חסידות סלונים

חסידות סלונים (בכתיב יידי: סלאנים) היא חצר חסידית שנוסדה בעיר סלונים, במערב בלארוס, בתחילת המאה השישית לאלף השישי. מ-ה'תשמ"א מחולקת החסידות לשתי חצרות: הגדולה יותר סלונים בראשות הרב שמואל ברזובסקי, מרכזה בירושלים. והקטנה סלאנים בראשות הרב אברהם וינברג, מרכזה בבני ברק ובירושלים.

שורשי החסידות

שורשיה של חסידות סלונים מתחילים ברבי שלמה מקרלין, תלמידם של רבי אהרן הגדול מקרלין והמגיד ממזריטש. אחד משלושת תלמידיו הגדולים היה רבי מרדכי מלעכוויטש, שכיהן כאדמו"ר אחריו והניח את יסודות דרך החסידות של סלונים. לאחר פטירתו בשנת ה'תק"ע מונה בנו רבי נח מלעכוויטש (שכונה "דער זון", הבן), לכהן במקומו. נפטר בשנת תקצ"ג ורוב החסידים פנו לרבי משה מקוברין, תלמידם של רבי מרדכי ורבי נח.

החסידות באירופה

לאחר פטירת רבי משה מקוברין בשנת תרי"ח, פנו רוב החסידים שנמנו באלפים לתלמידו רבי אברהם וינברג (ה'תקס"ד-ה'תרמ"ד) מסלונים שכיהן קודם כראש ישיבה בעיר סלונים ומינוהו לאדמו"ר. הוא מכונה על שם ספרו העיקרי, יסוד העבודה. נפטר בי"א בחשוון תרמ"ד.

האהל שעל קבר האדמו"ר רבי שמואל, בבית הקברות היהודי בוורשה

לאחר פטירתו פנו חסידיו לנכדו (בן בנו היחיד, רבי יחיאל מיכל אהרן שסירב את קבלת המינוי עקב ענוותנתו) רבי שמואל וינברג (מכונה בקרב החסידים "הדברי שמואל" על שם ספרו, או ביידיש "דער פאטער", כלומר "האב"). כיהן כאדמו"ר במשך 32 שנה, ייסד את ישיבת אור תורה על קבר רבי מאיר בעל הנס ואת ישיבת תורת חסד בברנוביץ'. היה ממניחי היסודות לתנועת "אגודת ישראל". נפטר בי"ט בשבט תרע"ו בוורשה.

לאחר פטירת רבי שמואל שימשו שני בניו כאדמו"רים. הבכור, רבי ישכר לייב וינברג (מכונה ביידיש "דער עלטערער", כלומר: המבוגר), חתנו של רבי שלום פרלוב מבראהין, כיהן כאדמו"ר בעיר סלונים, ונפטר בכ"ח בניסן שנת תרפ"ח. את מקומו תפס בנו, רבי אברהם יהושע העשיל וינברג אשר עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ה ופתח בית מדרש בתל אביב. הוא חיבר ספר תורני-אנציקלופדי בשם "אוצר ערכי התורה - אשל אברהם". נפטר בכ"ד בניסן תשל"ה. על שמו רחוב אשל אברהם בבני ברק. בניו הם: שמואל וינברג, לשעבר ראש עיריית בני ברק ומראשי פועלי אגודת ישראל, והרב אריה וינברג, ראש מוסדות "לב בנים".

האדמו"ר רבי ישכר לייב וינברג מסלונים

האדמו"ר רבי אברהם וינברג (השני) מסלונים בביקורו בארץ ישראל

אך רוב החסידים פנו לבנו הצעיר של רבי שמואל, רבי אברהם וינברג (מכונה בקרב החסידים "הבית אברהם" על שם ספרו או "הבראנוביצ'ר" על שם עיר מגוריו), שימש כאדמו"ר בביאליסטוק ואחר כך בברנוביץ', שם הקים מרכז חסידי שכלל גם את ישיבת תורת חסד נפטר בסלונים בא' באייר תרצ"ג ונקבר בבית הקברות באהל זקינו רבי אברהם.

קברו של רבי אברהם הראשון ושני ניניו

בשלהי חודש אייר תשע"ט נתגלה מיקומם המדויק של קבריהם של רבי אברהם וינברג (הראשון) בעל ספר יסוד העבודה, ושל שני ניניו רבי יששכר לייב וינברג ורבי אברהם וינברג (השני) בעל ספר בית אברהם ע"י פעילותיהם של עסקני חסידות סלאנים, והוקמו מצבות על קבריהם בעיר סלונים במחוז הורדנה שבבלארוס.

בנו של רבי אברהם היה רבי שלמה דוד יהושע וינברג, שכונה גם "האדמו"ר הצעיר" בשל גילו (נולד ה'תרע"ב). הוא הוכתר כאדמו"ר עוד טרם נישואיו וימי כהונתו היו קצרים. לחסידות לפני השואה היו עשרות "שטיבלאך" בליטא ההיסטורית (בלארוס של היום), ואף שטיבלאך בוורשה ולודז'. השואה הכתה קשות בחסידי סלונים שנכחדו כמעט כליל, כולל האדמו"ר, שעל פי עדויות ניצולים ויתר על הזדמנות לברוח כי לא רצה לעזוב את חסידיו, ונרצח בחיסול מחנה הריכוז קולדיצ'בו (Koldichevo) שבבלארוס בו' בחשוון תש"ד. יום זה נקבע בחסידות סלונים כיום זיכרון לשואה.

שני חתנים של רבי שמואל מסלונים שימשו אף הם כאדמו"רים בארצות הברית. רבי משה מנחם סילבר (תרמ"ד - י' בסיוון תש"כ) היגר בשנת תרצ"ד לארצות הברית וכיהן כאדמו"ר מסלונים דטרויט; ורבי פנחס מלוביצקי (-כ"ה באב תש"ח), כיהן כאדמו"ר מלעכוויטש.

החסידות בארץ ישראל

אדמור"י בית סלונים עמדו בנשיאות "כולל רייסין", שהוקם בעלייתם של רבי מנחם מנדל מוויטבסק ורבי אברהם מקאליסק ותמכו ביישוב החסידי בארץ ישראל. רבי אברהם מקאליסק מינה את רבי מרדכי מלעכוויטש כנשיא הכולל ואחראי לאיסוף הכסף. אחריו כיהן בתפקיד רבי משה מקוברין ואחריו אדמו"רי סלונים.

בחסידות סלונים מרבים לציין את העובדה שאבי השושלת, רבי אברהם וינברג הראשון, זימן בשנת תרל"ג כמה מנכדיו, בהם רבי נח וינברג (שהיה אז בן 13 שנים בלבד) ורבי יצחק מתתיהו סנדברג, וכן אחדים מזקני חסידיו, וציוום לעלות לארץ ישראל, להשתקע בטבריה ולהקים שם גרעין של החסידות. באותה עת הפליאה עובדה זו את חסידיו שכן תנאי החיים בארץ ישראל היו קשים ביותר. כעבור שנים רבות, לאחר שחלק הארי של החסידות הוכחד בשואה, התפתחה חסידות סלונים מחדש בארץ ישראל הודות לאותו גרעין. חסידי סלונים רואים בכך ראייה נבואית של רבם. מרכז החסידות היה בטבריה ואף רבני העיר, רבי משה קלירס ולאחריו רבי אשר זאב ורנר היו חסידי סלונים.

ראשי החסידות בטבריה בדור הראשון היו תלמידי רבי משה מקוברין, הרב הערש מיכל (שהיה הממונה על כולל רייסין), הרב אליעזר הכהן רוזובסקי והרב יהודה לייב קסטלניץ (אחיינו וכותב תורותיו של ה"יסוד העבודה") וכן הרב מרדכי לידר (ממונה על כולל רייסין וחותנו של רבי אברהם וינברג ה"ברכת אברהם"). בדור שאחר כך היו ראשי העדה רבי יצחק מתתיהו סנדברג, רבי נח וינברג, רבי מרדכי חיים סלאנים ורבי משה קלירס.

לאחר הקמת ישיבת בית אברהם החל לעבור מרכז החסידות לירושלים. בשנות ה-תש"ך עבר רבי אברהם וינברג מטבריה לירושלים ומרכז החסידות נקבע שם באופן סופי.

האדמו"ר רבי אברהם השני מסלונים-ברנוביץ' (בעל "בית אברהם") ביקר פעמיים בארץ, בשנים תרפ"ט ותרצ"ג. בביקורו השני הניח אבן פינה לבית הכנסת של חסידי סלונים בשכונת בית ישראל בירושלים (בית הכנסת נמכר לימים בשביל לממן את הקמת בניינה החדש של ישיבת בית אברהם).

בשנות ה-תר"ץ נפתח בית כנסת של חסידי סלונים בתל אביב, בהנהגת רבי נחום זאב ברזובסקי (אחיו המבוגר של רבי שלום נח). בהמשך נפתח בית כנסת גם בבני ברק. עם השנים עברו לשם רוב חסידי סלונים מתל אביב.

החסידות בטבריה אימצה מספר מנהגים ארצישראלים-ספרדים, לפי פסיקת הבית יוסף, כמו ברכה אחת על תפילין, אי אמירת ברכה על הלל בראש חודש וימים שאין גומרים בהם את ההלל. גם מסורת הנגינה בטבריה הייתה שונה מהמסורת במזרח אירופה. בעת פתיחת בית הכנסת בירושלים הורה ה"בית אברהם" להנהיג בבית הכנסת את מנהגי טבריה. בבית הכנסת בתל אביב ואחריו בבני ברק נוהגים במנהגי ברנוביץ'. מסורת הנגינה השתנתה עם השנים אף בירושלים, בהשפעת רבי שלום נח שלימד את הניגונים שהכיר מצעירותו.

כמו כן החסידות בארץ ישראל צעדה על פי דרכם של תלמידי המגיד ממעזריטש שבאו לארץ, רבי מנחם מנדל מוויטבסק ורבי אברהם מקאליסק, ועל פי הנהגתם נוהגים בחסידות להתעטף בטלית בעת תפילת המנחה בערב שבת ויום טוב.

לאחר השואה

בעיצומם של ימי השואה, בב' בחשוון תש"ב, הקים רבי שלום נח ברזובסקי בירושלים את ישיבת בית אברהם שהיוותה בהמשך את הבסיס לשיקומה של חסידות סלונים לאחר השואה.

רבי מרדכי חיים סלונים (קסטלניץ)

עם הגיע הידיעות מחורבן בית סלונים והירצחו של הרבי הצעיר הכתירו חסידי סלונים בארץ ישראל בשנת תש"ו לרבם את זקן החסידים, רבי מרדכי חיים סלונים (קסטלניץ) אשר כונה "רבי מוטל דיין". הוא התגורר בטבריה ובשנת תרצ"ז עלה להתגורר בירושלים. הוא סירב לשמש כאדמו"ר אך בפועל הנהיג את העדה עד לפטירתו בי"ב בטבת תשי"ד.

לאחר פטירת רבי מוטל, נערכו בחירות בחסידות בין ארבעה מועמדים. רבי אהרן לוריא, רבי יצחק מתתיהו לוריא, רבי אברהם וינברג וחתנו רבי שלום נח ברזובסקי. מועמדותו של רבי שלום נח הוצגה על ידי תלמידי ישיבתו אך הוא לא חפץ בכך ותמך בחמיו רבי אברהם וינברג^{[דרוש מקור]}, שאכן נבחר לבסוף ברוב קולות.

האדמו"ר רבי אברהם השלישי מסלונים

רבי אברהם וינברג היה בנו של רבי נח וינברג (אחיו של האדמו"ר רבי שמואל) ונינו של מייסד השושלת. הוא כיהן כאדמו"ר 27 שנים. בצעירותו היה מראשי אגודת ישראל וחבר העירייה בטבריה וממקימי 'בית יעקב' בעיר. שימש כחבר מועצת גדולי התורה. נפטר בי"ב בסיוון ה'תשמ"א.

הווה

לקראת סוף תקופת כהונתו של רבי אברהם, התפלגה חסידות סלונים לשני פלגים. הפלג הגדול מאיית את שם החסידות בכתיב עברי - "סלונים" ומכונה "ווייסע" (לבן ביידיש), והפלג הקטן מאיית בכתיב יידי - "סלאנים" ומכונה "שווארצע" (שחור ביידיש).

סלונים

הפלג המרכזי, זה שמנה את רוב החסידים, הכתיר כאדמו"ר את רבי שלום נח ברזובסקי, חתנו של האדמו"ר הקודם, עוד בחיי חמיו, (ביום א' באייר תשמ"א בטיש להילולת רבי אברהם וינברג השני ). מהלך זה של הכתרת רבי בחיי קודמו, שאינו מקובל בתנועת החסידות, לווה בטענה כי חמיו חדל מלתפקד וכי ענייני הקהילה לא טופלו, וישנה בידיהם צוואה של חמיו המורה כך. עדויות רבות מספרות על כך שחמיו ביקש מרבי שלום נח פעמים רבות ליטול עליו את עול ההנהגה. כן פורסמה הקלטה בה נשמע רבי אברהם אומר על חתנו רבי שלום נח: ”רבותי, אין לי רשות לומר מה שהוא (האדמו"ר "בית אברהם") אמר לי אודותיו, אבל על כל פנים הוא נתן לו את הכוחות שלו שהוא ימשיך אותו לבנות את החבורה בארץ הקודש”. בניו של רבי אברהם תמכו בהכתרה, למעט בנו הבכור רבי עזריאל זליג שהיה פחות דומיננטי בבית אביו, שלא חתם על כתב ההכתרה ואף תמך בפלג של הרב אברהם וינברג מסלאנים.

רבי שלום נח ברזובסקי הקים ועמד בראש ישיבת "בית אברהם" של החסידות. כיהן כחבר הנהלת החינוך העצמאי, כחבר מועצת גדולי התורה וכחבר נשיאות ועד הישיבות. סדרת הספרים שחיבר, נתיבות שלום, פרסמה את שמו בחוגים רחבים. לפלג זה קהילות בירושלים, בני ברק, ביתר עילית, קריית גת, בית שמש, חזון יחזקאל - אלומה, עמנואל ואלעד, וכן קהילות קטנות בחו"ל בבורו פארק, מונסי, ולונדון. הרב ברזובסקי נפטר ביום ז' באב ה'תש"ס.

ממשיך דרכו כאדמו"ר הוא בנו, רבי שמואל ברזובסקי. דברי תורתו מודפסים מדי שנה בספרים בשם "דרכי נעם", על פי הכתוב "דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום", כהמשך לשמם של ספרי אביו "נתיבות שלום". החסידות מונה מעל 2000 בתי אב, לבד מהחסידים הגרים בחוץ לארץ. ברשימות שהוכנו באגודת ישראל לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתים שויכו לחסידות בישראל כ-3,500 בעלי זכות בחירה.

שמה של החסידות התפרסם בציבור הכללי בפרשת ההפרדה בעמנואל, שבה היה לחסידי פלג זה ולאדמו"רם חלק מרכזי.

החסידות משתייכת באופן רשמי לפלג שלומי אמוני ישראל באגודת ישראל, ואיש החסידות, יוסי דייטש כיהן כחבר מועצת עיריית ירושלים מטעם התנועה. בבחירות הפנימיות באגודת ישראל רצו חסידי סלונים בסיעה עצמאית בשם "נאמני התנועה" שסימנה "ס" וקיבלו 356 קולות (כ-3% מכלל הקולות). עם זאת, האדמו"ר הנוכחי ולמעשה גם אביו בסוף ימיו לא הזדהו עם כל פעולות התנועה. האדמו"ר הנוכחי אף קרא לחסידיו לא להצביע בבחירות לכנסת השבע עשרה עקב תמיכתה של יהדות התורה בתכנית ההתנתקות, באמרו שמהלך זה היה בניגוד לדעתו. לפני הבחירות לכנסת השמונה עשרה נפגשו איתו רבי יעקב אריה אלתר, האדמו"ר מגור, וחבר הכנסת מטעם חסידות גור, יעקב ליצמן, והגיעו איתו להבנות על דרך קבלת ההחלטות במפלגה. בעקבות כך הסכים לתת את הסכמתו להשתתפות בבחירות.

האדמו"ר חבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ומוביל בה קו מיליטנטי ותקיף בעיקר נגד הנסיונות להתערב בחינוך החרדי העצמאי, וכן ממובילי המאבק על קדושת השבת והכותל המערבי.

לחסידות מכון הוצאת ספרים בשם "אמונה ודעת" שמקומו בישיבת בית אברהם המוציא לאור את ספרי החסידות, ומכון "דרכי נעם" שע"י ישיבת נתיבות שלום המוציא לאור את ספרי האדמו"ר הנוכחי. לחסידות סידור תפילה (המבוסס על סידור קוידנוב) בשם "מגן אברהם".

סלאנים

קומץ מועט של חסידים הכתיר את האדמו"ר הנוכחי, הרב אברהם וינברג (הרביעי), בעקבות מינויו של רבי שלום נח כאדמו"ר בחיי חותנו האדמו"ר רבי אברהם מה שנתפס בעיניהם כפגיעה באדמו"ר. לדבריהם של ראשי חסידות סלאנים, האדמו"ר רבי אברהם (השלישי) הורה למקרוביו הנמנים על פלג זה, להקים חסידות נפרדת וכדבריו: "בויען א נייעם קאמפאנייע".

האדמו"ר הוא חתנו של הרב שמואל וינברג, בנו של רבי אברהם וינברג השלישי, ומכהן כנשיא מוסדות "באר אברהם" ומתגורר בבני ברק. בתקופת כהונתו הוקמו קהילות ומוסדות של החסידות בירושלים 3 בתי מדרש. בני ברק, בית שמש 5 בתי מדרש. טבריה, אלעד שני בתי מדרש, ואשדוד, ובארצות הברית- בבורו פארק, ויליאמסבורג, מונסי, לינדן -ניו ג'רזי, ספרינג וואלי ולייקווד, באנגליה ובבלגיה.

נכון לשנת 2022 חצרו מונה 1178 בתי אב.

בית הכנסת המרכזי של החסידות, "באר אברהם", שוכן ברחוב דורש טוב בשכונת קריית צאנז בירושלים. בנוסף קיימים בירושלים 3 שטיבלאך נוספים.

הישיבה הגדולה באר אברהם, קרויה על שם האדמו"ר הקודם רבי אברהם. ושכנה בבני ברק, ב-2019 הישיבה עברה לבנין חדש באלעד. הישיבה קטנה "באר אברהם" שוכנת בבנין המוסדות בירושלים.

ספרי החסידות יוצאים על ידי מכון "נחלי אמונה" ומכון "שיחות קודש". מכון נוסף באלעד מוציא לאור סדורי תפילה ומחזורים לימים נוראים. סידור התפילה (מבוסס על סידור קוידנוב) בשם "אור הישר".

בשנים האחרונות הצטרף האדמו"ר למתנגדי ההצבעה בבחירות הארציות, בשל הצטרפות חברי הכנסת של אגודת ישראל כשרים בממשלה דבר הנוגד את הוראתם של מועצת גדולי התורה בעבר, וכן טען שאינם נלחמים מספיק בחוק הגיוס.

דרך ומאפייני החסידות

הנושאים המדוברים ביותר בחסידות הם: אמונה, שבת וקדושה. רבי משה מקוברין אמר: "כל חבורה (= קבוצה) יש לה שער בשמים, והשער שלנו הוא אמונה הכנעה ושפלות".

החסידות מדגישה גם את לימוד התורה ויש בה מספר גדול של אברכים. בימי השובבי"ם נערכים בישיבה שני סדרי לימוד של 5 שעות רצופות ובחורים רבים עורכים גם סדר שלישי או סדר לפנות בוקר של 3 שעות. בישיבות של החסידות, הן קודם השואה בברנוביץ' ("תורת חסד") והן כיום, סגנון הלימוד ליטאי ובדומה לישיבות הליטאיות המשמעת מבוססת במידה רבה על משמעת עצמית של התלמידים. הברת התפילה גם היא ליטאית.

רבי שלום נח ברזובסקי דיבר רבות על מעלת וקדושת ארץ ישראל, בעקבות כך הקפיד שלא לצאת את גבולות הארץ, ואף לחסידיו היה אומר שלא לצאת מהארץ, מלבד במקרים נצרכים. גם האדמו"ר הנוכחי, רבי שמואל ממשיך בדרך זו. רבי שמואל גם מתנגד לנסיעה לנופש או לשבתות במלונות אף בארץ.

בשל מוצאה של החסידות ברוסיה הלבנה הלבוש שונה מעט מהמקובל בחצרות אחרות. בחסידות סלונים הולכים בכובע עגול ובחליפה ארוכה ופתוחה שמתוכה בולט טלית קטן. וכמו כן הלימוד בישיבת סלונים הינו בשיטת בריסק וללא חליפות כמקובל בישיבות הליטאיות, האדמו"ר הנתיבות שלום והאדמו"ר הנוכחי הולכים כשפאותיהם מאחורי האוזן, שלא כמקובל בדרך כלל אצל חסידים, אם כי בניו של האדמו"ר הנוכחי כבר הולכים כשפיאותיהם לפני האוזן. שפת הדיבור הנפוצה בחסידות היא עברית.     בחסידות סלאנים הולכים בכובע סמט ובחליפה סגורה בסגנון החסידי הנפוץ. ובישיבת סלאנים הלימוד הינו עם חליפות כבישיבות חסידיות. שפת הדיבור הנפוצה בחסידות היא יידיש. רבים מפלג זה משתייכים ליישוב הישן וחלק הולך וגדל אינו משתתף בבחירות בישראל. חסידות סלאנים נקטה בקו קיצוני בכל הנוגע לעניני קדושה והנהגת הבית, כאשר לעומת זאת, חסידות סלונים, החסידות הגדולה, מחמירה בנושאים אלו באופן רעיוני ועקרוני, ללא התערבות ותקנות.

• 
  האדמו"ר רבי שלום נח ברזובסקי מסלונים
• 
  האדמו"ר הרב שמואל ברזובסקי מסלונים
• 
  האדמו"ר הרב אברהם וינברג מסלאנים.

חסידים מפורסמים

• רבי משה מידנר- נכדו של ה"יסוד העבודה". ממנהיגי החסידות באירופה, ומנהל רוחני של ישיבת תורת חסד בברנוביץ'.
• רבי משה קלירס - רבה של טבריה.
• רבי אשר זאב ורנר - אב"ד טבריה.
• רבי משה לוריא - רב ומקובל מראשי ישיבת שער השמים
• רבי שמואל אהרן לידר- בעל נטעי אשל.
• רבי חיים יוסף דוד וינברג ראש ישיבת באר אברהם סלאנים.
• רבי עזריאל זעליג וינברג- בעל חביון עוז, מתלמידי רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק מבריסק.
• הרב מאיר לוריא - ראש ישיבת עץ חיים באבוב וראש כולל ברייש.
• הרב חיים ורנר - משפיע חסידי מפורסם, בנו של הרב אשר זאב.
• הרב אברהם רובין - ראש מערכת הכשרות "בד"צ מהדרין" רחובות.
• מאיר לוריא - יו"ר החינוך העצמאי (1993-2008).
• אהרן סורסקי - סופר וביוגרף חרדי.

ספרי החסידות

מאדמו"רי החסידות

• תורת אבות - ליקוטים של דברי תורה מאדמו"רי לעכוויטש, קוברין וסלונים, בנושאי עבודת ה', התקשרות לצדיקים והמועדים. ספר זה זכה לתפוצה אף מחוץ לחסידות בשל ייחודו בליקוט אמרות קצרות וחריפות לפי נושא. הספר יצא לראשונה על ידי רבי שלום נח בשנת תשכ"א. רבי שלום נח הוסיף הקדמה ארוכה על דרכה של חסידות סלונים.
• רבי אברהם וינברג (הראשון), יסוד העבודה- חיבורו שחיבר בחייו. הודפס במהדורה מנוקדת ומבוארת בה'תשפ"ב על ידי מכון עוז והדר.
• רבי אברהם וינברג (הראשון), חסד לאברהם- בתורת הקבלה. 2 החלקים הראשונים הודפסו על ידי נכדו רבי שמואל. חלקים נוספים הודפסו בשנת תשמ"ו על ידי חסידות סלאנים.
• רבי אברהם וינברג (הראשון), באר אברהם- ביאור על המכילתא. הודפס על ידי ניניו רבי ישכר לייב ורבי אברהם. חלק נוסף על התורה הודפס בשנת תש"ל על ידי ישיבת בית אברהם, והודפסה שוב בתוספת ליקוטים על הש"ס על ידי חסידי סלאנים.
• רבי שמואל וינברג, דברי שמואל- על התורה ומועדים, בהוצאת ישיבת בית אברהם - סלונים.
• רבי אברהם וינברג (השני), בית אברהם- על התורה ומועדים, בהוצאת ישיבת בית אברהם - סלונים.
• רבי אברהם וינברג (השני), קובץ שיחות קודש- על התורה, שיחותיו ותולדות חייו, בהוצאת "מכון שיחות קודש" - סלאנים.
• רבי שלמה דוד יהושע וינברג, זכרון קדוש- על התורה ומועדים, בהוצאת ישיבת בית אברהם - סלונים.
• רבי שלמה דוד יהושע וינברג, בסוד קדושים- על התורה, שיחותיו ותולדות חייו, בהוצאת "מכון שיחות קודש" - סלאנים
• רבי מרדכי חיים סלאנים, סיפורי מרן הרמ"ח, סיפורים על צדיקי החסידות והשושלת, בעריכת הרב פנחס שמעון קופלוביץ (חתנו של רבי אברהם וינברג (השלישי)), בני ברק תשכ"ט.
• רבי מרדכי חיים סלאנים, מאמר מרדכי, דברי תורה וסיפורים שסיפר, בעריכת נכדו הרב ישראל זאב סלאנים, ירושלים תשס"ב.
• רבי אברהם וינברג (השלישי), ברכת אברהם - שני חלקים על חמישה חומשי תורה ומכתבים. בהוצאת ישיבת בית אברהם - סלונים, תשנ"א.
• רבי אברהם וינברג (השלישי), נחל איתן - שני חלקים על חמישה חומשי תורה ומועדים, וכרך מכתבים. בהוצאת מכון נחלי אמונה - סלאנים.
• רבי שלום נח ברזובסקי, סדרת ספרי נתיבות שלום - סדרה בת 7 כרכים, וקונטרסים נוספים בנושאים שונים. בהוצאת ישיבת בית אברהם - סלונים.
• רבי שמואל ברזובסקי, סדרת ספרי דרכי נעם, על התורה ומועדים ועבודת ה', וכן סדרה על הש"ס. בהוצאת מכון "דרכי נעם" - סלונים.

שאר ספרי החסידות

• רבי משה חיים קליינמן, אור ישרים - דברי תורתם של ארבעת אבות החסידות, רבי מרדכי מלעכוויטש, בנו רבי נח, רבי משה מקוברין ורבי אברהם מסלונים. בריסק תרפ"ד.
• רבי חיים יוסף אריה פראגר, כתבי ר' יאשע שו"ב - סיפורי מעשיות מתלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש ואדמו"רי השושלת.
• רבי משה מידנר, כתבי קודש, סיפורים על צדיקי החסידות והשושלת מכתבי הרב אהרן יוסף לוריא, ירושלים תשכ"ו.
• יאיר שוורצמן, יהי אור, תולדות החסידות וסיפורים על האדמו"רים.
• רבי אהרן יוסף לוריא, עבודת פנים - מכתבים ודברי תורה.
• הרב ישראל שמעון קסטלניץ (אחיינו של רבי מרדכי חיים), מזקנים אתבונן, דברי תורה וסיפורים מדודו רבי מרדכי חיים סלאנים, בעיקר מאדמו"רי וחסידי סלונים. בעריכת נכדו הרב יוסף דוד וינברג, ירושלים תשס"ז.
• רבי אשר ארקוביץ, אשרי האיש, דברי תורה וסיפורים מאדמו"רי וחסידי סלונים. בעריכת חיים שפירא, ירושלים תש"ע.
• עזריאל זליג וינברג, זיכרון עוז, קורות אדמו"רי סלונים וגדולי החסידים.

קישורים חיצוניים

• בית אברהם סלונים, באתר עולם התורה
• סלאנים - באר אברהם, באתר עולם התורה
• אלי אשד, שומר המורשת של הגאון מווילנה, בבלוג "היקום של אלי אשד"
• מערכת נענע, פרופ' דוד אסף על חסידות סלונים, באתר של "רשת 13", 17 ביוני 2010 (במקור, מאתר "nana10")
• שלום ירושלמי, התנתקות אנשי סלונים מהמדינה הושלמה, באתר nrg‏, 21 ביוני 2010
• אהרן (אלן) נדלר, הסינתזה בחסידות סלונים בין חסידות ללימוד תורה בנוסח המתנגדים, בתוך: עמנואל אטקס (עורך), ישיבות ובתי מדרשות, תשס"ז, עמ' 395–415

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0