ספייק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף תמוז (טיל))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פירוש נוסף ערך זה עוסק בנשק נגד טנקים. אם התכוונתם לדחף עצבי הקרוי ספייק, ראו פוטנציאל פעולה; אם התכוונתם לערכת הנחיה ראו ספייס.
ספייק
מידע בסיסי
ייעוד טיל נגד טנקים
ארץ ייצור ישראלישראל ישראל
יצרן ישראלישראל רפאל
האיחוד האירופיהאיחוד האירופי יורו-ספייק
פיתוח רפאל - מערכות לחימה מתקדמות, ישראל
עלות יחידה 500 אלף ₪
פעילות מבצעית האינתיפאדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה, מבצע צוק איתן, סכסוך ישראל-איראן-חזבאללה בסוריה
משתמשים ישראלישראל צה"ל,
צבאות נוספים (ראו #מפעילות)
פלטפורמת שיגור חצובה קרקעית (מופעלת על ידי חייל יחיד), מתקן שיגור ייעודי מעל גבי כלי רכב או רק"ם, מסוק קרב או כלי שיט
מאפיינים כלליים
הנעה מנוע רקטי
משקל 14–50 ק"ג (תלוי בדגם)
ממדים
אורך 1.20–1.67 מטר (תלוי בדגם)
קוטר 130–170 מ"מ (תלוי בדגם)
ביצועים
טווח

תלוי בדגם.

דגמים רגילים: 2.5–8 ק"מ,
גיל 2: 5.5–10 ק"מ,
תמוז: 25–30 ק"מ,
תמוז 6: 32–50 ק"מ
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי חלול נ"ט טאנדם
הנחיה אלקטרו-אופטית: CCD, IR או שניהם
SPIKE LR, אב-טיפוס מוקדם, מכונה בעברית 'גומד'

ספייק (באנגלית: Spike, תרגום לעברית: דורבן) היא סדרה של טילים נגד טנקים תוצרת ישראל. טילי הספייק, שפותחו ומיוצרים על ידי רפאל מערכות לחימה מתקדמות, הם טילי נ"ט מדור "שלוש וחצי"[א] בעלי יכולת "שגר ושכח" – הנחיה עצמית אוטומטית מלאה למטרה, ובעלי יכולת "שגר, צפה ועדכן" – יכולת של המפעיל לצפות בתמונה ש"רואה" הטיל במעופו ובמידת הצורך לשנות, לאחר שהטיל שוגר, את המטרה שעליה מתביית הטיל.

במשפחת הספייק ישנם מספר דגמי טילים, שפותחו למתארי שיגור שונים, מטרות שונות וטווחים שונים. הטילים ניתנים להתקנה על פלטפורמות כגון מסוקים, רכב קרבי משוריין, רכב רך ואוניות. חלק מהטילים במשפחה ניתנים לשיגור מחצובה.

טילי הספייק, בייחוד בדגמי "גיל", "גיל 2" ו"תמוז" (Spike NLOS), נמצאים בשירות צה"ל ומופעלים על ידי חיל האוויר הישראלי, חיל התותחנים, חיל הרגלים וחיל הים הישראלי. הטילים יועדו במקור נגד טנקים אך בשל דיוקם שימשו גם לסיכולים ממוקדים של מחבלים ופעילי טרור.

המערכות פותחו על ידי חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות הישראלית והן מוצעות לשיווק בין-לאומי. על מנת להקל על שיווקן בארצות אירופה, הוקמה בגרמניה חברת EuroSpike GmbH, השייכת בחלקה לרפאל, אשר מייצרת ומשווקת את מערכות הספייק באירופה תחת השם יורו-ספייק (STN Atlas EuroSpike).

דגמים

דגם סוג כינוי טווח מרבי נישא ומתופעל על ידי
Spike-SR טווח קצר טאקט 1,500 מטר[1] חייל אחד
Spike-MR טווח בינוני גיל 2,500 מטר חייל אחד, צוות חיילים
SPIKE-LR טווח ארוך גומד 4,000 מטר צוות חיילים, רכב ורק"מ
SPIKE-LR II טווח ארוך גיל 2 5,500 מטר
10 ק"מ (מהאוויר) 		צוות חיילים, רכב, רק"מ ומסוק קרב
Spike-ER טווח מורחב פרח בר 8,000 מטר צוות חיילים, רכב ורק"מ, מסוק קרב, סירה וספינה
Spike-ER II טווח מורחב 10 ק"מ
16 ק"מ (מהאוויר) 		צוות חיילים, רכב ורק"מ, מסוק קרב, סירה וספינה
Spike-NLOS טווח מורחב ללא קו ראייה תמוז[2] 25–30 קילומטר עמדה נייחת, מסוק קרב ומטוס, רכב ורק"מ, וכלי שיט
Spike-NLOS 6 טווח מורחב ללא קו ראייה תמוז דור 6[3] 32 ק"מ (מהקרקע)
50 ק"מ (מהאוויר) 		עמדה נייחת, מסוק קרב ומטוס, כלי רכב ורק"מ, וכלי שיט

כל טיל הוא טיל בעל ראש נפץ כפול (טאנדם) שנועד לחדור מיגון ריאקטיבי. ראש הנפץ הראשון מפוצץ את המיגון הריאקטיבי ואילו ראש הנפץ השני חודר את השריון הפאסיבי באמצעות מטען חלול. הנחיית הטיל היא אלקטרו-אופטית והיא מתבצעת בעזרת שני גלאים נפרדים: הראשון, מערכת CCD המפיקה תמונת וידאו צבעונית לצורך הנחיה בשעות היום, והשני, מערכת חיישני תת-אדום המפיקה תמונת דימות חום לצורך הנחיה בשעות היום והלילה. לטיל ארבעה סנפירים מלבניים בחלקו האחורי שבאמצעותם הוא מנהג עצמו אל המטרה בזמן המעוף. בחלקו המרכזי של הטיל ישנם עוד ארבעה סנפירים, גדולים יותר מסנפירי הניהוג, המקנים לטיל יציבות כיוונית ועילוי בזמן מעופו. בזמן שהטיל מאוחסן בזביל, הסנפירים כולם מקופלים לתוך גוף הטיל. הסנפירים נפתחים עם הירי, מייד לאחר שהטיל עוזב את הזביל. רביעיית הסנפירים הגדולים שבמרכז הטיל ננעלת במקומה ונותרת חסרת תנועה ורביעיית סנפירי הניהוג שבחלקו האחורי של הטיל היא בעלת יכולת תנועה לצורך ניהוג הטיל.

ב-2017 השיקה רפא"ל את ה"גיל 2" (Spike LR II), גרסה משופרת של הספייק בעלת טווח מוגדל (5.5 ק"מ), יכולת השמדה משופרת ומערכות ביות ושליטה ובקרה חדשניות בעלות יכולות משופרות.[4] צה"ל הזמין כאלף טילי ספייק מדגם זה.[5]

בספטמבר 2018 השיקה רפא"ל את ה-Spike ER II במהלך התערוכה הביטחונית הבינלאומית בפולין MSPO. הטיל החדש מהדור החמישי בעל טווח מוגדל ביחס לגרסה הקודמת שלו, 10 ק"מ מהקרקע או 16 ק"מ מהאוויר.[6]

ביוני 2022 חשפה רפאל את התמוז דור 6. בין יכולות המערכת, על פי החברה: שיגור ירי מטח, עד ארבעה טילים בו זמנית; אפשרות להעברת שליטה על הטיל לצד שלישי; יכולות עיבוד תמונה בהן פגיעה לפי התאמת תמונה; טווח תקיפה שהוגדל ל-32 קילומטר מהקרקע ו-50 קילומטר מהאוויר.[3]

דגמי תצוגה של משפחת טיליי הספייק בביתן רפאל בתערוכה בסלון פריז. ביצוע הדגמים: "מה-טוב פתרונות המחשה"
דגמי תצוגה של משפחת טיליי הספייק בביתן רפאל בתערוכה בסלון פריז. ביצוע הדגמים: "מה-טוב פתרונות המחשה"

מערכת השיגור

לטילים מערכת "שיגור רך". מערכת זו עושה שימוש במנוע עזר רקטי קטן, כדי לשגר את הטיל מתוך הזביל, בשלב הראשוני של המעוף. רק לאחר שהטיל מתרחק מעט מנקודת השיגור, מופעל המנוע הרקטי הגדול והעיקרי, המספק דחף לטיל במשך שארית המעוף, עד לפגיעה במטרה. שיטת "שיגור רך" מוסיפה מעט על משקל הטיל ומצריכה התחשבות מיוחדת בתכנון מערכת פרישת הסיב האופטי, אך מנגד היא מוסיפה שני יתרונות למערכת: הראשון, השיטה מצמצמת את פלומת האבק והעשן הנוצרים סביב המשגר ברגע השיגור ובכך מקטינה את הסיכון שהיורה יתגלה על ידי האויב. השני, השיטה מאפשרת לירות את הטיל מתוך מבנה סגור (כגון שיגור דרך חלון, מתוך חדר) מבלי להסתכן בכך שהדף המנוע הרקטי העיקרי יפגע בלוחמים נוספים הנמצאים באותו חלל סגור. כאשר הטילים נורים על ידי חי"ר מעל גבי חצובה, אותה מערכת שיגור משמשת לכל חמשת הטילים. מערכת השיגור מורכבת מיחידת בקר שיגור, כוונת הדמאה תרמית וחצובה. ליחידת השיגור שתי כוונות: כוונת CCD ליום עם הגדלה X10 וכוונת IIR הדמאה תרמית (תת-אדום) ליום ולילה ולכל תנאי מזג אוויר. משקל יחידת השיגור ללא טיל הוא כ-13 ק"ג ועם טיל משקלה הכולל הוא כ-26 ק"ג. חייל יחיד יכול לשאת עד שני טילים במנשא על גבו כשמדובר ב-LR ו-MR, ויכול לשאת 3–4 טילים על גבו כשמדובר בטיל ה-SR זאטוט.

דיאגרמת חתך של טילי 'LR, MR'

טיל ה-MR וה-LR דומים במאפייניהם הטכניים ונבדלים בעיקר בטווח הירי המקסימלי שעבורו תוכננו.

הטיל הותאם לשיגור ממסוקי AH-1 קוברה ולאחר מכן גם ממסוקי AH-64 אפאצ'י, מנגמ"ש M-113, וממשחית טנקים בשם "פרא" המבוסס על תובת טנק המגח ומוסווה כטנק.[7]

מערכת שיגור "פרא"

ערך מורחב – פרא (רכב קרבי משוריין)
משחית טנקים "פרא" ולידו זבילי תמוז

הפרא הוא רכב קרבי משוריין המבוסס על תובת המגח (M48A5 פטון) האמריקאי, שמצויד בצריח מוגדל המכיל משגר טילי תמוז בעל 12 זבילים. התעשייה הצבאית התקינה בטנק משגר מתרומם ומערכת תצפית עבור טילי התמוז. הן המשגר והן המגדל המכיל את מערכת הכוונות מתקפלים אל תוך הצריח הממוגן, ומאפשרים איתור מטרות והשמדתן תחת אש אויב. עקב סודיות הכלי וכדי להטעות עוברי אורח, מותקן על צריח הטנק תותח דמה, על מנת שייראה כטנק רגיל. טעינת המשגר מבוצעת כאשר הוא מקופל בתוך הצריח, דרך דלת גדולה בצידו האחורי של הצריח.

עובדת קיום המערכת נשמרה בסוד כ-30 שנה, תמונות בודדת שדלפו במהלך השנים במיוחד במהלך מלחמת לבנון השנייה ומבצע צוק איתן זכו לתשומת לב מרובה באתרים ובפורומים זרים העוסקים בתחום הביטחון, בהם כונה הכלי בטעות "מג"ח 8" או "מג"ח ספייק". אולם בישראל הן הועלמו תוך זמן קצר בהוראת הצנזורה הצבאית מפאת סודיות המערכת. לאור החשיפה הרבה של הכלי והוצאתו הקרבה משירות, פנו מנהלי פורום צבא וביטחון בפרש לצנזורה הצבאית, שהסכימה בסופו של דבר לבטל את סיווגו, ושם נחשף ה"פרא" לראשונה במלואו. כשנתיים לאחר מכן יצא ה"פרא" משירות.

מערכת שיגור במסוקי קרב

משגר טילי תמוז (בצד שמאל של התמונה) על גבי מסוק קרב "שרף" (AH-64D אפאצ'י לונגבו).

ה"תמוז", הגרסה של ה-Spike-NLOS שרפא"ל התאימה במיוחד לצה"ל, ניתן לשיגור גם ממסוק קרב שעבר התאמה מיוחדת לכך, כולל התקנת משגר ייעודי שנקרא "מחצלת" ואנטנה ייעודית המאפשרת לטייס המפעיל לשלוט בטיל.

בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 ביצע צה"ל התאמות במסוקי ה"צפע" (AH-1 קוברה) שאפשרו לו לשגר את טילי ה"תמוז" – ההתאמות כללו בין השאר את החלפת התותח/מקלע שבצריח הקדמי באנטנה מיוחדת לשליטה בטיל. מסוקי צפע עם טילי "תמוז" לקחו חלק בסיכולים הממוקדים במהלך האינתיפאדה השנייה. בעקבות יציאת מסוקי ה"צפע" משירות בחיל האוויר הישראלי בשנת 2015 ביצע צה"ל התאמות למסוקי ה"פתן" (AH-64Ai אפאצ'י) וה"שרף" (AH-64D אפאצ'י לונגבו) המאפשרים גם להם לשגר את טיל ה"תמוז".[8] ב-2020 פורסם שמסוקי האפאצ'י הותאמו גם לשיגור טילי "גיל" ו"גיל 2", שהם בעלי טווח קצר יותר מה"תמוז". הדור החדש של משפחת טילי ה"ספייק" מאפשר לאפאצ'י פגיעה מדויקת במטרות בטווח ירי של 6–30 ק"מ.[9]

הפעלה

שיגור טיל "ספייק" בכנס החדשנות הצבאי הבינלאומי של צה"ל, 2022

מערכת הטיל והמשגר מוכנה לירי בתוך 30 שניות מרגע פריסתה. כלומר, מרגע שהמערכת נפרסה יש צורך להמתין כ-30 שניות עד שגלאי התת-אדום של המערכת יתקררו מספיק, כדי שיוכלו לספק תמונת הדמאת חום של המטרות.[ב] החייל המפעיל אותה רוכש את המטרה באמצעות הנחת צלב הכוונת על המטרה. החייל נועל את העוקב על המטרה ולוחץ על כפתור האש כדי לשגר את הטיל. הטיל מטיס את עצמו למטרה ללא צורך בהתערבות נוספת מצד המפעיל. פעולה זאת נקראת "שגר ושכח". זמן הטעינה מחדש הוא 15 שניות. מרגע הירי, ולכל אורכו של שלב מעוף הטיל, נגלל מחלקו האחורי של הטיל סיב אופטי המחבר את הטיל ויחידת השיגור. סיב אופטי זה נושא תקשורת דו-כיוונית בין יחידת השיגור והטיל. תקשורת זו מעבירה ליחידת השיגור (ולמפעיל) את התמונה מהחיישנים שבראש הטיל, ומעבירה לטיל את הוראות הניהוג מיחידת השיגור. כך מתאפשר למפעיל לקבל תמונה מהטיל ולעדכן את מטרת הטיל ומסלולו. מערכת תקשורת דו-כיוונית זו מאפשרת, למשל, להחליף מטרות באמצע הירי אם המפעיל מגלה שהמטרה עליה כיוון בתחילה, הושמדה כבר (גישת "שגר, צפה ועדכן"). מערכת זו מאפשרת גם לשגר טילים לעבר מטרות בהיעדר קו-ראייה בין היורה למטרה בטרם הירי. במצב זה, היורה משגר את הטיל לכיוונה הכללי של המטרה, מבלי שהוא רואה אותה, ורק במהלך מעופו של הטיל (הודות לנקודת התצפית הגבוהה יותר או הקרובה יותר שמספקים חיישני הטיל) היורה מאתר את המטרה ומכווין את הטיל אליה.

אחרי השיגור, הטיל נע במסלול קשתי עד לפגיעתו במטרה. למסלול תעופה שכזה יתרונות לצד חסרונות:

  • מחד, מאפשר מסלול זה לפגוע בחלק העליון של הרק"מ, שם יש בדרך כלל פחות מיגון מאשר בחזית הרק"מ, וכך גדל הסיכוי שפיצוץ הראש הקרבי של הטיל יצליח לחדור לתוך הכלי ולהשמידו.
  • בנוסף לכך, העובדה שהטיל במעופו עולה ולא טס בקו ישר, מספקת ליורה תמונה טובה יותר של שדה המטרות ומרחיקה את הטיל ממכשולים קרקעיים שעלולים להפריע למעופו, כגון עצים או גדרות.
  • מאידך, מסלול תעופה "קשתי" שכזה מגדיל את זמן המעוף של הטיל עד למטרה. הגדלת זמן המעוף מצמצמת את הטווח המקסימלי של הטיל ובנוסף לכך מגדילה את פרק הזמן שבו יכולה המטרה לזהות את הטיל הטס לכיוונה ולהפעיל כנגדו אמצעי-נגד.

למערכת הספייק קיימת גם מערכת סימולטור שנועדה לאמן מפעילים בירי, ללא צורך בשיגור של טיל אמיתי. מערכת זו חוסכת את העלות הכספית הגבוהה של ירי טיל אמיתי, מונעת את הצורך בשטחי אש נרחבים, מונעת את הסיכון הכרוך בירי טיל "חי", ומאפשרת לאמן את המפעילים מול תמונות הדמיית שדה קרב מציאותי, ולא מול מטרות אימון סטטיות.

פעילות מבצעית

תמוז

ספייק NLOS
מידע בסיסי
ייעוד טיל נגד טנקים
יצרן ישראלישראל רפאל
פיתוח ישראלישראל ישראל
עלות יחידה כמה מאות אלפי דולרים לטיל
פעילות מבצעית האינתיפאדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה, מבצע צוק איתן
מלחמות ומבצעים מלחמת לבנון השנייה, מבצע צוק איתן
תקופת השירות שנות ה-80 של המאה ה-20 – הווה
משתמשים ישראלישראל ישראל: צה"ל (חיל התותחנים וחיל האוויר הישראלי)
פלטפורמת שיגור רק"מ: "חפיז" ו"פרא".
מסוקי הקרב של צה"ל: AH-1 קוברה ("צפע"), AH-64 אפאצ'י ("פתן" ו"שרף")
מאפיינים כלליים
הנעה מנוע רקטי
ביצועים
טווח 25 ק"מ
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי טאנדם חלול
הנחיה אלקטרו-אופטית: CCD, IR או שניהם

טיל ה"תמוז" (Spike NLOS) תוכנן להיות "נשק הפתעה" כנגד כוחות השריון של הצבא הסורי למקרה שתפרוץ מלחמה בחזית הצפונית. הוא הופעל על ידי יחידת מורן ויחידת מיתר של חיל התותחנים הישראלי. עד 2011 היה הטיל סוד צבאי. ברם, בעקבות היחלשות השריון הסורי בשנות ה-2000 והתיישנות מלאי הטילים החל צה"ל להשתמש בטילים גם כנגד מטרות טרור. שימוש ראשון ב"תמוז" היה באינתיפאדה השנייה, שבה השתמשו לוחמי מיתר בטיל על מנת לסכל מחבלים ומשגרי רקטות ברצועת עזה. מערך מסוקי ה"צפע" (AH-1 קוברה) של חיל האוויר הישראלי השתמש ב"תמוז" לבצע סיכולים ממוקדים במחבלים פלסטינים רבים.

בטיל התמוז היה שימוש נרחב גם במלחמת לבנון השנייה שבה ירה צה"ל כ-600 טילים אל עבר מטרות שונות במרחבים אורבניים ופתוחים.[10] הטילים הופעלו רבות בגזרת עזה שם ביצעו לוחמי מיתר סיכולים ממוקדים כנגד חוליות משגרי הקסאמים. העיתון "ידיעות אחרונות" דיווח כי משנת 2006 חיסלו חיילי היחידה עשרות מחבלים ברצועת עזה.[11] בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה, שימש הטיל לתגובות מדויקות כאשר הסורים הפגיזו את רמת הגולן. בתגובה למספר מקרי ירי, שיגר צה"ל טיל "תמוז" אל העמדה שממנה בוצע הירי והשמיד אותה. צה"ל החליט להשתמש ב"תמוז" בגלל דיוקו הרב, המאפשר להימנע מהחטאה או מנזק לא רצוי, ועל מנת להעביר מסר לסורים לא לתקוף את ישראל. במהלך מבצע צוק איתן שוגרו לעבר מטרות בעזה למעלה מ-200 טילי תמוז.[12]

ב-11 ביולי 2018 יורט מעל הכנרת כטב"מ סורי. בתגובה פגע צה"ל בשלוש מטרות בדרום הרמה הסורית. הסורים הציגו תמונות של חלק מהפגיעות וחלקים מהטילים שנורו על ידי ישראל. לפי התמונות ניתן לראות שאלו חלקים מטיל ספייק ישראלי.[דרושה הבהרה]

מפרט טכני

תכונה Spike-MR / Spike-LR
טווח 200–2,500–4,000 מטר
משקל טיל במטול 13 ק"ג
משקל יחידת שיגור 9 ק"ג
משקל סוללה 1 ק"ג
משקל חצובה 3 ק"ג
משקל כולל 26 ק"ג
אורך מטול 1,200 מ"מ
פעולה שגר ושכח, שגר צפה ועדכן
הנחיה אלקטרו-אופטית: CCD, IR או שניהם
חיי מדף 20 שנה, 10 ללא אחזקה
מוכן לירי בתוך 30 שניות
זמן טעינה 15 שניות

מפעילות

מפה של מפעילות טיל הספייק בכחול[ג]

לפי פרסומי חברת רפאל, עד סוף 2020 נמכרו טילי ספייק ל-35 מדינות, כולל 19 מדינות נאט"ו. מעל 35,000 טילים סופקו ומעל 6,000 טילים שוגרו בעת ניסויים ובקרבות.

מדינה פרטים
ישראלישראל ישראל מרכיב עיקרי במערך הנ"ט של צה"ל, מספרים מסוימים של משגרי LR ואספקה שוטפת של טילים. טיל ה-NLOS מכונה תמוז ומופעל על ידי חיל התותחנים[2] וחיל האוויר הישראלי.[8] ב-2017 הזמין צה"ל אלף טילי "גיל 2".[5]
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת רכשה 600 טילי ספייק-NLOS, כאשר חלק מהטילים נרכשו מהמלאי של צה"ל. כמו כן רכשה 14 משגרי "חפיז".[14] הטילים זכו לשם Exactor ("מדייקים") Mk 1 ו-Mk 2, ונטלו חלק במלחמת עיראק ומלחמת אפגניסטן (2001–2014).[15]
צ'ילהצ'ילה צ'ילה 2,600 טילים
קולומביהקולומביה קולומביה אין מידע
קרואטיהקרואטיה קרואטיה 64 משגרי ER, ומספר לא ידוע של טילים.[16]
פינלנדפינלנד פינלנד 100 משגרי MR עם אופציה ל-70 נוספים, ו-18 משגרי ER למשמר החופים.

ומספר מסווג של טילים.

גרמניהגרמניה גרמניה 311 משגרי LR לנגמ"שי לחימה פומה,[17] 214 לחיל הרגלים ו-6,000 טילי ספייק LR.
איטליהאיטליה איטליה 91 משגרי LR, ו-1490 טילים למשגרים אלו, 32 משגרי MR ו-135 טילים.
הולנדהולנד הולנד 297 משגרי MR, ו-2,400 טילי ספייק MR.
פרופרו פרו 24 משגרי LR ו-244 טילים.
פוליןפולין פולין 264 משגרי LR שמיועדים לרק"מים, ו-2,675 טילים.[18]
רומניהרומניה רומניה מספר מסווג של משגרי ER וטיליהם, שמיועדים למסוקים.

ומספר מסווג של משגרי LR שמיועדים לנגמ"שים.

סינגפורסינגפור סינגפור אין מידע
ספרדספרד ספרד 260 משגרי LR, ו-2,630 טילים מסוג זה.[19]

מספר מסוים של משגרי ER שמיועדים למסוקי היורוקופטר טייגר.

סלובניהסלובניה סלובניה מספר מסוים של משגרי MR ו-LR שמיועדים לחי"ר ורק"מים.
סלובקיהסלובקיה סלובקיה 10 משגרים ו-100 טילים[20] מסוג ספייק LR2[21]
אסטוניהאסטוניה אסטוניה 18 משגרים ו-500 טילי ספייק SR[22]
אזרבייג'ןאזרבייג'ן אזרבייג'ן 350 טילי ספיק LR ו-250 טילי ספייק NLOS
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית רכשה טילי ספייק-NLOS רבים.
קנדהקנדה קנדה בשימוש הכוחות המיוחדים של צבא קנדה[23]
הפיליפיניםהפיליפינים הפיליפינים רכשו טילי ספייק מסוג LR[24]
הודוהודו הודו 12 משגרים ו-250 טילי ספייק LR[25]
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית צבא ארצות הברית ביצע מספר ניסויים[26] עם הטיל והחליט לרכוש אותו,[27] מסוקי ה-AH-64E אפאצ'י גארדיאן חמושים בטילי ספייק-NLOS.
דנמרקדנמרק דנמרק דנמרק רכשה טילי ספייק LR מחברת יורוספייק (Eurospike) עבור שני גדודי סיור וחי"ר של הצבא הדני.[28]
ברזילברזיל ברזיל 100 יחידות של טיל ספייק LR, עשר יחידות משגרים[29]
יווןיוון יוון הזמינה טילי "ספייק" ב-1.4 מיליארד ש"ח[30]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ספייק בוויקישיתוף

ביאורים

  1. ^ מערכת בעלת ביות מדור "שלוש" היא מערכת "שגר ושכח". תוספת יכולת ה"שגר, צפה ועדכן" איננה נחשבת לדור חדש ("דור ארבע"), אלא לתוספת יכולת בלבד ולכן מערכות כאלו נקראות דור "שלוש וחצי".
  2. ^ פרק הזמן של 30 שניות הוא הנתון המוצהר על ידי היצרן. בפועל, פרק זמן זה תלוי בטמפרטורת הסביבה שבה מופעלת המערכת.
  3. ^ איראן אינה מפעילה רשמית, אך על פי דיווחים עושה שימוש בהעתק של הטיל.[13]

הערות שוליים

  1. ^ יואב זיתון, קטן וקטלני: טיל ישראלי חדש ממשפחת הגיל - תיעוד הניסוי, באתר ynet, 13 בינואר 2020.
  2. ^ 2.0 2.1 אמיר בוחבוט, הנשק הסודי של צה"ל: טיל התמוז נחשף, באתר nrg‏, 18 בנובמבר 2010.
  3. ^ 3.0 3.1 יואב זיתון, בעל טווח שיגור מוגדל ל-50 ק"מ: זה טיל הנ"ט המתקדם ביותר בעולם | צפו בניסוי של תמוז דור 6, באתר ynet, 9 ביוני 2022
  4. ^ ניר דבורי, ‏צפו: הטיל החדשני של רפאל בפעולה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏22 ביוני 2017‏.
  5. ^ 5.0 5.1 אמיר בוחבוט‏, הגדלת טווח הפגיעה נגד טנקים: רפאל תמכור לצה"ל אלף טילי "גיל-2", באתר וואלה!‏, 08 בנובמבר 2017.
  6. ^ אור הלר, טיל חדש לרפאל: ה-"2 SPIKE ER", באתר IsraelDefense.
  7. ^ חשיפה בלעדית לפורום צו"ב "פרש": טנק "פרא" המשגר טילי תמוז, אתר פרש
  8. ^ 8.0 8.1 שיא אהרון ברם, באמצע(ות) התמוז, ביטאון חיל האוויר באתר חיל האוויר הישראלי.
  9. ^ יואב זיתון, פגיעה בדף נייר - ובצריח של מסגד: מהפכת הטילים במסוקי הקרב בצה"ל | תיעוד מיוחד, באתר ynet, 12 ביוני 2020.
  10. ^ Israeli Ground Forces - אתר זרוע היבשה : חיל התותחנים - יחידות ייעודיות
  11. ^ יוסי יהושוע, אחריו!, "ידיעות אחרונות", 17 באוקטובר 2008 וראו גם: דניאלה בוקור, ‏אחרי שנים של הצלחות: חיל התותחנים חושף את טיל הסודי "תמוז", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 8 בינואר 2011.
  12. ^ אמיר בוחבוט‏, שעת התמוז: הטיל שמשנה את כללי המשחק בעזה, באתר וואלה!‏, 24 ביולי 2014.
  13. ^ שי לוי, ‏"איראן ביצעה ניסוי בהעתק של טיל ישראלי שנפל בסוריה", באתר ‏מאקו‏‏, ‏10 בינואר 2021‏
  14. ^ Israel gave UK rockets from own stockpile, באתר ג'ואיש כרוניקל, ‏30 בספטמבר 2015 (באנגלית)
  15. ^ Spike NLOS (EXACTOR), באתר thinkdefence.co.uk, ‏21 במאי 2016, עודכן ב-2021 (באנגלית)
  16. ^ טילי ספייק יסופקו לקרואטיה, באתר Israel Defense, ‏2021-04-25
  17. ^ SPIKE-LR, באתר הישן של eurospike.com (באנגלית)
  18. ^ גדוד נ"ט של צבא פולין החל להפעיל טילי ספייק, באתר Israel Defense, ‏2020-02-25
  19. ^ אמנון ברזילי, ‏עסקת ענק לרפאל: תספק טילים נגד טנקים לצבא ספרד בהיקף של 425 מיליון דולר, באתר גלובס, 11 בינואר 2007
  20. ^ Protitankový raketový systém Spike už dodali, stál 18,3 milióna eur, TASR, ‏27 במרץ 2022 (בסלובקית)
  21. ^ אודי עציון, סלובקיה רוכשת טילי נ"ט ספייק מרפאל בעשרות מיליוני דולרים, באתר כלכליסט, 7 במרץ 2020
  22. ^ איל בוגוסלבסקי, צבא אסטוניה רכש מאות טילי ספייק SR, באתר Israel Defense, ‏19 בינואר 2022
  23. ^ לכוחות מיוחדים: צבא קנדה רכש טילי ספייק של רפאל, באתר Israel Defense, ‏21 בנובמבר 2019
  24. ^ טילי ספייק של רפאל סופקו לצבא תאילנד, באתר Israel Defense, ‏2020-12-29
  25. ^ אודי עציון, על רקע המתיחות עם סין: הודו תרכוש טילים מרפאל בכ-40 מיליון דולר, באתר כלכליסט, 14 ביולי 2020
  26. ^ שי לוי, ‏ארה"ב: מסוק אפאצ'י השמיד מטרה מ-32 ק"מ בטיל "ספייק" ישראלי, באתר ‏מאקו‏‏, ‏18 במרץ 2021‏
  27. ^ אודי עציון, טיל ברירת המחדל בצוק איתן הפך למותג־על, באתר כלכליסט, 29 באוגוסט 2019
  28. ^ הצבא הדני רוכש טילי נ"ט ספייק תוצרת רפאל, באתר Israel Defense, ‏2021-03-17
  29. ^ ברזיל קונה 100 טילי ספייק-LR מרפאל תמורת 19 מיליון דולרים, באתר Israel Defense, ‏2021-12-01
  30. ^ אמיר בוחבוט‏, בשווי 1.4 מיליארד שקלים: ישראל חתמה עם יוון על עסקת ייצוא טילים, באתר וואלה!‏, 10 באפריל 2023.


ישראלישראל אמצעי לחימה מתוצרת רפאל מערכות לחימה מתקדמות
טילים ורקטות אנקור (אנקור כחול • אנקור כסוף • אנקור שחור) • ברק • גיל • גיל 2 • דרבי • לוז • מטאדור • סיימון • ספייק • פופאי • פיתון • שפריר • משגר השביט • תמוז • ‏CARPET • ‏Sea Breaker • רוקס
עמדות שליטה מרחוק בנשק טייפון • מאג רפא"ל • קטלנית • רואה-יורה
מערכות הגנה אווירית ברק • כיפת ברזל • כיפת מגן • מגן אור • קלע דוד ("שרביט קסמים") • קלע חד • SPYDER • ‏כיפת רחפן
לויינים אביר • ונוס
רכבי שטח, כלי שיט וכלי טיס גולן • זאב • חצצית • סקיילייט • פרוטקטור • רקון • מעוז
שונות אזוב • מאמין • מאמין קל • "מעיל רוח"/TROPHY • ספייס • לייטנינג‏ • Sky Shield‏ • THOR – מערכת סילוק פצצות
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38475960ספייק

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ספייק&oldid=2565343"