ערן אורטל
 | |
| תקופת הפעילות | 1989–1993, 1999 |
|---|---|
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
ערן אורטל (נולד ב-22 בספטמבר 1971) הוא קצין בצה"ל בדרגת תת-אלוף שהיה מפקד מרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית.
ביוגרפיה
אורטל נולד בבת ים. התגייס לצה"ל לגרעין נח"ל בשנת 1989 ושירת בחיל האיסוף הקרבי בלבנון ובשטחי יהודה ושומרון. בשנת 1993 השתחרר מצה"ל ולמד תואר ראשון בהיסטוריה ומדע המדינה ותואר שני בלימודי ביטחון באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1999 חזר לצה"ל כחוקר במרכז לניתוח מערכות (מנת"ם) באגף התכנון. בשנת 2004 עבר לחטיבת המבצעים שם מילא שורת תפקידים בתחום התכנון האופרטיבי. בשנת 2012 סיים קורס מפקדי חטיבות והחל ללמוד במכללה לביטחון לאומי שם שימש גם כעמית מחקר. בשנת 2013 הועלה לדרגת אל"ם ומונה לראש צוות החשיבה במרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית. בשנת 2019 הועלה לדרגת תת-אלוף ומונה למפקד המרכז. בשנת 2023 סיים את תפקידו במרכז דדו והחל תקופת מחקר במכון הובר באוניברסיטת סטנפורד. תמצית המחקר פורסמה בכתב העת של המכון ובמרכזה אבחנתו של אורטל לגבי הגל הצבאי הנדרש הבא.[1] בשנות שירותו התמחה אורטל בתחום התכנון האופרטיבי ובניין הכוח הצבאי ברמת המטה-הכללי.
עיקרי עבודתו
בשנות פעילותו במרכז דדו אורטל הוביל גישה ביקורתית כלפי הנחות יסוד וצורות פעולה מערכתיות מקובלות בצה"ל, בתחומי אסטרטגיה והפעלת כוח כמו גם בהיבטי בניין הכוח. אורטל מקדם גישה מתחום אמנות המערכה[2], ובמסגרת תפקידו ייסד את כתב עת לטרנספורמציה צבאית ולאמנות המערכה – בין הקטבים, הכולל מאמרים בליבת העיסוק הצבאי מטעם בכירי צה"ל ומערכת הביטחון[3]. כתב העת "בין הקטבים" זוכה להכרה ככתב העת המקצועי המוביל בישראל בתחומי מחשבה צבאית ומעורר הדים בישראל ומחוצה לה[4]. פרופסור דימיטרי (דימה) אדמסקי מהמרכז הבין-תחומי תיאר את בין הקטבים כסממן של שינוי בתרבות האסטרטגית של צה"ל, שעושה, לתפיסתו, ניסיון מודע ומוצלח להפוך לארגון יותר אינטלקטואלי ויותר צופה פני-עתיד[5]. אורטל נחשב לאורך השנים לקצין ביקורתי ובעל דעה עצמאית שהתאוריות שלו איתגרו לא פעם את התפיסה הצבאית המסורתית, בעיקר בהקשרי בניין הכוח והתפיסה האסטרטגית של צה"ל[6]. על רקע ביקורת נוקבת שנמתחה על המכון לחקר תורת המערכה (שקדם למרכז דדו), אורטל מזוהה עם אסכולה חשיבה מערכתית אחרת בצה"ל, כזו הנמנעת ממורכבות-יתר ושפה בלתי מובנת וחותרת לחידוש עקרונות מוכרים בתפיסת הביטחון ובאסטרטגייה הצבאית[7]. ספרו "המלחמה שלפני" שמסכם את עיקר עבודתו בשנים 2010-2021 תואר על ידי ד"ר איתן שמיר כ"ספר חובה לכל מי שמעוניין להבין לעומק את הוויכוחים המתנהלים בתוך צה"ל ואת כיווני התפתחותו הנוכחיים"[8], וע"י פרופ' דימה אדמסקי כ"טקסט קנוני לכל חוקר או איש מערכת הביטחון הישראלית"[9]. ד"ר דותן דרוק קבע כי "ספר זה חשוב שיהיה אחד מהמקורות שבהם עושים שימוש בהכשרות הפיקוד והמטה בצה"ל"[10]. האלוף (מיל') גרשון הכהן כתב כי "ספרו החדש של תא"ל ערן אורטל, "המלחמה שלפני", מציע מבט עומק להתפתחות תפיסת הלחימה הישראלית למול השתנות תופעת המלחמה במאה ה-21"[11]
ביקורת על תפיסת צה"ל
אורטל, יחד עם אז תא"ל תמיר ידעי תיאר את דפוס הפעולה של צה"ל מאז מבצע דין וחשבון ועד למועד פרסום העבודה (ינואר 2013) כדוקטרינה דה-פקטו, אותה כינו "פרדיגמת מבצעי ההרתעה"[12]. אורטל וידעי תיארו את הסיבות המרכזיות לעליית הפרדיגמה הזו – עליית יכולות האש מנגד, ירידת הכדאיות והרלוונטיות לכאורה של רעיון ההכרעה הצבאית, ועליית הרעיון של אכיפה וענישה כלפי הגורם המדינתי. לטענת אורטל וידעי הניסיון מורה כי הפרדיגמה הזו מגיעה למבוי סתום, ולרוב לא משיגה את מטרותיה[13]. הקושי הוא גם אופרטיבי (קושי של צה"ל לייצר רציפות בלחימה) וגם אסטרטגי (קושי להשיג את ההרתעה בפועל). בפועל, האסטרטגיה הישראלית מונעת יותר מרצון להימנע מסיכונים מאשר מרצון להגיע להישגים אסטרטגיים. לאור זאת, הם טענו כי יש לייצר בצה"ל תשתית תפיסתית ומעשית שתאפשר לחזור לגישה ההכרעתית של צה"ל מול כוחות אויב. ביקורות על התנהלות צה"ל במבצע צוק איתן ציטטו את עבודתם של ידעי ואורטל כ"התבוננות פוקחת עיניים" על השינוי שהתקיים בצה"ל וישראל[14] וכ"מאמר פורץ דרך"[15]. שש שנים אחר-כך פרסם אורטל את מאמרו "להדליק את האור, לכבות את האש", בו שירטט גישה הכרעתית אלטרנטיבית לצה"ל נגד צבאות-הטרור מבוססי הטילים, מבוססת תמרון התקפי החותר לקרבה למערכי השיגור של האויב ומצויד ביכולות יירוט קדמיות ותקיפה מהירה של מקורות הירי. האלוף אהרון חליוה, מי ששירת כראש אגף המבצעים בצה"ל במהלך מבצע "שומר החומות" פרסם טור באתר מרכז דדו תחת הכותרת "לשלול את הרקטות" שבו קרא לקדם את גישת "כיבוי האש" שהציג אורטל[16]. עשר שנים מאוחר יותר חזרו ידעי ואורטל לאותו דיון, והפעם בהקשר של האתגר האיראני והאיום הרב-זירתי המפתח. מסקנתם הייתה כי המפתח להתאמת צה"ל לאתגר האיראני המתהווה מצוי בפיתוח כוח יבשתי עצמאי יותר שיהיה מסוגל להסיר את איום האויבים במעגל ראשון, כלומר להכריעם, ולשחרר כך את חיל האוויר ומרכיבי מודיעין קריטיים להוות זרוע אסטרטגית ארוכה[17]. בראיון שנתן לאתר החדשות Times of Israel הסביר אורטל כי ההימנעות מתמרון התקפי ברוב המבצעים האחרונים קשורה בפשטות לחוסר יכולתו של התמרון לעצור את מתקפת האש לעורף ישראל.[18] לשיטתו זהו אתגר שצריך וגם ניתן לטפל בו.
משמעויות מעשיות
אורטל עסק בסוגיות מרכזיות שבהן עסקן צה"ל ומדינת ישראל בשנים האחרונות, ובהן התמרון היבשתי, תופעת איום המנהרות, איום הרקטות והטילים ומערכת הלמידה וההשתנות של צה"ל. במחקרו על סוגיית התפתחות איום המנהרות חוצות הגבול[19] הוא ביקר את מערכת הלמידה האסטרטגית של צה"ל. במחקר אחר בנושא, "במעמד צד אחד" שפורסם גם בכתב העת Res Militaris[20], הצביע על הקשר שבין איום הרקטות מעזה לבין חופש החפירה היחסי ממנו נהנה חמאס עד 2014. מסקנתו היא שהיעדר מענה צבאי לאיום הרקטות הוא מרכיב חסר באסטרטגיה המדינית של התנתקות וסיום סכסוכים, והוא מסביר קריטי להתהוות תופעת המנהרות. המחקר זכה לשבחים כ"נוקב ומבריק"[21].
לעבודתו היה חלק משמעותי בפיתוח תפיסת התמרון היבשתי העתידי בזרוע היבשה, הגם שבמאמריו נמתחת לא פעם ביקורת על היישום האיטי והחסר בעיניו של תפיסות אלה[22]. חלק מהפערים שמופו במחקריו לאורך השנים, כמו ביקורת על מערכת בניין הכוח המטכ"לית ומערכת הלמידה האסטרטגית[23], התקבלו בפועל על ידי צה"ל, כפי שעולה מרפורמות שבוצעו כבר בתר"ש "תנופה" של הרמטכ"ל אביב כוכבי ובהם הקמת חטיבת שיטות לחימה וחדשנות (שילו"ח), פיצול אגף התכנון בצה"ל לשני אגפים נפרדים – אחד לבניין הכוח והשני לאסטרטגיה ואיראן, ועוד. במישור הפעלת הכוח ובניינו, הרעיונות שתיאר אורטל במאמריו לאורך השנים נראים דומים לעקרונות תפיסת ההפעלה לניצחון שגובשה בשנים 2019–2020 על ידי הרמטכ"ל כוכבי[24].
תהליכים אסטרטגיים בזרועות צה"ל
אורטל שימש כגורם משמעותי בתהליכי חשיבה אסטרטגיים שהתקיימו באמ"ן ("מעשה אמ"ן")[25] ובזרוע היבשה ("יבשה באופק")[26]. שני התהליכים מתארים בחינה ביקורתית של התפקוד של המערכים למול השינוי בעולם, ומענה תוך שימוש בפוטנציאל של העולם המשתנה, בעיקר מתחום הפיתוח הטכנולוגי. בשני המקרים, אורטל חזר לתהליך מספר שנים מאוחר יותר ובוחן מדוע השינוי המקווה לא הצליח ברמה המקווה[27].
דיגיטציה ורשתות בצה"ל
אחד הנושאים בהם אורטל עוסק באופן שיטתי הוא נושא הדיגיטציה והרתימה של עולם הרשתות לכדי פרדיגמת לחימה התואמת את הפוטנציאל של המהפכה התעשייתית הרביעית. אורטל עסק בכך הן במסגרת "מעשה אמ"ן", תהליך אסטרטגי שנערך באגף המודיעין של צה"ל בשנים 2010–2011 בראשות ראש אמ"ן, האלוף אביב כוכבי, וכן במסגרת תהליך "יבשה באופק" של זרוע היבשה בשנים 2014–2017 בראשות מפקדי הזרוע אז – האלוף גיא צור ואחריו האלוף קובי ברק.
ספריו
- המלחמה שלִפְנֵי, הוצאת משרד הביטחון, 2022[28]. (ראה ביקורת ספרות)[29]
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: ערן אורטל |
- מאמרים פרי עטו
- אמיר ירום וערן אורטל, משבר בסביבת הסכם, מערכות 382, 2002
- חיזוק הקשר בין צבא הקבע לצבא המילואים, מערכות 394, 2004
- קצין המטה הכללי בעידן השילוביות, מערכות 401, 2005
- האתגר הא-סימטרי של הג'יהאד, מערכות 417, פברואר 2008, עמ' 3–11
- עופרת יצוקה – לקחים על תפיסת ההפעלה, מערכות 425, יוני 2009, עמ' 22–29
- שובו של הפתחלנד, מערכות 445, 2012
- תמיר ידעי וערן אורטל, 'פרדיגמת הסבבים' – דוקטרינה במבוי סתום: על הדפוס האסטרטגי של 'מבצעי ההרתעה', עשתונות 1, ינואר 2013, עמ' 7
- האם צה"ל מסוגל לפריצת דרך מחשבתית?, מערכות 447, פברואר 2013, עמ' 22–28
- חדשנות פרדיגמטית בצה"ל? על למידה בהקשרי בניין הכוח, הפעלתו ומה שביניהם, עשתונות 2, פברואר 2013
- "על העברת מלחמות האש לשטח האויב ועל הכרעה פרדיגמטית", מרכז המחקר של המכללה לביטחון לאומי, מרץ 2013
- סיקורת ספרים – מכונת הלמידה, מערכות 449, יוני 2013, עמ' 74–75
- אביב כוכבי וערן אורטל, מעשה אמ"ן – שינוי קבוע במציאות משתנה, בין הקטבים 2, יולי 2014, עמ' 9–57
- קץ להדחקה – עידן שישי בלוחמת היבשה, בין הקטבים 6, ינואר 2016, עמ' 115–143 – המאמר זכה במקום הראשון בתחרות פרס הרמטכ"ל לכתיבה צבאית לשנת 2016
- מוטי ברוך וערן אורטל, אוקיינוס של חדשנות – תר"ש "גדעון" וסוגיית החדשנות במטה הכללי, מערכות 471, מאי 2017, עמ' 22–29
- "במעמד צד אחד": אתגר האסטרטגיה הישראלית – התפתחות איום המנהרות בצל האיום הרקטי, בין הקטבים 15, מרץ 2018, עמ' 43–59
- מבולבלים?! גם אנחנו! – פרספקטיבה היסטורית לדיון על "יבשה באופק", בין הקטבים 16, יולי 2018, עמ' 15–43
- לצאת מהגדר – מודל עסקי חדש לאמ"ן, בין הקטבים 18, דצמבר 2018, עמ' 63–78
- את מי אנחנו מפחידים? התפתחות הגישה הצה"לית למבצעי גמול והרתעה מול ארגוני טרור וגרילה, בין הקטבים 19, פברואר 2019, עמ' 39–63
- מרוקנים את הים: תשלובת סנסורים חכמה (תס"ח) מול אויב נעלם – המערכה באוקיינוס האטלנטי, בין הקטבים 20, יולי 2019, עמ' 47–87
- ערן אורטל ותא"ל במיל' מאיר פינקל,כרייה יצירתית מן העבר בחינה ביקורתית של תפיסות באמצעות היסטוריה התפתחותית,בין הקטבים יולי 2019, עמ' 261–276
- ערן אורטל וסא"ל (במיל') פלג, "זה הקטן גדול יהיה" – איום המנהרות והתווך התת-קרקעי כמקרה בוחן, בין הקטבים 22, אוקטובר 2019, עמ' 33–61
- עולים להתקפה: מסגרת תאורטית לתוכנית 'תנופה', בין הקטבים 28, אוקטובר 2020, עמ' 35–49
- ערן אורטל וסא"ל (במיל') ד"ר אלבו את ההיסטוריה אני רוצה לרדת,בין הקטבים 28, אוקטובר 2020, עמ' 81–96
- להדליק את האור, לכבות את האש - התורה כולה על רגל אחת, בין הקטבים 31-32, פברואר 2021
- הזבוב על גב הפיל: מקומה של המערכה בין המלחמות בתפיסת הביטחון של ישראל, באתר INSS, אפריל 2021 - לגרסה באנגלית
- להתיש את החתול - אסטרטגיה תחרותית למלחמת ההתשה הישראלית-איראנית, בין הקטבים 35, דצמבר 2021
- תמיר ידעי וערן אורטל, תנו למטכ"ל לנצח: המפתח להתמודדות עם איראן נמצא בפיתוח הכוח הטריטוריאלי, בין הקטבים 39, אוקטובר 2022.
- Time is not on our side’: Retiring IDF general calls for urgent army overhaul, Times of Israel, Lazar Berman
- Defining ideas ,Fighting Fires With Data, Eran Ortal, Aug 2023
הערות שוליים
- ^ Fighting Fires With Data, Hoover Institution (באנגלית)
- ^ מרכז דדו, מבוא ל"אמנות אופרטיבית", באתר צה"ל
- ^ "מפקדי מרכז דדו", באתר צה"ל
- ^
עמוס הראל, דו"ח צוק איתן לא יעסוק בשאלה המרכזית שצריכה לעניין את ישראל, באתר הארץ, 17 בפברואר 2017
- ^ דימה אדמסקי, בין הקטבים - תרבות החדשנות הישראלית, בין הקטבים 20-21
- ^ אמיר בר שלום, ערב יום העצמאות ה-74, האם ישראל היא באמת מעצמה אזורית?, זמן ישראל, 4 במאי 2022.
- ^ פנחס יחזקאלי, 11 בינואר 2022, באתר ייצור ידע
- ^ איתן שמיר, תנו לצה"ל לנצח
- ^ המלחמה שלפני | צומת ספרים, באתר www.booknet.co.il
- ^ מערכות, באתר www.maarachot.idf.il
- ^ גרשון הכהן, גרשון הכהן: מבצע 'עלות השחר' במבט מערכתי, באתר ייצור ידע - פנחס יחזקאלי, מצוטט ב"ייצור ידע" מתוך ישראל היום
- ^ 'פרדיגמת הסבבים' – דוקטרינה במבוי סתום: על הדפוס האסטרטגי של 'מבצעי ההרתעה'
- ^ גל פרל פינקל, ובכל זאת עלינו לתמרן, מבט על, המכון למחקרי ביטחון לאומי, גיליון 1584, 3 באפריל 2022.
- ^ עפר שלח, האומץ לנצח, תל אביב: ידיעות ספרים, 2015, עמ' 52–53
- ^ יהודה וגמן, סוף סוף עפר שלח מצא את "האומץ לנצח", באתר מידה
- ^ אהרון חליוה, לשלול את הרקטות, כתב עת בין הקטבים, 27 במאי 2021.
- ^ תנו למטכ"ל לנצח: המפתח להתמודדות עם איראן נמצא בפיתוח הכוח הטריטוריאלי – אלוף תמיר ידעי ותא"ל ערן אורטל, בין הקטבים 39, באתר www.idf.il
- ^ Lazar Berman, ‘Time is not on our side’: Retiring IDF general calls for urgent army overhaul, www.timesofisrael.com (ב־American English)
- ^ "זה הקטן גדול יהיה": החמצת התהוויות במטה הכללי – איום המנהרות והתווך התת־קרקעי כמקרה בוחן
- ^ Eran Ortal (במרץ 2019). "Israel's Strategic Border Challenge – The Growth of the Tunnel Threat under the Cover of Rockets" (PDF). Res Militaris (באנגלית) (6).
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ גרשון הכהן, ההתנתקות בעזה – שיעור לחותרי הנסיגות הנוספות, בעיתון מקור ראשון, 12 באוגוסט 2019
- ^ מבולבלים?! גם אנחנו! – פרספקטיבה היסטורית לדיון על "יבשה באופק"
- ^ למשל בשישה גליונות "בניין הכוח" ו"מטה כללי" של בין הקטבים, ובמאמריו "אוקיינוס של חדשנות" במערכות 471
- ^ טל לב רם, יחידה רב-ממדית חדשה, שיפור הגמישות המבצעית: התוכניות של צה"ל, באתר מעריב אונליין, 18 באפריל 2019
- ^ מעשה אמ"ן – שינוי קבוע במציאות משתנה
- ^ גיא צור, 'יבשה באופק' – גיבוש תפיסת תמרון יבשתי, בין הקטבים 6, ינואר 2016, עמ' 89–113, בעמ' 93
- ^ לצאת מהגדר – מודל עסקי חדש לאמ"ן, בעמ' 76
- ^ דותן דרוק, מסע ההשתנות של צה"ל – סקירת ספרו של תא"ל ערן אורטל "המלחמה שלפני", מערכות, 1 ביוני 2022.
- ^ ד"ר איתן שמיר, לחשוף את האויב הנעלם: המחקר שמציע דרך להכריע את חמאס וחיזבאללה, מקור ראשון,מוסף השבת, דצמבר 2022
