הרב שמואל ברזובסקי

מתוך המכלול
(הופנה מהדף שמואל ברזובסקי)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הרב שמואל ברזובסקי
האדמו"ר מסלונים, הרב שמואל ברזובסקי
חיבורו העיקרי דרכי נועם
חסידות סלונים
מקום מגורים מאה שערים, ירושלים
הקודם אביו רבי שלום נח ברזובסקי
רבותיו אביו רבי שלום נח ברזובסקי
חיבוריו דרכי נועם, משכנותיך ישראל

הרב שמואל ברזובסקי (נולד בכ"ט באלול ה'תרצ"ו, 16 בספטמבר 1936) הוא האדמו"ר הנוכחי של חסידות סלונים. חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. מתגורר בשכונת מאה שערים, ירושלים.

קורותיו

נולד לרבי שלום נח ברזובסקי, האדמו"ר מסלונים; ולחוה מרים, בתו של האדמו"ר הברכת אברהם מסלונים. למד בישיבת בית אברהם - סלונים, שבה כיהן אביו כראש ישיבה. נישא לשיינא רחל (תרצ"ט - כ"ב בטבת תשס"ו), נכדת האדמו"ר בעל ה"אמרי חיים" מויז'ניץ, בת חתנו רבי נפתלי חיים אדלר מדז'יקוב. עוד לפני שנישא השתלב כר"מ בישיבת סלונים.

לאחר שאביו התמנה לאדמו"ר (בשנת תשמ"א) התמנה תחתיו לכהן כראש ישיבת בית אברהם. ונודע בשיעוריו העמוקים והמקיפים. במשך שנים נהג להתפלל מדי ליל שבת בכותל המערבי, עד שמונה לאדמו"ר.[1]

לאחר פטירת אביו בז' באב ה'תש"ס מונה בסיום ימי האבל מתוקף צוואת אביו לאדמו"ר וממשיך דרכו. בתקופת כהונתו השתדל לשנות את סגנון החסידות שנחשבת כ'חסידות ליטאית' ופתוחה יחסית, ולהחדיר לבוש חסידי יותר בקרב חסידיו, כמו גם את הדיבור בשפת היידיש.

בדברי תורתו הוא מרבה לעסוק בפסוקים מהנ"ך ובדברי ספר המספיק לרבי אברהם בן הרמב"ם. כאביו, הוא מדגיש את ערכי "שמירת הברית" וה"קדושה",. הוא נחשב לאדמו"ר שמרן יותר מאביו.

שיחותיו ודברי תורתו נערכים ויוצאים לאור מדי שנה בשם "דרכי נעם" על ידי מכון "דרכי נעם" בירושלים. המכון גם מוציא את דברי תורתו על סדר המועדים. בשנת תשע"ה יצאו שני כרכי "דרכי נועם בעבודת ה'" מסודרים לפי נושאים, הכוללים גם את שיחותיו לתלמידיו כשכיהן כראש ישיבת בית אברהם סלונים. בשנת תשע"ט יצא לאור הכרך הראשון מתוך הסדרה על מועדי השנה, הכרך עוסק בענייני חודש אלול, ראש השנה, ועשרת ימי תשובה. מתוך שיעורי הגמרא שלימד כראש ישיבה יצאו ספרים על מסכתות יבמות וכתובות, בבא קמא, ובבא מציעא. ספרים על מסכתות נוספות נמצאים בשלבי עריכה.

בשנת ה'תשס"ט הקים מחדש את כולל רייסין, ופעל לשיקום ושיחזור בית הכנסת העתיק של הכולל בטבריה ((מקור)).

שיטתו הוראותיו והדרכותיו

השפעה ציבורית

בשנות הנהגתו הראשונות מיעט להתערב בענייני הכלל. היה מראשוני החותמים למען ועדת הרבנים לענייני תקשורת והסלולרי הכשר. בשנת תשס"ה, בזמן תוכנית ההתנתקות, יצא בצורה חריפה כנגד התוכנית והורה לחסידיו לא להצביע לרשימת יהדות התורה - עקב תמיכתה בתוכנית.[2]

בשנת תשע"ג, עם הקמתה מחדש של מועצת גדולי התורה הצטרף אליה, ומאז גדלה מאד השפעתו הציבורית.

בית הספר בית יעקב בעמנואל

בשנת 2010 התפרסם בפרשת בג"ץ בית הספר בית יעקב בעמנואל שבה היה לחסידיו תפקיד מרכזי. הוא תמך בהורים של בנות "המגמה החסידית" שסירבו לקיים את פסק הדין וליווה את אבותיהן לכלא.[3]

בין השאר התבטא בפרשה זו בחריפות: "אילו הייתי חושב ששופטי בית המשפט מאמינים במה שהם אומרים, שבית הספר בעמנואל יסודו באפליה גזענית, נראה לי שהייתי נוהג אחרת, אך מאחר שאין לי כל שמץ של ספק שהם יודעים את האמת, שכל דבריהם בשקר יסודם, אם כן אין זה אלא מאבק בין אמונה לכפירה, בין כח הקדושה לכח הטומאה של הסטרא אחרא... ובמאבק על קידוש השם גם אם יעמידו אותנו מול כיתת יורים, לא נוותר ולא נתפשר כמלוא נימה".[4]

עם זאת, בהמשך הסכים למתווה שלפיו נערכו במשך שלושת הימים שנותרו עד לסיום שנת הלימודים ימי עיון בנושא אהבת ישראל עבור כל הבנות בעמנואל יחד. על ההצעה שהוגשה לפני בית המשפט והתקבלה, היו חתומים עו"ד גרין בשם האדמו"ר מסלונים ואלי ישי בשם רבי עובדיה יוסף. הוא הסכים למתווה לאחר שהתקבלה דרישתו למחוק ממנו את המילים "על פי החלטת בית המשפט".

ילדיו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים