות שחר 101 בנוסף יש את ימ"ר אלמוג (יחידה מרכזית) ופלוגה לאבטחת נציגויות בתל אביב (פלוגה י"ג). מפקד המרחב הוא קצין בדרגת ניצב משנה.
מג"ב צפון
- ערך מורחב – מג"ב צפון
בשנת 1954 הוקם גדוד 3 של מג"ב שמנה שתי פלוגות והיה אחראי על הקטע הצפוני של גבול ישראל ירדן ועל גבול הצפון. בשנת 1969 הוקם על בסיס גדוד זה מחט"ב מג"ב צפון, שמאז ועד היום אחראי על משימות מג"ב באזור הצפון. שטח האחריות של מג"ב צפון חופף ברובו לשטח מחוז הצפון למעט רמת הגולן, בעבר היו פלוגות מג"ב שפעלו ברמה, אולם היום למעט מקרים חריגים אין פעילות של מג"ב בשטח זה. מפקדת מג"ב צפון יושבת בבסיס גן נר. במחט"ב יחידות כפריות ויחידת שחר 101. מפקד המרחב הוא קצין בדרגת ניצב משנה.
מג"ב חוף
- ערך מורחב – מג"ב חוף
בשנת 2011, לצורך יצירת התאמה עם המשטרה הכחולה שהקימה את מחוז חוף פוצל מג"ב חוף ממג"ב צפון והפך למחט"ב עצמאי שמפקדתו יושב בחריש. מג"ב חוף אחראי על משימות מג"ב בשטח מחוז חוף. במחט"ב יחידה כפרית, סמ"ג, יחידת שחר 101 ומספר יחידות אבטחת מתקנים. מפקד המרחב הוא קצין בדרגת ניצב משנה.
מג"ב ירושלים
- ערך מורחב – מג"ב ירושלים
בשנת 1976 כחלק מהערכות מחודשת של משמר הגבול, הוקם מג"ב ירושלים. המחט"ב אחראי על משימות מג"ב בשטח מחוז ירושלים ואף מעט מעבר לו, בשטחי עוטף ירושלים. מפקדת המחט"ב יושבת בבסיס יהודאי, סמוך למטה הארצי של המשטרה. מג"ב ירושלים הוא הגדול במרחבי מג"ב מבחינת מספר השוטרים. במחט"ב פלוגת בט"ש לעיר העתיקה (פלוגה ג'), יחידות 101 בט"ש, יחידת שחר 101, יחידת סמ"ג ויחידות כפריות. מפקד המרחב הוא קצין בדרגת תת-ניצב.
בשנת 2002 הוקמה בו מפקדת משנה: 'מג"ב עוטף ירושלים' העוסקת באבטחת השטחים שסביב לעיר ובאבטחת גדר ההפרדה, בשנת 2016, בשל הגודל הרב של מג"ב ירושלים והיקף פעילותו הופרדה מפקדת עוטף ירושלים ממג"ב ירושלים והפכה למפקדה נפרדת. בשנת 2013 הוקמה במסגרת מג"ב ירושלים 'תחנה ירוקה' - תחנת משטרה לה אחריות טריטוריאלית בשטח המועצה אזורית מטה יהודה המורכבת משוטרי מג"ב בלבד.
מג"ב עוטף ירושלים
- ערך מורחב – מג"ב עוטף ירושלים
מג"ב עוטף ירושלים הוקם בשנת 2002 בשל אירועי האינתיפאדה השנייה, כדי להגיב בצורה יעילה לפיגועי הטרור והפרות הסדר. בשנת 2016 בעקבות גל הטרור הפלסטיני במסגרתו הוגדל מג"ב ירושלים והיקף הפעילות בו היה גדול, הופרדה מפקדת העוטף ממג"ב ירושלים והפכה למרחב עצמאי. במג"ב עוטף ירושלים פלוגות בט"ש רבות ומפקדתה יושבת בבסיס מצודת אדומים. מפקד המרחב הוא קצין בדרגת ניצב משנה.
מג"ב איו"ש (אזור יהודה ושומרון)
- ערך מורחב – מג"ב איו"ש
קצת לאחר מלחמת ששת הימים, בשנת 1967 הוקם גדוד 4 של מג"ב, שתפקידו היה להשליט סדר בשטחי יהודה ושומרון שנכבשו. הקמת הגדוד באה להחליף את כלל פלוגות מג"ב שנכנסו לשטחי יהודה ושומרון ופעלו שם מיד לאחר המלחמה ולאפשר להן לשוב לגזרותיהן. בשנת 1975 הפך גדוד 4 למחט"ב מג"ב איו"ש והמשיך בפעילותו בשטחי הגדה המערבית. כוחות מג"ב איו"ש כפופים לאוגדת איו"ש, לפיכך מג"ב איו"ש הוא מרחב מג"ב היחידי הכפוף לצה"ל ולא למחוז משטרתי, מסיבה זו אין במג"ב איו"ש יחידות המתעסקות בלחימה בפשיעה. שטח האחריות של מרחב זה הוא כמעט כל שטחי יהודה ושומרון, למעט שטחי מזרח ירושלים ועוטף ירושלים. במג"ב איו"ש פלוגות בט"ש רבות ויחידת מסתערבים. מפקדת המרחב יושבת בבסיס בית אל. מפקד המרחב הוא קצין בדרגת תת-ניצב.
החטיבה הטקטית של משמר הגבול
- ערך מורחב – החטיבה הטקטית של משמר הגבול
בשנת 2017 הוקמה במג"ב חטיבה טקטית שמטרתה לתת מענה מידי ויעיל לאירועי טרור ופשיעה קשה בתוך שטח ישראל. ייעודה הוא לשמש ככוח התערבות מהיר, לסייע בביטחון הפנים, בבט"ש ובלוחמה בטרור, לטפל באירועי פח"ע ובההפרות סדר חריגות בעוצמתן, לאסוף מודיעין שדה אודות מחבלים ועבריינים, להיאבק בפשיעה החמורה, לעצור עבריינים מסוכנים ולסייע בעת הצורך ליחידות המשטרה האחרות.[49][54] את החטיבה הטקטית הקימו על בסיס שתי היחידות הארציות של מג"ב להפרות סדר - ספיר וקורל, יחידת תצפיות, כלבנים ויחידות נוספות. מפקד החטיבה הטקטית הוא קצין בדרגת ניצב משנה.
החטיבה לביטחון פנים של משמר הגבול
הוקמה בשנת 2022, במטרה להעניק במטרה להילחם בפשע הפלילי והלאומני יחדיו.
ייעודה הוא להעניק מתן ביטחון אישי בערים ובמרחב הכפרי. החטיבה פועלת בשגרה ובחירום למען שלום הציבור וביטחונו, סיכול ומניעת פשעיה ואירועים לאומניים ברחבי הארץ.
בה"ד מג"ב
עם הקמת משמר הגבול עברו שוטרי מג"ב הכשרה בבסיס האימונים של משטרת ישראל בשפרעם. ב-1964 הוקם לראשונה בסיס אימונים של מג"ב בראש העין. בתחילת שנות השבעים של המאה העשרים הוקם בסיס האימונים של מג"ב בבית חורון. למג"ב בסיס הדרכה נוסף, סמוך למעלה מכמש, המשמש כבסיס אימונים.[55]
בבה"ד מג"ב מוכשרים לוחמי מג"ב, נערכים הקורסים החיליים של מג"ב כגון: קורס מכ"ים, קורס ימ"ס וקורס קציני מג"ב. בבה"ד ישנן כמה מגמות אימונים מתקדמות כגון מגמת לוט"ר ומגמת הפס"ד. הבה"ד הפעיל בעבר שתי יחידות מבצעיות: יחידות הפרות סדר ארציות (ספיר וקורל), אך יחידות אלו הועברו לחטיבה הטקטית של משמר הגבול. מפקד בה"ד מג"ב הוא קצין בדרגת תת-ניצב.
מטה מג"ב
כמו לכל ארגון ביטחוני, גם למג"ב יש מטה התומך בפעילות המבצעית שלו. מטה מג"ב יושב בלוד וכפוף לסגן מפקד מג"ב, קצין בדרגת תת-ניצב (נכון ל-2023, תנ"צ נחשון נגלר). במטה מג"ב חמישה אגפים: אגף אג"ם, העוסק במבצעים, הדרכה וחינוך; אגף אמ"ש, התומך בכוח האדם במג"ב; אגף את"ל, העוסק בתכנון ובלוגיסטיקה ברמה החילית; אגף ארגון ותקינה; ואגף יישובים, המפקח על השיטור הכפרי במג"ב ועל מערך המתנדבים. בנוסף קיימות במטה מג"ב מחלקות טכנולוגיה, אמצעי לחימה ומחשוב, וכן מחלקת חקירות ומודיעין חילית.
סוגי יחידות במג"ב
פלוגות ביטחון שוטף (בט"ש) ויחידות 101 בט"ש
יחידות לביטחון שוטף. תפקידם העיקרי: אבטחה, שמירה על הסדר ומניעת פח"ע (פעילות חבלנית עוינת). לכל אחת מפלוגות הבט"ש ישנה גזרה בה היא יושבת דרך קבע. בעבר מרבית יחידות מג"ב פעלו במבנה של פלוגות, אך בשנים האחרונות מבנה זה מפנה את מקומו לסוגי יחידות נוספות, כיום קימות פלוגות בט"ש בירושלים ובעוטף ירושלים, באיו"ש ופלוגה בודדת לאבטחת נציגויות בתל אביב. במחט"ב ירושלים, בשל מספר פלוגות רב שהיו בו, הוחלט לאחד כל 2 פלוגות בט"ש ליחידת 101 בט"ש אחת.
סיירת משמר הגבול (סמ"ג)
_(cropped).jpg)
- ערך מורחב – סיירת משמר הגבול
במרבית מחט"בי מג"ב (למעט מג"ב צפון ומג"ב איו"ש) ישנה פלוגה או שתיים של סיירת משמר הגבול. לוחמי הסמ"ג עוברים הכשרה נוספת לאחר הטירונות שלהם (קורס יסמ"ג) ומתמחים במאבק בהפרות סדר ופח"ע. לוחמי סמ"ג משתמשים רבות באמצעים לפיזור הפגנות. יחידות אלו הן המקבילה במג"ב ליחידת היס"מ של המשטרה הכחולה.
שחר 101
- ערך מורחב – שחר 101
יחידות שחר 101 הן יחידות בנות 101 שוטרים, שהוקמו בשנים 2011–2012 על ידי איחוד של שתי פלוגות לכל יחידה. יחידות אלו קיימות בכל מחט"ב למעט מג"ב איו"ש, ומתמחות בבילוש ומאבק בפשיעה, בנוסף להכשרת הבט"ש שלהן. יחידות אלו באו כהמשך וכתחליף ליחידות הימ"ג ויחידות הבט"א (ביטחון אישי) שפעלו בעבר במשמר הגבול ונאבקו בפשיעה באזורים העירוניים. בכל יחידת שחר 101 קיים מחלק בילוש, הבלשים במחלק עוברים הכשרה מיוחדת ופועלים בבגדים אזרחיים כנגד הפשיעה בגזרת המחט"ב.[56]
יחידה מרכזית מיוחדת (ימ"מ)
- ערך מורחב – ימ"מ
הימ"מ, שנקראת גם היחידה הלאומית המיוחדת ללוחמה בטרור, היא יחידת עלית מיוחדת משטרתית ויחידת השתלטות בה משרתים אנשי קבע בלבד, שרואים בשירות ביחידה את מקצועם. היחידה מתמחת בלחימה בטרור, בעיקר בהתמודדות עם אירועי השתלטות, בני ערובה ומיקוח. לצד פעולות השתלטות הימ"מ מבצעת גם מבצעי יירוט מבוקשים (מעצר או סיכול ממוקד) בשטחי יהודה ושומרון, משימות מיוחדות עבור שירות הביטחון הכללי (שב"כ) וכן פעילות משטרתית מיוחדת. הימ"מ לא שייכת לאף אחד ממרחבי מג"ב והיא נחשבת למפקדה נפרדת במסגרת משמר הגבול. היחידה מפעילה בין השאר לוחמי פריצה, "קופים" (לוחמים המתמחים בטג"ח: טיפוס, גלישה, פאסט-רופ וחילוץ), צלפים, חבלנים וכלבנים.[57] הנשק האישי של לוחמי היחידה הוא אקדחי גלוק 17 וגלוק 19c, ורובי M4A1 קרבין ו-IWI ערד. נשק נוסף כולל רובי שוטגאן, מקלעים ותת-מקלעים, רימונים, רובי צלפים מדויקים ורקטות כתף מפצח (מטאדור).
היחידה קמה כהפקת לקחים מאירועי הטבח במעלות, חטיפת מטוס סבנה וטבח הספורטאים במינכן. בשנותיה הראשונות נתקלה היחידה בחשדנות ובאירועים כמו אירוע קו 300 וחטיפת נחשון וקסמן הועדפה סיירת מטכ"ל על פניה, אולם עם השנים, בעקבות הצלחות מבצעיות רבות של היחידה זכתה היחידה למוניטין רב. היחידה פעלה באופן נרחב באינתיפאדה השנייה וסיכלה מאות פיגועי טרור, כולל הריגה של כ-180 מחבלים, מהם 50 מחבלים מתאבדים. הפעילות הסיכולית נגד הטרור המשיכה גם לאחר האינתיפאדה, והימ"מ היה שותף למבצעים רבים בהם נעצרו או נהרגו מחבלים, חלקם מבצעי "סיר לחץ". ב-2013 ו-2014 הוביל הימ"מ מספר מבצעים בעלי פרופיל גבוה נגד הטרור הפלסטיני עליהם זכה בצל"ש המפכ"ל ומספר מלוחמיו בעיטורי משטרת ישראל. היחידה זכתה בצל"ש מפכ"ל נוסף על פעילותה ללוחמה בגל הטרור הפלסטיני (2015–2016).
כיום נחשבת הימ"מ לאחת היחידות הטובות בעולם בתחומי הלחימה בטרור.[58] צלפי הימ"מ נחשבים למקצועיים והטובים ביותר בישראל.
דרישות הקבלה לימ"מ הן שירות קרבי מלא בצה"ל או במג"ב, והכשרה של רובאי 08 ומעלה עם עדיפות לבוגרי קורס פיקודי. המועמדים עוברים תהליך סינון קפדני ומבחנים מפרכים כדי לברור את הטובים ביותר. מסלול המיון וההכשרה של הימ"מ נחשב לאחד המסלולים התובעניים ביותר בעולם ורק בודדים צולחים אותו מדי שנה.
יחידת מסתערבים (ימ"ס)
- ערך מורחב – ימ"ס
יחידות הימ"ס הן יחידות מיוחדות של מסתערבים ללוחמה בטרור. במג"ב ישנן שלוש יחידות מסתערבים (במג"ב דרום, מג"ב איו"ש ובמג"ב ירושלים) העושות פעילות הסתערבות, תפיסת מבוקשים ופעילויות מיוחדות נוספות.[59] יחידות הימ"ס קמו כתגובה לאירועי האינתיפאדה הראשונה, בה נדרשו שוטרי מג"ב להתמודד עם התקוממות עממית גדולה. לוחמי הימ"ס התמחו בחדירה ללב ההפגנות תוך התחפשות לערבים ושליפת המתפרעים מתוך ההפגנה לצורך עצירתם. מאז החל הימ"ס לשמש ככוח מיוחד ללוחמה בטרור, לאו דווקא בדרכים מסוערבות.[60] יחידות הימ"ס מפעילות גם צלפים, הנחשבים לטובים מאוד ואף זכו מספר פעמים באליפות הצליפה של ישראל שמארגן בית הספר ללוחמה בטרור, קליעה וצליפה של צה"ל.
לוחמי הימ"ס עוברים קורס נוסף לאחר הטירונות שלהם לפני הכשרתם כלוחמים ביחידה.
במסגרת ימ"ס ירושלים קיימת יחידה קטנה של מתיל"ן (מארבים, תצפיות, יירוטים, ולוחמה ניידת), שהיא יחידה טקטית מיוחדת לאיסוף מודיעין וליירוט מבוקשים.[61]
יחידה כפרית
בכל מרחב מג"ב (למעט מג"ב איו"ש) ישנה יחידה כפרית וימ"ר כפרי (יחידה מקבילה לימ"ר של משטרת ישראל, אך עוסקת בפשיעה חקלאית). יחידות אלו מתמקדות בפשיעה במגזר הכפרי: לחימה בגנבות חקלאיות, סיור ושמירה על הסדר.
מתנדבים
במג"ב קיים מערך מתנדבים רחב. במערך אזרחים רבים העוברים הכשרות במג"ב ומשתתפים בפעילות שיטור באזור מגוריהם במסגרת משמר הגבול.[62] מערך המתנדבים במג"ב, שהוקם ב-1989, מכונה 'מתמי"ד' (מתנדבים במדים) והוא פועל בשיתוף עם המועצות האזוריות.[63], בשנת 2017 החל שיתוף פעולה עם ארגון השומר החדש.[64] ושילוב מתנדביי הארגון בפעילויות המתמי"ד. למג"ב אחריות בלעדית במדינת ישראל על השיטור הכפרי.במג"ב קיים בית ספר למתנדבים ואף קורס קצינים למתנדבים. מתנדבי משמר הגבול מסייעים לחייל בפעולות ובמבצעים רבים.
יחידות נוספות
במג"ב יחידות נוספות הנמצאות במקומות בודדים כגון: יחידות כלבנים (במג"ב מרכז, במג"ב חוף ובמג"ב ירושלים) - יחידות המפעילות כלבים לצורכי שיטור בתחומי העיסוק של מג"ב, יחידות יחידות חבלה (במג"ב איו"ש), יחידת ליווי עצורים (במג"ב איו"ש), יחידת בט"פ (ביטחון פנים) אילת (במג"ב דרום) - יחידה האמונה על ביטחון הפנים בעיר הדרומית ויחידות סיירות במג"ב דרום, מרכז, חוף ובירושלים - יחידות לסיור ואבטחה באזורים העירוניים, בהן משרתות נשים בלבד.
יחידות שנסגרו
מג"ב עזה-רמון-ערבה
- ערך מורחב – מג"ב עזה-רמון-ערבה
בשנת 1989, בשל אירועי האינתיפאדה הראשונה, הוקם מחט"ב נפרד לאזור חבל עזה. במג"ב עזה פעלו מספר פלוגות ויחידת מסתערבים. בשל הלחימה העזה ברצועת עזה בשנות האינתיפאדה השנייה הוחלט להעביר את האחריות ברצועה על צה"ל ומג"ב עזה פורק ב-2003. כוחות מג"ב עזה עברו לגבול ישראל מצרים, נקראו מג"ב רמון ועסקו באבטחת גבול ישראל מצרים - מניעת הברחות והסתננויות. מג"ב רמון היה למג"ב ערבה בשנת 2008 ועבר לאבטח את גבול הערבה עד שפורק ב-2011.
נשק ואמצעים
רובה השירות של לוחמי משמר הגבול הוא רובה סער M16 מדגמים "מקוצרים": CAR-15 ו-M4 קרבין, לחלק מן הלוחמים מצורף מטול רימונים M-203. קציני ונגדי מג"ב, וכן לוחמים ביחידות המיוחדות נושאים אקדחים מסוג גלוק 17, גלוק 19, יריחו או FN HP. יחידות מסוימות, כגון יחידת סיירות ירושלים נושאות אקדח ברטה 0.22. המאג משמש כנשק היחידתי במרבית יחידות מג"ב. ביחידות המיוחדות משתמשים במגוון כלי נשק אישיים ויחידתיים נוספים, כגון רובי צלפים, תת-מקלעים ורובי שוטגאן.
במג"ב נעשה שימוש רב באמצעים לפיזור הפגנות. לוחמי מג"ב משתמשים בין השאר באלות ובמגנים, ברימוני גז מדמיע ורימוני הלם, בכדורי גומי ובמכת"זים.
במג"ב נעשה שימוש בכלי רכב מסוג סופה, קרקל, דוד ובמגוון ניידות ורכבי סיור. במספר יחידות במג"ב נעשה שימוש באופנועים.
-
רובה M4 קרבין - רובה השירות של לוחמי מג"ב -
-
-
מכת"זית של מג"ב -
מטול רימוני גז מדמיע מסוג "פדרל" בו נעשה שימוש במג"ב -
ג'יפ מסוג סופה של מג"ב -
רכב משטרתי מסוג קרקל כאלו המשמשים במג"ב -
רכב מסוג דוד של מג"ב -
רכב שטח בשירות משמר הגבול -
אלה קצרה של משמר הגבול
הכשרה וסמכויות
כדי להגיע למג"ב נדרש פרופיל רפואי של לוחם (82 ומעלה) ולסמן את מג"ב כאחת מהאפשרויות הראשונות בשאלון ההעדפות. לוחמי מג"ב עוברים טירונות של כארבעה חודשים בבה"ד מג"ב במהלכה הם עוברים הכשרות נשק, קליעה, לוחמה בשטח פתוח ובשטח בנוי, שדאות, תפקידי משטרה, לוחמה בטרור, מאבק בהפרות סדר וביטחון פנים, סדרת חינוך והתמחות במקצועות: קשר, חבלה ועזרה ראשונה.[65] מסיימי טירונות מג"ב מוכשרים כרובאי 05. עיקר הטירונות של לוחמי מג"ב עוסקת באימוני לחימה, אך בנוסף לאימוני חי"ר, במג"ב מדגישים נושאים הקשורים ללחימת בט"פ - כלומר לחימה בסביבה אזרחית - כמו ירי סלקטיבי, טיפול בהפרות סדר וכדומה. במהלך ההכשרה של לוחם מג"ב ישנו חלק הנקרא "תפקידי משטרה" בו הוא לומד על תפקידו כשוטר בנוסף לתפקידו כלוחם. במהלך לימודי תפקידי המשטרה לומדים השוטרים על סמכויותיהם וחובותיהם וכן רקע בסיסי בידיעת החוק.
לאחר הטירונות יוצאים המתאימים לקורס מ"כים, קורס חובשים, קורס יסמ"ג (המכשיר לתפקידי יס"מ וסמ"ג) או לגיבוש ימ"ס. כלל הלוחמים מתפזרים ליחידות מג"ב שם עוברים חלק מן הלוחמים הכשרות נוספות כגון הכשרת בילוש. העוברים את הגיבוש לימ"ס עוברים קורס מתקדם בבה"ד מג"ב, בן 12 שבועות, המכשיר אותם כלוחמים בימ"ס. לוחמים שעברו בהצלחה קורסים מתקדמים ושירתו לשביעות רצון מפקדיהם לפחות ארבעה חודשים ביחידה מבצעית או בהדרכה יכולים לצאת לקורס קצינים ולשרת במג"ב בתפקידי קצונה.
כדי להגיע לימ"מ יש לסיים שירות קרבי בצה"ל או במג"ב וקורס פיקודי (רובאי 08) ולעבור גיבוש לימ"מ וכן קורס ימ"מ במחנה האימונים של הימ"מ כדי להיות מוכשרים כלוחמים ביחידה.
סמכויות
לוחמי מג"ב הם שוטרים לכל דבר וסמכויותיהם שוות לכל שוטר אחר. לוחמי מג"ב רשאים לבצע חיפושים, מעצרים ואף לחלק דו"חות כמו כל שוטר אחר במשטרת ישראל. בדרך כלל, בשל הכשרתם הייחודית ותפקידיהם המיוחדים של שוטרי משמר הגבול הם מתעסקים בנושאים הקשורים לביטחון פנים ולמאבק בטרור ופחות בנושאים כמו שיטור תנועה. עם זאת, בשטח התחנה הירוקה של מג"ב מבצעים שוטרי משמר הגבול את כל תפקידי המשטרה באזור טריטוריאלי זה, לרבות שיטור תנועה, נוער, חקירות וכו'. באזורים הכפריים של מדינת ישראל, בשל היות מג"ב האמון על השיטור הכפרי במדינה, מגיבים שוטרי מג"ב לפניות מוקד 100 כמו המשטרה הכחולה.
דרגות
| דרגה | שוטר | רב-שוטר (רש"ט) | סמל שני (סמ"ש) | סמל ראשון (סמ"ר) | רב-סמל (רס"ל) |
|---|---|---|---|---|---|
| סמל דרגה | .png) |
.png) |
.png) |
.png) |
.png) |
| דרגה | רב-סמל ראשון (רס"ר) | רב-סמל מתקדם (רס"ם) | רב-סמל בכיר (רס"ב) | רב-נגד (רנ"ג) |
|---|---|---|---|---|
| סמל דרגה | .png) |
.png) |
.png) |
.png) |
| דרגה | מפקח משנה (ממש) | מפקח | פקד |
|---|---|---|---|
| סמל דרגה | .png) |
.png) |
.png) |
| דרגה | רב-פקד (רפ"ק) | סגן-ניצב (סנ"צ) | ניצב משנה (נצ"מ) |
|---|---|---|---|
| סמל דרגה | .png) |
.png) |
.png) |
| דרגה | תת-ניצב (תנ"צ) | ניצב (מפקד משמר הגבול) |
|---|---|---|
| סמל דרגה | .png)
|
.png) |
מדים
בשל העובדה שחלק ניכר מהפעילות המבצעית של מג"ב נערך בסביבה אזרחית, המדים התקניים של מג"ב משמשים בדרך כלל גם כמדי א' וגם כמדי ב'. צבע המדים הוא ירוק בקבוק עם חגורה ירוקה או שחורה. על החזה יש מקום לצמדנים (סקוצ'ים): בצד ימין - צמדן ובו שמו של השוטר (תג שם), ובצד שמאל - צמדן ובו סיכת לוחם אם השוטר זכאי לה. מפני שאלו גם מדי ב' לא נענדות סיכות נוספות על מדים אלו.
לעיתים לובשים שוטרי מג"ב מדי ב' של צה"ל בזמן עבודה ובמקרים מסוימים אף מדי עבודה של מג"ב. על אף שבחלקו העליון של השרוול בחולצת המדים רקום סמל מג"ב, נוהגים שוטרים לענוד גם תג יחידה עם שמם בנוסף. בניגוד למקובל, שוטרים רבים עונדים את תג היחידה על כתף ימין.
מדי הייצוג של משמר הגבול מורכבים מחולצה בצבע צהוב בהיר ומכנסיים בצבע חום-אפור. על מדי הייצוג נענד תמיד שרוך, בדרך כלל ירוק, אך לעיתים בצבע שונה על פי תפקיד השוטר (שרוך רס"ר, שרוך חינוך, שרוך ת"ש וכו'). על מדי הייצוג נענד תג שם ממתכת וכן סיכות להן זכאי השוטר - סיכת לוחם ממתכת, סיכות יחידה וכדומה. מדי הייצוג נלבשים בטקסים.
הדרגות במשמר הגבול זהות לדרגות משטרת ישראל והן נענדות בצורה זהה: דרגות שוטרי חובה ושוטרי קבע זוטרים על צווארון החולצה, דרגות קצינים ונגדים בכירים על הכותפת.
סמלים
כומתת משמר הגבול היא ירוקה ועליה סמל משטרת ישראל. הצבע הירוק נבחר כי הוא מאפיין את צבע הגבול של מדינת ישראל לפני מלחמת ששת הימים המכונה "הקו הירוק" ומשמש היום כקו תפר בין איו"ש לשאר מדינת ישראל.
על זרוע שמאל, בכל סוג של מדים, נענד סמל משמר הגבול. סמל משמר הגבול הוא מצודת הטגארט של נבי יושע - מצודת כ"ח.[66] המצודה נבחרה לסמל מג"ב בשל העוצמה שהיא מייצגת, בשל היותה מוצבת בגבולות הארץ, ובשל קרב הגבורה של לוחמי הפלמ"ח לכיבוש המצודה במלחמת העצמאות. ובנוסף לכך, המצודה שימשה בסיס של מג"ב מאז הקמתו.[67]
סיכת הלוחם של מג"ב הוענקה לראשונה ללוחמי מחזור מרץ 2001. על הסיכה מופיע מגדל מצודת הטגארט שבסמל מג"ב, שני עלי זית, חרב המסמלת את היות מג"ב חיל לוחם וג'יפ המרמז לאופי הפעילות של מג"ב. בשנת 2010 הוענקה סיכת לוחם מוזהבת ללוחמים שצברו יותר משנתיים של פעילות מבצעית. כיום סיכה מוזהבת כבר לא מחולקת, אך היא עדיין נענדת על ידי לוחמים שקיבלו אותה בעבר.
עד לעשור הראשון של המאה ה-21 המנון משמר הגבול היה השיר "שיר משמר הגבול" ("בלילה בלילה בנום כל הכפר") שכתב יחיאל מוהר והלחין גד מן.[68] גרסה אינסטרומנטלית של שיר זה נקראת "מארש מג"ב" ונעשה בה שימוש בטקסים, הן במג"ב והן בצה"ל.[69] בתחילת שנות האלפיים, מכיוון שהמנון מג"ב הישן כבר לא תאם את הפעילויות העיקריות של משמר הגבול והיה כתוב בשפה ארכאית, הוחלט לעדכן את המנון החייל. המנון מג"ב החדש "משמר הגבול זה החייל שלי" נכתב והולחן על ידי ליאור בן שלום.[70]
רבנות משמר הגבול
הרב הראשי למשמר הגבול וסגן הרב הראשי למשטרת ישראל הרב יצחק בלייכברד,
הרב ארז סבג במג"ב מרכז. הרב אלימלך חורי במג"ב דרום. הרב אליעד בן-דוד בביה"ס החילי מג"ב. הרב אשר ביטון במג"ב ירושלים. הרב שלמה זקס בחטיבה הטקטית. והרב אלדד גוטל במג"ב איו"ש.
שילוב אוכלוסיות במג"ב
שילוב בני מיעוטים
החל משנותיו הראשונות של מג"ב, בעיקר בשל בעיות כוח אדם, שולבו בו בני מיעוטים: דרוזים, בדואים וצ'רקסים. תחילה במחלקות נפרדות להם, אולם בהמשך פוזרו בכלל המחלקות ביחד עם לוחמי מג"ב היהודים.[71] מאז ועד היום משרתים בני מיעוטים בכל יחידות מג"ב לצד יהודים והם שווי זכויות חובות וסמכויות. במרוצת השנים התגייסו לחיל גם ערבים ישראלים ואפילו ערביות ישראליות.[72] מג"ב תומך בבני המיעוטים המשרתים בו ומסייע להם להשתלב בחברה הישראלית. בני המיעוטים משרתים ומפקדים בכל יחידות מג"ב לרבות היחידות המיוחדות.
במשמר הגבול משרתים בני מיעוטים אף בתפקידי קצונה ואפילו בתפקידי פיקוד בכירים. בשנת 1974 נתמנה מוחסן דגש למפקד פלוגה כ' ובכך היה למפקד הפלוגה הדרוזי הראשון במג"ב.[73] בשנות ה-80 כבר כ-30% מחיילי היחידה היו בני מיעוטים.[74] בשנת 1989 מונה נאש מימת לשמש כמפקד מג"ב עזה וכך היה למפקד המרחב הצ'רקסי הראשון במג"ב. בשנת 2004 נתמנה חסין פארס, הניצב הדרוזי הראשון במשטרת ישראל, לפקד על משמר הגבול.[75]
שילוב נשים
בשנת 1995 קבע מפקד מג"ב ישראל סדן כי יפתחו בפני נשים תפקידי לחימה במג"ב, כך היה מג"ב לחיל הראשון בישראל ששילב נשים בתפקידי לוחמה. במג"ב כל התפקידים פתוחים בפני נשים, כולל היחידות המיוחדות כמו הסמ"ג, הימ"ס[76] והימ"מ. נשים משרתות ביחידות מג"ב לצד לוחמים גברים ומשתתפות בפעילות מבצעית ככל לוחמי מג"ב, נשים משמשות במג"ב אף בתפקידי פיקוד קרביים. במג"ב ירושלים קיימת יחידת סיירות ירושלים - יחידת סיור מבצעית באזורים העירוניים בבירה על טהרת הנשים בלבד.[77] בשנת 2014, בשל הצלחותיה של יחידת סיירות ירושלים, הוקמו יחידות סיירות גם במחוז תל אביב ובמחוז חוף.
מפקדי משמר הגבול
.JPG)
גלריה
-
טירונים של משמר הגבול -
לוחמי משמר הגבול מסייעים בכיבוי שריפה בהרי ירושלים -
כלבן משמר הגבול -
לוחמי משמר הגבול בשכונת שייח ג'ראח ירושלים -
ג'יפ דוד של משמר הגבול
-
לוחם רכוב של מג"ב -
כלבן של מג"ב
-
מכתזי"ת במרחב התפר
.jpg)
ראו גם
לקריאה נוספת
- משה גבעתי, אביר 21 - סיפורו של אלי אברם מפקד יחידת המסתערבים, הוצאת 'רעות', 2003.
- יוסף ארגמן, הגבול- פרשיות בתולדות מג"ב, ישראל: משמר הגבול, עמותת "הכומתות הירוקות" ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשנ"ו-1996.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: מג"ב |
| ערך מילוני בוויקימילון: משמר הגבול |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: משמר הגבול |
אתר האינטרנט הרשמי של משמר הגבול
משמר הגבול, ברשת החברתית פייסבוק
ישראל, משטרה. משמר הגבול, דף שער בספרייה הלאומית
- אתר הכומתות הירוקות - הדף הרשמי של עמותת הכומתות הירוקות של משמר הגבול - בית המורשת של החיל
- הדף הרשמי של משמר הגבול מחט"ב מרכז
- , כתבה באתר ""
- בין כחול לירוק, כתבה ב"במחנה", 2008
- בעלי עיטור האומץ משטרת ישראל של חיילי מג"ב מתוך, באתר הגבורה
- בעלי עיטור המופת משטרת ישראל של חיילי מג"ב מתוך, באתר הגבורה
- היסטוריה של משמר הגבול באתר משטרת ישראל
טקס סיום אימונים של משמר הגבולות, 1953, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
מפגן כלבי משמר הגבול, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1967- משמר הגבול מארח ילדים נכים מארגון איל״ן, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, יומן כרמל הרצליה 470, 1966
- סנ"ץ ד"ר טל משגב, ד"ר סיגלית שחר ופקד ישעיהו גלבוע, פורצות הדרך: לוחמות במשמר הגבול, עבר והווה אל עבר העתיד, בין הקטבים גיליון 36: נשים - הפוטנציאל המערכתי.
הערות שוליים
- ^ השנתון הסטטיסטי של משטרת ישראל ל-2019
- ^ על המשמר, מאז ועד היום, באתר משטרת ישראל
- ^ יוסף ארגמן, הגבול - פרשיות בתולדות מג"ב, משרד הביטחון, תשנ"ו, עמ' 17–18
- ^ יוסף ארגמן, הגבול עמ' 24
- ^ ספר האירועים של משטרת ישראל כרך א' (עורך: אלי הוד), עמ' 77–79
- ^ יוסף ארגמן, הגבול עמ' 27
- ^ טל משגב, משמר הגבול לקראת מלחמת סיני ובמהלכה - בין צבא למשטרה, ברעום המנועים - 50 שנה למלחמת סיני (עורכים: חגי גולן ושאול שי), משרד הביטחון, תשס"ו, עמ' 207
- ^ טל משגב, מ"השומר" ועד מג"ב - קורות כוחות המשמר והמשטרה בארץ ישראל, עת־מול גיליון 198, יד בן צבי, תשס"ח, עמ' 26-30
- ^ טל משגב, מלחמת סיני, עמ' 208–209
- ^ יוסף ארגמן, הגבול עמ' 54–56
- ^ יוסף ארגמן, הגבול עמ' 28–30
- ^ על הקמת מג"ב והשנים הראשונות שלו באתר משטרת ישראל.
- ^ יוסף ארגמן, הגבול עמ' 20–23
- ^ יוסף ארגמן, הגבול עמ' 34, 37
- ^ טל משגב, מלחמת סיני, עמ' 211
- ^ טל משגב, מלחמת סיני, עמ' 214–219
- ^ יוסף ארגמן, הגבול עמ' 73–76
- ^ טל משגב, בין גבולות במציאות משתנה - משמר הגבול לקראת מלחמת ששת הימים ובמהלכה, נחשונים - 40 שנה למלחמת ששת הימים (עורכים: חגי גולן ושאול שי), משרד הביטחון, תשס"ז, עמ' 239
- ^ ספר האירועים א', עמ' 287
- ^ טל משגב, מלחמת ששת הימים, עמ' 244–246
- ^ טל משגב, מלחמת ששת הימים, עמ' 249
- ^ זאב דרורי, אש בקווים - מלחמת ההתשה בחזית המזרחית 1967-1970, מודן ומשרד הביטחון, תשע"ב, עמ' 238–241
- ^ יוסף ארגמן, הגבול, עמ' 108–110
- ^ סמ"ש יוסף וקיל, באתר הגבורה
- ^ יוסף ארגמן, הגבול, עמ' 134–135
- ^ יוסף ארגמן, הגבול, עמ' 142–143
- ^ ספר האירועים ב', עמ' 33–35
- ^ יוסף ארגמן, הגבול, עמ' 153
- ^ צבי בר, כמו צמח בר, משרד הביטחון, תשס"ט, עמ' 288–321.
- ^ צבי בר, כמו צמח בר, עמ' 254–256
- ^ יוסף ארגמן, הגבול, עמ' 179–181
- ^ יוסף ארגמן, הגבול, עמ' 225
- ^ יוסף ארגמן, הגבול, עמ' 223–238
- ^ יוסף ארגמן, הגבול, עמ' 253–257
- ^ יוסף ארגמן, הגבול, עמ' 260
- ^ נוסח המסמך המסדיר זאת.
- ^ ביטול הסיורים וחידושם באתר מבקר המדינה.
- ^ על לוחמות במג"ב באתר עולים על מדים.
- ^ מבקר המדינה, משמר הגבול - ארגון ותקינה, דוח שנתי 60א לשנת 2009, ע' 27. (על מערך המילואים במג"ב)
- ^ כתבי ynet, השוטר הפלסטיני ירה למוות בעמיתו הישראלי, באתר ynet, 30 בספטמבר 2000
- ^ עמיקם חורש ולינוי בר גפן, קרובי מדחת יוסף, שנהרג בשכם, המומים וכועסים, באתר ynet, 2 באוקטובר 2000
- ^ ורד לוביץ', ועדת קבר יוסף: "דרך הפעולה הייתה סבירה", באתר ynet, 13 בנובמבר 2000
- ^ עמוס הראל, עקיבא אלדר, יואב שטרן וארנון רגולר, חיילי מילואים של מג"ב יגויסו בעת ההתנתקות, באתר וואלה!, 14 במרץ 2005
- ^ אורית בר גיל, שוטר מג"ב מואשם באלימות בפינוי מאחז עמונה, באתר גלובס, 23 בנובמבר 2006
- ^ על התחנה הירוקה באתר המועצה המקומית מטה יהודה.
- ^ יוני קמפינסקי, אלפי שוטרים ולוחמי מג"ב במבצע "שובו אחים", באתר ערוץ 7, 19 ביוני 2014
- ^ חדשות 2, בעקבות גל הטרור: רה"מ הורה על גיוס נרחב של פלוגות מג"ב, באתר מאקו, 10 באוקטובר 2015
- ^ אחיה ראב"ד, חסן שעלאן, רענן בן צור ויעל פרידסון, היערכות מיוחדת לאחר שאוטובוסים נרגמו בצפון: "מתוחים עד לקצה גבול היכולת", באתר ynet, 11 באוקטובר 2015
- ^ 49.0 49.1 עמי רוחקס דומבה, תכירו: החטיבה הטקטית של משמר הגבול, באתר "IsraelDefense", 31 באוגוסט 2017
- ^
יהושע בריינר, מפקד מג"ב עצר באופן חריג את האימונים כדי ששוטרים יצפו בתחקיר "המקור", באתר הארץ, 26 בנובמבר 2020
- ^ בעקבות האלימות הערבית: הוקמה מפקדה משימתית של משמר הגבול בעיר לוד, באתר ערוץ 20
- ^ עמי רוחקס דומבה, גנץ אישר: גיוס של עוד עשר פלוגות מג״ב, "IsraelDefense", 13 במאי 2021
- ^ תורג'מן, מאיר (2023-04-09). "עקב המצב הביטחוני, גויסו 4 פלוגות מילואים של מג"ב: "נמצאים מתוך רצון והתנדבות"". Ynet. נבדק ב-2023-10-23.
- ^ איציק סבן, יחידה חדשה במשטרה: ה"חטיבה הטקטית", באתר ישראל היום, 30 באוגוסט 2017
- ^ גיא יונה, בה"ד מג"ב, באתר האינטרנט של יחידת מיטב, 13 בפברואר 2020
- ^ עידו גפן, רק החזק שורד: לילה עם בלשי מג"ב בדרום תל אביב, באתר מאקו, 26 ביוני 2012
- ^ על הימ"מ באתר שבוז חיילים.
- ^ אבי אשכנזי, "הכי טובים" - אנשי החוק, מעריב, 29 במרץ 2010
- ^ מיכל דניאלי, נטמעים בשטח: יחידת המסתערבים של מג"ב, באתר מאקו, 4 בספטמבר 2011
- ^ אמיר בוחבוט, כך פועלים מסתערבי מג"ב: מי-ם ועד הנגב, באתר nrg, 4 באוקטובר 2008
- ^ כתבה על המתיל"ן באתר יחידה.
- ^ על המתנדבים במג"ב באתר המועצות האזוריות.
- ^ יחידת המתמידים: הליך סינון קפדני, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2002
- ^ איציק סבן, משמר הגבול חונך יחידה שתורכב מאנשי השומר החדש, באתר ישראל היום, 29 דצמבר 2017
- ^ מג"ב באתר עולים על מדים.
- ^ למעשה המצודה איננה "מצודת טאגרט" רגילה, אלא אחת ממצודות גדר הצפון שתוכננו גם הן על ידי צ'ארלס טגארט.
- ^ טל משגב, בניין "הכח" של משמר הגבול - סיפורה של מצודת ישע - מצודת כ"ח, עת־מול גיליון 222, יד בן צבי, תשע"ב, עמ' 23–26
- ^ השיר וביצועים שלו באתר זמרשת
- ^ ביצוע של המארש על ידי תזמורת צה"ל באתר אוצר הזמר העברי
- ^ מילות השיר באתר שירונט
- ^ מוחסן דגש, קצין ההתשה לא הותש, עמותת הכומתות הירוקות, תשס"ה, עמ' 15
- ^ לוחמת ערבייה במשמר הגבול, באתר שבוז חיילים.
- ^ מוחסן דגש, קצין ההתשה , עמ' 58
- ^ גיל רונן, הראש מתחת לכומתות הירוקות, כותרת ראשית, 27 באוגוסט 1986
- ^ טל ימין-וולבוביץ, "אין שמח וגאה ממני היום", באתר nrg, 2 באוגוסט 2004
- ^ אבי אשכנזי, המסתערבת הראשונה בתולדות משמר הגבול, באתר nrg, 30 באוקטובר 2012
- ^ אבישי חורי, "אין על כוח נשי": הבנות של מג"ב עושות סדר בירושלים, באתר מאקו, 17 במרץ 2013
| משמר הגבול | ||
|---|---|---|
| מרחבים | מג"ב צפון • מג"ב מרכז • מג"ב דרום • מג"ב ירושלים • מג"ב עוטף ירושלים • מג"ב איו"ש • מג"ב חוף • החטיבה הטקטית• החטיבה לביטחון פנים |
|
| יחידות | ימ"מ (היחידה ללוחמה בטרור) • ימ"ס • סיירת משמר הגבול (סמ"ג) • שחר 101 • מתיל"ן • יחידת הסיירות מג"ב ירושלים • מתמי"ד • יחידת התקיפה הכפרית • המשמר הלאומי | |
| מרחבים ויחידות שנסגרו | ימ"ג • יחידת רימון • מג"ב עזה-רמון-ערבה | |
| מפקדים | פנחס קופל • שמעון אשד • חיים לוי • צבי בר • פנחס שחר • משולם עמית • יצחק אהרונוביץ' • ישראל סדן • יצחק דדון • יעקב גנות • דוד צור • חסין פארס • ישראל יצחק • יורם הלוי • עמוס יעקב • קובי שבתאי • אמיר כהן • בריק יצחק | |
| אירועים בולטים | טבח כפר קאסם • אסון צור הראשון • אסון צור השני • האינתיפאדה הראשונה • מהומות מנהרת הכותל • מהומות אוקטובר • האינתיפאדה השנייה • מבצע שומר החומות • קרב שדרות • קרב אופקים | |
| ראו גם | משטרת ישראל • חיל הספר • אנדרטת משמר הגבול • ז'נדרמריה | |
37369449משמר הגבול