ערך מומלץ

מרכבה (טנק)

מתוך המכלול
(הופנה מהדף מרכבה סימן 4מ)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דורות טנקי המרכבה, מהפינה הימנית העליונה ובכיוון השעון: מרכבה סימן 1, מרכבה סימן 2, מרכבה סימן 3 ב"ז, מרכבה סימן 4.
מרכבה סימן 4מ עם מערכת הגנה אקטיבית "מעיל רוח" - זהו הטנק המתקדם ביותר בסדרת המרכבה

מרכבה היא סדרה של טנקי מערכה ישראליים המהווה את עמוד השדרה של חיל השריון הישראלי. ייצור המרכבה החל מ-1979, כאשר בחלוף השנים פותחו דגמים יותר מתקדמים ומשוכללים (כל דגם מכונה "סימן"). הדגם המתקדם ביותר הוא המרכבה סימן 4 שנכנס לייצור החל משנת 2003.

הטנק פותח ומורכב בישראל, וכן רוב חלקיו מיוצרים בישראל. תפיסת התכנון שלו היא הגנה מרבית לצוות ולכן השריון הקדמי עובה ובוצעה מהפכה עיצובית כשהמנוע מוצב בחזית הטנק, שלא כמו בטנקים מקבילים בעולם. המקום שהתפנה בחלקו האחורי של הטנק איפשר הוספת פתח כניסה אחורי המשמש לנשיאת לוחמי חי"ר ואף לפריקה רגלית של צוות הטנק.

הוגה פרויקט טנק המרכבה הוא ישראל טל, מאלופי צה"ל שתרם רבות לחיל השריון וממבססי דוקטרינת השריון כאגרוף מחץ, ומתכננו הוא המהנדס ישראל טילן.[1] לצורך מימוש הפרויקט הוקמה במשרד הביטחון מנהלת פרויקט טנק המרכבה, מנת"ק - הגוף המתאם ומנהל את הפרויקט, ובחיל החימוש הוקמה הרשות לפיתוח טנקים, רפ"ט - הגוף המתכנן והמפתח של הטנק.

טנק המרכבה סימן 4 נחשב לאחד הטנקים הטובים ביותר בעולם, וניצב באותה שורה עם הלאופרד 2A7, הצ'אלנג'ר 2 והאברהמס M1A2. יתרונותיו הבולטים הם המיגון הכבד (הן השריון הפסיבי המודולרי והן מעיל רוח), המערכות הטכנולוגיות המתקדמות (מערכת בקרת הירי ומערכת ניהול קרב (מענ"ק) צבא יבשה דיגיטלי) והמזקו"ם המאפשרת עבירות מרבית גם בשדות הבזלת של רמת הגולן, והשילוביות שלו עם חי"ר.

היסטוריה

אב טיפוס של מרכבה סימן 1
מרכבה סימן 2 נכנס לחניון טנקים ברמת הגולן
טנקי מרכבה סימן 3ד ב"ז באימונים

בשנות ה-60 של המאה ה-20 שיתף צה"ל פעולה עם הצבא הבריטי בפיתוח הטנק צ'יפטיין (Chieftain). בתמורה לשיתוף הפעולה, היו אמורים הבריטים לאפשר את מכירת הטנק לישראל עם ייצורו, אולם מאוחר יותר החליטו לבטל את העסקה כתוצאה מלחץ כבד שהפעילו עליהם מדינות ערב. בישראל הוחלט להימנע מהישנות מקרה שכזה בעתיד, ואז הועלה רעיון פיתוחו של טנק ישראלי מקורי.

התכנון החל בשנת 1970 על בסיס לקחי מלחמת ששת הימים. הדרישות המבצעיות הכלליות ודרישות הנדסת האנוש נקבעו על ידי קציני שריון מצטיינים ובהם ישראל טילן, נתי גולן וגד רפן. על בסיס הגדרת מאפייני הטנק הרצויים נבנה דגם עץ שהורכב על ג'יפ. באמצע דצמבר 1974 נמסר אב טיפוס ראשון לניסויי שדה. מותו של המהנדס הגרמני הנס גסאן בפיגוע במלון סבוי עיכב את בניית פס הייצור של הטנק שהושלם רק בספטמבר 1975. בינואר 1976 החל הייצור הסדרתי. ב-29 באוקטובר 1979 נכנס לשירות מבצעי הדגם הסדרתי הראשון - מרכבה סימן 1, שהספיק להשתתף במלחמת לבנון הראשונה. בשנת 1982 נכנס לשירות דגם משופר - מרכבה סימן 2, ומיד אחריו מרכבה סימן 2ב. בתקופת שירותם הופקו לקחים מבצעים וטכנולוגיים רבים שהביאו לקפיצת דרך משמעותית במרכבה סימן 3 שנכנסה לשירות בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20. בדגם זה הוחלף התותח המחורק בקליבר 105 מ"מ בתותח חלק-קדח מודרני בקליבר 120 מ"מ תוצרת תע"ש. במהלך שנות התשעים נכנסו לשימוש טכנולוגיות חדשות המבשרות את שדה הקרב העתידי, ורובן הוטמעו במרכבה סימן 3ב ב"ז (על שם מערכת בקרת האש: ברק זוהר). מאוחר יותר נוספו לדגמי סימן 2 וסימן 3 תוספות מיגון מודולריות שנקראו "מיגון דור ד'" או 'קס"ג' (קו סגול - הגבול עם לבנון) ונועדו להגביר את עמידות הטנקים נגד טילי נ"ט של חזבאללה. במהלך שנות ה-90 והעשור הראשון של המאה ה-21 הוסבו כל טנקי סימן 3 בשירות סדיר לסימן 3 ב"ז, אך עדיין קיימות חטיבות שריון במילואים עם מרכבה 3 רמ"ח. בשנת 1997 התקבל אישור ליצא את המרכבה סימן 3 לטורקיה, במסגרת מכרז הצטיידות של צבא טורקיה בטנק מערכה חדש[2]. לבסוף החליטה טורקיה לשדרג את טנקי הM60 פטון שלה במסגרת עסקה עם תע"ש, בה צוידו הטנקים בכל המערכות של המרכבה סימן 3, כך שיהיו מתקדמים יותר מה-M60 פטון הישראלי מגח 7[3].

מרכבה סימן 4 בתצוגת יד לשריון (חנוכת הגעת הכלי).

לקראת סוף שנות ה-90 של המאה ה-20 והעשור הראשון של המאה ה-21 תוכנן הדור הרביעי של הטנק תוך התחשבות באיומי עימות נמוך עצימות ובניסיון של ישראל מהלחימה ברצועת הביטחון ובשטחי יש"ע, תוך דגש על הטמעת טכנולוגיות חדשות ומערכות דיגיטליות מתקדמות, בהן מערכות קשר, שליטה וניהול קרב דיגיטליות של פרויקט צי"ד, ועל כן המרכבה סימן 4 היא שיפור משמעותי לעומת הדור הקודם. בשנת 2004 נכנסה המרכבה סימן 4 לשירות מבצעי כאשר מחזור הגיוס של מרץ היה הראשון להיקלט על הטנק מההתחלה, ולקראת סוף אותה שנה נצפו טנקי מרכבה סימן 4 בפעילות באזור ג'נין.[4] ב-2005 הוסבה חטיבה 401 מטנקי מגח למרכבה סימן 4. במהלך האימונים התגלו מספר בעיות טכניות במנוע (תוצרת גרמניה) ובשסתומים, המקצרות את חייו ומקדימות את הטיפול התקופתי.[5] בשל בעיה זו הטנק לא היה מבצעי, אך בסיום שנת 2005, על פי פרסומים בעיתונות, נפתרה הבעיה והטנק חזר בשנת 2006 לפעילות מבצעית.

בעקבות מלחמת לבנון השנייה בה נפגעו כלים רבים ונפצעו לוחמים מירי טילים, האיצו בצה"ל ורפאל - מערכות לחימה מתקדמות את פיתוחה של "מעיל רוח", מערכת הגנה אקטיבית לטנקים המיירטת פיזית רקטות נ"ט וטילי נ"ט ובכך מונעת מהם לפגוע בטנק. המערכת הפכה למבצעית ב-2009 אך התקנתה על הטנק דרשה שינויים משמעותיים בצריח ולכן הוחלט להתקינה רק על הטנקים החדשים שייצאו מפס הייצור, בהם הצריח כבר הותאם לשאת את המערכת. דגם זה של המרכבה, עם "מעיל רוח", נקרא מרכבה סימן 4מ. כיום (2016) כל טנקי סימן 4 הסדירים הם מדגם סימן 4מ ומצוידים ב"מעיל רוח". טנקי סימן 4 הישנים יותר הועברו לכוחות המילואים.

דגמים מבוססי מרכבה

הצלחת סימן 1 של הטנק הביאה לפיתוח אבות טיפוס של תותח מתנייע חדשני בשם "שולף" המבוסס על תובת המרכבה סימן 1, אך צה"ל העדיף שלא לקנותו.

בשנת 2003 החלו ניסויים גם על נגמ"ש מרכבה, הנקרא "נמרה". הוא בנוי על בסיס תובת מרכבה 3, אך במקום צריח יש לו מערכת ייעודית. בדגם הראשון שנכנס לשירות יש מנוף וכננת חילוץ ומטרתו להיות כלי חילוץ ואחזקה בגדודי השריון.

בעקבות האינתיפאדה השנייה הוסבו טנקי מרכבה סימן 3 ללוחמה בשטח בנוי על ידי התקנת שיפורים ומיגונים נוספים על הכלי. בעקבות הקרבות הקשים ברצועת עזה הוסבו מספר טנקי מרכבה לאמבולנסים משוריינים, כאשר המסדרון האחורי צויד באלונקות וציוד רפואי.

בעקבות אסון הנגמ"שים ב-2004 החליטו בצה"ל על ייצור נגמ"ש כבד המבוסס על תובת מרכבה סימן 4. אב-טיפוס המבוסס על סימן 1 נכנס לשירות ניסיוני בחטיבת גבעתי עוד ב-2005 אך גרסה מבצעית המבוססת על תובת סימן 4 נכנסה לשירות מבצעי רק בסוף שנת 2008. הנגמ"ש הכבד, שנקרא 'נמ"ר' (נגמ"ש מרכבה), מצויד במערכת צי"ד, בעמדת נשק "קטלנית" ואמצעים נוספים. בהמשך פותח דגם הנקרא נמר"ה (נמ"ר הנדסי) שהוא דגם של הנמ"ר עם מתקונים המתאימים לחיל ההנדסה הקרבית.

המרכבה במלחמת לבנון הראשונה

טנק מרכבה סימן 1 ומאחוריו טנק סורי שהשמיד

ב-1982 במלחמת לבנון הראשונה טנק המרכבה (סימן 1) נלחם נגד שריון סורי ונגד מחבלים חמושים בטילי נ"ט וזקף לזכותו הצלחות. שני גדודי מרכבה מחטיבה 7, שפעלו בגזרה המזרחית, ניהלו קרב אש נגד חטיבת שריון הסורי המצוידת בטנקי T-62 ו-T-72, והצליחו להשמיד אותה. בגזרה המערבית פעלה חטיבה 211 כנגד אנשי פת"ח מצוידים ברקטות RPG-7 וטילי סאגר, והתמודדה איתם בהצלחה. טנקי המרכבה הפגינו עליונות על שאר הטנקים במלחמה, הן של צה"ל והן של הסורים, ביכולת השרידות, וזאת הודות לדגש על מיגון בעת תכנון הטנק. לפי סטטיסטיקות שאסף צה"ל, אחוז הטנקים שהושמדו מסך כל הטנקים שנפגעו היה הקטן ביותר עבור המרכבה.[6]

המרכבה באינתיפאדה השנייה

במהלך האינתיפאדה השנייה טנקי מרכבה, בעיקר סימן 2 וסימן 3 ב"ז, נטלו חלק בלחימה כנגד הטרור הפלסטיני. הם שימשו בעיקר לסיור בשטחים מסוכנים ותמיכה בחיל הרגלים. לראשונה ביהודה ושומרון, סיפקו הטנקים כוח אש לכוחות החי"ר, בעיקר בלוחמה בשטח בנוי ובנוהל סיר לחץ, כאשר הפגיזו בתים בהם התבצרו מחבלים. ברצועת עזה הושמדו 3 טנקי מרכבה ואנשי צוותם נהרגו ממטעני גחון רבי עוצמה (ששקלו מאות ק"ג כל אחד). בעקבות השמדת שלושת הטנקים (בשנים 2002 ו-2003) נוסף לטנקים לוח מיגון לגחון, וכן הוגבר השימוש בדחפורי די-9 משוריינים לפתיחת צירים.

המרכבה במלחמת לבנון השנייה

טנקי מרכבה סימן 2 חונים בגבול הצפון בזמן מלחמת לבנון השנייה

בקיץ 2006, במלחמת לבנון השנייה, הכניס צה"ל ללבנון שלוש אוגדות משוריינות. מרבית הנפגעים באוגדות אלה היו צוותי טנק. מתוך 370 טנקי מרכבה שהשתתפו בלחימה, פגע חזבאללה ב-52 טנקים. שניים מהטנקים נפגעו ממטעני גחון וכל צוותי הטנק נהרגו. חזבאללה, שירה במהלך המלחמה כ-500 טילי נ"ט, השתמש לראשונה בטילי נ"ט עם ראש כפול מסוג טאנדם, כנראה מתוצרת רוסיה. טילים אלה מפעילים בתחילה מטען שפוגע במיגון של הטנק, ולאחר מכן הם מפעילים את המטען העיקרי על הטנק החשוף. טילים אלה - בהם הקורנט תוצרת רוסיה - פגעו בחמישה טנקים וגרמו ל-10 הרוגים. בקרבות בלבנון השתתפו המרכבות מסוגים 2,‏3 ו-4. כמעט כל הטנקים שנפגעו תוקנו לאחר המלחמה וחזרו לשירות.

לאור התוצאות של מלחמת לבנון, עלתה מחדש שאלת יעילותו של הטנק, והכדאיות הכלכלית של יצורו. אחת הטענות שהועלו לטובת המרכבה היא שלמרות הפגיעות, שיעור החדירה של טילי נ"ט במלחמת לבנון היה הנמוך ביותר בתולדות מלחמות ישראל. כמו כן, נרשמה ירידה של יותר מ-50% בכמות ההרוגים יחסית למלחמת לבנון הראשונה ומלחמת יום הכיפורים. טענה נוספת היא שאם היה כשל אזי הוא היה ברמה המבצעית של החיילים, שאומנו בעיקר למשימות בשטחים ולא למלחמה מסוג זה. טענה דומה, שטוען האלוף (במיל') יצחק בן ישראל, היא שחיל השריון עצמו שפוצל ופורק וסופח למסגרות חי"ר, הופעל בניגוד לתורת הלחימה שלו עצמו, לא כמסגרת מובילה בקרב משולב, אלא כנספח באופן סטטי. עוד הוא מוסיף כי אי הפעלת מדוכות העשן בשל שיקולים תקציביים גרמה לפגיעה מיותרת.[7]

עתיד המרכבה לאחר מלחמת לבנון השנייה

לקראת שנת התקציב 2004 התנהלו דיונים לגבי המשך הכנסתם לשירות של הסימן 4 והנמ"ר מסיבות תקציביות. לבסוף הוחלט להמשיך בפרויקט המרכבה אך להאט במקצת את ההצטיידות. בסוף שנת 2004 הוחלט לבחון פרויקט של פיתוח נגמ"ש כבד על בסיס תובת מרכבה. בשנת 2005, בעקבות אסון הנגמ"שים, הושק נגמ"ש המרכבה (נמ"ר) גם בגרסת חי"ר, ואב טיפוס שלו נכנס לשירות בחטיבת גבעתי ברצועת עזה.

בשל ביצועי חיל השריון במלחמת לבנון השנייה והאכזבה הכללית מתוצאות המלחמה, וכן בשל קיצוצים בתקציב הביטחון, היו שהטילו ספקות בעתיד המרכבה. כך למשל ב-28 בספטמבר 2006 דיווח העיתון גלובס שבצה"ל הוחלט לסגור תוך 4 שנים את פס הייצור של המרכבה.[8] לעומת זאת, בצה"ל הכחישו את הכוונה ובתוכנית החומש "תפן 2007" הכריזו על כוונתם להמשיך להצטייד בדגמי מרכבה סימן 4מ עם מערכת ההגנה האקטיבית "מעיל רוח (Trophy)" ולהצטייד במאות נגמ"שי מרכבה.[9]

ואכן, ב-2009 הותקנה לראשונה המערכת "מעיל רוח" על מחלקת טנקים[10] וב-2012 הותקנה על כל טנקי חטיבה 401.[11] כמו כן, הנמ"ר נקלט בחטיבת גולני אך חלקים ממנו יוצרו בארצות הברית כדי להוזיל עלויות ולנצל את כספי הסיוע האמריקאים.

ב-2010 הפכה מערכת "מעיל רוח" למבצעית. ב-2011 הועבר גדוד של טנקי מרכבה סימן 4 המצוידים במערכת לסיורי בט"ש על גבול רצועת עזה. ב-1 במרץ 2011 יירטה "מעיל רוח" לראשונה רקטה נגד טנקים ששוגרה לעבר טנק מרכבה סימן 4 סמוך לניר עוז. היה זה היירוט המבצעי הראשון בעולם של נשק נ"ט על ידי מערכת הגנה אקטיבית.[12][13] מספר שבועות לאחר מכן, יירטה המערכת גם טיל נ"ט מדגם קורנט E, שנחשב לאחד מטילי הנ"ט המסוכנים והמתקדמים בעולם.[14]

ב-2012 בעקבות משבר תקציבי בצה"ל נשקלה האפשרות להקפיא רכישת טנקים חדשים, נגמ"שי נמ"ר חדשים וחלקי חילוף. בעיתונות אף הועלו השערות בדבר סגירת פס הייצור של המרכבה. ראש התאחדות התעשיינים אמר שפרויקט המרכבה מספק עבודה לאלפי עובדים, רובם בפריפריה, ושסגירתו תגרום נזק רב לכלכלה.[15]

ב-13 באוגוסט 2013 הודיע שר הביטחון משה יעלון על המשך ייצור טנק המרכבה ועל רכישת טנקי מרכבה סימן 4מ חדשים לצה"ל.[16] כמו כן, החליט צה"ל להסב את חטיבה 7 מטנקי מרכבה סימן 2 לטנקי מרכבה סימן 4מ החדשים.[17] ב-2014 החלה חטיבה 7 בהסבה מטנקי מרכבה סימן 2ד לטנקי מרכבה סימן 4מ המצוידים במערכת ההגנה האקטיבית "מעיל רוח".[15]

ביוני 2014 החליט משרד הביטחון לראשונה על מכירת טנקי מרכבה סימן 4 למדינה אחרת, במחיר של 4.5 מיליון דולר לטנק.[18]

במהלך השנים פועל צה"ל להצטיידות בדגמים חדשים על חשבון דגמי טנקים ישנים יותר. משנת 2005 מבוסס המערך הסדיר של חיל השריון על טנקי מרכבה בלבד. נכון ל-2016 מפעילה חטיבה 188 טנקי מרכבה סימן 3ד ב"ז, חטיבה 401 מפעילה טנקי מרכבה סימן 4מ וחטיבה 7 סיימה ביולי 2016 את הסבתה מטנקי מרכבה סימן 2 לטנקי מרכבה סימן 4מ.[19] משנת 2014 גם מערך המילואים של החיל כולל רק טנקי מרכבה (סימני 2, 3 ו-4).

המרכבה במבצע צוק איתן

טנקי המרכבה לקחו חלק במבצע צוק איתן ב-2014. טנקי המרכבה, בעיקר סימן 4מ, לקחו חלק משמעותי בתמרון הקרקעי, הודות למערכת ההגנה האקטיבית "מעיל רוח" שפעלה בהצלחה ויירטה כ-10 טילי נ"ט שנורו על הטנקים,[20] כולל רקטות RPG-7 וטילי קורנט מתקדמים. המערכת אפשרה תמרון מהיר ועמוק של הטנקים וכן חיסול של חוליות נ"ט שירו על הטנקים. עוד גורם מרכזי להצלחת הטנקים בלחימה הייתה מערכת צבא יבשה דיגיטלי (צי"ד) שהותקנה על כל הטנקים ואפשרה שליטה ובקרה, קשר, סנכרון ותיאום ברמות חסרות תקדים בין החמ"ל (מפקדת החטיבה) לכל הטנקים ולכוחות מסייעים כמו חיל האוויר וחיל התותחנים, וכן תיאום מלא וחלוקת מידע בין כל הטנקים. יתר על כן, מערכת צי"ד אפשרה העברה לטנקים של מידע מודיעיני בזמן אמת שסיפקו אגף המודיעין וחיל האיסוף הקרבי והציגה את המידע באופן דיגיטלי במחשבי הטנקים - דבר שייעל באופן משמעותי את הלחימה. הטנקים השמידו מאות מטרות (בין השאר ירו הטנקים פגזים על בתים ממולכדים, דבר שהביא ליזימת המטענים וחומר הנפץ שהוסתרו בבתים ולפיצוצם), פגעו במאות מחבלים (חטיבה 401 לבדה הרגה 120–130 מחבלים[21]) וחיפו על לוחמי חיל הרגלים וחיל ההנדסה הקרבית.[21]

מפרט טכני

מבנה טנק המרכבה (מרכבה סימן 4מ).

רשימה מקוצרת של הדגמים

  • מרכבה סימן 1 (1978)
    • מרכבה סימן 1ב (שדרוג לרמה של מרכבה סימן 2 למעט מערכת בקרת אש, אמצעי ראיית לילה ומנוע)
  • מרכבה סימן 2 (1982)
    • מרכבה סימן 2ב
    • מרכבה סימן 2ד (מרכבה סימן 2ב עם מיגון דור ד')
  • מרכבה סימן 3 (1990)
    • מרכבה סימן 3 רמ"ח (מערכת ירי משופרת רמ"ח = ראש מראה חשמלי)
    • מרכבה סימן 3ב ב"ז (1996, מערכת ירי משופרת ב"ז = ברק זוהר)
    • מרכבה סימן 3ד ב"ז (מרכבה סימן 3ב ב"ז עם מיגון דור ד' קס"ג)
    • מרכבה סימן 3 LIC (מרכבה סימן 3ד ב"ז קס"ג עם התאמות ללש"ב)
  • מרכבה סימן 4 (2003)
    • מרכבה סימן 4מ (מרכבה סימן 4 עם "מעיל רוח")[22]
    • מרכבה סימן 4 ברק (בפיתוח)
  • נגמ"ש מרכבה (נמ"ר)
  • דגמים נוספים
    • שולף (תותח מתנייע בקליבר 155 מ"מ המבוסס על תובת מרכבה, ניסויי)
    • טנקבולנס (מרכבה שהמסדרון האחורי בה צויד לפינוי פצועים, אמבולנס)
    • נגמ"כ (נגמ"ש כבד) מרכבה סימן 2 חסר צריח (אבטיפוס)[23]

טבלה השוואתית

להלן טבלה השוואתית של כל דגמי המרכבה:[24]

מאפיין סימן 1 סימן 2 סימן 3‏/‏3ב"ז סימן 4
נתונים כלליים
ייעוד טנק מערכה כבד תוצרת ישראל המיועד לצה"ל.
משקל בין 60 ל-70 טון, כל דור שוקל מעט יותר מקודמו (המשקל המדויק מסווג).
ממדים אורך כ-9 מטר, רוחב כ-4 מטר, גובה כ-2.5 מטר.
צוות הטנק 4 - מפקד, נהג, תותחן, טען-קשר.
שנות שירות 1979–? 1983–היום 1990–היום 2003–היום
שנות ייצור 19791983 19831989 19902002 2003–היום
מספר כלים 250 580 780 360 + בייצור
ניידות והנעה
מזקו"ם ויקרס, 6 גלגלי מרכוב.
מנוע AVDS-1790-9AR דיזל מקורר אוויר בצורת V תוצרת טלדיין ארצות הברית מנוע דיזל GD 883 בן 12 צילינדרים בתצורת V מבוקר מחשב ומקורר מים תוצרת MTU גרמניה בשיתוף עם ג'נרל דיינמיקס (כיום נקראת חברת L-3 קומיוניקשיין) ארצות הברית.
הספק 900 כ"ס 900 כ"ס 1200 כ"ס 1,500 כ"ס (1,100 קילוואט)
תמסורת (מאפיינים) חשמלית-אוטומטית עם גיבוי מכני-ידני, 4 הילוכים חשמלית-אוטומטית עם גיבוי מכני-ידני, 5 הילוכים
תמסורת (דגם) אליסון CD850-6BX חצי אוטומטית אוטומטית, 4 הילוכים תוצרת עשות אשקלון רנק RK325 אוטומטית, 5 הילוכים - מיוצר ברישיון על ידי עשות אשקלון
מתלים קפיצים סליליים, עמדות כפולות ‏ קפיצים סליליים, עמדות בודדות (מתלה לכל מרכוב)
דלק 3 מכלי חזית ו-2 מכלים אחוריים מכילים 1400 ליטר סולר.
מהירות מרבית 55 קמ"ש 55 קמ"ש 60 קמ"ש 65 קמ"ש
טווח פעולה 500 ק"מ בשטח מישורי.
נשק וחימוש
תותח 105 מ"מ סלילי - L7 בריטי 120 מ"מ חלק קדח -דגם MG251 ,תע"ש 120 מ"מ חלק קדח דור שני - דגם MG253 ,תע"ש
נשק משני 3 מקלעי מאג (כולל מקלע מקביל), מקלע (0.5), מרגמה 60 מ"מ ו-12 מדוכות עשן. 2 מקלעי מאג (כולל מקלע מקביל), מקלע (0.5) קנה מעובה, מקל"ר 40 מ"מ, מרגמת 60 מ"מ (פנימית) דור ב' ו-12 מדוכות עשן.
כמות תחמושת 54 פגזים, 6 במארז זמין.[25] 46 פגזים, 5 במארז זמין 64 פגזים, 10 במארז זמין
סוגי תחמושת פגז נפיץ פלסטי, חלול, חץ-ח"ש, זרחן, פלאשט ורקפת (APAM-MP). ‏ חלולן, חוצצן, פלאשט (נכון ל 2017 כבר לא בשימוש), כלנית (APAM-MP) וחצב.
בקרת אש 2 MPS, ייצוב גזרתי, אמצעי ראיית לילה תרמי, מחשב ירי דיגיטלי כולל מערכת למידה, כוונת מפקד נפרדת. כיום ב"ז (ברק זוהר) בעיקר, ייצוב נקודתי, וכל השאר משופר. ב"ז (ברק זוהר) משופר, כולל יכולת נעילה על מטרה בתנועה.
מיגון ומערכות שרידות
מיגון מיגון מודולרי, פלטות בזוקה, אפשרות למיגון גחון, אפשרות להתקנת מיגון ריאקטיבי מיוחד. שריון מרוכב מסווג, מיגון מודולרי משופר, פלטות בזוקה, אפשרות למיגון גחון, מיגון עילי לצריח, מערכת הגנה אקטיבית לטנקים מעיל רוח ומערכות נוספות.
בקרת צריח הידראולית‏ חשמלית
מיזוג אוויר מאווררים מזגן לקירור משולב במערכת הגנת אב"כ מיזוג משולב במערכת הגנת אב"כ.
מערכות שליטה ובקרה מערכת קשר מערכת מענ"ק המשולבת בצי"ד לניהול דיגיטלי של שדה הקרב, אפשרות לתקשורת עם שאר הטנקים, החפ"ק ומזל"טים.[26]

מרכבה סימן 1

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – טנק מרכבה סימן 1
טנק מרכבה סימן 1

מרכבה סימן 1 הוא הדור הראשון של טנק המרכבה. משקלו למעלה מ-60 טון והוא מונע במנוע דיזל 900 כ"ס (670 קילוואט). הוא חמוש בתותח L7 מחורק-קנה בקליבר 105 מ"מ, מספר מקלעי מאג ומרגמה 60 חש"ן. כבר בטנק זה ניתן לראות את יישום העקרונות המנחים בסדרת טנקי המרכבה: המנוע ממוקם מלפנים, ומשמש כחלק מההגנה על הצוות. מחשבה רבה הושקעה בעיצוב הפנים והנדסת האנוש שלו איכותית, ביחס לטנקים בני דורו.

סימן הזיהוי הבולט ביותר שלו הוא ה"חצאית" או "האוזניים" - הבליטה המעוגלת בצידי הצריח, בחיבור לתובה. מאחר שגם למרכבה סימן 2 "חצאית" דומה, קשה להבדיל ביניהם, אך אפשרי לעשות זאת לפי חוליות זחל וכבל גרירה המחוברים ל"חצאית". סממן חיצוני נוסף המאפשר זיהוי מרחוק הוא העדרם של סלי תובה (סלי חי"ר) וקיומה של מרגמה חיצונית על דופן הצריח בצד המפקד (בשאר סימני המרכבה המרגמה היא פנימית). מרכבה סימן 1 עבר שינויים רבים בטרם הושק סימן 2. בתחילה מחשב הירי היה ללא מערכת לומדת ואמצעי ראיית הלילה הותקן רק בעמדת המפקד. תריס הפליטה לגזי המנוע היה בעל שני פתחים משני צידי הטנק והצריח היה כמעט ללא מיגון.

עם השנים חלק מטנקי המרכבה סימן 1 הוסבו למרכבה סימן 2. כיום, ישנם מספר גדודי מילואים שמשתמשים במרכבה סימן 1 שנערכו בו מספר שינויים: אמצעי ראיית לילה פאסיבי הותקן לתותחן ובחלק מהטנקים הותקן אף אמר"ל תרמי. מחשב הירי שודרג ומספר מערכות נוספות בתוך הצריח שופרו אף הן. מספר הפגזים המקורי, 62, הופחת ל-54 לטובת תחמושת נוספת למרגמה; זרקור הקסנון, שהיה אמצעי הכינון בלילה, הוסר. שערות שולמית הוספו וכיום ההבחנה החיצונית בין סימני 1 ו-2 היא רק על בסיס סלי חי"ר (שאינם קיימים בסימן 1), סל צריח (קטן יותר בסימן 1), כבל גרירה והמרגמה. חלק מאנשי הצוות ששירתו בשירותם הפעיל על מרכבה סימן 2 מוסבים לשירות מילואים על גבי סימני 1.

מרכבה סימן 1 השתתף במבצע שלום הגליל, שכלל לחימה של צבא מול צבא, לחימה של צבא מול גרילה בשטח פתוח ולחימה בשטח בנוי. בעקבות המלחמה התקבל משוב רב על ביצועי הטנקים ואילו שיפורים ותיקונים יש לבצע בהם. חלק גדול מהתיקונים והשיפורים בוצע בדגם הבא מרכבה סימן 2 וחלק אחר בוצע בדגם של שנות התשעים: מרכבה סימן 3.


מרכבה סימן 2

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – טנק מרכבה סימן 2
טנק מרכבה סימן 2
טנק מרכבה סימן 2

מרכבה סימן 2 הוא הדור השני של טנק המרכבה. הטנק הוא תוצאה של לקחים מפעילות המרכבה סימן 1 במבצע שלום הגליל.

כמו לסימן 1, גם למרכבה סימן 2 יש תותח בעל קנה מחורץ בקליבר של 105 מ"מ ו"חצאית" או "אוזניים" - שתי בליטות מעוגלות בצידי הצריח, בחיבור לתובה. בעבר, סימן 2 נבדל מסימן 1 בכך שיש לו רק תריס פליטה אחד בימין הטנק ואילו לסימן 1 תריס בכל צד. עוד הבדל הוא הוספת "שערות שולמית", כדורי ברזל הקשורים בשרשראות ברזל, לחלק האחורי של הצריח.[27] וכן סלי חי"ר.

קפיצת המדרגה העיקרית בין סימן 1 ל סימן 2 היא במערכת בקרת האש. מחשב הירי שופר משמעותית: המחשב מתחשב ביותר נתונים בעת קביעת המסלול הבליסטי של הכדור (טמפרטורה, לחות, גובה) מעבר לנתוני החובה (סוג פגז וטווח). מסלולים בליסטיים עבור פגזים נוספים תוכנתו מראש והוספה מערכת לומדת, המתקנת את המסלול הבליסטי שחושב על ידי הוספת סטייה מסוימת המתקבלת מסכימה של סדרות שפגעו במטרה.

שיפור מהותי נוסף הוא בחטיבת הכוח. המנוע שופר מעט, אך שיפור מהותי הורגש בממסרת, האחראית על העברת הכוח בין המנוע והזחלים. לחטיבת הכוח הוספה אפשרות ה"פיבוט" המאפשרת סיבוב של זחל אחד קדימה בעוד השני מסתובב לאחור.

לסימן 2 יש אפשרות להתקין תוספת מיגון בעיקר בצדי הצריח ובגחון - מיגון קס"ג (על שם הקו הסגול, לשם היא יועדה).

כמו מרכבה סימן 1, המרכבה סימן 2 נכנס לראשונה לשימוש בגדוד "געש" של חטיבה 7.

ב-2016 יצא המרכבה סימן 2 על כל דגמיו מהשירות הסדיר, אחרי שחטיבה 7 הוסבה לטנקי מרכבה סימן 4מ. כיום טנקי סימן 2 משרתים ביחידות המילואים של חיל השריון. חלק מהטנקים הישנים מוסבים לנגמ"שי תומכי לחימה בשם "אופק" שמיועדים לחימוש, פינוי רפואי, לוגיסטיקה ופיקוד.

מרכבה סימן 3

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – טנק מרכבה סימן 3
מרכבה סימן 3 (אבטיפוס)
מרכבה סימן 3ד ב"ז
מרכבה סימן 3ד ב"ז מבצע ירי

מרכבה סימן 3 הוא הדור השלישי של טנק המרכבה, שפותח ונכנס לשירות ב-1990, ומהווה קפיצת מדרגה לעומת קודמו. המרכבה סימן 3 כבד מקודמו, הוא חמוש בתותח חלק-קדח בקליבר 120 מ"מ (IMI MG251) ומצויד בחטיבת כוח המפיקה 1,200 כוחות סוס.[28] ב-1995 נכנס לשירות הדגם מרכבה סימן 3ב ב"ז שמצויד במערכת בקרת אש מתקדמת מדגם ברק זוהר של אלביט מערכות ומספר שיפורים נוספים. מאוחר יותר נכנס לשירות הדגם מרכבה סימן 3ד ב"ז שבנוסף לשיפורים של קודמו כולל תוספת שריון מודולרי לצריח.

גם תכנון הצריח שונה, וה"אוזניים" העגולות שהיו בסימני 1 ו-2 הוסרו. מאוחר יותר, נוסף לצריח מיגון מודולרי משופע (שריון משופע) בצידי הצריח, מיגון זה נקרא קס"ג על שם הקו הסגול. הטנק מצויד בתותח מתקדם יותר: התותח חלק הקדח - מדגם MG251 - פותח ומיוצר על ידי תע"ש ודומה לתותח 120 מ"מ L44 של ריינמטאל הגרמנית. התותח הוא בקליבר 120 מ"מ. התותח מיועד לירות פגזי 120 מ"מ שפותחו על ידי ישראל אך יכול גם לירות פגזי 120 מ"מ שמשמשים את מדינות ברית נאט"ו. בנוסף לתותח הטנק חמוש במספר מקלעי מאג ומרגמה 60 חש"ן פנימית.

למרכבה סימן 3 עבירות גבוהה ביותר והוא נועד לעמוד בתנאי השטח הקשים של רמת הגולן. בהשוואה לטנקים מתקדמים אחרים במאה ה-21, יתרונותיו היחסיים של הסימן 3 הם:

  • דגש במיגון הכלי על שרידות הצוות. המנוע נמצא בחזית התובה מגן על הצוות מפגיעה חזיתית.
  • שריון מודולרי המקל על תיקון הטנק ומאיץ השמשת טנקים פגועים.
  • מזקו"ם המתוכנן להתמודדות עם שטח סלעי.
  • גישה לתא הצוות מאחור ("מסדרון אחורי") אפשרית בזכות מיקום המנוע. יכולת זו מספקת יתרון טקטי בעת שיתוף פעולה עם לוחמי חיל רגלים.
  • מרגמה פנימית בעלת יכולת ירי תחמושת מגוונת כולל פצצות תאורה.

מערכת הירי, התותח והתחמושת שווים פחות או יותר למקבילותיהן האמריקניות והאירופאיות החדישות ביותר.

בעקבות האינתיפאדה השנייה, הוסבו מספר טנקי מרכבה סימן 3 ללוחמה בשטח בנוי. השיפורים העיקריים היו הוספת מקלע כבד M2 בראונינג 0.5 קואקסיאלי (מקלע מקביל) שמתופעל כולו מתוך הצריח, מצלמות וידאו לניווט יותר טוב, עמדת צלף במסדרון האחורי ורשתות הגנה כנגד רימונים. הדגם נקרא מרכבה סימן 3 LIC. כמו כן, במבצע קשת בענן ברפיח ובמלחמת לבנון השנייה הוסבו מספר טנקי מרכבה לאמבולנסים ויכלו לפנות חיילים פצועים תחת אש. כיום כל הטנקים בסדיר הם מדגם סימן 3ד ב"ז ורוב טנקי המילואים הם מדגמי ב"ז (3ב ו-3ד) ומיעוטם מדגם סימן 3 רמ"ח הישן יותר.

מרכבה סימן 4

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – טנק מרכבה סימן 4
מרכבה סימן 4
טנק מרכבה סימן 4מ עם מערכת "מעיל רוח" באימון חטיבה 401.
טנק מרכבה סימן 4מ עם מערכת "מעיל רוח" ומקלע כבד M2 בראונינג (מכוסה) מעל התותח.

מרכבה סימן 4 הוא הדגם הרביעי והמתקדם ביותר של טנק המרכבה. המפרט הטכני ויכולותיו של 'סימן 4' עולים באופן משמעותי על אלו של קודמיו. בשנת 2003 החלה הכנסתו לצבא. בשנת 2004 החלו טנקי מרכבה 4 בפעילות מבצעית בג'נין. קיימים מספר שיפורים לסימן 4 שכבר נמצאים בפעילות מבצעית, 4ב' (2006) ו- 4מ' (2010). כיום טנקי סימן 4מ משרתים בחטיבה 401 וחטיבה 7 הסדירות. מספר חטיבות מילואים מפעילות טנקי סימן 4 וסימן 4מ.

מרכבה סימן 4 הוא אחד הטנקים הממוגנים בעולם. יש לו שריון משופר בחזית הטנק, בצידיו ואפילו בגג הצריח - מקום שנחשב מסורתית לחסר מיגון. השריון עצמו מודולרי, דבר המאפשר להשמיש בקלות ובמהירות טנקים שנפגעו, מאחר שכאשר הטנק נפגע יש להחליף רק את החלק הפגוע. שריון הצריח הוא שריון משופע. כמו כן, הטנק תוכנן בצורה כזו שרכיבי הטנק (כגון מנוע ומכלי דלק) יהוו שכבת מיגון נוספת אם השריון הראשי ייחדר, יספגו את הפגיעה ובכך יגנו על אנשי הצוות. 70% ממערכות הטנק, מבחינה משקלית, מגינות על הצוות, לעומת 50% ממוצע בעולם.[29] למרכבה סימן 4 יש מערכת מיזוג אינטגרלית המשולבת במערכת הגנת אב"כ. התחמושת מאוחסנת במכלים חסיני-אש. הדגם סימן 4מ כולל גם מערכת הגנה אקטיבית לטנקים ישראלית מדגם "מעיל רוח" של רפאל - מערכות לחימה מתקדמות. מערכת זו מבצעית החל מ-2009 והוכיחה את עצמה בקרב.

המרכבה סימן 4 חמוש בתותח 120 מ"מ חלק-קדח תוצרת תע"ש-סולתם, מדגם MG253, דור שני ומשופר לתותח המורכב במרכבה סימן 3. התותח מיועד לירות פגזי 120 מ"מ שפותחו על ידי ישראל אך יכול גם לירות פגזי 120 מ"מ שמשמשים את מדינות ברית נאט"ו. המרכבה סימן 4 מסוגל לירות בין השאר פגזי חץ-ח"ש (חודר שריון נגד טנקים), כלנית (פגז רב-תכליתי) וחצב (נגד מבנים וחי"ר מבוצר) בדיוק רב ביותר.

מערכת בקרת האש במרכבה סימן 4 היא מערכת בקרת אש מתקדמת, דור שני לברק זוהר. המערכת מדויקת ביותר הן כשהטנק נייח בעמדת ירי והן כשהטנק בתנועה. המערכת מסוגלת להינעל גם על מטרות בתנועה ולעקוב אחריהן ומאפשרת אחוזי פגיעה גבוהים מאוד בירי הפגז הראשון. המערכת מאפשרת לטנק לפגוע גם במסוקי קרב. בנוסף המערכת מסוגלת להסתנכרן עם פגזי כלנית וחצב ולקבוע את מצב הפעולה שלהם וסוג אפקט הפיצוץ בלחיצת כפתור של התותחן. בצריח הטנק מותקן תוף המכיל עשרה פגזים (ומכאן שמו: 10 פ'). הטען יכול לבחור בלחיצת כפתור את סוג הפגז, ולטעון אותו. שאר הפגזים מאוחסנים במארזים חסיני אש להגברת שרידות הטנק.

בנוסף לתותח הראשי, הטנק חמוש בשני מקלעי מאג ולעיתים גם במקלע כבד M2 בראונינג 0.5 אינץ' או מקל"ר 40 מ"מ המתופעל כולו מתוך הצריח ובכך מאפשר לאנשי הצוות לירות במקלע הכבד בלי להיחשף לאש אויב. אחד משני מקלעי המאג 7.62 מ"מ הוא מקלע מקביל המופעל על ידי התותחן, והשני מותקן על הצריח מבחוץ, ומופעל בידי מפקד הטנק. בנוסף, הטנק מצויד בדגם חדש של מרגמה 60 מ"מ תוצרת תע"ש-סולתם.

למרכבה סימן 4 ניידות משופרת, המאפשרת תנועה קלה יחסית בשדות הבזלת של רמת הגולן שמקשה על תמרון הטנקים. המזקו"ם שופר כדי לשרוד תוואי קרקע קשים ולצמצם את תופעת פריסת זחל. את המרכבה סימן 4 מניעה חטיבת כוח עם מנוע דיזל GD 883 בן 12 צילינדרים בתצורת V מבוקר מחשב ומקורר מים המפיק 1,500 כ"ס (1,100 קילוואט). המנוע הוא מבין הרכיבים המעטים של הטנק שלא מיוצרים בישראל: הוא מיוצר על ידי MTU מגרמניה בשיתוף עם ג'נרל דיינמיקס (כיום נקראת חברת L-3 קומיוניקשיין) מארצות הברית.

שיפור מהותי הוא התקנת מערכת ניהול קרב (מענ"ק) דיגיטלית המהווה חלק ממיזם צבא יבשה דיגיטלי, שמטרתו למחשב את מערכות התקשוב, הפיקוד, השליטה והבקרה בקרב ולאפשר לכל הכוחות הלוחמים להיות בקשר אחד עם השני, לשתף מטרות ומידע מודיעיני ולקבל תמונה מלאה בזמן-אמת של שדה הקרב.

דגמים נוספים

נגמ"ש מרכבה חי"ר - נמ"ר
תומ"ת "שולף" 155 מ"מ

יצרנים עיקריים

לצורך מימוש הפרויקט הוקמה במשרד הביטחון "מנהלת תוכנית הטנק", מנת"ק - הגוף המתאם ומנהל את הפרויקט ובחיל החימוש הוקמה הרשות לפיתוח טנקים, רפ"ט - הגוף המתכנן ומפתח מבחינה טכנית את הטנק. בעקבות שינויים מבניים בצה"ל הוכפפה בשנת 2006 רפ"ט למנת"ק וכיום גם היא יחידה של משרד הביטחון. ייצור רכיבי הטנק נעשה במספר רב של מפעלים וחברות תעשייה ישראליות וגם בידי מספר חברות זרות המספקות רכיבים (כגון המנוע). הטנק עצמו מורכב בידי מש"א 7000 (מפעל שיקום ואחזקה) במחנה תל השומר.

חברות ישראליות המעורבות בייצור הטנק

חברות זרות המספקות רכיבים לייצור הטנק

ייצוא הטנק

מתחילת ייצור המרכבה נאסרה מכירתו למדינות זרות. מערכות שונות מתוכו (כגון שריון ומערכות משנה של הטנק) לא נכללו באיסור ונמכרו בחו"ל. בשנת 2010 החליט משרד הביטחון, עקב המשבר התקציבי המתמשך והקושי של מערכת הביטחון להמשיך ולשאת בעלויות הפרויקט (כמיליארד שקלים בשנה), להתיר באופן עקרוני את מכירת המרכבה סימן 4 ל"לקוחות נבחרים" לאחר בחינה של כל הצעת רכש בנפרד ובתנאי שהמכירה תאושר בידי הממשל האמריקאי.[30] בשנת 2014 חתם משרד הביטחון על עסקת יצוא ראשונה של הטנק עם מדינה זרה, ששמה נאסר לפרסום. היקף העסקה הוערך בכמה מאות מיליוני דולרים.[31]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • משה גבעתי, בידיהם חושלה הפלדה - תולדות מרכז שיקום ואחזקה 7100, הוצאת משרד הביטחון, תל אביב, תשנ"ח - 1997, עמ' 181–210.
  • מיכאל מס ורפי לוי, Merkava Siman 4 - Merkava Mk. 4 in IDF Service, הוצאת Desert Eagle Pubilishing, ‏ 2010
  • מיכאל מס ואדם אדם אובריין, Merkava Siman 4 LIC and 4M, הוצאת Desert Eagle Pubilishing, ‏ 2015
  • מיכאל מס ואדם אדם אובריין, Merkava Siman 3D in IDF Service, הוצאת Desert Eagle Pubilishing
  • מיכאל מס ואדם אדם אובריין, Merkava Siman 3 Baz and Ramaqh in IDF Service, הוצאת Desert Eagle Pubilishing
  • מיכאל מס ואדם אדם אובריין, Merkava Siman 2 in IDF Service, הוצאת Desert Eagle Pubilishing

קישורים חיצוניים

אתרים רשמיים של צה"ל ומשרד הביטחון

מרכבה סימן 4מ

סקירות באתרי צבא וביטחון

כתבות בכלי התקשורת

הערות שוליים

  1. אמנון ברזילי, יש עוד אבא, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2002
  2. דרור מרום, רן דגוני, ‏קונסורציום ישראלי בראשות תעש מציע לתורכיה את טנק המרכבה סימן-3, באתר גלובס, 20 באוקטובר 1997
  3. אמנון ברזילי, האוצר מזהיר מהפסד צפוי בעסקת השבחת הטנקים של תעש בטורקיה, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2002
  4. אמיר בוחבוט, המרכבה סימן ארבע יוצא לשטח, באתר nrg‏, 7 באוקטובר 2004
  5. חנן גרינברג, תקלה ב"מרכבה סימן 4": פעילות הטנקים תוגבל, באתר ynet, 12 ביולי 2005
  6. אור הופמן, אופיר ששון (בעזרת אל"ם בני מיכלסון), 30 שנה למלחמה, 30 שנה למרכבה, אתר זרוע היבשה, 6.6.2012
  7. יצחק בן ישראל, נייר עמדה - מלחמת הטילים הראשונה, ישראל – חזבאללה, עמ' 35-37, אתר אוניברסיטת תל אביב
  8. אמנון ברזילי, ‏מגזין G חושף: לאחר השקעה של 10 מיליארד דולר - צה"ל מודה בכישלון ועוצר את פרויקט טנק המרכבה, באתר גלובס, 28 בספטמבר 2009
  9. יובל אזולאי, עמוס הראלהרמטכ"ל אישר: מערך היבשה יחוזק במאות נגמ"שים, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2007
  10. עמוס הראלצה"ל צייד מחלקת טנקים ראשונה במיגון מפני טילי נ"ט, באתר הארץ, 10 במאי 2009
  11. פלורית שויחט, ‏חטיבת שריון שלמה עם "מעיל רוח": "במלחמה נגיע עמוק יותר ורחוק יותר", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 24 ביוני 2012
  12. אליאור לוי ויואב זיתון, לראשונה: מערכת "מעיל רוח" מנעה פגיעה בטנק, באתר ynet, 1.3.2011
  13. יירוט מבצעי ראשון ל"מעיל רוח": הישג היסטורי לצה"ל, דובר צה"ל, 2 במרץ 2011
  14. The Trophy Brigade, StrategyPage,6.7.2012
  15. 15.0 15.1 טל ליטמן, משרד הביטחון עצר הזמנות ממפעלים המייצרים רכיבים לטנק מרכבה, באתר כלכליסט, 1 בפברואר 2012
  16. שלמה פיוטרקובסקייעלון: נמשיך לייצר טנקי מרכבה, באתר ערוץ 7, 13 באוגוסט 2013
  17. נועם ויטמן, ‏חטיבה 7 משתדרגת: הטנקיסטים יצוידו במרכבה סימן 4, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 9 בפברואר 2014
  18. אודי עציון, לראשונה: טנק המרכבה יימכר לצבא זר, באתר כלכליסט, 8 ביוני 2014
  19. The First Hebrew Tank Battalion Switches to Merkava Mk 4 Tanks, ג'רוזלם פוסט, יולי 2016
  20. יוסי יהושוע, שובם של הטנקים, הצלחה של "מעיל רוח", באתר ynet, 27 ביולי 2014
  21. 21.0 21.1 בן כספית, "האדם שבטנק" - על הטנקים במבצע צוק איתן, מעריב המוסף, 22 באוגוסט 2014
  22. מערכת "מעיל רוח" תבחן לראשונה בתרגיל קרב משולב, אתר דובר צה"ל
  23. יואב זיתון, מרכבה מגולחת צריח: המשוריין החדש בצה"ל, באתר ynet, 27 באוקטובר 2015
  24. מבוססת בחלקה על הטבלה שמופיעה בכתבה על המרכבה 4 ביורוסטורי 2010 באתר יד לשריון
  25. במקור היו 62 פגזים, אך 2 מארזים של 4 פגזים כ"א הוחלפו במארזים לתחמושת מרגמה
  26. מערכת המענ"ק נכנסת בהדרגה לכל המרכבות בשרות סדיר. במערך המילואים צפויה להיכנס המערכת בעתיד
  27. בהמשך שונו טנקי סימן 1 כך שנוספו להם "שערות שולמית" ונותר רק תריס פליטה בצד ימין
  28. בצה"ל, מקובל לכנות בשם חטיבת הכוח את המנוע והממסרת כשהם מחוברים זה לזה
  29. [1]
  30. רן דגוני, ‏המרכבה דוהר לחו"ל: משהב"ט אישר יצוא טנק מרכבה סימן 4, באתר גלובס, 10 ביוני 2010
  31. אושי עציון, לראשונה: טנק המרכבה יימכר לצבא זר, באתר כלכליסט, 8 ביוני 2014
ערך מומלץ
Article MediumPurple.svg
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0